|
|
| נשלח ב-28/6/2002 01:19 |
 |
| |
האמפיריציזם, עד כמה שאני זוכר, מתחייב לא לחרוג מעבר למה שניתן להשיג בניסיון החושי. הוא טוען שאין מידע ממקורות נוספים (למשל גילוי נבואה, או מיסטיקה).
לדעתי, קנט הרג את האמפיריציזם, כשהראה כי כל ההכרות שלנו מתווכות על ידי מנגנוני העיבוד של התודעה. מה שקנט הכשיר בתור פונקציות של התבונה, שזו ישות אמינה לפי קנט, התגלה בשנים שאחר כך, כמו בדורות האחרונים, בתור מנגנוני עיבוד של התודעה או המוח, שבאמת אין להם הצדקה מעבר לכך שאין לנו אחרים.
עד כאן סיכום תמציתי מאד מאד של משבר האמון ביכולת ההכרה האנושית.
ניתן לדבר גם בזמננו על אמפיריציזם, כאשר אנו מדברים על המוצר שהאמפיריציזם התמים ראה בו נסיון חושי בלבד, ואנו רואים בו הרכבה של חישה עם עיבוד מוחי או הכרתי, אבל בלי להוסיף מרכיבים נוספים, מהסוג שציינתי בתחילת דברי, כמו אמונה בא'.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2002 12:43 |
|
| |
מימוני,
בקשר לאפיקורסות חלקית, אולי הכוונה היא לר' יוסף אלבו שאמר- הכופר בהם (העקרים) אמנם נקרא מין; אבל אינו כופר בתורה ואינו נענש בשלילת חלקו לעולם הבא. הוא גם טען לחלוקה לעקרים משלו:
1. מציאות השם
2. תורה מן השמים
3. שכר ועונש-השגחה
אך בכל זאת, עד כמה שהבנתי הוא מפרט את העקרים לשורשים וכו' ומסקנתו מאוד דומה לרמב"ם.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2002 13:08 |
|
| |
מיימוני,
כל הדיבורים על מנגנוני עיבוד, יסודם בטעות. הכל, כולל נבואה ומיסטיקה, תרכובות של נתוני הדימיון.
יש לנו את החישה ואת זכרונה כבסיס ללא עוררין. עליהם בנוי הדימיון המשער והמפנטז ותו לא ותו לא ותו לא.
קיצרתי כי התובנה הפשוטה הזאת תלויה יותר באינטרוספקציה אישית מאשר בריבוי דברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2002 13:17 |
|
| |
ינטל,
ולמה לא כפי שנכתב באחד האשכולות*:
3. בחירת האדם חשובה (בין אם מפני שכר ועונש של גזר ומקל ובין אם שכר ועונש של עשית האמת מפני שהיא אמת)
2. תורה מן השמים (בין באמצעות המלאך משה ובין באמצעות המלאך שכליאל)
1. הווה (בין אם המצוה על התורה הוא משהו במציאות שקורים לו השם שהוא יותר חזק מפצצה אטומית בין אם המוכח למביט היטב במה שלפניו)
הוספת לינק לבקשת ווטו -
http://hydepark.co.il/hydepark/Topic.asp?topic_id=116951
תוקן על ידי - רב_סיינפלד - 6/30/2003 8:31:48 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2002 17:30 |
|
| |
התורה אינה עתידה להשתנות????
החזון -איש ביורה דעה סימן -ב'בסוף חולק על הרמבם ומשנה את ההלכה לימנו
כיצד ??? האם כתפיים רחבות כמו של החזו"א יכולות לשנות את ההלכה???
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2002 19:21 |
|
| |
וטו,
עתה שמתי לב לתגובתך.
גם אם אתה מאמץ בסיס מעין אמפיריציסטי של נתוני חישה, הלא תסכים כי השולחן שאנו רואים אינו אלא הרכבה של נתונים שזורמים אלינו ללא הרף.
ומה פועל כאן אם לא מנגנוני עיבוד שניתנים לאיבחון, זיהוי, ניתוח, הכללה. בקיצור: מחקר מדעי?
יש כאן שלבים שונים, והמדע הנוירולוגי (או אולי שמו אחר. צריך פה מישהו מעין ורדון של באהלה של יהדות), יכול לחשוף אותם בסריקות המוח.
גרטל
ממש לא הבנתי. כבר נכתב כאן בעבר כי אין שינוי הלכתי אלא יישום של קריטריונים וכללי על מציאות משתנה. אם אתה חולק על יסוד זה, או מבקש להביא דוגמא נגדית, או להבהיר ולהוסיף חילוקים, נא פרט. דבריך כלליים מכדי שאוכל להתייחס אליהם.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2002 20:00 |
|
| |
מיימוני,
"כל זה אכניס".
