|
|
| נשלח ב-21/3/2005 20:33 |
 |
| |
לרוב, לא נדרשת החשיבה לצורך הקביעה הכללית מהו "מוסרי". החשיבה המאומצת אכן נדרשת, כאשר ההתייחסות היא לפרטים והתנהגויות יומיומיות. במקרים אלו, מידותיו וה"אגו" של האדם נוטים לכיוון אחד, ומעלימים ממנו את מה ששכלו יכיר כשהדבר לא יהיה נוגע אליו. לכך נחוצה איפוא החשיבה המאומצת: להבחין מתי אנחנו נוהגים על פי החשיבה המוסרית הפשוטה, ומתי אנחנו נוהגים על פי מידותינו הבלתי מתוקנות (עדיין).
חשיבה זו איננה בהכרח חשיבה אינטלקטואלית, אלא יכולת לבחון דברים בצורה שכלית, מבלי להיות קשורים לרגשותינו. לכן, אין כל קשר לאינטלקטואלים הלא מוסריים ולשאלה זו.
אך באמת, יש להגדיר תחילה מהי מוסריות. וזו שאלה שפילוסופים רבים העמיקו בה, ולא הגיעו בה לכדי דעה אחידה וברורה. רבי מנחם נחום מאיצקאן (לו יחדתי אתמול אשכול מיוחד), מביא באחד ממאמריו כעשרים דעות שונות ומגוונות בענין. למעשה, כל מה שרק תוכלו להעלות על דעתכם, כבר נאמר בזה. ולעניננו: אם המוסריות היא כל מה שמביא לתועלת כלשהיא, חיים, חברה, או כיוצא בזה, ברור שהיא שכלית. ואם היא הרחמנות, כדעת יש מן הפילוסופים הסוברים שהכל בנוי עליה, ברור שהיא רגשית, וכאן אדרבה, השכל לא נדרש (רק) כדי לבטל את המידות המגונות, אלא כדי לנתב את הרחמנות, שלא תגלוש יותר מידי, גם לשאינם ראויים.
ובאמר המוסגר (הערה לממללא):
"לא עם הארץ חסיד" מתפרש על ידי פרשנים רבים על החסידות כפי שאנחנו רואים אותה, שאיפה להתקרבות לקב"ה וכו', והסיבה שעם הארץ אינו ראוי לכך, הוא כיון שמי שלא פיתח את שכלו לחשוב "ישר", החסידות מעקמת אותו לכל מיני הבנות עקומות וקיצוניות של החסידות. (ומעין דוגמא לזה ניתן לראות לפעמים בפורום כאן, וד"ל).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2005 23:00 |
|
| |
סמדיא,
סולדני מהגזענות בכלל. אולי תסביר אתה את ההבדלים בניהם, שאני בעניות דעתי לא מוצאת - מה ההבדל בין קלגס נאצי שמתייחס אל יהודי כאל מקק לבין יהודי שאומר שערבי טוב הוא ערבי מת?
לשאלתך, מי הוא זה ואיזה הוא הקובע מהי חשיבה שכלית אובייקטיבית ונכונה?
ציינתי למעלה שהרמב"ם הוא זה שקובע והוא זה שעושה את ההבחנה בין ה'שכלי העיוני' לבין ה'שכלי מעשי' - ראה בהקדמה למסכת אבות פרק א, ומו"נ פרק ב חלק א' -
העובדה שהקלגסים הצליחו לבצע את זממם כשניצלו לרעה את הידע המדעי שרכשו בעזרת החלק העיוני השכלי שלהם, אינה מהווה ראיה לכך שהתיאוריות הגזעניות שלהם נבעו מהחלק השכלי העיוני, היפך, הם סותרים אותה (סנהדרין ח) "מי יימר דרמא דידך סומק טפי..." תופעת הגזענות לגווניה זו קביעת האדם לעצמו, קביעה שיפוטית ערכית שאין לה ולא כלום עם האמת האוביקטיבית - הוא מדמיין לעצמו שחייו שווים יותר כפרט, או כקולקטיב, כשהוא נמנה על "עם סגולה" שניחן בסגולה ביולוגית שמבדילה אותו משאר בני האדם.
תוקן על ידי - riv - 21/03/2005 23:20:29
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2005 23:31 |
|
| |
ריב,
לענ"ד הגזענות איננה נחלת החברה החרדית. האפליה העדתית והמגזרית הנראית לעין היא בדרך כלל גאוה, חוסר הבנה ועוד.
