עין הרע

הנה מה שנאמר בנושא באשכול סמוך:

ווטו:
אחד הנושאים המעניינים שנכללים בהצעתו של מיימוני ושהוא עצמו דן בו בפורום אחר, הוא ענין 'עין הרע'.
ראוי שנתמצת את הצדדים הרציונלים של הנידון אם ישנם!

בוקר:
ווטו1

נראה כי יש המון עומק בעין הרע שנראת במבט ראשון,כתופעה מסטית פאר אקסלנס. בהנחה שהארועים הסובבים אותנו,חלקם הקשור לבחירותנו, הינם הענות השם ובהנחה שהסתכלות האדם היא דרגה של בחירה, הרי לפנינו אפשרות להטיית חיים בהבטה בלבד. הרע שבכך, שלרוב הצופה מן הצד רואה היבט צר של חיי הזולת ומכאן בקשתו הרעועה, או היבט צר על חייו שלו על אף עירעור חיי זולתו. וקבלנו עין הרע



יענטע:
נראה שוטו, מיימוני ובוגי לקחו חופשה, אולי משותפת, בלי עין הרע?



בוקר, אתה מתכוין לומר שהא-ל עונה כל כך בקלות לתפילות אי הפירגון? תאמין לי שהתפללתי המון להרוויח את הלוטו (גם כאשר מילאתי טופס) ובכל זאת לא עזר! הרי מרובה מידה טובה ממידת פורענות פי חמש מאות?

הרב דסלר ז"ל מסביר למה 'מגיע' עין הרע, כי מי שנמשך אליו העין התבלט. טוב זה כבר נידון משני לאחר שנבין את מהות הפעולה של עין הרע.

לי נראה פשוט שבחיים ישנם הרבה עליות וירידות, לכן לכל ירידה בלתי צפויה במצב האדם שבאה לאחר מצב של עליה, מחפשים סיבה מיסטית ומוצאים אותה בעין הרע. אמונה זאת אם כי אולי בלתי רציונלית ולא נכונה בעצם, כל כך נכנסה למודעות אנוש (גם אצל החילוניים ולהבדיל הגויים - 'נוק וווד') שניתנה לה לגיטימציה הלכתית למנוע מאדם להביט בגינת זולתו.


מיימוני, ומה עם הפתעת הגלגולים והגמרא חגיגה לבוגי?

אני יודעת שזה נגד החוקים (ובצדק) להביא מקור בלי רפראנס, אבל לא מצליחה למצוא את זה עכשיו בבבלי.
יש אפשהו (תענית?) מימרא שבני מערבא, מזיקים לא שולטים בהם וההסבר הוא שהם אינם מאמינים בהם.
כלומר, עצם אמונתך בעין הרע מכשיר אותך להיות מושפע ממנו. ובכך אני מסכימה למה שאמר פה מיימוני.
ליל מנוחה אחזו בידיכם חרב פיפיות...

מעניין לעניין באותו עניין מצאתי מה שכתב חברי בנושא המיסטיקה המסביר גם את 'הלבשת' העין הרע למאורעות שליליים.

וז"ל:
מיסטיקה בא מלשון Mysterious או אם נרצה כאן זה קרוב למה שבלשוננו 'מיסתורין'.

מיסטיקה נובעת מהדרישה לאמצעי תפיסה כדי לתפוס רעיון דק על ידי הלבשת ציור חי יותר. בשלב הבא עושים את הציור לעיקר ומשכיחים את הנקודה שהיא נהיית טפל. לדוגמא, מלאך, זה שליחות השם ברמה המופשטת ביותר (יש להאריך בהסבר בהזדמנות). כדי ל'הוריד' את הרעיון להבנה פשוטה מלבישים לזה גוף עם כנפיים ורגליים מסויימות כשהכל מבטא איזה רעיון. בהמשך חושבים שמלאך זה הגוף הזה. זו מיסטיקה.

במקרה החתולה שביציאה מהמקווה. אשה היוצאת הרי מחשבתה לקראת הזיווג וישנה הנחה שהמצב המחשבתי משפיע על תוצאת הזיווג. מה שהיא רואה ברגע היציאה ובפרט בריאה חיה, מתחבר אוטומטית בעוצמה לרעיון הזיווג. זה רציונלי אבל לנפח את זה, כמשהו מדעי הכרחי שלא ניתן להתנער ממנו או להגביר השפעות טובות יותר על השפעת החתולה, זה כבר מיסטיקה. (מלבד מה שדרוש בדיקה לברר מה ואיך משפיע, בפרט אם הביוץ כבר היה לפני כן)

רק שתי הערות לשוניות.

