| נשלח ב-5/3/2006 17:55 |
|
| |
החפרפרת,
תודה רבה! האם ניתן להביא לכאן את דברי הרב אבינר עצמו?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2006 18:07 |
|
| |
.
דברי הרב אבינר מופיעים כאן: http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=21201&Word=מגילה&gilayon=1887&mador=
והנה הם:
|
ממי לשמוע מגילה |
|
|
|
|
|
|
נשאלתי שאלה בזו הלשון: אנחנו קבוצת הנשים הרוצות לארגן בפורים קריאת מגילה רק על ידי נשים, כי שמענו שמותר לאישה לקרוא לעצמה או עבור חברה. איננו רוצות להיות נדחקות הצידה, אלא להיות במרכז ההתרחשות, כאשר אישה היא בעלת הקריאה. במיוחד בימים אלה, כאשר נשים לומדות תורה, אנחנו רואות בזה ברכה. דרך חדשה זו של עבודת ה' יותר מתאימה לנו ויותר טובה. וזו תשובתי להן: א'. כיוון שאתן חושקות לעבוד את ה' יותר (ובוודאי לא פחות טוב), קודם כל יש לדעת שכאשר אישה הקוראת במגילה, נכנסת לספק איזו ברכה לברך: "על מקרא מגילה" או "לשמוע מגילה" (שולחן ערוך, אורח חיים, תרפ"ט א'-ב'), וכידוע, מצב בו יש ספק לברך איננו המצב האידיאלי, כי יתכן שאין מברכים את הברכה הנכונה. לכן, הדרך טובה ביותר לעבודת ה', היא שהאישה תשמע מקרא מגילה מאיש. ב'. יתר על כן, מה שמוזכר בהלכה על האפשרות שאישה תקרא עבור אישה אחרת, לא נאמר כאשר היא קוראת לנשים רבות (תוס' סוכה, ל"ח, א'. ד"ה "באמת אמרו". קרבן נתנאל, מגילה, פרק א', אות מ' ואות ס'. שער הציון, תרפ"ט, ס"ק, ט"ו. כף החיים, שם, אות י"ז). הג"ר מרדכי אליהו אף הרחיק לכת באומרו שגם בדיעבד יש להחמיר ולשמוע עוד פעם מאיש (ספר הלכות ארבע פרשיות ופורים, עמוד 100, הערה 5). הרי שעבודת ה' היותר טובה, היא לשמוע מאיש. ג'. זאת ועוד: המגן אברהם מביא בשם המדרש הנעלם על רות, שאישה לא תקרא לעצמה, אלא תשמע מאנשים (מג"א תרפ"ט, ס"ק ו'. א"ב. הגר"א, מ"ב, ס"ק ח'. כה"ח ס"ק י"ח. בה"ט ג'). אמנם אין חובה להחמיר כספר הזוהר לעומת השולחן ערוך, אבל החיד"א כותב שכן המנהג שלא מצינו אישה שקוראת לעצמה (מחב"ר, ס"ק ב'). למעשה נפסק שאם אין איש שיקרא עבורה, אז שתקרא לעצמה, אבל לא אם יש איש שיקרא (חיי אדם, מ"ב, ס"ק ח'). אז אם אתן מחפשות את הטוב ביותר הרי זה לשמוע מאיש. ד'. בכלל, אין לשנות סדרי תפילה מן מנהג (שו"ת הרשב"א, ח"א שכ"ג. עיין אורח משפט, ל"ה). סדרי התפילה שנמשכים זה מאות או אלפי שנים, טובים הם מאוד. ה'. זה מביא לשאלה מה הדחק לקבוע סדרים חדשים. הסוברים אנחנו שהסדרים הקבועים שהתמידו בהם דורות אינם טובים? היש לנו תרעומת נגדם? הגר"מ פיינשטיין כותב שגם אם יש אופנים מסוימים חדשים של תפילה שאין בהם איסור, אבל הם באים מתוך תרעומת הם אסורים בגלל המניע (שו"ת אגרות משה, ח"ד, ס' מ"ט). כדוגמת בני ישראל שביקשו מלך, שאמנם זו מצווה, אך הם עשו זאת מתוך תרעומת (סנהדרין, כ', ב'); מתוך רצון להידמות לגויים. ו'. וזה מביא אותנו לנקודה עוד יותר כללית, שאין להמציא דרכים חדשות לעבודת ה', כדברי הנצי"ב על התורה, על הפסוק "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". אם היו דרכים טובות נוספות, אזי ריבונו של עולם הטוב והמטיב, לא היה מחביא ומסתיר אותן. במשך כל הדורות היו נשים גדולות בחוכמה ובחסד, שהגיעו לדרגות רמות, שלא נזקקו לקרוא בעצמן במגילה. ברוריה לא קראה במגילה, ולא ילתא, ולא בתו של רבי שמואל בן עלי גאון בגדד, ולא בתו של רש"י, ועוד ועוד. בדרכים שה' מסר לנו, הגיעו שישים ריבוא נשים לנבואה. לכן, אם אישה חושקת להתעלות בעבודת ה', אשריה ואשרי חלקה, והדרך בה תראה אור, היא ללמוד ספרי מסילת ישרים, ומתוך כך תעלה מעלה.
