מחיית עמלק בדורנו ע"י פנימיות-התורה.

בס"ד אמרו חז"ל:"כל הפוגע בישראל כאילו פוגע בבת-עינו של הקב"ה,ידוע עוד שאמרו "שאין השם שלם ואין כסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק "ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה'בעמלק מדר דר".מסביר הרב מאיר כהנא הי"ד בס' 'אור הרעיון'(עמ' קכ"ו-קכ"ז):'שהחטא של עמלק הוא מלחמה גלויה וחצופה בהקב"ה,כפי שעשה כאשר יצאו בני ישראל ממצרים .אך גם כל אומה אחרת וכל גוי אחר המחרף ונחלם בהקב"ה-נדבק בזרעו של עמלק ,והוא כעמלק .הרי לא עמלק העם החריב את ירושלים,ומ"מ אמרו חז"ל שבזה פשט עמלק ידו בכסא ,אלא מכאן למדנו שכל הפושט ידו בכסא נק' עמלק.והבן וזכור כלל זה לימנו אלה.(ובסמוך נראה בע"ה איך בחורבן ירושלים,חוץ מעצם החורבן ,היה חילול השם בגלוי ובזדון,במיוחד בדרך שהאויב ,דהיינו טיטוס ,ניאץ וחירף בתוך קה"ק).
הקב"ה קבע כלל ,שכל זמן שיש לישראל מלכות וממשלה וכח למחות את זכר עמלק-חובה ומצוה לעשות זאת ,ומשום כך אמרו חז"ל (ספרי ,ראה ס"ז):"שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ:למנות להם מלך,ולבנות בית-הבחירה ,ולהכרית זרעו של עמלק,ואיני יודע איזה יקדים ,ת"ל 'כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק'(שמות י"ז,ט"ז)-כל שישב מלך על כס י-ה אתה מכרית את זרע עמלק ,ומנין שכסא ה' זה המלך,שנא'(דה"י א' כ"ט ,כ"ג):"וישב שלמה על כסא ה' למלך ".רק אחרי שחרב בהימ"ק וגלו ישראל בארצם וממדינתם,ולא היתה להם האפשרות למחות את זכר עמלק,אמר הקב"ה :עתהאני 'מחה אמחה את זכר עמלק' ,שגילה פנים ה'(ויש להבין שהיום,שאכן החזיר אותנו הקב"ה בחסדו לארצנו ולשלטוננו,שוב עלינו להשתתף אתו במחיית-עמלק ,אם יתברר לנו שישבפנינו ענין של עמלק).
יוצא מדברינו ,שהגאולה תבוא בקבות רצו ה' לנקום את-נקמתו ,שזאת תהיה קידוש -שמו הגדול והנורא .וכן נא'(דברים ל"ב ל"ד-ל"ה,מ"א-מ"ג):"הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצורותי,לי נקם ושילם לעתתמוט רגלם ,כי קרוב יום אידם
וחש עתידות למו ...ואמר אי אלקימו צור חסיו בו...אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם,אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר,מדם חלל ושביה,מראש פרעות אויב ,הרנינו גיום עמו כי דם עבדיו יקום,ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו".עכ"ד .
מכאן רואים אנו את מצוות מחיית עמלק בדורנו שהקב"ה הוא יאיר את עיננו במאור-תורתו מיהו עמלק ?נקיים את המצוה
בפועל 'מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח'.

