כל תלמיד יודע מתי טבלה אשת רבו?

.


הרושם העולה מהפרק השלישי של מסכת ברכות, הוא כי הכל גלוי וידוע בקרב חובשי הספסלים.

רב יהודה יודע מתי תלמידו ראה קרי, בן עזאי שונה בשוק את שלחשו לו, ובדף היומי של מחר, רב המנונא בן יוסף, תלמידו של רבא, יודע מתי היה ליל טבילתה של אשת רבו.

דיון סוציולוגי, או שמא הכל על כלם היה אז כקאקי חוורי ?

קעלמער,

זה עניין תרבותי,אין פה עניין של אמונה או כפירה.

בכל היתר אתה צודק!

לרמוז על השפעות נוצריות על היהדות זו כפירה,נקודה. כל משחקי המילים של תרבות לא יועילו לך( נסה לומר זאת להרב אלישיב לדוגמא). קנית לך מקום של כבוד בין המינים.
צא וראה מה כוחה של מינות [...מינות דמשכי] מספר ימים בפורום ואתה מדבר כך. עוד שבוע אחד ורב צעיר ידבר מגרונך.

הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

קעלעמר,

ראיית עולם כשלך,הרואה באמירה של "השפעות נוצריות" תרבותיות,עקב התנהגות הסביבה כ "כפירה" היא כל כך מחמירה ומבהילה וקיצונית,עד שאין פלא שבאחת אפשר להגיע למינות כשמגלים שהבעש"ט לא עקר הר...ובועטים בהכל.

אין כאן שום משחקי מילים.מי שחי בין הנוצרים ותרבותם,במשך מאות שנים,ל יימנע מלהיות מושפע מהם.וקרא כתיב "ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם" תעיד על כך העובדה שתפיסת עולם אחרת היתה אצל יהודי המזרח שלא התיחסו ככה בתרבותם.וראה זה פלא-זה קרוב להתנהגות הגויים ששכנו שם.

תרבות היא עניין של רשות.ולא חובה.ואפשר לעגן כל תרבות ודרך ארץ,במאמרי חז"ל.כל איזור אימץ לו דרכי התנהגות,ועיגן אותה במאמרי חז"ל הקרובים אל לבו.אין בזה פסול.רק שעלינו להתקרב לדעת חז"ל המקורית אם רצונינו להתדמות לתרבותם.

(מי צריך את "רב צעיר" כשיש לנו את ירון ידען שליט"א בכבודו ובעצמו.או שאולי תקרא לו שיסייע בידו)

כך היא דרכם של הנמשכים אחר המינות, מתרצים ומצדיקים עצמם בת"ק תירוצים והכל בשביל שיוכלו לילך בשרירות ליבם.

הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

ראשיתם של המינים היה בחומרות שלא מן הדין ועל המותר אמרו אסור.הפך מה שהורונו חז"ל."שלא לומר על המותר אסור" (ירושלמי) וזהו "לא תוסיפו" פן תגרעו.ואין מגרעת יותר מהמינות.

לגופו של עניין-השפעות סביבתיות,היו ידועות.מר כי אתריה ומר כי אתריה.ואין בזה שמץ של איסור לסבור ככה.כיון שהכל מעוגן בתלמוד ובמאמרי חז"ל,זכותה של כל קהילה לאמץ לה דרכי התנהגות הקרובים להנהגתה הסביבתית,כל זמן שהיא במסגרת התלמוד.בין לחומרא ובין לקולא.

חשבתי שהבנת את הרמז..








הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

דומני שהבנתי,ובטוחני שלא קיבלתי.

ההסבר המקובל על ידיעת התלמיד על ליל הטבילה של רבו, הוא: שראה את רבו טובל והסיק מכך שנזקק לטבילה.

כל הדיבורים שבזמן הגמרא לא הסתירו דברים אלו, הם שטויות, כי על ליל טבילה מאז ומעולם הקפידו שלא ידע אדם חוץ ממנו והיא.

כשנהגו דיני טומאה וטהרה בהכרח שדברים אלו היו ידועים. כיום היותה של אשה נדה מעניין אותה ואת בעלה, אז זה היה ידע חשוב לכולם וכולם ידעו את העובדה הזו.