גם הידיעות על הניורולוגיה המצטרפות לתופעות, אינן יותר ממה שהן. לכן אין סיבה לבנות את מערכת הערכים על ספקולציות.
יש להאריך כאן על הכוונה העמוקה של הרמב"ם, אב"ע וחוב"ה על היות השכל כבוד השם, שכליאל ותכלית התורה. בקיצור אומר שהתורה אך מצביעה על זיהוי שכלי שלא שמו לב אליו ואידך זיל גמור.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2002 01:48 |
|
| |
בהקשר לדברי וטו בדבר תכלית התורה.
התורה אכן באה לחנך ולהכשיר את השכל, אך היא ניתנה לעם שלם כספר מתכונים למעשים נכונים. לכן התורה לא מרבה לנמק, אלא מסגננת ברוח הרעיון את המעשים הראויים.
בכל זאת נכון שחכמי התורה, אשר בעקבותם מוחדרת ומתנהלת רוחה של תורה, שיהיו יודעים ומיידעים גם לאלו הבלתי מוכשרים, שאין התורה תחליף למחשבה אלא עזר והכוונה ע"י מעשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2002 12:05 |
|
| |
יהוסף, הכוונה למה ואיך היא מכוונת?
יש לציין שגם כאשר עדיין לא מסוגלים להבין את ההערה השכלית שבכל דבר ודבר שבתורה, יש לדעת שזו המטרה להבחין במציאות את שהתורה מעירה עליו, ולא להפוך את התורה למדריך מיסטי לטיסה לעולמות.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2002 21:58 |
|
| |
מיימוני,
בנוגע למה שנגעת בהודעת הפתיחה על ציווי מחשבתי לעומת מעשי, התעוררה אצלי שאלה.
הרי חז"ל קבעו קריטריון להבדיל בין בן ישראל הנכלל בהכלל לבין המוצא ממנו, שהוא מעשי. אנו מוצאים מומר לעבודה זרה, לשבת ומחלוקת במומר לדבר אחד.
מניין הלגיטימציה ליצירת קריטריונים של דעות? [זאת מלבד השאלה שלך "וכי ניתן לכפות על המחשבה?" בשלמא על המעורפל ומסופק ניתן לכפות נקיטת דרך לראותו כצד אחד של הספק, אבל הברור הרי לא ניתן לשנותו!]
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2004 02:02 |
|
| |
סתם דפדפתי לאחור ומצאתי אשכול מעניין זה.
מיימוני, אתייחס ברשותך לשאלה הראשונה.
בעיקרון, "חסרים" אצל הרמב"ם עיקרים כמו בחירת ישראל.
בציבור החרדי דהיום נוספו לפחות שני עיקרי אמונה: אמונת חכמים והאמונה בירידת הדורות.
אלא שכבר הראה לנו החת"ס (תושבתו בסוף יו"ד) כי העיקר השמיני של הרמב"ם (תורה מן השמיים) כבר כולל גם את כל האמונות הלא-עיקריות. לשון אחר: אם עצם הנסיון לקבוע עיקרים בא ליצור שני מעגלים - מעגל פנימי של אמונות עיקריות ומעגל חיצוני של שאר האמונות - הרי שהעיקר השמיני מותח את המעגל הפנימי עד כדי חפיפה עם המעגל החיצוני.
אידך גיסא
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2004 14:13 |
|
| |
איד"ג
מעודי היו דברי החת"ס שהבאת תמוהים בעיני. העיקר השמיני אומר שצריך להאמין שכל דברי התורה הם אמת . כלומר אם זה נכון שהתורה אומרת דבר מסויים , הרי שצריך להאמין שזה אמת . אבל זה לא אומר שצריך להאמין בדברי תורה ספציפיים . אסביר :
נניח שאדם מגיע , מתוך שיקולים כלשהם , למסקנה שאברהם אבינו חי 174 שנה ולא 175 שנה ככתוב בתורה . יש שני אפשרויות .
א. האדם אומר שהוא מודע לכך שהתורה אומרת משהו אחר ממה שהוא אומר ועם כל זה הוא איננו מקבל את דברי התורה . במקרה כזה האדם אכן אינו מקבל את העיקר השמיני .
ב. האדם טוען שהתורה אומרת כדבריו . במקרה כזה ברור שאין האדם נחשב לכופר בעיקר השמיני למרות שהוא מאמין במשהו שלפי הידוע לנו נסתר על ידי מה שכתוב בתורה . אילו במקרה כזה היה אדם נחשב לכופר הרי שכל מי שטועה בדבר הלכה או בפירוש התורה היה נחשב לכופר(ולו בשוגג) .
