ממה הוא פוחד?

איני מעוניין לדבר אישית על הגרז"נ, אבל יש פחד מפמיניזם.
המעניין הוא שדה פקטו המצב שונה לחלוטין מאשר בימי אמותינו הקדושות והבלתי מלומדות אולם דה יורה עדיין אין חכמה לאשה אלא בפלך. ומי שאשתו פרופ' לפילוסופיה עדיין יכול לומר שאשה אינה מדליקה נר חנוכה משום כל כבודה.

לאריק.

כנראה שצדקת. הוא פחד מהפמניסטיות.

פחדו היה שהנשים תתעטפנה בטלית בשעת התפילה.

אני יכול להבין את פחדו. יתנו להן אצבע, תרצינה את כל היד, והשלב הבא יהיה פראק והאמבורג.

הדרך היחידה היא, להרוג את הממזרת, כשהיא עוד קטנה, ואם אין גדיים אין תיישים.

מה שבלט בדבריו, אינו עצם הרעיון שהטלית המצוייצת היא בגד "גברי", שהוא איסור "ישן", שמקורו בתרגום יונתן, (דברים כה, ב), אולם טעם זה לא נתקבל, אף שהוא מופיע במספר מקורות (ראה למשל "לבוש התכלת", או"ח סימן י"ז סעיף ב, ושדי חמד כללים, אות ל סימן קטז.

כשהרב משה פיינשטין נשאל (שו"ת אגרות משה חלק או"ח ד סימן מט):

"הנה בדבר הנשים השאננות והחשובות אשר בעניני הנהגות המדינות בעולם הן גם כן מהלוחמות יחד עם התנועה כזו עם הנשים הלוחמות בזה מכל העמים שבעולם, אבל נשים אלו שהן שומרות תורה רוצות להכניס מלחמתן גם במה שנוגע לכמה דיני התורה ויש מהן אשר מתפללות בטלית וכדומה בעוד דברים".

... איברא דאיכא רשות לכל אשה לקיים אף המצות שלא חייבתן תורה ויש להם מצוה ושכר על קיום מצות אלו ... שא"כ גם על ציצית שייך לאשה שתרצה ללבוש בגד שיהיה בצורה אחרת מבגדי אנשים אבל יהיה בד' כנפות ולהטיל בו ציצית ולקיים מצוה זו...".

... וזה יש לכתר"ה להסביר בכל פעם ופעם ולהיות תקיף וחזק בדעתו שהוא כדיני התורה למחות באלו הנשי שאחר כל זה יעמדו בדעתן האולת והעקושה שלא לשנות שום דבר ממנהגי ישראל הקדושים"

ההדגשה בדבריו היא על שינוי, ולא על שלילה עקרונית.

***
שאלה כללית לגישת הרב גולדברג:

באם הוא כותב דברים, שהוא יודע שאינם נכונים, (שהיה פטנט מקובל בקרב הלוחמים ב"ריפורמה", ראה לדוגמה: "העמדת הבימה במרכז בית הכנסת". שו"ת יביע אומר חלק ח - או"ח סימן י), האם ללמד על הכלל כולו יצא, שאין לקבל את פסקיו, לפני שבודקים את מניעיו?

נישטאיך,
אני לא רוצה לדבר אישית על הרב גולדברג שהוא מתלמידי החכמים החשובים בדורנו, אולם האם תתכן פסיקה ללא שיקולים סביבתיים, כלום החתם סופר לא פסק פסקים כדי לגדור את האורתודוכסיה, ואתה וודאי מכיר אותו יותר ממני, כלום הרמב"ם לא ביטל את חזרת הש"ץ מטעמים שאינם נוגעים ישרות להלכות תפילה?

לאריק

<''האם תתכן פסיקה ללא שיקולים סביבתיים, כלום החתם סופר לא פסק פסקים כדי לגדור את האורתודוכסיה, ואתה וודאי מכיר אותו יותר ממני, כלום הרמב"ם לא ביטל את חזרת הש"ץ מטעמים שאינם נוגעים ישרות להלכות תפילה?''>

תמיד היה מי שהמציא "טעמים", כדי להשיג מטרה קדושה, אלא שהשאלה אינה' אם מותר ל"שקר" כדי להשיג מטרה, אלא אם המטרה הושגה, למשל, החתם סופר המציא את ה"סיפור", שהבימה לקריאת ספר התורה, "חייבת" להיות במרכז בית הכנסת, ואם לא? המקום ירחם! כאשר ברור שאין הדבר כן.

ה''דבר'' הפך להלכה שכולם יודעים אותה, הרבנים לא יודעים אחרת, הגבאים לא יודעים אחרת, המתפללים לא יודעים אחרת, ולאיש לא איכפת היכן שהבימה עומדת.

האם זה עצר את תנועת הריפורמה?

לא נראה לי שסיפורי רזנ"ג מעניינים את הרוצים ריפורמה.

בעירי הוקם לאחרונה בית כנסת חדש "שירה חדשה", לדברי מקימיו הוא בית כנסת אורתודוקסי, שיש בו שיוויון לנשים.

השיוויון? נשים עולות לתורה.

רבני המקום נכנסו ללחץ, ופתחו בקריאות "א בראך!" משנים מסדרי בית הכנסת, והזהירו את הציבור, שהשכינה לא נכנסת לאותו בית הכנסת.

היא נכנסת רק לבית הכנסת שלהם, לאחר שהיא מגיעה במכונית יחד עם מתפללי בית הכנסת שלהם בשבתות.

ולזה התכוונתי.