חרשת חייבת להתייבם בבעילה ?

מיכי, אני מסכים אתך, אבל איתי טוען שהוא לא מחויב למוסר חיצוני אלא רק למה שנובע מהתורה, על כך שאלתי מה מחייב אותו לשמור את התורה (אני מניח שהתורה לא יכולה להיות מקור לחיוב לשמור אותה עצמה), על כך הוא השיב שהסיבה היא לא "מוסר חיצוני" רח"ל אלא "רציונליות", גם אחרי דבריך אני לא מבין את דבריו.

אדם שנולד בבית של שומרי תורה ומצוות ממשיך מכח ההרגל לשמור מצוות.

אם הוא מגיע ,בשלב מסוים בחייו להרהורים או לספקות בנוגע לשמירת המצוות שלו אז הוא נדרש להחלטה.

החלטות שאדם מחליט בחייו (כגון לשמור את התורה)הן או ראציונאליות או רגשיות וברוב המקרים הן תערובת של השניים (על אף שלא תמיד האדם מודע למשקל הרב של הרגש בהחלטות כי רובינו לא רוצים להאמין שהבטן מכוונת אותנו יותר מהשכל)

אבל מה הקשר של מוסר לכל זה ?הרי התורה מורכבת מחוקים ולא מכללי מוסר.

צריך להפריד בין השאלה למה אדם פרטי שומר תורה ומצוות לבין השאלה למה חייבים לשמור תורה ומצוות (או לציית למערכת חוקים/ערכים כלשהי) אם בכלל.
אני אשמח לשמוע איך מתוך מערכת ערכים "סגורה" - כלומר שנובעת רק מהתורה עצמה - ניתן להתחייב בשמירת תורה ומצוות.

למה חייבים לקיים את חוקי התעבורה? כי אחרת אתה תהרוג או תיהרג או שניהם.

אם אתה לא מסכים עם זה  מסיבה זאת או אחרת אז יש משטרה שתאכוף עליך את החוקים ואולי בגלל זה אתה תאלץ לשמור את החוקים נגד רצונך.

כנ"ל בשאר החוקים כולל חוקי התורה (ששם אתה צריך להאמין שקיים שוטר בלתי נראה)

יש בהחלט דעה שאין ערכים ואין מוסר וכל מה שאנו עושים זה מתוך גחמה או פחד.
אם כך אין מקום לדבר על מערכת ערכים סגורה או פתוחה, מחייבת את  עצמה (?) או שמתחייבים אליה ממקור חיצוני אלא על פסיכולוגיה ושיקולי רווח או הפסד.
כמו כן אין כל פסול או תביעה באדם שבוחר לא לציית למערכת חוקים/ערכים כלשהי, לקחת את הסיכון ואף לשלם את המחיר.
למיטב הבנתי הויכוח פה נערך בהנחה שיש כזה דבר "ערכים" ו"מוסר" והשאלה הייתה מה גורם להתחייב בערכים כאלו ולא באחרים.

אם יש דעה שאין ערכים ואין מוסר אז זו דעה ניהליסטית שעלולה להחריב את העולם .

ומי שמעוניין להתנהג בהתנהגות כזאת ולשלם את המחיר שיגור על אי בודד .אחרת נאמר לו שלא רק תחתיו הוא קודח .

כנראה שלא הבנתי נכון, אך את הדעה הניהילסטית הזו הבנתי מהודעתך הקודמת.

מטפחת,
אני לא מוצא את הקשר בין רציונליות להומניזם ושלל הדוגמאות שהבאת, אשמח אם תוכל להראות את הקשר.
לעומת אלה, ההחלטה שלא לקיים את ציווי הבורא היא אכן החלטה רציונלית, לא טענתי אחרת.
כמו שראינו במדרש בו חיפש הקב"ה למי לתת את התורה, וכל עמי העולם אכן העדיפו חיי עולם על פני קיום המצוות. לא ראיתי בשום מקום טרוניה על עמים אלו שבחרו שלא לקיים את התורה.
עם ישראל בחר לקיים את התורה, ואני ביניהם. ההחלטה לקבל את ציוויי התורה היא אכן החלטה חיצונית לתורה, אבל היא נובעת משיקולים רציונליים ולא משיקולים מוסריים.

בשולי הדברים, אני חושב שיש בינינו מחלוקת לגבי המושג "מוסר". אני לא מבין איך אתה מגדיר אותו, אבל משום מה יוצא מדבריך שההגדרה של מוסר כוללת בתוכה החלטות רציונליות והחלטות שאינן כאלה. 

מטפחת,
זה פשוט, כיוון שהמושג "הומניסט" הוא לא מושג שמוגדר בצורה רציונלית.
בעוד המושג "תורה ומצוות" הוא מושג מוגדר היטב רציונלית.

עבודת האדם (המין האנושי) במקום עבודת אלו-הים.
מכך נגזרים המצוות של ההומניזם.
עדיין לא הסברת איך בצורה רציונלית מכיעים להחלטה שטוב לשמור תורה ומצוות.