המושג 'מסתורין' בעברית הוא תרגום שאילה (loan translation) מהתיבה 'מסתוריון' ביוונית, משם הגיעה גם לאנגלית.

אפשר הסבר על החתולה שרואה האישה בצאתה מהטבילה???... האם זה דומה לרבי יוחנן שהיה יושב בפתח בית הטבילה כדי שהנשים יביטו בו ויהיו להן בנים נאים כמותו (ברכות כ)?

לגבי המושג 'מיסטיקה', הוא אינו נובע ממסתורין אלא מן השורש היווני שמשמעו דומה ל'לעצום'. הכוונה אולי לידע שניתן ללמוד שלא בדרכים המקובלות או אולי ידע שהוא נסתר ("עצום עיניים") מפני אלה שאינם ראויים לו.

שחרית

בנוגע לחתול

אין הכי נמי.
חז"ל האמינו, ויתכן ואפילו מסתבר שזה נכון, שהמחשבות של האדם בשעת הזיווג קובעות תכונות עבור הולד. כך מה שהאשה רואה עם צאתה מטבילה קובע מה שתחשוב עליו. יש סיפור שמהלך על אשה שילדה ילד כושי, מפני שהיתה לה תמונה כזו בבית (שמעתי לפני שנים, ואולי מישהו כאן ישלים את האבידה).

ראוי להדגיש שבניגוד למה שנאמר על עין הרע, שלדעתי כולו קשור לכוח הדמיון - שהוא כוח פעיל ואפילו מסוכן - כאן יש הסבר שהוא יותר רציונלי. יש כאן הנחה שבאמת המראה הזה יזיק לולד.

כמובן, המקובלים ומאמיני המגיה עשו מהלכה זו מה שעשו לפי שיטתם. כאשר העולם מאוכלס בכוחות רעים מכל סוג, מי יודע ממה צריך עוד להיזהר?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

כיון דאתינא להכי

חיפשתי זמן רב אחרי הספר "האדמה הטובה" של פרל בק ולא מצאתי.
אני מצטט מהזיכרון:

בתחילת הספר הגיבור הראשי ואשתו הולכים עם בנם שנולד להם למקדש אלילי כלשהו. הם שמחים ומאושרים על הבן הנאה והבריא שהתברכו בו. והם מבטאים את שמחתם בגלוי.
ואז פתאום הם נזכרים. עין הרע! מזיקים! האשה עוטפת מהר מאד את הבן התינוק בבגדה, והשנים מתחילים ליבב: איזו תינוקת מכוערת חולנית נולדה לנו? מוטב מותה מחייה.
והם מחייכים לעצמם בסתר ליבם. כך הם הצליחו לסדר את המזיקים.

אתם חושבים שזה קורה רק בסין (פרל בק גדלה בילדותה בסין, עד כמה שאני זוכר)? טעות. אתם מוזמנים לפקוח עינים ולהסתכל מסביב. כמה סינים יש בינינו, ואיני מתכוון לעובדים הזרים. ובעצם כן...

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

האם ניתן לבאר את התופעות המיוחסות ל"עין הרע" במישור הפסיכולוגי בלבד?
אם כן, לא הוכחנו בזאת שעין הרע אינה קיימת במובן שמיחסים לה בהמון. אבל הוכחנו שאין הכרח להזדקק להסברים שמניחים מציאות "על-טבעית".

מה שאני בא להראות כאן הוא שהאמונה ב"עין הרע" ובמגיה יכולה להרוג גם אם אין להן תוקף במציאות, גם אם הן שקר וכזב. האמונה בשקרים יכולה לגרום למוות.

אחרי שבועות רבים מצאתי בספריתי, במקום הנידח שבו שכחתי אותו, את הספר עם הציטוט שמיועד להמחיש את הרעיון זה.

