החפרפרת,

תודה רבה!
האם ניתן להביא לכאן את דברי הרב אבינר עצמו?

.

דברי הרב אבינר מופיעים כאן:
http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=21201&Word=מגילה&gilayon=1887&mador=

והנה הם:

.


ובאתר קולך:

הלכות קריאת מגילה לנשים:
- May 25, 2005 / ט"ז אייר תשס"ה
נשים חייבות במקרא מגילה ומוציאות נשים אחרות. מידי שנה בפורים נערכות יותר ויותר קריאות של נשים לנשים בכל רחב הארץ.
בנות מצווה רבות מנצלות את הארוע ונותנות נופך דתי לחגיגתן על ידי עליה ל"קריאת מגילה".

להלן סיכום קצר של הלכות קריאת המגילה של נשים:

להדפסת הכתבה

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ד עמוד א
ואמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס.
תלמוד בבלי מסכת ערכין דף ב עמוד ב
הכל חייבין במקרא מגילה, הכל כשרין לקרות את המגילה
לאיתויי מאי? לאתויי נשים, וכדר' יהושע בן לוי, דאמר ר' יהושע בן לוי: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס
תוספות מסכת ערכין דף ג עמוד א
לאתויי נשים - שחייבות במקרא מגילה וכשרים לקרות ולהוציא זכרים ידי חובתן ל"ה אבל בה"ג לא פסק הכי ומביאין ראיה מן התוספתא וזה לשונם הכל חייבין במקרא מגילה כו' טומטום ואנדרוגינוס חייבין ואין מוציאין הרבים ידי חובתן אנדרוגינוס מוציא מינו ואין מוציא את שאינו מינו טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת מגילה עד כאן לשון התוספתא וההלכות גדולות הוסיפו אלא שחייבין בשמיעה לפי שהכל היו בספק להשמיד ולהרוג ולאבד.
(פסק) - ר' יהושע הוה מכנס כל אנשי ביתו וקורא לפניהם רבי יונה אבוה דרבי מנחם היה מתכוין לקרותה לפני נשים שבביתו שהכל היו בספק והכל חייבין בשמיעה עד כאן לשון הלכות גדולות לכך צריך לפרש בכאן דאין הנשים מוציאין אלא נשים אבל אנשים לא והכל חייבין במקרא מגילה כו' לאיתויי נשים
[שמוציאין נשים אחרות]




הויכוח בעיתונות

בשנת 2004 התנהל ויכוח על דפי "הצופה" בנושא קריאת מגילה לנשים.
בתאריך 22/4/04 התפרסמה תשובה של הרב שלמה אבינר לנשים המבקשות לקרוא מגילה. בתשובתו הוא מורה להן כי עליהן להעדיף קריאה משותפת עם הגברים ממי לשמוע מגילה
בשבוע שלאחר מכן (29/4/04) התפרסמו למאמרו תגובותיהם של הרב יהודה הנקין :חופה ומגילה
והרב אלי כהאן: שימוש סלקטיבי בהלכה

.


באתר NRG:

פמיניזם הלכתי

בעלון של מכון מאיר "באהבה ובאמונה", כותב הרב אבינר שהתנועה הפמינסטית מנסה לשנות את ההלכה

