מנצפך צופים אמרום, שכחום וחזרו ויסדום?

נישטאיך

מכל מקום טעמו של הרמב"ם תקף לדידן,אם ספרדי יעלה לס"ת אשכנזי ובהיפך.שהרי שינוי המוסרה לכל אחד הוי חסר ויתיר.


**לגבי רש"י בדברי הימים,כבר כתבו כמה אחרונים כי אינו לרש"י.

להשכן

<"עדותו של הרבי מלובביץ' נאמנה, ובודאי ראה ס"ת עתיק בפראג דכתיב ביה דכא. אם זה ס"ת שהגיה עזרא, נו..">


לא פקפקתי בעדותו, שראה בפראג ס"ת עתיק המיוחס לעזרא.

קהילת פראג עתיקה מאוד, ובטח היו בה ספרי תורה עתיקים.

איני חושב שהאדמו"ר התייחס ברצינות למסורת, שאל"כ היה בודק אם הכתב בספר תורה זה, הוא ככתב אדמוה"ז.

_____________

ללב

<"מכל מקום טעמו של הרמב"ם תקף לדידן, אם ספרדי יעלה לס"ת אשכנזי ובהיפך.שהרי שינוי המוסרה לכל אחד הוי חסר ויתיר">

כך כתב גם הרב עובדיה יוסף, ב"יחווה דעת" הנ"ל, והרי מדבריו:

"בצירוף דעת הרמב"ם בתשובה בשו"ת פאר הדור (סימן ט') שמותר לברך על ספר תורה אפילו הוא פסול, שאין ברכות התורה בצבור כשאר ברכות המצות הנטילת לולב וישיבה בסוכה, שאם המצוה פסולה הברכה היא לבטלה, אלא הברכה היא על הקריאה, בין שקורא בספר תורה כשר בין שקורא בספר תורה פסול, ועל זה סמכו כל חכמי המערב ונהגו כן לפני גאוני עולם כרבינו יוסף הלוי ורבינו יצחק, ומעולם לא נמצא פוצה פה ומצפצף. ע"ש. וכן הובא בארחות חיים (הלכות קריאת ספר תורה סימן ה'), ובכל בו (סימן כ'), ובספר אבודרהם (דף לז ע"ב), ובשו"ת הרשב"א המיוחסות להרמב"ן (סימן רלט). ע"ש...ובאמת שבדברי הרמב"ם בתשובה הנ"ל תנוח דעתינו שיוכל כל אדם לעלות לספרי תורה שבזמנינו ולברך עליהם ברכות התורה, בלב שקט ובוטח, ולא יהיה לבו נוקפו לחשוש שמא ספר תורה זה פסול ונמצאו ברכותיו לבטלה"


<"לגבי רש"י בדברי הימים, כבר כתבו כמה אחרונים כי אינו לרש"י">

התוכל לציין לאותם אחרונים. היה ידוע לי' אשר המוקף בסוגריים אינם מרש"י.

נישטאיך,

חילוק בין המוקפים לפרוזים לא ידעתי בלתי היום,ואפשר שכן היא האמת.צריך לבדוק.

עכ"פ מה שכתבתי הוא מדמוכח ממה שכתב בהגהות הרש"ש לפסחים דף ב ע"א,וכ"כ במפורש הגאון חיד"א בספרו חומ"ת אנ"ך ועוד.וכ"כ בספר שלום ירושלים (בחידושי תנ"ך)וכ"כ בספר ברית יעקב(סופר).יעו"ש.(וכמדומה שכ"כ גם בספר בשדי חמד)