הסיפור הזה קרה לאנתרופולוג קולין טורנבול, וכך מצטט אותו אנדריו נהר, פרופסור לפסיכולוגיה, בספרו "הפסיכולוגיה של הטרצנדנטיות".
(בניגוד לציפיות שיוצר שם הספר, נהר מנתח את הצדדים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים של החויות המיסטיות, ומראה כיצד כל אחד יכול להגיע אליהן. הקו המנחה שלו הוא הנסיון לבאר את מה שמיוחס לעל-טבעי בכלים אמפיריים ומן המוכר לנו, ואקווה להרחיב בזה בהמשך, בל"נ).

וזה הסיפור, סוף סוף, עם הערותיו של נהר:

כולנו שמענו על חוויות ואירועים כה מוזרים ויוצאי דופן עד שקשה לנו להסביר אותם. ראו את הדוגמא הבאה:
קולין טורנבול הוא אנתרופולוג. הוא ידוע בעבודה בשטח במשך שנים רבות בכמה תרבויות קשות למחקר. נראה לא סביר שאמונות "טפלות" יוכלו להשפיע עליו, כמו קללות ומגיה שחורה. אבל כאשר אנשי כפר בקונגו, שכעסו על טורנבול, השתמשו נגדו בכישוף, זה כמעט עלה לו בחייו.
כך הסביר זאת טורנבול:

העסק של הכישוף החל די פשוט, ובהתחלה צחקתי בתוך ליבי. לא להרבה זמן. הם עושים דברים שמעצבנים אותך. דברים לא צפויים. אם אתה הולך בכפר ומקדם מישהו לשלום בשמו, הוא פשוט עובר לידך כאילו אינך קיים...

לא משנה מה עשיתי, זה לא היה בסדר. אם הייתי מתקרב לקבוצה, הם היו מפסיקים לדבר, פרט למלה או שתיים שרצו שאשמע. המלים האלו הביאו לידיעתי את העובדה שסאבאני, רופא האליל המקומי, עשה נגדי כישוף וגורלי חתום.
ואז התחלתי להרגיש רע. לא הייתי מסוגל לעכל מזון. הייתי מקיא.

הנה, אני כאן, בוגר אוקספורד, יושב בלב כפר קטן באפריקה, נכנע למלחמה פסיכולוגית. זה היה יכול להיות מצחיק, אבל לא הצלחתי למצוא בכך את הבדיחה...

נחלשתי מאד... ראיתי את הסכנה. לא יכולתי לצאת מהבית בגלל שהייתי כה חלש.

לנוכח רוע המצב, טורנבול פנה אל התרופה היחידה שהתאימה לו.

... אחד הפיגמים סיפר כי הדרך היחידה שבה אוכל להושיע את עצמי היא לעשות מגיה נגדית. המצב היה חמור, והייתי כה מיואש, עד שלא יכולתי לחשוב על כך שזה ממש אבסורדי, שאנתרופולוג ותיק יעשה מגיה נגדית מול רופא אליל מקומי.
הרגשתי טפשי, אבל עשיתי אש, והנחתי בתוכה כמה מהחפצים האישיים שלי. זו נחשבת לתרופה חזקה מאד. כדי להבטיח שכל הכפר ידע מה קורה, ביקשתי מאחד הנערים המקומיים שיביא לי את העצים, בשעה שעשיתי מגיה מהסוג של טורנבול...

תהא הסיבה מה שתהא... למחרת הרגשתי קצת יותר טוב. תוך שלושה ימים חזרתי לעצמי.

עד כאן הציטוט.
איך נבאר את מה שקרה לטורנבול? יש כאן שתי אפשרויות יסודיות.
1. המכשף עשה לו מגיה, וזה כמעט הרג אותו, מפני שמגיה עובדת. אבל טורנבול הצליח לעשות מגיה נגדית, וזה עובד גם כשלא מאמינים בזה (כמו הבדיחה על זה שתלה פרסה על דלת הבית, כי זה עובד גם כשלא מאמינים בזה). עובדה שהוא נשאר בחיים.
2. המגיה זו אמונת הבל. אבל אנשים מושפעים מאמונות הבל, גם אם בחלק הרציונלי שלהם הם יודעים שזה כך. טורנבול נשבר מבחינה פסיכולוגית מול הלוחמה הפסיכולוגית שעשו לו אנשי הכפר. לכן כמעט התמוטט. רק הצעד הנגדי, שגם בו לא האמין, שיחרר אותו מבחינה פסיכולוגית.

