|
|
| נשלח ב-28/8/2005 18:16 |
|
| |
אולי ניתן לפרש "ולא יהיה בהם נגף" - שאם עושים מסדר למניין דוחפים ומנסים להקדים ונהיה עירוב ומחלוקת גדול, ולכן סופרים על ידי שימת כסף שאינה דורשת ביאת ועמידת כולם יחד, מה שטבעי יותר לספירה.

|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2005 19:21 |
|
| |
תלמיד
"הירושלמי אינו מתכוון לומר כי בבל היה עין הרע ובא"י אין עין הרע".
לא טענתי את זה !
"גם רב שאומר כי בבל מתים 99 מעין הרע – אין כוונתו אלא למיתות שאנשים מתים מכל מיני מחלות לא ידועות . לא היה אנטביוטיקה ולא צילומי רנטגן . בדיקות דם סי. טי . וכו' כך שמירב המתים היו מתים ממחלות לא ידועות ולא היה מזור ומרפא , - לזה קורא רב עין הרע . ורק אחוז אחד הגיע לשיבה טובה ומת על מיטתו מיתה טבעית".
גם אני ניסיתי לפרש עין הרע בניגוד למקובל להניח (כדוג' הציטוט מספר הברית באותו אשכול) שמדובר במשהוא "על טבעי".
לא הבנתי למה אתה דוחה את הפירוש שלי כדי לפרש איך שפירשת ?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2005 20:51 |
|
| |
בבא נכבד
איני מתנצח איתך ולא מתכוון לדחות את דבריך . רק כתבתי את דעתי העניה בעניין
. הנה דבריך באשכול בח"ח :
< הגמרא אומרת (אחד מהמקורות החביבים על חסידי הפגע רע):
"והסיר ה' ממך כל חולי אמר רב זו עין רב לטעמיה דרב סליק לבי קברי עבד מאי דעבד אמר תשעין ותשעה בעין רעה ואחד בדרך ארץ". (בבלי בבא מציעא קז ע"ב).
הירושלמי גם מביא את דברי רב ומתיחס אליהם, ככלל הירושלמי רחוק מנושאי המיסטיקה (מזיקים, שדים, כישופים, עין הרע וכדו') ויש בו בקושי התיחסות אליהם, בניגוד לבבלי שבו הדברים הנ"ל מופיעים הרבה יותר, להלו הדברים:
"רב ור' חייא רבה תריהון אמרין תשעים ותשעה מתים בעין ואחד בידי שמים. ר' חנינה ושמואל תריהון אמרין צ"ט מתים בצינה ואחד בידי שמים. רב אמר כדעתיה ור' חנינה אמר כדעתיה. רב ע"י דהוה שרי תמן [הכוונה לבבל] דעינא בישא שכיחא תמן הוה אמר צ"ט מתים בעיינה וא' בידי שמים. רבי חנינא על דהוה שרי בצפרין דצינתה תמן הווה אמר תשעים ותשעה מתים בצינה ואחד בידי שמים". (ירושלמי שבת פי"ד ה"ג)
והוא פלא ! וכי מה הקשר בין עין הרע למיקום הגיאוגרפי ?
מה פתאום בבבל עין הרע פועלת יותר מאשר בארץ ישראל או בכל ארץ אחרת ?
קודם כל אין זה מוכרח לפרש את הדברים כמשהוא "מיסטי", אלא על דרך דברי הגמרא שאמרה "ונתן ה' לך שם לב רגז בבבל (!) כתיב", כלו' מדובר במקום שבו המידות הרעות ושאר מרעין בישין שולטים ביתר תוקף מה שגורם לשנאה קנאה צרות עין איבה ותחרות מה שגורם למיתה.
מי שלא מקבל את הפירוש, שיסביר לי בבקשה את החילוק של הירושלמי בין בבל לשאר מקומות.
וגם מי שעדיין יחפוץ להיות עיקש ולהחזיק בזה שמדובר במשהוא מיסטי, סוכ"ס הגמרא אומרת ש"תוקף פעולת העין הרע" הוא בבבל, כלו' מי שגר בשאר מקומות אין לו לחשוש.
הטקסט שלך כאןככה שגם אם תיאורטית לא הצלחתי לשכנע, מעשית (למי שלא גר בעיראק ) עליכם לנהוג כמותי. >
אני כתבתי כי גם ה "עין הרע" של רב בבבל הכוונה למוות ממחלות בלתי ידועות. ואילו ה-% 99 שמתו בציפורין מתו ממחלות של הצטננות ( דלקת ריאות )
תוקן על ידי - talmid - 28/08/2005 20:52:55
תוקן על ידי - talmid - 28/08/2005 20:56:58
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2005 00:01 |
|
| |
ר' גדליה נדל: שיש מציאות של עין הרע - זה דבר ברור.
הקטע בשלמותו:
"הנך הרה ויולדת בן -
רש"י מציין שלשון זו משמעה שאת עתידה להרות, כמו אצל אשת מנוח, והלא כבר הרתה ? אלא שאת ההריון הראשון הפילה, בגלל עין הרע שנתנה בה שרה, הנרמזת בכתוב "ישפוט ה' ביני ובינך" שיש מציאות של עין הרע - זה דבר ברור. זה לא מעשה שדים וכשפים, אלא זהו רגש של קנאה, ומסירת דין לשמים: לה כן נתת הריון ? אפילו אם לא אומרים, וגם לא רוצים לחשוב במפורש, קשה להתגבר על הרגש הטבעי. מסירת דין לשמים, אפילו באופן עדין וסמוי, יוצרת קטרוג וזוהי עין הרע" (בתורתו של ר' גדליה, שילת, עמ' קס"א)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2006 12:35 |
|
| |
הפירוש של מבחן למעלה נראה הכי קולע (למי שרוצה לשמור על תורה רציונלית) אבל צריך עוד הסבר על מה שכתוב לפני זה: "ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם". צריך לומר שפירושו הוא שמאחר והכסף הולך למשכן יש כאן כופר נפש (ובפרט אם יקריבו מהכסף קרבנות) ואין לזה קשר למה שכתוב מיד בהמשך "ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם" שזו נקודה שניה ואחרת המדברת על כך שההתרמה למשכן שימשה גם כצורה לפקוד את העם לפי הציווי שמופיע בתחילת ספר במדבר.
הרלבג בשמואל ב' כ"ד נותן שני פירושים על חטאו של דוד כאשר מנה את בני ישראל, 1. ששם מבטחו בגודל המספר. 2. שהתורה ציותה למנות במתן כופר נפש.
מפירושו השני של הרלבג נראה שלא פירש כמו מבחן אבל מזה שהקדים פירוש ראשון נראה שלא למד בצורה חד משמעית שאסור לספור במנין.
אני מתפלא שלא דנתם כאן על חטא דוד המלך כאשר פקד את העם.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2006 09:29 |
|
| |
סוף סוף הצלחנו לישב בין רציונליזם לעין הרע. אבל א"כ קשה מדוע הרמב"ם לא פסק שבגינה יש היזק ראיה?
כיצד ניתן להבין במשנת ההשגחה של הרמב"ם מסירת דין לשמים?
תוקן על ידי - בעלבעמיו - 11/06/2006 9:31:21
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2006 09:41 |
|
| |
"...שפעולת עין הרע מושרשת בעובדה שנפשות כל בני האדם קשורות ומעורות זו בזו, וחייהם תלויים זה בזה בשרשם הרוחני, ואם אחד מקנא בחברו ועינו צרה בו... יתכן ויוכל לגרום על ידי זה למעט מחברו שפע החיים, וממילא יהיה יותר עלול לנזקים ולאסון." (מכתב מאליהו ד')
""...אבל זה שעל ידו היה לחברו צער של קנאה הוא גם כן נענש, ויכול להפסיד את עושרו..." (מכתב מאליהו ג')
ההסבר הראשון של הרב דסלר ניחא, הוא עוד מתקבל איכשהוא על הדעת. אבל ההסבר השני ממש תמוה !
מילא אדם שהוא עשיר ומתרברב בעושרו אפשר להבין מדוע ייפגע מעין הרע לפי ההסבר שני בדברי הרב דסלר, אבל נניח אדם שהוא יפה מאוד מאוד, וכי הוא אשם בזה שהוא גורם לאנשים לקנא בו ?! מה תקנתו ? להשחית את הפרצוף שלו ?!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2006 11:16 |
|
| |
רב הריפוטר. אני מסכים לדבריך . ולפרושו של הרלב"ג. חטאו של דוד לא היה המניין. האסור של -אסור למנות את ישראל. נפסק להלכה רק כ1200 שנה אחר כך. וזה גם מסרוס ופרוש לא נכון של הנביא. חטאו של דוד לדעתי, וכך גם נראה מהרלב"ג, נסיונו של דוד להאדיר את שבטו על יתר השבטים. וכתוצאה מכך לגרום בעקיפין לפילוג בעם. כי הרי המנין היה על בסיס שבטי. כפרתו היתה על ידי קניית מקום המקדש. מקום המסמל יותר מכל את אחדות העם. עין הרע זו אמונה עממית שהתעצמה בעיקר בבל. מקום שהאמונות טפלות שלטו בה ללא מצרים. חלק מכך אפשר ללמוד במסכ" פסחים בעיקר מדף קי. ואילך. ומה שמופיע בפרקי אבות -עין רעה. פרושו שלא יהיה לך עין רעה כלומר תפרגן חבר רע. שאתה לא תהיה חבר רע, וכן שאתה לא תהיה שכן רע, וכו. אל תחפש אצל אחרים חסרונות תעבוד על עצמך.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2006 11:20 |
|
| |
"האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא לנקוט זקפא דידא דימיניה בידא דשמאליה וזקפא דידא דשמאליה בידא דימיניה ולימא הכי אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא שנאמר (בראשית מט) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין וגו´ אל תקרי עלי עין אלא עולי עין ר´ יוסי בר´ חנינא אמר מהכא (בראשית מח) וידגו לרוב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין רעה שולטת בהם אף זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם ואי דחיל מעינא בישא דיליה ליחזי אטרפא דנחיריה דשמאליה". (בבלי ברכות נה ע"ב)
שימו לב למילים שהדגשתי, נניח (כמו שיש הרוצים לטעון ומקובל לחשוב כך) שפעולתה של עין הרע היא טבעית - כלו´ משפיעה על המציאות. ואם אכן נניח ככה נשווה את פגיעתה של עין הרע לפגיעה של אקדח למשל, האם שייך שיאמר אדם שאינו מפחד מפגיעה של אקדח, לא !!! אין דבר כזה בעולם, האקדח יפגע בו בין אם זה מוצא חן בעיניו ובין אם זה לא, בין אם הוא מפחד ובין אם לא.
ולפי מה שהנחנו שהפעולה של עין הרע היא כגון פעולה של אקדח במציאות, אז למה הגמרא ממליצה למי שחושש מעין הרע לנהוג באופן הנ"ל, למה היא לא ממליצה לכל אדם לנהוג כן, בין אם הוא מפחד ובין אם לא ???
אלא שיש לומר (כנראה) שהפעולה של עין הרע היא לא כמו שהנחנו, ומדובר באפקט פסיכולוגי - אוטוסוגסטיה !!!
שני הערות - אמנם הפירוש שהצעתי מסתבר, ומתסדר עם הדברים הקודמים שלי אבל נראה לי שיש בו שני קשיים:
א)הפירוש שלי ל "דחיל" הוא לא מוכרח, אולי הסיבה שהגמרא ממליצה רק למי שחושש לנהוג כן היא מפני שסוכ"ס לא כל אדם הוא בקבוצת סיכון לעין הרע, ובגלל זה לא נקטה הגמרא שכל אדם יאמר כן.
ב)מה שנאמר בסוף הקטע אודות אדם החושש מעין הרע של עצמו, לא כל כך מסתדר עם הדברים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2006 13:15 |
|
| |
תלמיד. בא נלמד גמרא ונראה אם באמת אין הבדל בין בבל לארץ ישראל.
כתובות דף קיא. אם אין אתה עולה, הזהר בשלשה דברים: אל תרבה בישיבה - שישיבה קשה לתחתוניות, ואל תרבה בעמידה - שעמידה קשה ללב, ואל תרבה בהליכה - שהליכה קשה לעינים, אלא שליש בישיבה, שליש בעמידה, שליש בהילוך, כל ישיבה שאין עמה סמיכה - עמידה נוחה הימנה. עמידה ס"ד? והאמרת: עמידה קשה ללב! אלא, ישיבה (כל זה קשה רק בבל ולא בא"י)
נדרים דף כב.
