| נשלח ב-16/3/2005 22:35 |
 |
| |
הריב"ש ויחסו לקבלה
טקסט פלאי מתוך שו"ת ריב"ש, סימן קנ"ז:
"...וגם הודעתיך כי מורי הרב רבי פרץ הכהן ז"ל לא היה כלל מדבר ולא מחשיב באותן ספירות. גם שמעתי מפיו שהרב רבי שמשון מקינון ז"ל, שהיה רב גדול מכל בני דורו, וגם אני זכור ממנו ואם לא ראיתי בעיני, והוא היה אומר: 'אני מתפלל לדעת זה התינוק', כלומר, להוציא מלב המקובלים שהם מתפללים פעם לספירה אחת ופעם לספירה אחרת, כפי ענין התפילה...
וכן הודעתיך מה שאמר אלי בייחוד מורי הרב רבינו נסים ז"ל, כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בענין הקבלה ההיא. ולזה איני תוקע עצמי באותה חכמה אחר שלא קבלתיה מפי מקובל חכם. ואם ראיתי באורים על סודות הרמב"ן ז"ל, וגם הם אינם מגלים שרשי החכמה ההיא, ומגלים טפח ומכסים כמה טפחים, וקרוב לטעות בדבר מהם; ולכן בחרתי לבל יהיה לי עסק בנסתרות...".
העובדה ששניים מגדולי חכמי ספרד, הר"ן והריב"ש, הנמנים על מעבירי שושלת המסורה, התעלמו ביודעין מחכמת הנסתר ואף העבירו עליה ביקורת מרומזת, עשויה ללמד, לדעתי, על מקומה השולי של חכמת הקבלה בתפיסת היהדות האותנטית.
חשוב לזכור שטקסט זה נכתב בתקופה בה חכמת הקבלה קיבלה לגיטימציה נרחבת ע"י אישים שעמדו בראש ההירארכיה התורנית-הלכתית-הגותית, כמו הראב"ד בעל ה'השגות' ובנו רבי יצחק סגי-נהור בפרובנס, והרמב"ן בספרד. (לאשכנז חדרה הקבלה מאוחר הרבה יותר).
בעיקר חשוב הציטוט מפיו של הר"ן על-כך שהרמב"ן 'תקע עצמו יותר מידי' בקבלה. לשון אחר: יסודות הקבלה זרים לעיקרי הדת ומסורת האמונה, והם, לכל היותר, בבחינת מותרות שגם ענקי רוח דוגמת הרמב"ן היה לו להגביל עצמו בהם.
האם אכן כך הם פני הדברים?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2005 23:00 |
|
| |
בס"ד
לא כך הם פני הדברים וחלילה לייחס לריב"ש דברים שכאלו
לא דיבר סרה על קדוש ה' הרמב"ן ז"ל שקבלתו היתה קבלה אמיתית מפי אליהו הנביא ז"ל,בנוסף אביא כאן את דברי
הריב"ש (סימן קנ"ז)והב"ד רבנו הראי"ה קוק זצ"ל
במאמרי הראי"ה ח"ב (עמ'518)שאמר הנוצרים מאמיני השילוש והמקובלים מאמיני העשיריות .בשם "אחד המתפלספים",נראה שלא כבד כלל את הדעה הזאת ,והביא אח"ח את הסברתו של דון יוסף ן'שושן ,שקורא אותו בכבוד "החכם הישיש",שהדבר דומה למבקש מן המלך שיתן לו ע"י שליח פלוני המיוחד לכך ,וכ' על דבריו :"והנה טוב מאוד".ולא חשש עליו משום שמץ ע"ז ח"ו .והאחרונים רובם ככולם,שהיו קדושים וטהורים וגאוני-עולם ,קבלו את דברי הקבלה למרות מה שראו את טענות המערערים .ע"כ ברור הדבר שנתברר להם,שאין שמץ ע"ז ח"ו בענין זה,אלא תוספת קרבת ה'וקדושה. 'עכ"ד הנצרך לענייננו ומאחר ויש עוד אריכות במכתבו הנ"ל,הבאתי את עיקרי הדברים כאן.