והבוחר יבחר.

כדאי להעיר בשולי הדברים שמסתבר שאסור לעשות כפי שעשה טורנבול. כלומר, יהודי שהיה באותו מצב היה אסור לעשות מגיה כזו, גם אם הדבר יעלה לו בנפשו.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מסכת סנהדרין דף סז/ב
אמר רבי יוחנן למה נקרא שמן כשפים? - שמכחישין פמליא של מעלה.
"אין עוד מלבדו". אמר רבי חנינא: אפילו לדבר כשפים.
ההיא איתתא דהות קא מהדרא למשקל עפרא מתותי כרעיה דרבי חנינא (אותה אשה=מכשפה ניסתה לקחת עפר מתחת רגלי רבי חנינא. והיו נוהגים לקחת זאת כדי לעשות כישוף).
אמר לה: אי מסתייעת זילי עבידי (אם יצליח לך, קדימה, עשי). אין עוד מלבדו כתיב!
איני (האמנם) והאמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן מכשפים שמכחישין פמליא של מעלה?
שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה (שונה הדבר אצל רבי חנינא, שזכויותיו רבות).

ניתן לבאר את הסוגיא לפי אותו רעיון דלעיל.
1. לפי הביאור הראשון, שמגיה באמת עובדת, אז המגיה, מה שנקרא כאן "כשפים", פועלת גם נגד ההשגחה הפרטית, גם נגד רצון שמים (והתיאולוגים יסבירו שכך טבע השם בעולמו).
לכן שאלו איך רבי חנינא לא חשש מזה. וביארו שרבו זכויותיו. ולכן עשו לו נס מיוחד, שאפילו הכשפים שמכחישים פמליה של מעלה לא יועילו נגדו.
(ויש להקשות שהרי אסור להכניס עצמו למקום סכנה, ויש לפלפל בזה).

2. לפי הביאור השני, המגיה היא אמונת הבל. אבל אמונת הבל משפיעה על האדם, מפני ששום אדם אינו יכול לומר זיכיתי נפשי ואיני פוחד מכשפים, ומה שהשפיע על טורנבול לא ישפיע עלי.

אז איך הרשה לעצמו רבי חנינא ללעוג לכישופים שלה, ומדוע לא חשש שיקרה לו כמעשה האנתרופולוג? הלא האדם אינו יצור רציונלי במאת האחוזים, והפחד הבלתי הגיוני עלול להזיק לו עד מוות, כמו שנאמר שכשפים מכחישים פמליה של מעלה?

התשובה היא שרבי חנינא היה שייך לאותו זן נדיר של בני אדם, תלמידי חכמים, שהרגש שלהם משועבד לשכלם במידה כזו שידע שאין לו מה לפחד מאמונות הבל. אילו היה רבי חנינא במקומו של טורנבול באפריקה, לא היה ניזוק. לא בגלל שהמגיה אינה עובדת – כי באמת אין היא יכולה לעשות כלום – אלא בגלל שהפסיכולוגיה האישית שלו היתה חסונה מכדי להינזק ממעשה תעתועים כגון זה.

יש לשים לב שלפי סוגיא זו, רובנו לא נוכל להסתכן כך, גם לפי ההסבר השני. בני אדם הם בני אדם, והם מפחדים ממגיה, גם אם הם בטוחים שאין בה ממש, ואפילו אם הם קוראים וכותבים בפורום "עצור חושבים".

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מסתבר שלפי אופציה ב' כאשר הוא מכיר שזה רק אחיזת עיניים, אז מותר ככל הדברים שאין בהם משום דרכי האמורי, כי יש הסבר לוגי.

מה שאחרים לא מבינים, אין זו לכאורה סיבה למות, בפרט אם ניתן להודיע להם שעבורו זה פשוט משחק ילדים.

האם אין בזה משום "דרכי האמורי"?

כמובן, זה תלוי בשאלה אם אסור רק מדרבנן, ורק במה שגזרו.
אבל באשכול אחר, וטו, כתבת רעיון גדול מאד, שמה ששייך לאותה גזירה במהותה אינו טעון איסור מחודש, והוא כלול בתוכה כדבר פשוט וברור מאליו.
לשיטתך, אם כן (וסבורני שאני מודה לה) הדבר עדיין אסור משום דרכי האמורי.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו