| נשלח ב-18/3/2005 14:42 |
 |
| |
נשים קוראות לעצמן במגילה
 מצורף קובץהכל חייבים בקריאת מגילה. גברים ונשים, קטנים ועבדים (ונחלקו האחרונים אם עבדים שאינם משוחררים בכלל זה).
אמנם, בחיובן של נשים מצאנו שתי דעות. פשטות הדברים היא שאשה חייבת בכל. ולפי זה אשה קוראת לעצמה ולחברותיה, ואפשר שהיא גם יכולה להוציא גברים בקריאתה. והחיי אדם אפילו מסתפק אם אשה מצטרפת למנין גברים של קריאת המגילה (עד כדי כך! כלומר, אם היא יכולה להיות עשירית להצטרף לתשעה).
אך הרמ"א וההולכים בדרכו נוטים לקביעה שחיוב האשה במגילה הוא שונה. הגבר חייב בקריאה. האשה - בשמיעה. לפיכך, אין האשה מוציאה אפילו את עצמה. למרות שבדיעבד, אם אין לה מי שיקרא, הריהי קוראת לעצמה.
על כל פנים, לפי שיטה זו, נראה שאין אשה קוראת לנשים אחרות.
זה נושא מעניין לדיון. ויש לו גם השלכה מעשית. יש כמה וכמה מנינים של נשים הקוראות לנשים במגילה. מצ"ב רשימה, שסופקה בידי עמיתתנו החפרפרת. שיהיה לתועלת.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2005 16:13 |
|
| |
בס"ד
מימוני כתבת
"לפיכך, אין האשה מוציאה אפילו את עצמה."
"על כל פנים, לפי שיטה זו, נראה שאין אשה קוראת לנשים אחרות."
??????
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2005 16:23 |
|
| |
ודאי שטענות בעד ונגד מניינים לנשים בקריאת מגילה (כמו גם חלקים אחרים בתפילה שאינם דורשים גבר) אינם תלויים ש\בניתוחים בריסקאיים האם החפצא של הקריאה של אישה שחייבת רק בשמיעה היא ראויה להוציא נשים אחרות.
ברור שהלכתית מצד דיני פורים אין בעיה.
כל הוויכוח הוא בנושאי צניעות, בית כנסת, מניין, ציבור וכד' והועלה על כולנה - פאליטיק (וחושד אני במי שיציא טענה הלכתית הנוגעת למגילה בעניין זה כעושה שקר בנפשו)
בעניין זה מעניין שבספרו האחרון של ר' הערשל שכטר, ראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן (שע"י YU בלע"ז) תשובה ארוכה בעניים אלו עם איזה 15 המצאות הלכתיות מה יכול להיות האיסור בחתימ ת שאר הרבנים במוסד מודרני זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2005 16:47 |
|
| |
מיימוני,
מה המקור לדעת הרמ"א שציינת ? זכורני שניסיתי פעם לגלות "למה לא" ולא מצאתי אלא "קרבן נתנאל" שהובא בשעה"צ או משהו כזה.
איך שלא יהיה, האם יש מצב שמחוייב רק בשמיעה יהיה מחויב לשמוע דווקא מן המחויב בקריאה? הרי גם הגברים יוצאים בשמיעה, אלא שאתה מן הסתם רוצה לחלק בין שומע כעונה לבין חיוב שמיעה גרידא, ולכאורה במקום שבו יש חיוב שמיעה בלבד אין זה משנה ממי שמע (כפי שאף להסוברים שהחיוב הוא לשמוע קול שופר א"צ לשמוע מן המחויב במעשה התקיעה שהרי אין אדם כזה ומעשה התקיעה נועד רק לצורך השמיעה)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2005 16:57 |
|
| |
לא יודע כלום
כוונתי היתה שיש כאן סתירה. מצד אחד, טוענים שאין האשה מוציאה עצמה, ומצד שני, אם אין ברירה, ודאי שצריך שתקרא. אז האם היא מוציאה עצמה או לא?
זה נראה כאילו הרמ"א סבור שיש כאן שתי שיטות, לפי האחת אפשר, לפי השניה לא, אך בדיעבד יש ללכת לפי המתירים.
מפיסטו
איני יודע מה מקורו של הרמ"א. על כל פנים נראה ברור שהסברה היא שצריך שהקורא יהיה מחוייב בדבר, ובלי זה אין הוא מוציא אחרים. וכעת אל החילוק המרכזי - העובדה שאשה חייבת בשמיעה אינה הופכת אותה לחייבת בקריאה, אך כדי להוציא (ולצאת) צריך לשיטה זו חיוב קריאה ולא רק חיוב שמיעה.
נשמע דק מדי? אולי. לא באתי אלא לבאר את דברי הרמ"א כפי שזה נראה מחוייב מבחינה לוגית.