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הרב שלמה אבינר |
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2006 18:10 |
|
| |
.
באתר NRG:
|
|
| בעלון של מכון מאיר "באהבה ובאמונה", כותב הרב אבינר שהתנועה הפמינסטית מנסה לשנות את ההלכה | |
|
|
*--startremove*
 |
דפדף ביהדות |
 | *--endremove* |
הרב שלמה אבינר 30/6/2004 10:47 | | |
|
| *--startremove*
|
| *--endremove*
 |
יש לשבח את התנועה הפמיניסטית הנלחמת על זכויות האשה, כמובן, על זכויות אמת ולא על תאווה של הבל להידמות לאיש. האיש אינו צריך להידמות לאשה והאשה אינה צריכה להידמות לאיש. כידוע יש בתורה איסור ''לא ילבש''. אלא איש על מחנהו ואיש על דגלו, אשה על מחנה שלה ואשה על דגלה. לכן יש להצטער שלעתים התנועה הפמיניסטית מושכת לכיוון לא נכון כגון מנייני תפילה של נשים, קריאת התורה של נשים, קריאת מגילה של נשים, לבישת טלית, הנחת תפילין – כאילו באלו תלוי אושרן. לעומת זאת, לעתים המאבקים האמיתיים מוזנחים, כגון הטרדת נשים והתעללות בילדות, נשים מוכות נרמסות ומושפלות על ידי בעליהן, ילדות שהן קרבן ניצול של אביהן או של שאר גברים במשפחה, נשים שנקרעות בעבודה בין משרה שלמה ובין לא לעבוד כלל ואינן מוצאות חצי משרה, נשים שאינן משתמשות באמצעי מניעה במצבים שמותר, או אפילו אינן מבצעות הפלה במקרים מיוחדים שמותר, נשים שחסרות ייעוץ בזוגיות או בחינוך ילדים, שהם נושאים כה קשים, נשים הזקוקות לעזרה בתהליך גירושין, אמהות חד הוריות, וסחר נשים מחוץ לארץ למטרות זנות בארצנו, שזה דבר נורא. באשר לתמורות בתחום ההלכה, זכינו לתשובה של גאון עולם הרב משה פיינשטיין (שו''ת אגרות משה או''ח ד מט). הוא פותח: ''והנה ראשית צריך לדעת כי מעיקרי האמונה הטהורה שלנו, שכל התורה בין שבכתב, בין שבעל פה, ניתנו מהקדוש ברוך הוא בעצמו בהר סיני על ידי משה רבנו עליו השלום ואי אפשר *--startremove*
| * id=5 marginWidth=0 marginHeight=0 src="/cache/banners/newopenbanner.php?vnum=111&vpage=452&loc=5" frameBorder=0 width=238 scrolling=no height=140><* | *--endremove*לשנות אפילו קוץ אחד לא להקל ולא להחמיר''.