תוקן על ידי - shay98 - 21/03/2005 11:07:16

בס"ד הרש"ר הירש על פרשת זכור:
"ופירושו: הערה נכונה ואמיתית של הגדלים והכחות החמריים העומדים מנגד. בהיותנו עתידים להיות עם ההיסתוריא הנצחי בעולם, לנדוד על פני תבל "כיהודים נצחיים", לעמוד על ערסם - - ועל קברם של כל העמים, לחיות את כל המהפכות וההתפתחויות בהיסתוריא,להיות שותפים בכל אסונות העמים, ואעפי"כ, על אף קטנותנו החמרית, לא לתת למפלת אשפות-הזמנים לקבור אותנו אלא להיפך, להציל בהצלחה את הירושה הרוחנית הנצחית של הדורות הבאים מספינתו הנטרפת של כל העבר, - שמו לנו, מיד עם כניסתנו הראשונה להיסתוריא נס לאזהרה כי מעיקרא אסור לנו להרשות לסנוור את עינינו, אם גם יעלה כח חמרי חזק על שמי תולדות העמים; כי אל לנו לדאוג, כששלטונות חגורי חרב מניפים את שבט כחם על אומות מדוכאות; כי אל לנו לפחד מפני שום כח חמרי שאינו מזדווג עם הרוח והמוסר; כי עלינו לדעת שספורים הם ימיו של כל שלטון שאינו מכיר בעצמו בממשלת הרוח והמוסר ואינו משתחוה ברצון ובכנות לפני כבודם של השלטונות האלה שרק להם עתיד האנושיות.
יתהולל לו השלטון החמרי המשתובב. מאחורי המתענגים במשתיהם כותבת פס היד הנעלמת על כתל ארמון-שעשועיהם: - "מנא מנא תקל ופרסין", כי קל מדי הוא השלטון החמרי על מאזני ד' שעליהם רק האור והאמת, הצדק והחסד עולים במשקל.
יניף לו עמלק את חרבו של עשו ואת אגרופו החזק, ישמיד את כל החלשים, הנחשלים במסע העמים, העומדים מולו חסרי אונים, אם לא החיו בעצמם את הכח הרוחני ולא זכו אף להגנת ההשגחה, וישליך בלעג השמימה את שלל הבנים הנשחטים "ולא ירא אלקים" - ידיו של משה המורמות כלפי מעלה בתפילה, חזקות הן מחרבו של עשו ומאגרופו של עמלק, וכל עוד מורמות אותן הידים, נכנע עמלק על אף הכל. יד שלטון העולם "על כס י-ה" היא, "מלחמה לד' בעמלק", בכח החמרי השוכח את האלקים, "מדור דור".
כל דברי ימי העולם אינם אלא מלחמת ד' כנגד אותה החמרנות העמלקית, ובכל מקום בטחה,שהקב"ה צועד בראש צבא-הזמן, בטוח הנצחון. על כן בנה-נא מזבחך בהשקט ועם-יעקב האומלל, הקטן. דוקא בקטנותך הנך מבשרה של אותה מלחמת ד'. כתב את שם ד' על נסך! בדגל זה הנך מנצחו של עמלק בהיסתוריא. בדגלך זה עתיד אתה למחות אף את זכרו האחרון של שם עמלק מזכרונם של בני האדם. זכור! זכור זאת -ולך ללא חת בדרך בה מוליכך אלקיך.
ברם, את מלחמתך זו כלפי חוץ לוחם אלקיך. אתה נקרא למלחמה אחרת, ואינך גובר במלחמה החיצונית ההיא אם אינך מנצח במלחמה זו. זוהי המלחמה עם עצמך, המלחמה כנגד החמרנות בתוכך. מלחמה זו שמה טיהור, פרס נצחונה שמו טהרה".
http://www.daat.ac.il/daat/shabat/hiersh/arbaat-4.htm
פורסם בקישור הבא: http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1318162

בס"ד הסבר על תכנית ה'היתנתקות' מר' צורי ג'רבי שליט"א
שמעתי מר' צורי ג'רבי כי תכנית ה'היתנתקות' היא
רמז מן השמים על היתנתקות מן הקליפות ומתקרבים לסוף הבירור שבו 'ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלד'ים לאשר לא עבדו'.ומבואר בספרים הקדושים כי מי שאינו עוסק
בחכמת-האמת אינו עובד ה',מי שעוסק רק בתלמוד הבבלי ללא לימוד פנימיות-התורה אינו נקרא עובד ה'. ועיין בס' תורת הקנה שהביא שאינו נקרא חכםאלא מי שעוסק בחכמה הפנימית.עש"ה.
בברכה הצ' שי בוארון
פורסם בקישור הבא:http://www.kaduri.net/Index.asp?CategoryID=131&Page=1&Flag=1