ולגבי הראיה שהבאת מקול שופר, לא הבנתיה. הלא אפילו אדם שתקע בשופר אך לא למטרת תקיעה (אפילו לא לקול ניגון בעלמא) גם לא יוצאים. והאם תרצה לומר שהשומע קול שופר מן הגוי, אפילו כיוון הגוי לתקיעת שופר כשלנו, או לשיר - האם תרצה לומר שיצא? זאת מנלן?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2005 17:01 |
|
| |
החפרפרת
חיפשתי ולא מצאתי מי שאומר שאשה אינה מוציאה נשים ושאשה אינה מוציאה את עצמה
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2005 17:11 |
|
| |
מימוני
על איזה סתירה אתה מדבר?. מי טוען שאשה אינה מוציאה את עצמה ?
ועל איזה רמ"א אתה מתכוון שיש בו כאילו שתי שיטות? . אני מכיר רק את הרמ"א הזה
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפט
סעיף ב
אחד הקורא ואחד השומע מן הקורא, יצא ידי חובתו; והוא שישמע מפי שהוא חייב בקריאתה. לפיכך אם היה הקורא חרש או קטן או שוטה, השומע ממנו לא יצא; וי"א שהנשים אינם מוציאות את האנשים. הגה: וי"א אם האשה קוראה לעצמה מברכת: לשמוע מגילה, שאינה חייבת בקריאה (מרדכי פ"ק דמגילה).
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2005 20:12 |
|
| |
לאיודעכלום
על ש"ע שהבאת, סי' תרפ"ט סע' א-ב, ראה: מגן אברהם ו', משנה ברורה ז', שער בציון טו-טז, ביאור הלכה ד"ה ונשים.
מפיסטופלעס
אני מעריכה כי התייחסת לרא"ש מגילה א' ד ולקרבן נתנאל שם אות מ'.
יש שני עניינים שכדאי להתייחס אליהם בהקשר לחיוב הנשים והגברים - חילוק בין חיוב הקריאה לשמיעה ובין חיוב קריאה לפרסום הנס
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2005 21:28 |
|
| |
המג"א מביא מדרש הנעלם על רות לפיו רצוי שאשה תוציא אפילו את עצמה אלא תשמע מן האיש, אך לא נתפרש טעמו במג"א. לענין להוציא נשים אחרות הוזכר במשנ"ב טעם להחמיר "דזילא בהו מילתא" (מן הזכרון), והכל לפי הענין.
אמנם יש להעיר שברמ"א הסתפק אם נשים מצטרפות לעשרה ולא איפשיטא. אם ננקוט שאינן מצטרפות לעשרה הרי שקריאת נשים לנשים לעולם היא כקריאת היחיד, וקיי"ל מגילה אפילו בזמנה מצווה לחזר אחר עשרה. בפרט, בשנה זו בירושלים, יש ספק אם מקרי בזמנה, וא"כ יותר יש להקפיד על קריאה בציבור דווקא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2005 05:20 |
|
| |
ליצחק יונתן:
<"אמנם יש להעיר שברמ"א הסתפק אם נשים מצטרפות לעשרה ולא איפשיטא. אם ננקוט שאינן מצטרפות לעשרה, הרי שקריאת נשים לנשים לעולם היא כקריאת היחיד, וקיי"ל מגילה אפילו בזמנה מצווה לחזר אחר עשרה">
והרי ממה שהיה כתוב לפני:
באם נאמר שנשים מצטרפות, מאחר וקריאת המגילה במנין, אינה מדין "ונקדשתי בתוך בני ישראל - כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה", (ברכות דף כא עמוד ב, מגילה דף כג עמוד ב), אלא הוא מדין פירסומי ניסא, ייתכן שכאשר הנשים המצטרפות הן בעזרת הנשים, אין עזרת הנשים מבטלת את ה"מנין", אף באם הנמצא בעזרת הנשים, אינו מצטרף למנין, ראה שו"ת שבט הלוי ח"ט סימן כ, ובהרחבה בספר "אשי ישראל", פרק טו, סעיפים כא-כג, וכמו שכתב הריטב"א, (מגילה דף ה עמוד א, ר"ה דף כז ע"ב): "דלגבי מגילה, דכיון דליכא שנוי קריאה וברכות בין יחיד לצבור, ואין אנו צריכין *צרוף גמור* משום דבר שבקדושה, אלא שאנו רוצים י' משום פרסומי ניסא, אע"ג דקאי בחוץ לב"ה, וכה"ג לא חשיב צרוף בעלמא, הכא סגי כיון ששמע מגו י' דאית להו פרסומי ניסא כנ"ל ותו לא מידי", ולכן, גם האשה היושבת בעזרת הנשים מצטרפת בקריאת המגילה להשלים לעשרה, ייתאף אם היא בעזרת הנשים.