*--startremove* דפדף ביהדות *--endremove* הרב שלמה אבינר 30/6/2004 10:47

*--startremove* *--endremove* יש לשבח את התנועה הפמיניסטית הנלחמת על זכויות האשה, כמובן, על זכויות אמת ולא על תאווה של הבל להידמות לאיש. האיש אינו צריך להידמות לאשה והאשה אינה צריכה להידמות לאיש. כידוע יש בתורה איסור ''לא ילבש''. אלא איש על מחנהו ואיש על דגלו, אשה על מחנה שלה ואשה על דגלה. לכן יש להצטער שלעתים התנועה הפמיניסטית מושכת לכיוון לא נכון כגון מנייני תפילה של נשים, קריאת התורה של נשים, קריאת מגילה של נשים, לבישת טלית, הנחת תפילין – כאילו באלו תלוי אושרן. לעומת זאת, לעתים המאבקים האמיתיים מוזנחים, כגון הטרדת נשים והתעללות בילדות, נשים מוכות נרמסות ומושפלות על ידי בעליהן, ילדות שהן קרבן ניצול של אביהן או של שאר גברים במשפחה, נשים שנקרעות בעבודה בין משרה שלמה ובין לא לעבוד כלל ואינן מוצאות חצי משרה, נשים שאינן משתמשות באמצעי מניעה במצבים שמותר, או אפילו אינן מבצעות הפלה במקרים מיוחדים שמותר, נשים שחסרות ייעוץ בזוגיות או בחינוך ילדים, שהם נושאים כה קשים, נשים הזקוקות לעזרה בתהליך גירושין, אמהות חד הוריות, וסחר נשים מחוץ לארץ למטרות זנות בארצנו, שזה דבר נורא.   באשר לתמורות בתחום ההלכה, זכינו לתשובה של גאון עולם הרב משה פיינשטיין (שו''ת אגרות משה או''ח ד מט). הוא פותח: ''והנה ראשית צריך לדעת כי מעיקרי האמונה הטהורה שלנו, שכל התורה בין שבכתב, בין שבעל פה, ניתנו מהקדוש ברוך הוא בעצמו בהר סיני על ידי משה רבנו עליו השלום ואי אפשר *--startremove* * id=5 marginWidth=0 marginHeight=0 src="/cache/banners/newopenbanner.php?vnum=111&vpage=452&loc=5" frameBorder=0 width=238 scrolling=no height=140><* *--endremove*לשנות אפילו קוץ אחד לא להקל ולא להחמיר''. נכון שלפעמים חכמים מתקנים תקנות וגוזרים גזרות, אבל יש לכך שני תנאים. 1. קודם כל הם אינם טוענים שדבריהם הם מן התורה אלא מודיעים שזה מדרבנן לתקנה או לסייג. 2. זה היה בכוח חכמי הסנהדרין לתקן דברים שהם לכלל ישראל ולכלל הדורות, אבל בימינו יש כוח לחכמים ''רק למקומם ורק לזמן קצר''.   עתה אנו רואים שהתורה פטרה את הנשים ממצוות שהזמן גרמא. אם כך גזר הקדוש ברוך הוא, סימן שכך צריך להיות וכך זה טוב. למצוות התורה יש טעמים סמויים עמוקים מיני ים, ויש גם טעמים גלויים. על הנשים ''מוטל גידול הילדים והילדות שהיא מלאכה היותר חשובה לד' יתברך ולתורה'' לכן ''הקל עליהן שלא לחייבן בלימוד התורה ובמצוות עשה שהזמן גרמא''. דברים אלו של הגרמ''פ מוזכרים אצל רבותינו הראשונים (רבי דוד אבודרהם סדר תפילות של חול, כל בו ס' עג). לכן ''לא תועיל שום מלחמה, כי אין שום כוח לשנות אפילו בהסכם כל העולם כולו שום דבר, והנשים שמתעקשות ורוצות ללחום ולשנות, הן בחשיבות (=נחשבות) כופרות בתורה''.   שמא תאמרו: אין כאן שום שינוי של התורה, הרי מותר לנשים לקיים מצוות שהתורה לא ציוותה אותן, ויש להן שכר על כך, ולשיטת האשכנזים יכולות גם לברך, כגון מנהגן על שופר ולולב. אם כן, למה שלא תוכל ללבוש ציצית, אמנם לא טלית של גבר שבכך עוברת על ''לא ילבש'', אלא הכוונה לבגד נשי עם ארבע כנפות וציציות?       *--startremove* *--endremove* שינויים במהגי ישראל - לא כאן נוגע הגאון בנקודה העקרונית שהיא הלב של כל ענייננו: ''אבל פשוט שהוא רק בחשקה נפשה לקיים מצוות אף כשלא נצטותה, אבל מכיון שאינו לכוונה זו, אלא מצד תרעומתה על ד' יתברך ועל תורתו, אין זה מעשה מצוה כלל אלא אדרבה מעשה איסור, והאיסור בכפירה, שחושבת דשייך שיהיה איזה חילוף בדיני התורה, היא עושית גם במעשה שֶחַמִיר''. הכל תלוי בגישה. אם אשה מאמינה שמשה אמת ותורתו אמת, כל תורה שבכתב וכל תורה שבעל פה, עד הסעיף האחרון, מאמינה שד' פטר אותה ממצוה מסוימת בחכמתו, אך השאיר לה פתח לעשות אם רצונה בכך - הרי יש לה שכר. אבל אם היא חושבת שהזמנים השתנו, ויש לה תרעומת נגד התורה שכבר אינה מתאימה ולכן יש צורך לשדרג אותה – הרי זו כפירה. יש לדמות את דברי הרב למה שכותב הרמב''ם בעניין אחר: ''מאחר שהקמת מלך מצוה, למה לא רצה הקדוש ברוך הוא כששאלו מלך משמואל? לפי ששאלו בתרעומת, ולא שאלו לקיים המצוה אלא מפני שקצו בשמואל הנביא, שנאמר: כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו'' (הלכות מלכים א ב). המקור בגמרא ''זקנים שבדור כהוגן שאלו, שנאמר: תנה לנו מלך לשופטנו, אבל עמי הארץ שבהם קלקלו, שאמרו: והיינו גם אנחנו ככל הגויים ושפטנו מלכנו, ויצא לפנינו'' סנהדרין כ ב). הוי אומר: תלוי בגישה. לגופו של עניין, מה התשובה לתרעומת אותן נשים, שבתורה אין שוויון בין איש לאשה? האם היותה פטורה ממצוות רבות אינו מורה על נחיתות? חס וחלילה משיב הגאון: ''צריך לדעת כי אין זה בשביל שנשים פחותות במדרגת הקדושה מאנשים. דלענין הקדושה שוות לאנשים , לעניין שייכות החיוב במצוות שרק מצד הקדושה דאיכא בישראל, הוא ציווי המצוות''. סיכום דבריו: מצד הקדושה הישראלית, אין הבדל בין איש לאשה, וכיון שהמצוות נובעות מקדושה זו, לכן גם לנשים יש שייכות למצוות, אף על פי שלא נצטוו עליהן, ויכולות לקיימן.   הוא ממשיך: ''וגם לנשים נאמרו כל הקראי [=פסוקים] דקדושה, בין תחילת תנאי קבלת התורה: והייתם לי סגולה, ואתם תהיו לי גוי קדוש שנאמר לבית יעקב, אלו הנשים, ותגיד לבני ישראל, אלו האנשים; ובין אנשי קודש תהיו לי... והייתם קדושים... וקדושים תהיו, והייתם קדושים... כי עם קדוש אתה לד'... ובכל מקום שנמצא עניין קדושה בישראל, נאמר גם לנשים. ולכן גם הנשים מברכות בלשון אשר קדשנו במצוותיו כמו האנשים אף על המצוות שלא חייבתן תורה, ורק שהוא קולא מאיזה טעמי השי''ת, שרצה להקל לנשים כדלעיל ולא מצד גריעותא ח''ו. ובחיובים בין איש לאשתו, איתא [יש] חיוב הכבוד על האיש לאשתו ועל האשה לבעלה בלא שום חילוק. והרבה מהנשים היו נביאות ויש להן כל דיני נביא שבאנשים, ובהרבה דברים נשתבחו בין קראי [=פסוקים], בין בדברי חז''ל ועוד יותר מלאנשים, וליכא שום זלזול בכבודן, ובכל דבר בזה שנפטרו מלמוד התורה וממצוות שהזמן גרמא, וליכא [=אין] שום סיבה להתרעם כלל''. קדושה כן. נבואה – כן. שייכות לתורה ומצוות – כן. כבוד הדדי – כן. שינויים במנהגי ישראל הקדושים – לא. הוא מסיים: ''יש... להיות תקיף וחזק בדעתו שהוא כדיני התורה למחות... שלא לשנות שום דבר ממנהגי ישראל הקדושים'' (אגרות משה או''ח ח''ד מט). http://www.nrg.co.il/online/11/ART/748/900.html

