באמת שלא צריך להוסיף כלום על התמיהה. אבל בכל אופן, הקב"ה בורא שמיים וארץ וכל אשר בו, הכל יכול, לא מצא שום דרך אחרת לכתוב ארבע פרשיות לתפילין, מלבד להמציא מילה שמורכבת משפת "כתפי" ומאפריקנית מדוברת, כאשר כל מילה מתארת שניים, ושניים ועוד שניים הם כידוע ארבע, פלא פלאות.
נשלח ב-17/3/2005 11:51
לפום ריהטא
אף אני התקשיתי בכך רבות.
אך בשעתו שמעתי הסבר משם אחד מגדולי חכמי בני ברק. בלשון מודרנית, כמעט בלשונו שלו, הוא אמר:
כאשר יש לפנינו מילה לא ידועה בשפה העברית העתיקה, אנו מחפשים במילונים של שפות קרובות אחרי פירוש אפשרי.
ההנחה של רבי עקיבא, בעל הפירוש הזה, היא שיש כאן שני שורשים, שמצויים בשתי השפות שהוא ציין. כיון ששני שורשים אלו מציינים, כל אחד, זוגיות, ניתן לשער שהצירוף כולו בא לציין את המספר ארבע.
לפי גישה זו, רבי עקיבא נהג בפירוש המילה היחידאית והסתומה הזו בדיוק כפי שהיה נוהג פרופסור לתנ"ך או לשפות בהסתמך על המידע שברשותו.
ומעניין שהסבר זה אינו נשען כלל על ההנחה שהשפה העברית היא מקור לכל השפות. אין כאן אלא את ההנחה הצנועה בהרבה שניתן ללמוד על השפה העברית הקדומה משפות שכנות.
***
אמנם, בעניותי תמיד תהיתי אם אמנם רבי עקיבא באמת מצא את המילים האלו בשפות הללו, או שהיתה זו כעין לשון גוזמא שנקט כדי לומר שמן הסתם כך הוא. (ושמא עלי להרהר בתשובה על כך, שהרי החושד בכשרים לוקה).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-17/3/2005 11:59
יש כאן התחכמות נאה, שאומרת שבעצם המילה "טוטפות" היא מילה בלשון הקודש שמשמעות ארבע, וגילה זאת רבי עקיבא באמצעות מילים קרובות שכנראה באו לתאר "חצי מארבע", גאוני ללא ספק, משכנע ? קשה לומר.
מה עוד, שאם אכן המילה טוטפות מתארת את המילה ארבע, קשה קצת לקרא את הפסוק "והיו לארבע בין עיניך" ואם יש בלשון הקודש מילה שיש לה דו משמעות האחת טוטפות המקורי, שמשמעו כנראה משהו כמו סמל, והשניה ארבע, זה מרשים.
אם כי נוכל לומר שהיות והתפילין הם טוטפות ומורכבים מארבע פרשיות על כן נקראה המילה ארבע "טוטפות", בהשאלה מתפילין.
בקיצור תוירה שמתאימה לעונה...
נשלח ב-17/3/2005 12:38
ראו: "בתורתו של ר' גדליה" דף מ' שהמדובר,בשפה
טבעית-אוניברסלית.
נשלח ב-17/3/2005 12:42
ולמה לא תאמר שהמשמעות טוטפות היא מילה אחת ארבע המורכבת כפולה של 2+2 ,והיא במקורה תיבה אחת.שלא נשאר ממנה גילוי אחר מעמד הר סיני אלא במקומות נידחים.ולא שמעיקרא ניתנה בשפת אפריקא או כתפי.אלא ששם רק שימרו את המשמעות חלקית.כשריד ללשון הקדש שהיתה השפה הראשונה בעולם.ע"פ חז"ל.
נשלח ב-17/3/2005 12:45
זה מה שניסיתי להסביר, רק לא כל כך הצלחתי כנראה..
נשלח ב-17/3/2005 13:03
יותר נכון,שאני לא הצלחתי להבין כנראה...
נשלח ב-17/3/2005 13:10
דרך אגב,מצינו חז"ל בעוד מקומות לומדים את לשון המקרא משפת העמים.כנראה ע"פ אותו יסוד כי מרישא כל העמים דברו שפה אחת-לשון הקדש,עד שנפוצו ע"פ תבל.והתבלבלה שפתם.
זכורני שפרופסור אידל בספרו "לשון תורה והרמנויטיקה" מביא כמה עניינים בהשקפת המקובלים הראשונים,ע"פ אותה גמרא ללמוד כי שורש כל השפות הם מהתורה.(וזה טעם שעשו גימטריאות ופירושים אף מלשונות יוון,ע"פ השירידים שנשתיירו שם,ראה מה שכתב הר"י דמן עכו על תיבת "שיך" בערבית)
אבל הנחה כי הכל מהתורה או הכל מלשון הקדש הראשונה,אחת היא לענייננו.שלא השתמשה התורה בשפת העמים,אלא העמים השתמשו בשרידי שפת תורה היינו שרידי לשון הקדש.
