תשעה קבין ברכות דף כב

כיון שיש ד' שיעורים ברביעית א. 2.9fl. oz., ב. 3.3fl. oz., ג. 4.42fl. oz.,ד. 5.27fl. oz.. ע"פ הלכות פסח להרב אברהם בלומנקראנץ שליט"א.

gallon=128 fl. oz.,

וכיון שקב הוא 4 לוג, ולוג יש בה 4 רביעית הלוג, נמצא שיש בקב 16 רביעיות, ותשעה קבין הוא 16*9=144 רביעיות.

ונמצא לפי זה שתשעה קבין הוא:

א: fl. oz.417.6 = 3.2625 gallon

ב: fl. oz.422.4 = 3.3 gallon

ג: fl. oz.636.48 = 4.9725 gallon

ד: fl. oz.758.88 = 5.92875 gallon

ואם נאמר שאם אדם פותח את המקלחת shower בלע"ז בכוונה ליטהר בתשעה קבין יכול לצאת בזה, יכול למדוד ע"י כלי כמה מים קולח ברגע אחד ויכול לשער עי"ז כמה זמן לעמוד תחת המים, ואם אין לו כלי יכול לנקוט שברגע יורד לכל הפחות שני gallon ואם יעמוד תחת המים ג' רגעים מינוטן בודאי נפלו עליו תשעה קבין. ודבר זה עדיין צריך בירור אודות השיעור ואודות ההלכה.

ועוד בענין זה:

*צריך חיפוש למצוא עוד בדיני תשעה קבין שהדברים בענין זה מועטין.

*התיו"ט במקואות פ"ג משנה ד' הביא בשם הראב"ד דט' קבין שיערו חכמים לרחיצת כל הגוף.

*לא הבנתי אם תשעה קבין צריך שיגיע לכל חלקי הגוף או אם די ששופכין עליו שיעור זה והוא ענין סימבולי [שהרי בכל אופן אין המים מגיעים לכפות הרגלים]? וגם אם כל המים צריך ליפול דוקא על הראש ? וגם אם בשעת נפילת המים הוא רוחץ בסבון אם זה יהיה חציצה ?

*לא ביררתי אם אדם יכול לשפוך עליו שיעור זה לעצמו, או זה דוקא אם אדם אחר שופך עליו?

*צריך לדעת אם הכלי צריך להיות כלי שלימה ?

*זה לשון רבינו יונה כאן בברכות: ורחיצת ט' קבין צריך להטילם עליו בכלי שיוכל להריקה ממנו בלא שום הפסקה, וכן מוכיח במשניות של טהרות. אבל בדברי חמודות על הרא"ש כאן בברכות אות ס"ה כתב שלא דקדקו תלמידי הר"י שהרי הוא משנה מפורשת במקואות פ"ג מ"ד בעל קרי החולה שנפלו עליו תשעה קבין מים שאובין מכלי אחד משנים ומשלשה מצטרפין מארבעה אין מצטרפין. [ואולי יש ליישב דברי הר"י שכוונתו לומר שגם אם מטיל מב' וג' כלים צריכים להיות בלי הפסקה].

*זה לשון הרמב"ם בהל' תפלה מנהג פשוט בשנער ובספרד שאין בעל קרי מתפלל עד שרוחץ כל בשרו במים וכו' ובכסף משנה שם פירש שהכוונה על תשעה קבין. ע"כ. וכתב הרבינו יונה: ואם אין לו מים או יש לו מים או אפילו אם יש לו מים ואינו טובה או אינו רוחץ אפ"ה לה הפסיד התפלה מפני זה, דודאי אע"פ שהתפלה יותר מקובלת עם הטבילה לדברי הכל, אין לו להפסיד מפני זה תפלתו, וכ"כ ר"מ ז"ל הרמב"ם ובכל ראשי ישיבות שבבבל תמהו עליו למה היה מיקל כל כך בענין טבילת בעל קרי, והוא ז"ל השיב להם שמימיו לא בטל אותה אפי' שעה אחת, אלא שלא היה יכול לכתוב בחיבורו כ"א היוצא מן הדין על פי הלכה.

*וזה לשון הרי"ף: איכא מאן דאמר האי דאמרי בטלוה לטבילותא בין לדברי תורה בין לתפלה, ואיכא מ"ד הני מילי לדברי תורה אבל לתפלה צריך טבילה, ולאו טבילה דוקא אלא רחיצה בט' קבין, וכתב רבינו האי גאון זצ"ל כיון דגמרא ליכא בהא מילתא נקוט מנהג כל ישראל שכל בעלי קריין אע"פ שאין להם מים [מקוה. על הגליון] אין מתפללין עד שירחצו.




תוקן על ידי - זאב58 - 23/03/2005 18:44:09