מואדיב,

תודה!

אםשלום.
משהו לתוספת. באם הציבור מסכים. וזה לכבוד לו.

רשימת המקומות בהם תתקיים קריאת מגילה לנשים.

 אני שואל באמת ובתמים .

 למה ? מה מניע נשים לעשות קריאת מגילה לעצמן ולא להשתתף במצות קריאת מגילה בציבור בבית הכנסת ?

 לא שאני חולק על זכותן , ולא שאני טוען הלכתית . אלא פשוט למה ? למי זה חסר ? ( אולי הן נעשו סופר אורטודוקסיות ומובילות הפרדה מוחלטת בין נשים וגברים  ? )  

.


תלמיד,

השאלה "למי זה חסר" נענית מאליה - להערכתי מתקיימת קריאה של קבוצות נשים בלבד במאות מקומות בארץ (הרשימה של קולך היא רק של מי שטרחו לשלוח לקולך מידע על המקום והזמן. בירושלים לבד מתקיימות עוד עשרות קבוצות כאלו).

האם עצם העובדה שכל כך הרבה נשים מתאמצות לכך, אינה מעידה כי הדבר חסר להן?



לגבי שאלתך הראשונה, שאלת ה"למה", אולי כדאי גם כן להקשיב למה שיש לאלו שרוצות לקרוא - ומתעקשות לעשות זאת לאחר הוועצות עם מורי הלכה אורתודוכסים (סליחה ממי שהדגשה זו אינה מוצאת חן בעיניה).