מעולם לא פגשתי בארגון חסד אשר לא יתן משירותיו לנזקק רק מפאת שייכותו למגזר שונה (אין כוונתי לממון או חינוך). ביכולתי להאריך בנושא אך לא אעשה זאת כאן כדי שלא לסטות מנושא האשכול.
כוונתי בשאלתי היתה אכן למסקנות השכל העיוני שהזכרת.
האם בירור האמת בשכל העיוני הוא דוגמטי או אישי-מקורי?
האם היסודות השכל-רעיוניות אבסלוטיים?
האם כל שאלה מוסרית נתנת לבירור אבסלוטי על ידי האדם?
תוקן על ידי - semedia - 21/03/2005 23:36:57
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2005 23:51 |
|
| |
סמדיה, חל כאן ערבוב בין השכל למוסר. מה הקשר ביניהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2005 23:59 |
|
| |
בן איש אחד,
החסיד על פי חז"ל ובכללם הרמב"ם, הוא אדם ששאף והגיע להשגת שלמות רב מעלותיו השכליות והמידותיות - ואינני בטוחה אם יש להגדרה זו הרבה מהמשותף למה שקוראים היום חסידות.
"בור" שאין לו לא מעלות שכליות ולא מעלות המידות.
"ועם הארץ" שאין לו מעלות שכליות, אבל יש לו קצת ממעלות המידות - בנימוס ובדרך ארץ, כי בהיותו מעורב עם הבריות, והבריות מתערבים עמו בעסקי ישוב הארץ (פירוש הרמב"ם למסכת אבות)-
איך יתכן שעם הארץ יהיה חסיד?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2005 23:59 |
|
| |
מוסריות מחייבת גם רגש וגם שכל. וכבר אמר ר' בונם מפאשיסחה בל"א, בלויז קלוג- א מערדער, בלויז גוט א נואף ,בלויז פרום א גנב (= רק חכם - רוצח, רק טוב - נואף, רק חסוד- גנב).
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2005 00:12 |
|
| |
ריב,
לא הבנתי את תשובתך. היא מתייחסת להודעתי הראשונה (הארוכה)? הרי כתבתי שם את מה שאת כתבת. האם התייחסת להודעתי השניה? איך את מסבירה בזה את הקשר בין שכל למוסר? (ברור שיש קשר. אך אני שאלתי על שאלותיו של סמידה שמהם נראה שהשכל והמוסר חד הם, וזה, לא ממש מדויק).
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2005 00:15 |
|
| |
סמדיא,
איפה ראית רמז בדבריי לכך שהגזענות היא נחלת החברה החרדית? כתבתי שאינני רואה הבדלים בין גזענות בשם אידאולוגיה מסוימת אחת, לאידיאולוגיה מסוימת אחרת.
ולשאר שאלותיך ראה המקורות שהפנתי אותך אליהם מקווה שהם מספיק כשרים לדעתך, ושתמשיך לשמור על מצב רוח מרומם.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2005 00:16 |
|
| |
אם אנחנו כבר בקטע של אמרות כנף, אז יש לי חבר שטוען שהאנושות נחלקת לשניים:
קבוצת הטפשים וקבוצת הרעים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2005 00:35 |
|
| |
בן איש אחד,
אי הבנה,
התייחסתי להודעתך השניה, ובאתי לחדד את דבריך בדבר הסיבות שלא יתכן ש"עם הארץ" יהיה חסיד.
הסברתי בהודעתי הראשונה את הקשר בין שכל למוסר - "המפורסמות המוסריות" שניתנו לבני נוח שרס"ג מכנה אותן "שכליות", והרמב"ם מדייק בפירושו וקובע שהן נעשות בחלק השכלי המעשי - שבו נעשות הכרעות ערכיות שיפוטיות של טוב ורע שהן סובייקטיביות.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2005 00:41 |
|
| |
ממללא,
לי יש חבר שאומר שהאנושות נחלקת לשלושה: שליש טיפשים שליש רשעים ושליש שילוב של השניים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2005 00:47 |
|
| |
בס"ד לקעלעמר הנכבד הערתי מתייחסת לאשכול ,מוסריות האדם
קשורה בהחלט לבטחון האדם בה',כי מי שיש לו בטחון בה' אינו חושש מאדם,ושם מבטחו בה'ולא יעשה מעשים לפגיעה בשני.כי יש לו בטחון שה' יושיע אותו אז אין הוא מזיק לאדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2005 02:48 |
|
| |
שי,
הערתך קשורה לאשכול ע"פ סוד.
בל"י קש"ר. פורי"ם שמ"ח.
|
|
|
|
|