הסבר רוחני פנימי, איך "מואסים" כביכול בארץ חמדת אבות...
הסבר רוחני פנימי הרב מאיר כהן
בס"ד המלחמה האחרונה
הופעת אור הגאולה היא כהופעתו של הפרי וכן אמר שלמה המלך:
"ועל זה נאמר,אל גנת אגוז ירדתי,כי באגוז יש תחלה קליפה עבה ומרה כלענה, ואחריה קליפה ב' קשה מאד, ואחר כך בפנים יש קליפה אחרת, שמפסיק המאכל וג"ו". (ספר פרי עץ חיים - שער ר"ח חנוכה ופורים - פרק ו')
לומר, שממבנה האגוז למד שלמה המלך את דרכי ההנהגה האלוקית, היינו כהופעת הפרי שקודמת לו הופעת הקליפות שהן ארבע - שלש נזרקות ואחת נאכלת עם הפרי אף על פי שקליפה היא - כך אור הגאולה, שהוא האור שיאיר את העולם בהכרה המוחלטת כי "אין עוד מלבדו", תקדם להופעתו הופעת אורן של הקליפות שהוא אור הבא להסתיר אמת פשוטה זאת ולהיות כביכול אלטרנטיבה לאמת הפשוטה.
מציאות כזאת אנו מוצאים אצל אליהו הנביא כאשר חזר להר חורב לפגוש את האלוקים, תחילה צריך היה להתמודד עם שלוש בחינות שקדמו להופעת האלוקים.
"וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יְהֹוָה וְהִנֵּה יְהֹוָה עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהֹוָה לֹא בָרוּחַ יְהֹוָה וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ יְהֹוָה:
וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ יְהֹוָה וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה" ספר מלכים א'פרק י"ט.
קול דממה דוקא.כי דממה היא מציאות של ביטול היש שהיא ההפך של המתגלה בקולות הגדולים של סערה וכ"ו.
כמו כן בבאורם של חז"ל לברית בין הבתרים ולחלום יעקוב ובעוד מקומות, נמצא כי מדובר בארבע מלכויות שיופיעו בעולם ורק לאחריהן תהיה הופעת מלכות ישראל:
"ר"ש בן לקיש פתר קריא בגליות והארץ היתה תהו זה גלות בבל שנאמר (ירמיה ד) ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו זה גלות מדי (אסתר ו) ויבהילו להביא את המן וחושך זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל על פני תהום זה גלות ממלכת הרשעה שאין להם חקר כמו התהום מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן ורוח אלהים מרחפת זה רוחו של מלך המשיח". במדרש רבה בראשית פרשה ב' פסקה ד'.
"ד"א קחה לי עגלה משולשת זו בבל שהעמידה ג' מלכים נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשצר ועז משולשת זו מדי שהיתה מעמידה ג' מלכים כורש ודריוש ואחשורוש ואיל משולש זו יוון" מדרש רבה בראשית פרשה מ"ד פסקה ט"ו.
וכן"אמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות". תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ל"ד ב'
הביטוי ההיסטורי התרבותי לכך הוא, שהיתה הופעת תרבויות שבאו להציב אלטרנטיבה לתרבות ישראל עד שבעוצמתן וגדלותן היה כביכול איום רוחני ותרבותי במה שנדמה היה שהן האמת.
בכל דור ודור היה עם ישראל צריך להתמודד עם הופעתן של המלכויות לפי אופין ותרבותן. לעיתים היו מעמנו שטעו מחוסר הדעת הנכונה, ונהרו אחר יופין החיצוני ופיתוין, "כולם נשא הרוח וג"ו", ביאליק ויצאו לרעות בשדות זרים, והוא שאמר הנביא "כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם:" ספר ירמיה פרק ב (יג). אך העם בכללותו, לאורך ההיסטוריה, באינטואיציה הנובעת מקישורו לנשמת האומה, ידע להבחין שבסופו של דבר מדובר בקליפה
וממילא היה ליבם מלא צפיה וגעגוים להופעתם של אור הקודש של ישראל.
עובדה נוספת וחשובה נלמד עוד ממשל האגוז והיא, שככל שמתקרבים לעצם הפרי, הופכת הקליפה להיות דקה יותר, ומשום כך, קשה יותר לבירור ולקילוף עד הקליפה האחרונה שהיא ממש דבוקה לפרי.
כן הוא הדבר כשמדובר בקליפות הרוחניות המתגלות בעולם, שהן הולכות וקרבות יותר לדמותם של ישראל. הנצרות, תולדתה של קליפת עשיו ואח"כ האיסלם תולדתו של ישמעאל, ממקורם של ישראל באו ומתכחשים להורתם יולדתם.
שתי קליפות אלה הן השורש הרוחני לכל הקליפות וכוללות אותן.