יתכן, שהן רוצות להרגיש "שותפות" לחווית הקריאה, דבר שאינו אפשרי לגמרי כשהמחיצה חוצצת. אפשר שהרעש של רעשני הילדים מביא לכך שממילא הן צריכות לשמוע שוב את הקריאה, וודאי שלגבי אמהות לתינוקות הדבר נכון, שכן אלו אינן יכולות לשהות בתוך עזרת הנשים מחשש הפרעה לשומעות האחרות.

אגב, בבית הכנסת בו אני מתפלל, מאז הקמתו, לאחר הקריאה המרכזית - בליל פורים - מתקיימת קריאה שניה בחדר צדדי לכל מי שפספס חלק מהקריאה המרכזית. השם הלא רשמי של קריאה זו הוא "קריאה לאמהות", משום שרובן הן אלו שהתנוקות שבידיהן לא יכלו להמשיך ולשהות בשתיקה בתוך בית הכנסת.

בפועל, בחדר אחד, שוהה בעל קורא אחד, ונשים מספר. בדיוק כשם שבבית אבי, בכל שנה, היו מתכנסות כמה נשים לשמוע קריאה, מאחר ולא יכלו לבוא לבית הכנסת לקריאה הראשית - וכך היה גם אצל סבי בכל פורים. האם התכנסות לקריאת אמהות, מחייבת נוכחות גבר בעל-קורא? האם צריך להמציא סיבה מיוחדת כדי לראות מדוע יש מי שמחליטות לוותר על הגבר היחיד הנוכח בקריאת האמהות?


 

[הערת אגב: אני מבין שויכוח הרבנים דלעיל הוא משנת 2004. אפשר להשוות את פסיקתו של הרב אבינר ופסיקתו וביקורתו של הרב הנקין ולראות שהביקורת על אופן פסיקותיו של הרב אבינר קיימת בתוך הציבור הד"ל עוד מלפני שמאן דכר שמיה דההתנתקות, ולא כפי שנטען לאחרונה כאילו רק השנה החלו לבקר אותו.

הנטייה של אנשים מחוץ למחנה לייחס לרב אבינר חשיבות של מעין 'פוסק הדור' הד"ל נובעת מהפופולאריות בציבור לה הוא זוכה, ובצדק גם ללא כובד הלכתי, בעוד שפוסק מובהק כמו הרב הנקין מוכר לחלק קטן ביותר מן הציבור בתוך המחנה ובודאי שמחוצה לו, למרות שבשנים האחרונות הורם קרנו בקרב החלקים התורניים במודרן-אורתודוכס].

חושבני שהביקורת על דרכו ההלכתית של הרב אבינר קיימת מזה שנים. אלא מה? אינני רואה קשר בין המחלוקת האחרונה לכל הסיפור הזה. והא ראיה, כאשר מספר נשים העלו תלונות נגדו, החותמים על העצומה בעדו כללו גם כאלה שמתנגדים לו היום. גם איני רואה קשר בין שיטתו המוקשית מאוד בנידה לשיטתו ההלכתית המחמירה בדברים אחרים. לעצם העניין, הרב הנקין כבר כתב ב'בני בנים' חלק ב' סימן י' תשובה ארוכה, וכמדומה שתוס' הרא"ש לא רק לעיניו של הקרבן נתנאל לא היו אלא גם לעיניו של הרב אבינר, וכמדומה שאמירתו של הרב הנקין שם "שמותרות לקרוא המגילה לחברותיהן" על מכונה עומדת, שהרי העלה כבר לפני 14 שנה את קושיותיו של הרב אבינר וושאר קושיות הלכתיות ופירקן.

מגילה עם אג'נדה 

לק"י
מורי יוסף קאפח בציון ב' של הלכות מגילה כותב שנשים מוציאות ידי חובה גם גברים. וכן אין בזה משום חשש כבוד הציבור כיון שבמיגלה חיובן שוה לשל הגברים.
וכן השיב גם בעל פה ובכתב..
ויותר צנוע שאישה תקרא לנשים מאשר שגבר יקרא להן ויתאפשר להן לשמוח בפורים שמחה משוחררת.
נאם הדרדעי

מופע ייחודי: חזנות נשים לנשים
בשבוע הבא ייפתח חג הכלייזמרים בצפת. מופע אחד צפוי למשוך תשומת לב ייחודית - מופע חזנות נשים לנשים. מאחורי המופע: תנועת 'אמונה'.

[מנהלים יקרים,
לא מצאתי אשכול אחר קרוב יותר לנושא. אם יש כזה, אתם מוזמנים להעביר את הלינק לשם.]