לא שהתחתוניות שולטות בו, שנאמר: +דברים כח+ ונתן ה' לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש, איזהו דבר שמכלה את העינים ומדאיב את הנפש? הוי אומר: אלו התחתוניות. עולא במיסקיה לארעא דישראל איתלוו ליה תרין בני חוזאי בהדיה, קם חד שחטיה לחבריה, אמר ליה לעולא: יאות עבדי? אמר ליה: אין, ופרע ליה בית השחיטה. כי אתא לקמיה דר' יוחנן, א"ל: דלמא חס ושלום אחזיקי ידי עוברי עבירה? א"ל: נפשך הצלת. קא תמה רבי יוחנן: מכדי כתיב ונתן ה' לך שם לב רגז בבבל כתיב! א"ל: ההוא שעתא (לא עברו עדיין הירדן.) אני מקוה שאתה רואה איזה הבדל יש באויר של א"י לבין חו"ל
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2008 12:25 |
|
| |
דעה_קדומה: "עין הרע"- מי, מה, איך? 15/5/2005
בזמן האחרון החל הביטוי "זה עושה עין הרע" לתפוס תאוצה בחברה הדתית.
חשבתי לבדוק את הנושא הזה עד תומו.אודה למי שיוכל להפנות אותי למקורות על משמעות "העין הרע" (חוץ מהגמ' ב"ב על נזקי השכנים) האם כל אחד יכול לתת "עין הרע"?
האם גם אנשים שמבקשים את טובתך, נותנים עין הרע בעצם ידיעתם על דבר מסויים?
האם בכל נושא יש עין הרע? או אולי רק בדברים מסויימים הצנעה יפה ומה הגדר בזה?
תודתי שלוחה לכם מראש.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2008 12:29 |
|
| |
בןאישאחד:
לדעת חברי הפורום דכאן, אין אלו אלא דמיונות, ועל כן הכל לפי המדמיין והמתדמיין.
*****
asher177:
אלו דברי המאירי בפסחים דף קט ע"ב
בכמה מקומות ביארנו שבאותם הזמנים היו העם נמשכים אחר דברי' המוניים כלחשים ונחשים ופעולות המוניות וכל שלא היה בהם סרך עבודה זרה ודרכי האמורי לא חששו בהם חכמים לעקרם וכל שכן במה שהיה הרגילות אצלם בו כל כך שהיה טבעם מקבל בענין חזוק או חולשה וכמו שהעידו בסוגיא זו דקפיד קפדינן ליה דלא קפיד לא קפדינן ליה וממין דברים אלו הוא שהיו רגילים להזהר מן הזוגות וכשתקנו חכמים ארבע כוסות שלא לגרוע או להוסיף מצד אותם ההבלים הוצרכו לרוב רגילותם לתת טעם לדבריהם והוא שאמרו ליל שמורים הוא לילה המשומר ובא מן המזיקין
*****
תתקדש:
עין הרע פירושו:
הזהר מעינו של אדם רע!
שלא יבוא אותו אדם צר עין ויזיק לך בכל מיני דרכים. ולכן צריך האדם להיזהר לא להוציא לאחרים את העינים.
*****
מבחן:
למאמינים בהשגחה פרטית, הרי שיש היגיון שהגורם למישהו רעה בטובה שהשפיע עליו הקב"ה, ראוי הדבר שהקב"ה ייקח ממנו את הטובה.
ובאופן כללי צודק תתקדש, אף פעם לא ראוי ולרוב לא כדאי להוציא לאחרים את העיניים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2008 12:32 |
|
| |
ספרן:
בשיעורו של הגריד"ס בשם "אין אדוני מתירא מעין הרע"
[בקובץ השיעורים שבספר "אפנה ואשנה" לראא"י בלאו עמ' קלא]
מפרש כדברי תתקדש ושם דיון בנושא.
[אגב, הספר הנ"ל שהיה קשה להשיגו, הופיע לאחרונה מחדש]
*****
Shlomo_L:
להלן פרשנותו של הרב קוק לנושא, מובאת בעין איה ברכות.
בברכות נ"ה מצאנו כי מי שעולה לעיר וחושש מעה"ר לינקט זקפא דידא דימיניה וכו' ולימר אנא מזרעא דיוסף קאתינא וכו'
למיטב הבנתי בפרשנות של הרב יש רציונליזציה למחצה של הנושא. (נראה כי זה קו אופייני לו).
כהנחת יסוד ה"ק מציין כי 'הנפשות פועלות (משפיעות) זו על זו'. כמאמר השיר "כולנו רקמה אנושית אחת חיה".
ה"ק מציין כי השפעה זו תתכן רק אם נפשו של המושפע חלושה. ומהי אותה חולשה: "ותוכן החלישות בא ע"י מה שלא תמצא את הכרת ערך עצמה כראוי, ולא יהיו מרכז לפעולותיה כי אם מבט חיצוני של העין"... ,שכל שהנפש יותר חלושה, יותר נבובה בערכה הפנימי, היא יותר עלולה לאלה ההשפעות".