נכון שלפעמים חכמים מתקנים תקנות וגוזרים גזרות, אבל יש לכך שני תנאים. 1. קודם כל הם אינם טוענים שדבריהם הם מן התורה אלא מודיעים שזה מדרבנן לתקנה או לסייג. 2. זה היה בכוח חכמי הסנהדרין לתקן דברים שהם לכלל ישראל ולכלל הדורות, אבל בימינו יש כוח לחכמים ''רק למקומם ורק לזמן קצר''. עתה אנו רואים שהתורה פטרה את הנשים ממצוות שהזמן גרמא. אם כך גזר הקדוש ברוך הוא, סימן שכך צריך להיות וכך זה טוב. למצוות התורה יש טעמים סמויים עמוקים מיני ים, ויש גם טעמים גלויים. על הנשים ''מוטל גידול הילדים והילדות שהיא מלאכה היותר חשובה לד' יתברך ולתורה'' לכן ''הקל עליהן שלא לחייבן בלימוד התורה ובמצוות עשה שהזמן גרמא''. דברים אלו של הגרמ''פ מוזכרים אצל רבותינו הראשונים (רבי דוד אבודרהם סדר תפילות של חול, כל בו ס' עג). לכן ''לא תועיל שום מלחמה, כי אין שום כוח לשנות אפילו בהסכם כל העולם כולו שום דבר, והנשים שמתעקשות ורוצות ללחום ולשנות, הן בחשיבות (=נחשבות) כופרות בתורה''. שמא תאמרו: אין כאן שום שינוי של התורה, הרי מותר לנשים לקיים מצוות שהתורה לא ציוותה אותן, ויש להן שכר על כך, ולשיטת האשכנזים יכולות גם לברך, כגון מנהגן על שופר ולולב. אם כן, למה שלא תוכל ללבוש ציצית, אמנם לא טלית של גבר שבכך עוברת על ''לא ילבש'', אלא הכוונה לבגד נשי עם ארבע כנפות וציציות?
|
 | *--startremove*
 |
 |
 | *--endremove* |
 |
*--startremove*
 |
 |
 | *--endremove*
|
שינויים במהגי ישראל - לא
|
 |
|
 |
 |
 |
|
כאן נוגע הגאון בנקודה העקרונית שהיא הלב של כל ענייננו: ''אבל פשוט שהוא רק בחשקה נפשה לקיים מצוות אף כשלא נצטותה, אבל מכיון שאינו לכוונה זו, אלא מצד תרעומתה על ד' יתברך ועל תורתו, אין זה מעשה מצוה כלל אלא אדרבה מעשה איסור, והאיסור בכפירה, שחושבת דשייך שיהיה איזה חילוף בדיני התורה, היא עושית גם במעשה שֶחַמִיר''. הכל תלוי בגישה. אם אשה מאמינה שמשה אמת ותורתו אמת, כל תורה שבכתב וכל תורה שבעל פה, עד הסעיף האחרון, מאמינה שד' פטר אותה ממצוה מסוימת בחכמתו, אך השאיר לה פתח לעשות אם רצונה בכך - הרי יש לה שכר. אבל אם היא חושבת שהזמנים השתנו, ויש לה תרעומת נגד התורה שכבר אינה מתאימה ולכן יש צורך לשדרג אותה – הרי זו כפירה.
יש לדמות את דברי הרב למה שכותב הרמב''ם בעניין אחר: ''מאחר שהקמת מלך מצוה, למה לא רצה הקדוש ברוך הוא כששאלו מלך משמואל? לפי ששאלו בתרעומת, ולא שאלו לקיים המצוה אלא מפני שקצו בשמואל הנביא, שנאמר: כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו'' (הלכות מלכים א ב). המקור בגמרא ''זקנים שבדור כהוגן שאלו, שנאמר: תנה לנו מלך לשופטנו, אבל עמי הארץ שבהם קלקלו, שאמרו: והיינו גם אנחנו ככל הגויים ושפטנו מלכנו, ויצא לפנינו'' סנהדרין כ ב). הוי אומר: תלוי בגישה. לגופו של עניין, מה התשובה לתרעומת אותן נשים, שבתורה אין שוויון בין איש לאשה? האם היותה פטורה ממצוות רבות אינו מורה על נחיתות? חס וחלילה משיב הגאון: ''צריך לדעת כי אין זה בשביל שנשים פחותות במדרגת הקדושה מאנשים. דלענין הקדושה שוות לאנשים , לעניין שייכות החיוב במצוות שרק מצד הקדושה דאיכא בישראל, הוא ציווי המצוות''. סיכום דבריו: מצד הקדושה הישראלית, אין הבדל בין איש לאשה, וכיון שהמצוות נובעות מקדושה זו, לכן גם לנשים יש שייכות למצוות, אף על פי שלא נצטוו עליהן, ויכולות לקיימן. הוא