"דהיינו מצד החסד שהיה מרכבה אליה אברהם, יצא ממנו ישמעאל, ומצד הגבורה שמרכבה אליה יצחק, יצא ממנו עשו. וכן שבעים שרים,ל"ה מיימינים ול"ה משמאילים, ומהם נמשכים כל ענייני הקליפות אשר הם בעולם הזה הנמשכות מאחיזת שרשם בבנין ששה קצוות, שהם סוד ששת ימי בראשית כנודע, וכמו שהארכתי לעיל".ספר השל"ה הקדוש - תולדות אדם - בית דוד (כב)
בתהליך של התחיה הלאומית בארץ ישראל של המאה האחרונה, אנו פוגשים את שורשן של הקליפות כעומדות נגד מהלך הופעתם של ישראל בעולם.
הראשונה היא קליפת עמלק בדמות גרמניה הנאצית בהפעלתה מכונת הכחדה משומנת. קליפה זאת מופיעה בעולם תמיד בשלהי הגלות ולפני הגאולה, כך מוצאים אותה ביציאת מצרים, פרשת בשלח, אח"כ בסוף גלות בבל בהמן הרשע, וכן בסוף גלות אדום כאמור בגרמניה הנאצית.
השניה אחריה היא קליפת עשיו,"הוא עשיו הוא אדום" ונתלבשה בתרבות רומא:
ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל וזה ענין גלות רומי הרשעה הנק' אדום. ספר עץ הדעת טוב - פרשת ויצא
בהמשך נתלבשה בנצרות:
"חלק באור הענין כבר כתב ראב"ע כי אדום הוא מלכות רומי וקוסטאנטינא וכ"ו". מלבי"ם על ישעיה פרק ס"ג פסוק א'
ובדורנו בתרבות המערב על פלגותיה שאימן הדתית היא הנצרות. קליפה זו התגלתה בתחיה הלאומית בארצנו בלבוש המנדט של האמפריה הבריטית בארץ ישראל, נציגת המערב, שעשתה כל אשר לאל ידה לעכב את התבססות ישראל בארצו.
השלישית היא קליפת ישמעאל המופיעה באיסלם:
"חלק באור הענין שמחמד נותן דת הישמעאלים שינה את הדתות, והעביר את המועדות. בדמות עמי ערב".מלבי"ם על דניאל פרק ז' פסוק כ"ה
"ומלכות ישמעאל השוכנים באהלים במזרח ובמערב". אבן עזרא על דניאל פרק ז'פסוק י"ד
ואותה שנקראית "העם הפלסטיני".
מאבקם של שלוש הבחינות האלו כנגד ישראל, היה גלוי וברור כך שהאומה הישראלית הבינה לכל עומק שדרותיה כי מצויה היא במלחמה על עצם הופעתה כמלכות. שינסה מותניה ונלחמה על חייה ועל המשך גילוי אור התחיה בהיסטוריה בעוז וגבורה קדושה.
המאבק בבריטים היה קל יחסית, זיקתם לארץ כנציגיו של עשיו, היתה רק ככובש קולוניאלי ללא זיקה רוחנית מהותית לארץ, משום כך די היה באידיאולוגיה של "הציונות ההרצליאנית" שנתבססה רק על הרעיון הלאומי כשהוא מנותק לכאורה מהרעיון האלוקי - למגר אותם מן הארץ.
המאבק השני בו עמדה האומה, היה אל מול הפלסטינים אחר מלחמת ששת הימים, הציונות החילונית הרימה ידיה מחוסר חוסן אידיאולוגי, הלאומיות החילונית עמדה חסרת אונים וחסרת שידרה אל מול הפלסטינים שבאו כבר מתוך זיקה היסטורית לאדמת הקודש ויותר מכך מתוך זיקה רוחנית מהותית מעצם היותם נימולים כדברי הזוהר הקדוש:
"ווי על ההוא זמנא דאתיליד ישמעאל בעלמא ואתגזר, מה עבד קודשא בריך הוא, ארחיק להו לבני ישמעאל מדבקותא דלעילא, ויהב להו חולקא לתתא בארעא קדישא, בגין ההוא גזירו דבהון, וזמינין בני ישמעאל למשלט בארעא קדישא כד איהי ריקניא מכלא זמנא סגי, כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו, ואינון יעכבון להון לבני ישראל לאתבא לדוכתייהו, עד דישתלים ההוא זכותא דבני ישמעאל". זוהר חלק ב דף לב/א
הדברים הגיעו לכדי התרפסות, הצטדקות ורגשות אשם של חלק מהעם ביחס לטענות הפלסטינים.
כנגדם, הופיעה תנועה חדשה ישנה שהיא המשכה הטבעית של הציונות החילונית; הציונות התורנית לאומיות, היונקת את כל הלגיטמציה שלה מהרעיון האלוקי המופיע בתורה, תנועה שדברה באותה שפה ובאותו נימוק ו"בגובה העיניים" עם הפלסטינים, היינו זיקה היסטורית ומהותית, מתוך בטחון עצמי לאומי וחוסן רוחני ומוסרי.
היה נראה כי הניצחון כבר מובטח, ההתישבות ביש"ע משגשגת, כוחם של הפלסטינים נחלש אחרי אשר גורשו לתוניס, הימין חזק ומבוסס בשילטון, והגאולה הינה עומדת לפתחנו.
או אז הופיעה לפתע, ממקום בלתי צפוי, הקליפה הקשה מכל לזיהוי כאויב, הקליפה הרביעית. משום דקותה ודבקותה בפרי, קשה להפנים כי צוררת היא . קליפה זו נקראית "קליפת ערב רב".
"כי הקל קול יעקב גי'354 גי'יום השביעי של אלף השביעי אשר לפני יבא מלך המשיח גי' 354 בבטול הג' קליפות.
פורסם בקישור הבא:www.kaduri.net/Index.asp?CategoryID=131&Page=1&Flag=1