וראה את מאמרו של הרב אריאל פיקאר, רבה של שלוחות: "קריאת המגילה ע"י אישה לפני נשים", תחומין י"ח עמודים 361-371.
עת לעשות הפרו תורתיך? לא תמצא שם "חדשות".
הוא הביא את המגן אברהם, הביאור הגר"א, הקרבן נתנאל, ואת ה"מדרש הנעלם", שהוא ה"זהר חדש", רות, דף ס"ח ריש עמוד ב.
******
אין ספק אצלי שסיבת ההתנגדות למנייני הנשים בקריאת המגילה, אינה הלכתית
ישנם רבנים הנתקפים בחרדה, ברגע שעולה לפניהם שאלה הקשורה לנשים ובית כנסת. (פרויד?)
כשהרב י. ברייש, (חלקת יעקב, מהדורא א, ח"ג סימן קמד, מהדורא ב, או"ח סימן רלב) נשאל: כאשר על אחד מבני הבית, להשאר בבית להשגיח על תינוק, ולא יוכל ללכת לבית הכנסת, לשמיעת קריאת המגילה, האם יש להשאיר ילד מתחת גיל חיוב מצוות, או אשה אפילו היא חייבת במצוות.
הוא השיב, שעדיף שהאשה המבוגרת תישאר בבית, והילד הקטן ילך לבית הכנסת, מאחר שהקטן חייב בשמיעת המגילה מדין חינוך, וטוב לחנכם לשמיעת הגילה ברבים, אך אין כל "תועלת", בשמיעת קריאת המגילה בבית הכנסתהאשה לבית הכנסת לשמיעת המגילה, ומביא ראיה לדבריו, מדברי המג"א שכתב בסימן תרפ"ט סק"א, שעל דברי המחבר: "הכל חייבים בקריאתה, אנשים ונשים", כתב המג"א, "ולכן צריך לקרותו בביתו לפני הבתולות", ומכאן "ראיה", שאין על הנשים ללכת לביה"כ לקריאת המגילה, "כעיקרון", שאל"כ למה למה כותב הרמ"א, שיש לקרא לבתולות בביתו?
והוא גם יודע לספר, מדוע אין הן הולכות "לכתחילה" לשמיעת המגילה, שקריאתה בציבור, מאחר ו"כל כבודה בת מלך פנימה", תשמע את קריאת המגילה בביתה".
המעיין במג"א יראה, שאין מדברי המג"א כל ראיה לדברי החלקת יעקב, שהרי דברי המג"א כתב את דבריו על דברי המחבר: "הכל חייבים בקריאתה, אנשים ונשים", שעליהם כתב המג"א: "ולכן צריך לקרותו בביתו לפני הבתולות", וכל שרצה לומר הוא, שחובת קריאת המגילה היא חובת היחיד והכל, גברים ונשים, ולכן אם אינן הולכות ללכת לבית הכנסת, לשמוע את קריאת המגילה, יש לקרוא לפניהן, אך אין זה אומר שאין להן ללכת, שהרי בירושלמי (מגילה פרק ב ה"ה), מצאנו שר' יהושע בן לוי "עבד כן מכנש בנוי ובני בייתיה וקרי לה קומיהון", האם גם נאמר שמשם ראיה שגם בני הבית "אסורים" ללכת לבית הכנסת?
האם בת מלך הוא שם נרדף לבתולה?
******
היה השבוע בעירי:
בבית ספר חרדי שבעירי, הודיעו ב"דף השבת" להורי תלמידים, שבשבת זו יש חובה לשמוע את קריאת פרשת "זכור", כדי לזכור את המעשים הרעים שעשו בני משפחת אמזלק לעם ישראל, וכי ישנו ציווי מהתורה להשמידם.
התברר, שהמזכירה שהקלידה את הדף, לא ידעה מיהו עמלק, ושינתה "מבלי לחשוב" את עמלק לאמזלק (באנגלית), שם משפחה שאותו היא הכירה.
היה זה שם משפחתו של אחד מתלמידי בית הספר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2005 05:32 |
|
| |
בס"ד לא יודע מה הספק כי הרי מי שחייב בדבר מוציא אחרים ידי חובתו,לכן אשה החייבת בקריאת המגילה מוציאה נשים אחרות ידי חובתם.וכן עיקר לדינא.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2005 14:57 |
|
| |
.
נישטאיך, אל באפך על המזכירה.
האות Z נמצאת במקלדת מתחת האות A , ופעמים רבות יקרה שליד האות A תשתרבב לה Z , או אות שכנה אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2006 17:37 |
|
| |
ידוע לך מי אירגן את הרשימה?
|
|
|
|
|