ממשיך: ''וגם לנשים נאמרו כל הקראי [=פסוקים] דקדושה, בין תחילת תנאי קבלת התורה: והייתם לי סגולה, ואתם תהיו לי גוי קדוש שנאמר לבית יעקב, אלו הנשים, ותגיד לבני ישראל, אלו האנשים; ובין אנשי קודש תהיו לי... והייתם קדושים... וקדושים תהיו, והייתם קדושים... כי עם קדוש אתה לד'... ובכל מקום שנמצא עניין קדושה בישראל, נאמר גם לנשים. ולכן גם הנשים מברכות בלשון אשר קדשנו במצוותיו כמו האנשים אף על המצוות שלא חייבתן תורה, ורק שהוא קולא מאיזה טעמי השי''ת, שרצה להקל לנשים כדלעיל ולא מצד גריעותא ח''ו. ובחיובים בין איש לאשתו, איתא [יש] חיוב הכבוד על האיש לאשתו ועל האשה לבעלה בלא שום חילוק. והרבה מהנשים היו נביאות ויש להן כל דיני נביא שבאנשים, ובהרבה דברים נשתבחו בין קראי [=פסוקים], בין בדברי חז''ל ועוד יותר מלאנשים, וליכא שום זלזול בכבודן, ובכל דבר בזה שנפטרו מלמוד התורה וממצוות שהזמן גרמא, וליכא [=אין] שום סיבה להתרעם כלל''.
קדושה כן. נבואה – כן. שייכות לתורה ומצוות – כן. כבוד הדדי – כן. שינויים במנהגי ישראל הקדושים – לא. הוא מסיים: ''יש... להיות תקיף וחזק בדעתו שהוא כדיני התורה למחות... שלא לשנות שום דבר ממנהגי ישראל הקדושים'' (אגרות משה או''ח ח''ד מט).
| | http://www.nrg.co.il/online/11/ART/748/900.html |
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2006 18:11 |
|
| |
מואדיב,
תודה!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2006 18:22 |
|
| |
אםשלום. משהו לתוספת. באם הציבור מסכים. וזה לכבוד לו.
טור אורח חיים סימן רפב
מוציאין ס"ת וקורין שבעה דתניא בפ' הקורא את המגילה כל יום שיש בו מוסף ואין בו י"ט כגון ר"ח וחולו של מועד קורין ד' ובי"ט ה' וביה"כ ו' ובשבת ז' ולמעלה בתפלת החול כתבתי דין קריאת התורה וברכותיה אין פוחתין מז' אבל מוסיפין עליהן <הכל עולין למנין ז' אפי' אשה וקטן> אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בציבור מפני כבוד ציבור ???
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2006 15:08 |
|
| |
אני שואל באמת ובתמים .
למה ? מה מניע נשים לעשות קריאת מגילה לעצמן ולא להשתתף במצות קריאת מגילה בציבור בבית הכנסת ?
לא שאני חולק על זכותן , ולא שאני טוען הלכתית . אלא פשוט למה ? למי זה חסר ? ( אולי הן נעשו סופר אורטודוקסיות ומובילות הפרדה מוחלטת בין נשים וגברים ? )
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2006 16:33 |
|
| |
.
תלמיד,
השאלה "למי זה חסר" נענית מאליה - להערכתי מתקיימת קריאה של קבוצות נשים בלבד במאות מקומות בארץ (הרשימה של קולך היא רק של מי שטרחו לשלוח לקולך מידע על המקום והזמן. בירושלים לבד מתקיימות עוד עשרות קבוצות כאלו).
האם עצם העובדה שכל כך הרבה נשים מתאמצות לכך, אינה מעידה כי הדבר חסר להן?
לגבי שאלתך הראשונה, שאלת ה"למה", אולי כדאי גם כן להקשיב למה שיש לאלו שרוצות לקרוא - ומתעקשות לעשות זאת לאחר הוועצות עם מורי הלכה אורתודוכסים (סליחה ממי שהדגשה זו אינה מוצאת חן בעיניה).
יתכן, שהן רוצות להרגיש "שותפות" לחווית הקריאה, דבר שאינו אפשרי לגמרי כשהמחיצה חוצצת. אפשר שהרעש של רעשני הילדים מביא לכך שממילא הן צריכות לשמוע שוב את הקריאה, וודאי שלגבי אמהות לתינוקות הדבר נכון, שכן אלו אינן יכולות לשהות בתוך עזרת הנשים מחשש הפרעה לשומעות האחרות.
