ישיבת מרדכי הצדיק

בימים אלו נשלמות ההכנות לישיבת מרדכי הצדיק. ביום הפורים ישבו כחמישים אלף ילדים ביחד עם הוריהם וילמדו כשעה אחת. בתום הלימוד יקבל כל ילד פרס יקר. עלות המבצע עומדת על $220,000.

האם ראוי להוציא סכום גדול כזה על שעת לימוד?

יש כאלה שטוענים שראוי להוציא על כל רגע של לימוד כל כסף שבעולם. עוד טוענים, שלפי מנין המשתתפים אין מדובר בסכום גדול כל כך. ולבסוף מצביעים על הוצאות על כל מיני שטויות ללא טעם וללא ריח, וא"כ אין טעם להתלונן על הוצאה הזאת שאפילו אם היא מופרזת למעשה היא למטרה טובה.

לעומתם ישנם הטוענים שכל דבר צריך לעשות ברפורפוציה הנכונה. ואה"נ ש"אין אומתינו אומה אלא בתורתה" אבל זה לא אומר שצריך להוציא על זה כסף כמעט ללא חשבון. ואפילו אם יש הרבה הוצאות שהולכות לאיבוד זה לא מצדיק הוצאה זאת.

מה דעת חו"ר הפורום?

בנצ"כ

רק דבר אחד לא הבנתי מעולם, מדוע לא עושים ישיבת אהרן הכהן ביום הכיפורים הלא גם אז אין כמעט יהודי שלומד תורה? והלא בת"ב יותר חמור, למה אין ישיבת רבי ירמיה הנביא? ולכאורה מצינו מבטלין ת"ת לקריאת מגילה ולסעודת פורים אך לא מצינו ביטול התורה עבור יום הכיפורים.

התושבה לדבר היא, ששמחת פורים בפרט ושמחה בכל נתפסת בעיני רבים כמין חריג בנוף היהדות המקדשת את הרצינות ואת ההתאפקות, והרי לשמחה מה זו עושה, יכול אדם לבטל כל היום אך מתוך עצבות ודכאון, אך רק תן לו קצת שמחה מיד יתעוררו הגנים המדוכאים ויצעקו, חלילה וחס יש ללמוד תורה ביום זה וכו'.

ולא התקררו דעתם של כמה, עד שהמציאו שבעצם יום הפורים הוא הזמן הכי מסוגל לישועות ורפואות, ויש כמו שובבים אמירת תהלים בהשכמה משל היום הי' יום חורבן יהדות.


מה הסיפור אם אבי הרמ"א?

מסתברא,

באותו ענין, שמעתי השבוע איזה דרשה של מטיף ברסלבי שקרא לערוך 'התבודדות' של כמה שעות ביום הפורים, יום המסוגל לישועות, להתקשרות לצדיק וכו' וכו'...


לך תבין את היהודים האלה.

(רווח והצלה יעמוד להם אולי ממקום אחר)

דעת רב עמרם גאון שמובאת בטור היא שאומרים תחנון בפורים הואיל ואין בו הלל וגם מפני שהוא יום ישועה אזי הוא זמן מתאים להתחנן על הגאולה העתידה.

לדעתי, מסתברא כהרגלו עלה על הדבר המעצבן...

מה שמפריע לי בכל העניין הזה, זה החינוך לכפיתייות, יום אחד בשנה קצת שמחים ולא פותחים ספר, נכון, מה יש? אי אפשר קצת להשתחרר ? כל החנק הזה, שאוי ואבוי, יום שלם בשנה לא לומדים, ועוד שמחים?

כידוע, כנגד כל דבר אסור יש מותר כנגדו, (כמו דם טוהר לנידה - גמרא...) הביטול תורה המותר זהו פורים, וחייבים שיהיה כזה, ואילו איישר חיילי אבטליה..

דרך אגב, מה לדעתכם? האם היתה למרדכי הצדיק המיתולוגי, ישיבה שבה ישבו ולמדו בעיון, ודנו בצווי דינים?

אפריילאכע פורים, ולא לשכוח לקיים את מצוות היום "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" כפשוטו.

מסתברא ולפום ריהטא

הנקודה שהעלתם היא חשובה מאוד, אבל נדמה לי שבהקשר הזה היא איננה נכונה. הפעילות לדרבון הילדים להשתתף בישיבת מרדכי הצדיק, איננה נעשית באמצעות איומים והפחדות מביטול תורה ח"ו. העידוד נעשה באמצעות הבטחת פרסים [סודיים], וציטוטים בעניין מעלת הלימוד ביום הפורים, זוהי דרך נהדרת לדעתי.
בהקשר זה נדמה לי שניתן לציין את דברי המגיד, ש"יד החסידים תהיה על העליונה". כידוע אחד הדברים שחידשה החסידות היה בשינוי השיטה לעורר לעבודת השי"ת בתאור הגיהנום ובחומרת העוונות, לדרך של דיבור על מעלת האדם המתדבק לבוראו בתפילה ובקיום מצוות. המתנגדים לעומתם בחרו להמשיך בדרך של מוסר נוגה ומדכא, כשגם תנועת המוסר ברובה הלכה בכיוון זה. בשנים האחרונות בחרו גם הליטאים להעדיף את דרך הקרוב והעידוד החיובי, על פני הלקאה עצמית ותוכחה נוקבת, כמובן בנימוק של "ירידת הדורות".
נדמה לי שבנקודה זו כמו בעוד נקודות רבות נעשתה יד החסידים על העליונה באופן שונה מהמובן הפשוט, שכן הליטאים פשוט הקימו את "חסידות ליטא" [בראשות האדמו"ר הראשון לשולשלת, הגרא"מ שך זצ"ל].