זה הבסיס לאפשרות של פעולה של "עין הרע".
ע"פ זה הר"ק מבאר את המשמעות הסמלית של ההמלצה "לינקוט זקפא דידא וכו'" עיין שם.
מובן גם מדוע הצורך בכך הוא עם הכניסה לעיר-"אז האדם ראוי ביותר להשפעה של שעבוד העולם החיצוני, שיעשה מרכז עניניו רק הסכמת הזולת ומציאות החן בעיני זולתו בערכו החיצוני בלבד".
מכאן לשייכות של יוסף לעניין.
"והנה כח החוזק הנפשי הפנימי מצינו באמת ביוסף באופן נעלה מאוד בניסיונו- עלם יפה תואר, עבד, שתהיה נפשו חזקה כ"כ עד שהצדק הפנימי של הקריאה: ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים"- יהיה חזק כ"כ- מבלי תת כח לפעולה של השפעת אדונתו, הוא כח נעלה פנימי מאוד..."
נמצא כי "עין הרע", איננו כוח מסתורי שמשתלט על האדם מבלי תכלית. יש בו מעין 'בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו'.
ויותר ממה שכתבתי כתוב שם.
*****
mdabraham:
בן איש ושאר חברייא קדישא,
עוד מעט וכל הנכנס לכאן יצטרך להצטייד בכרטיס המעיד על כך שאינו מאמין בעין הרע. אולם אנוכי הקטן, תולעת ולא איש, עפר לרגלי ת"ח דפה, איני שולל זאת על הסף (אינני יודע האם יש או אין). וכבר מאז ומעולם לא הבנתי מנין כמה מחכמי הפורום וידעניו משוכנעים שאין בזה כל ממש.
על כן תנוח דעתך, ולכשתפנה שנה את אשכול השדים והאזוטריקה הידוע, ותרווה רוב נחת דקדושה.

מיכי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2008 12:42 |
|
| |
talmid:
והרמב"ם לא האמין בעין הרע, ואף פסק להלכה נגד הגמ' המחייבת לבנות גם בגינה כותל בגובה 4 אמות שלא יזיק בעין הרע "אסור לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה". ואילו הרמב"ם פוסק כי בגינה מספיק מחיצה 10 טפחים ואינו מכיר בהיזק של עין הרע.
*****
קעלעמר:
מענין כאיזה מולקולה יגמור העין הרע הזה?
(אגב, מיכי, שמת בודאי לב שאשכול "הגיון פשוט ובריא" ואשכול השדים סתרי ההדדי. חובת ההוכחה אינה עלי אלא עליך.)
*****
בןאישאחד:
מיכי וקעלעמער,
כנראה שאכן קשה היה לעקוב אחרי כל האשכול על ההגיון הבריא והפשוט.
נעלם משניכם שהבאתי שם את דעתו של מיכי באשכול השדים, והסברתי שם שהוא לשיטתו אזיל בשתי המקומות!
(האם זה אומר שאני יכול מעתה לצטט שם כאוות נפשי, הרחק מעינו הבולשת של קעלעמער? )
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2008 13:14 |
|
| |
פעם האמינו שהעולם שטוח! האם כל אמונה של פעם היא אקטואלית היום?
עין הרע= העין של אדם רעה, אנשים ניחונו בכוחות נפשיים, מי פחות ומי יותר. להעברת מחשבותיהם על ואל הזולת,
רק בהסבר שיטחי- גופנו מופעל על ידי פולסים חשמליים, מדידת ובדיקת מוחו של אדם, נעשת על ידי מדידה באלקטרודות המחוברות לראשו של האדם, והתוצאות מתקבלים בקריאה של המתח, והתנגדות שיש במוח, כך גם בבדיקת הלב,
לשדה חשמלי יש השראות על הסביבה, קווי מתח גבוה, או שנאיים גדולים מקרינים על סביבתם גלים, שלפי המומחים מסרטנים, וגורמים למחלות שונות, לאורך זמן, ולכאבי ראש ועצמות מידיים,
יש להניח כי גם הגלים החשמליים הנפלטים מאדם רעה- לא תמיד- גורמים לשינויים רעיים לזולת,
וכן גם להפך יש השראות חיוביות של אנשים טובים, הרוצים להיטיב ולעזור,
אנחנו לכן מרגישים טוב בחברת אנשים אוהבים, ולהפך בין שונאים.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|