וייתכן כי טענת רבי עקיבא על אפריקי כתפי,שהם מקומות מרוחקים דווקא תעיד על עניין זה.שלא הם תרמו את הלשון לתורה אלא ההפך,התורה ושפתה היא המקור.
נשלח ב-17/3/2005 14:45
לב ופום ריהטא
הלא זה מה שהתכוונתי להביא בשמו של אותו גדול...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-17/3/2005 16:31
החזו"א אמר על כך, שכל השפות יסודן מלה"ק, וא"כ כראיה שזו משמעות המילה, ניתן להביא שההשערה שזה שניים ושניים קיימת גם בשפה אחרת.
ור' גדליה היה מפרש, שלשון הקודש הינה השפה הטבעית [מבחינת אינטואיציה ותוכן] ומכאן שטבעי לומר על הוראה זו כך, וכראיה שאכן השערה שטבעי כך לומר כך נכונה, הרי שגם בשפה אחרת אמורה להימצא הוראה דומה, שכן יסוד כל השפות מתחושות ואסוסיאציות.
אך יש לזכור שאין כאן אלא אסמכתא של דרש, כי ודאי שאין טעם שהתורה תפרש כמה פרשיות לשים, ועל פי פשטות לשון הפסוק טוטפות היינו תכשיט, ובתוס' מנחות ל"ד ע"ב -
"נראה דלשון טוטפת הוא הראש אצל המצח כמו טוטפת וסרביטים דפרק במה אשה (שבת ד' נז.) דהיינו כלילא שמפקת כל המצח א"נ נקראו טוטפות על שם שהם בראש בין העינים לשון הבטה כמו (מגילה דף יד:) שפיל ואזיל בר אווזא ועינוהי מטייפין וכן ציץ לשון הבטה על שם שהוא למעלה מבין שתי ריסי עיניו ותפילין נראה לשון ויכוח כמו (סנהדרין דף מד.) ויפלל שעשה פלילות עם קונו על שם שהם עדות והוכחה שהשם נקרא עליו ויראים ממנו כגון דאמרינן לקמן (דף לה:) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וגו' אלו תפילין שבראש"
נשלח ב-17/3/2005 16:41
טאוטולוגיה במיטבה.
מנין לטטפת בלה"ק שהוא ארבע? שכך הוא פירוש טטפת בלשון אחר. ומנין שלמדין מלשון אחר ללשון הקדש? שכל הלשונות יצאו ממנה. נמצית אומר, טטפת בלה"ק הוא ארבע, כיון שלשון אחר למדה מלשה"ק שטטפת הוא ארבע.
אוי לשכן ואוי לשכנו
תוקן על ידי - השכן - 17/03/2005 16:47:04
נשלח ב-17/3/2005 17:14
טטפות המילה בלשון אפריקי מכאן הוכיח מרן רבי יהודה צדקה זצ"ל שהיה ראש ישיבת 'פורת יוסף' שגם אם אדם נמצא
באפריקה יניח תפילין.ודו"ק.
נשלח ב-17/3/2005 17:18
השכן,
כרגיל -
שי,
מדוע יש צורך בהוכחה מיוחדת לחובת הנחת תפילין באפריקה?
תוקן על ידי - אמשלום - 17/03/2005 17:29:09
נשלח ב-17/3/2005 19:31
צריך להוכחה מיוחדת, משום דתפילין שחורות הלכה למשה מסיני, והו"א דבאפריקה יעשום לבנות כי היכי דלהוי היכר בינן לבין עור אדם, קמ"ל.
(הרי לכם פורימתיירה למי שביקש)
נשלח ב-17/3/2005 22:06
שאלה טובה. ומה עם הפרשיות שמכניסים לתפילין, איפה רמוז להכניס את פרשיות אלה דווקא, מה זה מעגליות אין סופית, קשור את מה שאני אומר לקשור ובו יהיה כתוב לקשור את מה וכ"ו??? וגם במזוזה יש לשאול , ממתי כותבים את ציווי הכתיבה, הרי ההיגיון מחייב שאם אני אומר למשה , ' כתוב לך לזיכרון את כל מה שאני אומר לך היום', הרי בכך אני מתייחס למשהו אחר שאמרתי ורק מצווה לכתוב אותו. לא את המשפט הזה גופו, הלא כן? ,
< אגב, במזוזות הקראים כתובים עשרת הדברות >
ליבוביץ אומר, שהתורה אומרת רק באופן כללי מה ראוי לעשות, כאילו הייתה אומרת ' קשרו לכם על היד ועל הראש סימנים שיזכירו לכם ויחזקו את הקשר בין העם לא-לוהיו'. הפרטים והתוכן חז"ל בחרו. ומכאן נופלים הרבה קושיות.
נשלח ב-18/3/2005 03:39
בס"ד כי ישנם אנשים שטועים וחושבים שבחו"ל הם פטורים.
ודי למבין.
