| נשלח ב-23/3/2005 06:28 |
 |
| |
מיהו אדילקינד בר קורניליא?
נמצא תחת ידי ספר בשם הגדה לליל שיכורים .
מתוך השער:
הגדה לליל שכורים
חברה
חד מגאוני השתיה קדמאי ה"ה בנן דברזא נצר נחמד מגזע החביות.
מו"ה שכרן בן הרב מו"ה כדא
ונוסף עליה
ספר חבקבוק הנביא
חזיון לימי פורים
נדפס פעם ראשון בויניציאה ע"י אדילקינד בר קורניליא,בשנת שיב (1850)
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
תוקן על ידי - קעלעמר - 23/03/2005 6:33:35
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2005 11:05 |
|
| |
המחבר הוא: צבי הירש בן שמעון זומרהויזן. הספר הזה נדפס בשנת תר"י/1850. כל השאר בדיות פורימיות.
קורינליו אדלקינד בן ברוך הלוי, הוא המגיה הידוע בדפוס בומברג בונציה. י"א שהשתמד.
פרטי המחבר:
זומרהויזן, צבי הירש בן שמעון כינוי: שכרן בן הרב מו"ה כדא. SOMERHAUSEN, ZEBI HIRSCH <<(HARTOG)>> B. SIMEON נידרווהרן [Niederwehren באוואריה, גרמניה],
נולד: ג מרחשון תקמ"ב [22.10.1781] בריסל, Brussels נפטר כה אדר-א תקי"ג [5.3.1853].
משנת 1797 התגורר בהולנד. בשנת 1817 עבר לבלגיה.
Allgemeine Zeitung des Judenthums, 17, 1853, S. 170, 236-237.
קרסל, לכסיקון, א, 724;
י' מלקמן, הירש זומרהויזן בעל המכתמים, מסות ומחקרים בספרנות מוגשים לק"ד וורמן, ירושלים תשל"ו, עמ' 77-72
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2005 11:37 |
|
| |
חבקבוק הנביא הוא חיבור קדום נדפס לראשונה בפיזרו בשנת רע"ג ולאחריו כמה פעמים, כך לפי דברי פרידברג. בספרייה הלאומית לא מצאתי זכרו.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2005 23:46 |
|
| |
לא הבנתי מדוע בחר בשם זה?
תוקן על ידי - קעלעמר - 23/03/2005 23:55:52
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2005 15:59 |
|
| |
גם בנוגע ליעקב בן חיים, אין הדברים פשוטים. אכן רווחת הדעה שהשתמד. אך זו על פי ידיעה בודדת מפי ר' אליהו בחור. ויש שמפקפקים באמינותו. לא מזמן ראיתי חיבור רבני על המסורה בכמה כרכים, שהופיע בשנים האחרונות, ובו טוען בלהט נגד ההאשמה הזו מפי מקור יחיד שאינו אמין.
אגב, בהקדמה למהדורת המקראות הגדולות בונציה, טען יעקב בן חיים בלהט ובקנאות נגד הדעה שקרי וכתיב הן תוצאה של ספק (כרד"ק, האפודי ועוד), ומתגלה דווקא כקנאי ופרומער.
לעומת זאת עובדת השתמדותם של שני נכדי ר' אליהו בחור (ויטוריו אלייאנו), היא בטוחה ומתועדת הרבה. הם גם כן היו לפנים בישראל מגיהים בבתי הדפוס.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2005 19:53 |
|
| |
באותו במאמר הנ"ל של ר' אברהם ברלינר (בעמוד 174) מתייחס גם לפרשת התנצרותו של יעקב בן חיים ושם מביא שש"דל ב"אוצר נחמד" (חוברת ג' עמוד 113) כתב עליו "ואלה הם דברי המגיה הראשון שהיה שמו לפנים בישראל יעקב בן חיים שהגיה סדר טהרות עם פירוש רבינו שמשון", הרי שכה הם דברי שד"ל, אלא שיתכן ששד"ל גם לקח את זה מר"א בחור.
אלא שברלינר טוען שמצא בהקדמתו למסורה שני מקומות שיש בהם משום רמזים נוצריים והעיר על כך בפרטים במגזין שלו כרך א'.
ואין בידי המגזין של ברלינר לבחון הרמזים, דהנה יעקב בן חיים היה גם מקובל גדול כידוע, ובקבלה עצמה יש הרבה רמזים נוצריים. (אמנם ברלינר ידע מכל זה, ויש לסמוך עליו).
|
|
|
|
|