אגב, בבית הכנסת בו אני מתפלל, מאז הקמתו, לאחר הקריאה המרכזית - בליל פורים - מתקיימת קריאה שניה בחדר צדדי לכל מי שפספס חלק מהקריאה המרכזית. השם הלא רשמי של קריאה זו הוא "קריאה לאמהות", משום שרובן הן אלו שהתנוקות שבידיהן לא יכלו להמשיך ולשהות בשתיקה בתוך בית הכנסת.
בפועל, בחדר אחד, שוהה בעל קורא אחד, ונשים מספר. בדיוק כשם שבבית אבי, בכל שנה, היו מתכנסות כמה נשים לשמוע קריאה, מאחר ולא יכלו לבוא לבית הכנסת לקריאה הראשית - וכך היה גם אצל סבי בכל פורים. האם התכנסות לקריאת אמהות, מחייבת נוכחות גבר בעל-קורא? האם צריך להמציא סיבה מיוחדת כדי לראות מדוע יש מי שמחליטות לוותר על הגבר היחיד הנוכח בקריאת האמהות?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2006 17:18 |
|
| |
[הערת אגב: אני מבין שויכוח הרבנים דלעיל הוא משנת 2004. אפשר להשוות את פסיקתו של הרב אבינר ופסיקתו וביקורתו של הרב הנקין ולראות שהביקורת על אופן פסיקותיו של הרב אבינר קיימת בתוך הציבור הד"ל עוד מלפני שמאן דכר שמיה דההתנתקות, ולא כפי שנטען לאחרונה כאילו רק השנה החלו לבקר אותו.
הנטייה של אנשים מחוץ למחנה לייחס לרב אבינר חשיבות של מעין 'פוסק הדור' הד"ל נובעת מהפופולאריות בציבור לה הוא זוכה, ובצדק גם ללא כובד הלכתי, בעוד שפוסק מובהק כמו הרב הנקין מוכר לחלק קטן ביותר מן הציבור בתוך המחנה ובודאי שמחוצה לו, למרות שבשנים האחרונות הורם קרנו בקרב החלקים התורניים במודרן-אורתודוכס].
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2006 18:06 |
|
| |
חושבני שהביקורת על דרכו ההלכתית של הרב אבינר קיימת מזה שנים. אלא מה? אינני רואה קשר בין
המחלוקת האחרונה לכל הסיפור הזה. והא ראיה, כאשר מספר נשים העלו תלונות נגדו, החותמים על
העצומה בעדו כללו גם כאלה שמתנגדים לו היום. גם איני רואה קשר בין שיטתו המוקשית מאוד בנידה
לשיטתו ההלכתית המחמירה בדברים אחרים.
לעצם העניין, הרב הנקין כבר כתב ב'בני בנים' חלק ב' סימן י' תשובה ארוכה, וכמדומה שתוס' הרא"ש
לא רק לעיניו של הקרבן נתנאל לא היו אלא גם לעיניו של הרב אבינר, וכמדומה שאמירתו של הרב
הנקין שם "שמותרות לקרוא המגילה לחברותיהן" על מכונה עומדת, שהרי העלה כבר לפני 14 שנה את
קושיותיו של הרב אבינר וושאר קושיות הלכתיות ופירקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2007 22:53 |
|
| |
לק"י
מורי יוסף קאפח בציון ב' של הלכות מגילה כותב שנשים מוציאות ידי חובה גם גברים. וכן אין בזה משום חשש כבוד הציבור כיון שבמיגלה חיובן שוה לשל הגברים.
וכן השיב גם בעל פה ובכתב..
ויותר צנוע שאישה תקרא לנשים מאשר שגבר יקרא להן ויתאפשר להן לשמוח בפורים שמחה משוחררת.
נאם הדרדעי
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2007 08:25 |
|
| |
מופע ייחודי: חזנות נשים לנשים
בשבוע הבא ייפתח חג הכלייזמרים בצפת. מופע אחד צפוי למשוך תשומת לב ייחודית - מופע חזנות נשים לנשים. מאחורי המופע: תנועת 'אמונה'.
[מנהלים יקרים,
לא מצאתי אשכול אחר קרוב יותר לנושא. אם יש כזה, אתם מוזמנים להעביר את הלינק לשם.]
|
|
|
|
|