בס"ד חייבים לזעוק לה' אין כוחנו אלא בפינו!
המצב בעם ישראל קשה מאד מכל הבחינות ,בטחנו ´בכוחי ועוצם ידי´,והיום הכל נגמר, אין יותר אידאולגיה פשיטת רגל ,אחים יקרים עלינו להתאחד בשעה כזאת אשר אויבינו מבית ומחוץ גברו ´מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה´,חובת השעה היא להתעורר וחייביםאנו לזעוק לה´ על המצב ´ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע´. מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח?יעסוק בתורה ובגמ"ח.
פורסם בקישור הבא:
http://www.yesha.org.il/index.asp?section=forum

בס"ד יום ו',כ ניסן ה'תשס"ה תגובתי שי בוארון
הגיע זמן הביעור של היצה"ר שהוא השאור המעכב שבעיסה ואני מצטרף לכך שיש ללחום על לימוד פנימיות-התורה לקירוב קץ הגאולה ומפלת המן עמלק.
פורסם בקישור הבא:
http://yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&id=53075&tid=52309

בס"ד
מה בקשר ללימוד פנימיות-התורה אשר מקרב את הגאולה הרב מאיר דוד כהנא הי"ד זצ"ל למד את פנימיות-התורה וניכר מספריו כי ידיו רב לו בחכמת-האמת על בורייה.
בברכת הגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.
הצ' שי בוארון יו"ר מטה המאבק לצדק חברתי
פורסם בקישור הבא:
http://www.revava.org/hebforum/index.php?topic=196.0

בס"ד
כל שורש הרע הוא כולל את הערב רב אפיקורסים מחלות וכל
רע ששיש בעולם הוא בא משורש עמלק .
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=3&topic_id=1318162

תגובת מיימוני :
שי
תודה על שהקפצת את האשכול וזיכית אותי לקרוא את דברי אור נערב.
ותודה על הבהרת דבריך. אני חוזר על מה שהבנתי מהם: עמלק גורם לכל הרע בעולם, כגון מחלות הסרטן. עכשו אולי תואיל לבאר לי איך יתכן שאדם מסויים, שחי אי שם בלי לפעול גדולות ונצורות,"מצליח" לגרום רע כל כך לאחרים. איך הוא מפיץ בדיוק סרטן?
שים לב:מה שאני מנסה לעשות הוא לבדוק כיצד טענה גורפת שהשמעת פועלת בצורה עובדתית.
(ואיני אומר שאיני מנחש את התשובה שאכן מצויה בספרים. אבל אני רוצה לקרוא אותה שחור על מחשב כדי לנתח אותה ולדון בה, למען נרויח כולנו).
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=3&topic_id=1318162

בס"ד
למיימוני העניין הוא רוחני כתוב בזהר שהקב"ה מוריד שתי דמעות ליחם הגדול ובעיט בעיטין במסך ומדת הדין לוקחת את השפע של עם ישראל ובגלל שכן יורד דין בגלל שעמלק לוקח את השפע ועל זה אמר ר' שמעון בן יוחאי הטוב שבנחשים רצוץ את ראשו כוונתו על ראש הנחש עמלק שורש הרע וע"י לימוד פנימיות התורה מוחים את זרעו של עמלק בעולם כי אין ה' שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=3&topic_id=1318162