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

בצ"כ







ומדוע לא יראתם לדבר?

אולי אפשר להקים כולל לבעלי בתים שאינם עובדים בפורים, עם מילגה שתהיה בגובה דמי הבטלה (האמתיים) שלהם?

ר' בן ציון יקירי,

יש להבדיל בין שיטת החינוך, לבין תוכן החינוך.

אכן שיטת החינוך היא בשיטת הגזר, והמקל הולך ונעלם, ואכמ"ל בסיבות לכך.

אני דיברתי על תוכן החינוך, והתוכן שחשוב מאד ללמוד בפורים, הוא תוכן כפייתי, הייתי מעדיף שילמדו את בנינו שפורים זה זמן שבו לא לומדים, יום אחד בשנה חופש, מה זה הלחץ הזה, יש גבול כמה צריך להאדיר את חשיבות הלימוד.

ישיבת מרדכי הצדיק - אין לך טעות גדולה מזו

קיימות ארבע מצוות היום מדברי סופרים: 1. קריאת מגילה. 2. משלוח מנות. 3. מתנות לאביונים. 4. משתה ושמחהץ

כל מה שעושים בפורים עושים לשם פרסומי ניסא, ומה מקום יש להיות טרוד כל היום (או לפחות חציו) עם ישיבת מרדכי הצדיק?

הרמ"א כותב שיש לעסוק "מעט" בתורה קודם סעודת פורים, בסדר, אבל לא על חשבון ביטול ארבעת המצוות שאין חיובן אלא יום אחד

אלא שהיום עושים מן הטפל עיקר גדול, ואת העיקר בכלל לא עושים,

אני בטוח שמחצית מן הילדים וההורים היו מסוגלים ללכת ולאסוף כסף ולהחיות עניים מרודים, ולקיים בבת אחת:

1. מצות צדקה מן התורה
2. מצות מתנות לאביונים מדברי סופרים.
3. דברי שלמה המלך "לכל זמן ועת לכל חפץ"

ובכלל, מי המציא את השגעון הזה שכה הכה שרשים בקרב הציבור, בארץ ובחו"ל?

שמעתי באזני בשנה שעברה שילד ביקש מאבא שלו שילך אתו לחבר שלו לתת לו משלוח מנות והאבא אומר "אין זמן חביבי, בעוד חצי שעה מתחלת ישיבת מרדכי הצדיק, וגם הזמן ללכת שם צריך לקחת בחשבון"

פעמים שביטולה של תורה זהו יסודה (מנחות צט)
כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו (יבמות קט)

צר לי, אבל בעניין הזה אני עם הליטאים.

מלך בבל,
לא מדובר בביטול אף מצווה ממצוות פורים. המצוות עצמן לא לוקחות כל כך הרבה זמן. ושעת לימוד, היא בדיוק זמן מועט שמדבר עליו הרמ"א. אם אתה מחמיר בהמעטה, תסתפק בלימוד חצי שעה עם הילד. אולי אפילו תקבל פרס שלם.
מילא אם היית מקים קרן מרדכי הצדיק שתשתדל להרבות במתנות לאביונים. אתה (ואחרים כאן) לא עושה את זה, אלא רק מדבר נגד רעיונות טובים של אחרים. מבחינה זו זה מזכיר לי את ההתנגדות לדף היומי.

תרשו לגלות לכם סוד: העיסוק המסיבי במצוות בחציו הראשון של יום הפורים אינו מתרכז במקרא מגילה ובמתנות לאביונים. סעודת פורים עושים בכלל בחצי השני. אז מה עושים בחצי הראשון? כמובן, שולחים ומקבלים עשרות משלוחי מנות. עובדים קשה לשלוח הלאה את כל מה שקיבלו עד שבסוף שהשולח הראשון מקבל את האוזניים שלו אחרי שעברו בדרך כמה עשרות ידיים. הכל לא מתוך שכולם משוגעים על מצוות משלוח מנות, אלא פשוט מתביישים מפני מה יאמרו השכנים מעבר לכביש אם לא נשלח להם חזרה (את הבמבה ששלחו בשנה שעברה).
לא נורא, אפשר לקצץ קצת במשלוח הזה.