הוכחה מכאן אע"פ שהתרחק מלימוד הקבלה התייחס בכבוד
למקובל ה"חכם הישיש"דון יוסף ן'שושן.לכן הדברים שנכתבו
נגד הרמב"ן אינם ממקור אמין וחוששני שהינם מזוייפים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2005 23:35 |
|
| |
פרופסור,
הרמב"ן עצמו כנראה היה מודע ל'תקיעתו'ובהקדמתו לפירוש התורה הורה "לכל המסתכל בספר הזה לבל יסבור סברא ואל יחשוב מחשבות בדבר מכל הרמזים אשר אני כותב בסתרי תורה, כי אני מודיעו נאמנה שלא יושגו דברי ולא יוודעו כלל בשום שכל ובינה, ועל כן המפרש רפי"ל אינו מפרש את עינייני הקבלה שבפירוש רבינו, ובאותם מקומות כותב: "מכאן ואילך מפרש רבינו על פי הקבלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2005 00:09 |
|
| |
פרפסר גלילת אמריקה! כבר נטחן דברי הריב"ש זה כאן עד דוק, והדברים ידועים ומפורסמים בכל ממלכת התורה ומחשבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2005 00:20 |
|
| |
בס"ד
ידוע שקבלת הרמב"ן זצ"ל היא קבלה אמיתית וכתב את פירושו
ע"פ סתרי-תורה ,ורבנו האר"י העיד שספרי הקבלה האמיתיים
הם מהרמב"ן והלאה .וכידוע היה בעל רוח הקדש.והיה לו גילוי אליהו הנביא ז"ל.והרמב"ן היה ממעתיקי-השמועה כידוע ליודעי ח"ן.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2005 00:23 |
|
| |
מסתברא, אם כי הדברים ידועים, מ"מ פרופיסר הדגיש מה שאולי לא כ"כ נטחן בדרך כלל, שדרכו של הרמב"ן לא היה מקובל על שאר ראשונים, ואף לא לממשיכי דרכו=תלמידיו בנגלות התורה. תופעה זו אומרת דרשני.
יש גם לדון מצד "הלכתא כבתראי".
מענין לענין, מה זה שרבינו בחיי הדבוק כל כך בתורת הרמב"ן, הולך ומגלה סודותיו בקבלה, שהרמב"ן עצמו, שהוא כל כך יקר ונעלה בעיניו, משביע שלא לגלות אותם?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2005 00:27 |
|
| |
פרופסור
יישר כוח על הציטוט המעניין.
מעניין לדעתי בכפלים שהמשנה ברורה מעתיק את הדברים ונותן להם צביון משלו...
אין בידי כרגע להעתיק הדברים ולהשוות, אך יש בהם נותן ענין רב, לדעתי.
מסתברא
האם העובדה שהדברים ידועים הופכת אותם ללא נכונים?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2005 03:41 |
|
| |
בס"ד התימה על דבריכם הוא שרבנו יצחק דמן עכו ביאר את פירוש הרמב"ן על התורה ,ורבנו בחיי לא ערער על פירושי הרמב"ן על התורה,ואף המשיך ביתר שאת ויתר עז לבאר דבריו ,היכן שהסתיר הרמב"ן ברמיזותיו גילה זה את סתריו.
ואם היה מוצא ביאור שאינו נכון,היה מעיר על דבריו,ואדרבה
לא מצינו בשום מקום שרבנו בחיי חלק ע"ד פירושו על התורה,בין היתר ניתן למצוא ספרי קבלה מתקופת הרמב"ן או סמוך שהיו דומים מאד למ"ש הרמב"ן.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2005 10:23 |
|
| |
מסתברא
לא תמיד יש לי זמן לכתוב. הערתי את הערתי בגלל שעד כמה שזכור לי הנושא הזה לא נידון עד היום בפורומנו. ואשמח אם לאור ידיעותיך הרחבות תדון בשאלות שביקשתי להעלות, (או לכל הפחות תציין לינקים).
לגבי הערתך על היחס לפילוסופיה, אתה ודאי צודק. אמנם, אין להביא ראיה מההתנגדות לפילוסופיה על צדקת הקבלה. או להפך.
(סמיילי).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2005 12:50 |
|
| |
פותח האשכול מניח כי הריב"ש היה ממעבירי המסורה,ומסיק מסקנות. בו בזמן שהריב"ש מודה בפה מלא שלא קיבל חכמה זו.אתמהה.הלזה ייקרא מעביר המוסרה?הא אילו היה מקבל מפי רב,לא היה מתנגד.
לגבי רבנו פרץ(אין הוא בעל המערכת),אין בזה חידוש שהיו מתנגדים לקבלת עשרת הספירות.
לגבי הר"ש מקינון-זכורני כי יש מי שכתב שהגיע לזה שהתפלל כתינוק,דווקא אחר שידע סתרי הקבלה.(ואולי היה זה חכם אח ונתחלף לי) ואם ה"כלומר" של הריב"ש הוא מכלל מה ששמע,אם כן,מי יאמר שלא מסכימים לזה המקובלים? נאמר שכוונתו ל אינו שאינם יודעים המשמעות האמיתית וקרובים לטעות.וכמו שציין הריב"ש עצמו כי קרוב הדבר לטעות .וכיו"ב כתב הרמ"א בתשובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2005 13:04 |
|
| |
לב
הריב"ש הינו מגדולי בעלי המסורה, כלומר מעתיקי השמועה של התורה מסיני כמ"ש משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו' וכו'.
הריב"ש הוא החוליה המקשרת בין הראשונים לאחרונים ולהמחשת גדלותו וסמכותו צא וראה בב"י שכמעט כל תשובות הריב"ש משוקעות בו ואין כמעט מקום שהריב"ש מביע דעתו והב"י אינו מביאו.
פותח האשכול מניח בצדק שאם הריב"ש שהינו מגדולי בעלי המסורת של התורה שבע"פ מתייחס בצורה מסויימת לקבלה, אין זה מערער את סמכותו של הריב"ש כבעל המסורת, אלא את הקבלה כחלק מן המסורת של התורה שבע"פ.