וזהו ההבדל בין סתם דבר תורה לבין עיקר . בעיקרים יש את הכלל (הבעייתי כשלעצמו , אבל לכאורה כל ניסוח של עיקרים חייב להניח אותו ) ש'נעביך אפיקורוס איז אויך אן אפיקורוס' , אבל בסתם דבר תורה אין את הכלל הזה . אם אינני טועה הרי שההבחנה הזאת היא של בעל העיקרים .
כמובן שיש לתמוה על הרמב"ם למה דוקא האוסף האקראי הזה של אמונות שלכאורה אין ביניהם קשר מגדיר את האמונות העיקריות של הדת היהודית . גם על זה כבר עמד בעל העיקרים .
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2004 11:58 |
|
| |
מיימוני
כתבת :"לדעתי, קנט הרג את האמפיריציזם, כשהראה כי כל ההכרות שלנו מתווכות על ידי מנגנוני העיבוד של התודעה ." כמדומה לי שלא זו טענתו של קאנט נגד האמפיריציזם . לכאורה העובדה שההכרות שלנו מתווכת על ידי מנגנוני העיבוד של התודעה אינה סתירה כלל לאמפיריציזם (אם אינני טועה הרי שאמפיריציסט כמו ברקלי היה אפילו שמח לסמוך ידו על הטענה הזאת . )
עד כמה שהבנתי , טענתו של קאנט נגד האמפיריציזם היתה , שקיימים הכרות מרכיבות אפריורי . אם אמנם קיימים הכרות כאלה הרי שזוהי סתירה לעיקר היסודי של האמפיריציזם - שכל הכרותינו מקורם בנסיון ושההכרה האפריורית שייכת רק באמיתות לוגיות שאין בהם שום אינפורמציה על העולם. קאנט הסביר את עובדת קיומם של הכרות מרכיבות אפריורי בכך שטען שבנוסף להכרות המתווכות על ידי מנגנוני העיבוד התודעתיים , כלשונך , קיימים הכרות טרנסצנדנטליות אודות אופן פעולתם של מנגנוני התודעה שלנו . כלומר , אנחנו יכולים לדעת מראש שדברים מסויימים לא יינתנו לנו בשום נסיון אפשרי למרות שאי-אפשרות זו היא לא אנליטית . בניסוח פשטני אפשר לומר שהידיעה הזאת נובעת מהיכרותינו עם מנגנוני התודעה שלנו .
אבל היסוד שעליו בונה קאנט את כל בניינו שנוי במחלוקת . כלל לא ברור שאכן קיימים משפטים מרכיבים אפריורי . כל הדוגמאות שהביא קאנט שוברם בצדם . אקסיומות הגיאומטריה אינם אמיתות אפריוריות לפי המקובל היום . לגבי הדוגמה המפורסמת והמרשימה 5+7=12 יש לדון אם זה בכלל משפט מרכיב . ואילו המשפט שלכל שינוי יש סבה יתכן שאינה אמתית כלל .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2004 14:20 |
|
| |
מציץ
צדקת כמובן.
איני זוכר מה כתבתי למעלה. אך יש להבדיל, לפי דעתי, בין מה שקנט טען ורצה להוכיח, לבין מה שהתגלה בזכותו.
מה שהתגלה בזכותו והפך לנושא מרכזי אצלנו הוא מה שהגדרתי כמנגנוני העיבוד של התודעה.
מה שקנט חשב וטען שהוכיח הוא כי מנגנונים אלו הם בעלי תוקף אובייקטיבי. כלומר, הם מכוננים את המציאות הפיזיקלית, והם אמינים לחלוטין, כי כל מציאות שבאפשר צריכה לעבור דרכם וממילא להתאים להם.
זו כמובן שאלה גדולה מה פשר התאימות הזו, אלא שאין עליה תשובה מוחלטת - פרט אולי לכך שאנו נבראים והאל הטוב דאג לכך. זה נתון, נתון שתוקפו שניתן לו על ידי מתודת הניתוח הטרנצנדנטלית.
לשון אחר: קנט סבר בצדק שזיהה כאן פעילות תודעתית קדם-נסיונית, אך העניק לה מעמד אונטולוגי שאינו מוצדק בעינינו היום.
האמפיריציסט יוכל להסכים - לא תהיה לו ברירה, אחרי קנט - שהחישות אינן בלתי מעובדות. אך הוא ישלול את התוקף של המשפטים הלקוחים מן הניתוח הטרנצנדנטלי. הוא ישיב, מן הסתם, שאף זה חלק מן הנתונים שאנו מגלים בעולם, אלא שגילויים נעשה באופן אחר.
***
לגבי הסיבתיות, כתבת שיש שינויים ללא סיבה. האמנם יש שינויים במציאות שאינם נגרמים, או לפחות מוסברים לפי חוק טבע?
אולי תביא דוגמא?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
|