אך הדברים בכללם ידועים ומפורסמים כמ"ש מסתברא בצדק.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2005 13:15 |
|
| |
אין מי שיערער על סמכותו ל הריב"ש.חלילה.
אלא בעניין זה של סתרי תורה פיו מעיד כאלף עדים שלא קיבל דבר ממקובל.הרי שהוציא עצמו מכלל מעבירי המוסרה בזה.
ואילו כוונתו היתה לשלול באופן גורף,מאי נפקא מינה בזה שלא קיבל? אחרים קבלו!
פשוט לי שכל כוונת הריב"ש היא להוציא מדעות מוטעות העלולות בנקל להשתרבב כתוצאה מקריאה בספרי המקובלים ללא מסורת איש מפי איש.אבל טענת הר"ן חריפה יותר.וצריך להבין כוונתו "יותר מדאי" מהי?.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2005 13:27 |
|
| |
יש לי שתי שאלות על הודעתו של לב משעה 13:15. אקדים ואומר שאין לי מושג קלוש בעניינים הנידונים כאן - השאלות שלי הן על פי מה שהצלחתי להבין מהאשכול, תודה על סבלנותכם.
1. אם הריב"ש דוחה את הקבלה, מה זה משנה אם היה ממעביריה? הלא אפשר למתוח את הדברים לאבסורד ולקבוע שהרמב"ם לא היה יכול לדחות את הנצרות משום שלא הוסמך על ידי הכנסיה.
2. לענין זה שאחרים קיבלו את הקבלה, האם זה לא טיעון סימטרי? כלומר, אפשר גם לומר, "מאי נפקא מינה שאחרים קיבלו? הריב"ש לא קיבל!", ודומה שעיקר הטיעון כאן הוא מיקום סימן הקריאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2005 13:52 |
|
| |
יבוסי,
קודם כל.כמוני כמוך.וגם לי אין מושג קלוש בקבלה.מאותו טעם שזכר הריב"ש.ואודה לך על סבלנותך אם אטעה.ואני שמח שאתה עוקב באופן מסודר אחר הודעותיי השונות באשכולות שונים.למרות שאם חפץ אתה ללמוד,עדיף שתעקוב אחרי חכמים מוסמכים.
1-הריב"ש לא דוחה את הקבלה.וגם לא היה ממעביריה.הוא היה נייטרלי ככל הנראה.ולדעתי כל כוונתו בתשובה היא להוציא מלב הטועים והשוגים בחכמתה.ייתכן שאחז בשיטת רבו הר"ן (פוק חזי הערצתו העצומה להר"ן בתשובה אחרת שהעדיפו על כל חכמי דורו)ועל טענתך לגבי הנצרות,אין זה דומה,מפני שהריב"ש הכיר בסמכותה ,אבל לא בסמכותו הוא!-מפני שלא קיבל מפי רבו,וכהוראת הרמב"ן הידועה בהקדמתו.אילו היה מקבל אז דחייתו היתה דחיה.אבל הנצרות אין מי שיכיר בסמכותה מעיקרא.
2-אילו היה הריב"ש דוחה את הקבלה אחר שהכירה ,אז היינו אומרים שהרי הוא כאחד ממתנגדי הקבלה.אבל אין כאן סימטריה,מפני שאי קבלתו אינה דחיה,אלא עמדה נייטרלית,ואין אומרים למי שלא ראה את החדש בו והעד לנו.מי שראה אפילו יהו מועטים הרי הם מעבירי המוסרה בעניין זה.וראוי לכולם לקבלם כנאמנים בעניין זה.וזה בדיוק הטעם שהריב"ש אינו דוחה את הקבלה,אלא את עצמו.מכאן שאילו יבוא חכם מקובל איש מפי איש וילמד לרבים,נעשו כולם מוסמכים ומעבירי המסורה בעניין זה.(דרך אגב,גם בזמן חכמי התלמוד לא כולם קיבלו "כל" סתרי תורה)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2005 14:03 |
|
| |
1. בהודעה אחת השתמשת בטענה שהריב"ש לא היה ממעבירי המסורה, כדי להסביר מדוע אין ליחס חשיבות לדחייתו את הקבלה. בהודעתך הבאה הסברת שהוא בכלל לא דחה את הקבלה. אם הוא כלל לא דחה אותה, למה להסביר שאין נפקות לדחייתו?
2. שאלתי היא לגבי דבריך כפי שנאמרו ולא לפי הרהורי ליבך. כתבת:
ואילו כוונתו היתה לשלול באופן גורף,מאי נפקא מינה בזה שלא קיבל? אחרים קבלו! . יש לך לכאורה תשובה לגבי האפשרות שעמדת הריב"ש הייתה שלילה גורפת של הקבלה. הקשיתי על התשובה הזו, לא על דעתך המלומדת לגבי אפשרויות אחרות.
|
|
|
|
|
שמעת קבלה והופעת
.
ויש לציין ללינקים מה שהתברר שם.
