עין הרע

שלום לכולם. גמרתי עכשיו לבנות את הסוכה המצלה המצילה מרוחות רעות, ומחר אלך לרכוש ארבעה מינים בהם אדחה רוחות וטללים רעים. בעזרת השם.

רק עכשיו אני קורא מהתחלה, אז אענה לכל אחד את הנראה בעיני, ויסלחו לי הכותבים אם זה קצת סוטה מן הדיון המתפתח.

שחרית
המונח מסתורין, לקוח מהמונח המקראי "סתר". סביר להניח שהמילה היוונית 'מיסתוריון' בנויה על השורש העברי. אכן יתכן שהצורה 'מיסתורין' בנויה על הצורה היוונית משום היותה קרובה לעברית. (הענין שמי שלא מאמין, לא שולט בו, נמצא כמדומני במסכת פסחים בענין זוגות. אך לא מצאתי כעת. עמך הסליחה.)

ווטו,
מה שכתבת על כך שעושים את ה"ציור לסבר את האוזן" לעיקר, הוא מעין מה שכתב הרמב"ם בתחילת הלכות עבודת כוכבים לגבי דורו של אנוש, שבתחילה ידעו שה' הוא האלוקים אלא שחשבו שנתן בצורות כח והשפעה, ולבסוף שכחו מה' ועסקו רק בכוכבים ובמזלות.

מיימוני,
הסיפור על האשה שראתה צורות הוא בבראשית רבה פרשה עג על יעקב שפיצל פצלות לבנות בד"ה ויקח לו:
"מעשה בכושי אחד שנשא לכושית אחת והוליד ממנה בן לבן, תפס האב לבן ובא לו אצל ר' א"ל שמא אינו בני א"ל היה לך מראות בתוך ביתך א"ל הן א"ל שחורה או לבנה א"ל לבנה, א"ל מיכן שהיה לך בן לבן"
משם העתיקוהו מדרשים רבים בוריאציות שונות.

והנה מובאה מחז"ל במסכת ברכות כ,א, העוסקת בענין זה של עין הרע, ומראה שחז"ל הניחו שיש איזושהי עין הרע פיזית שיש לחשוש לה, ויש הפטורים מחשש זה כי יש להם shield מיסטי:
"רבי יוחנן הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה, אמר: כי סלקן בנות ישראל ואתיין מטבילה מסתכלן בי, ונהוי להו זרעא דשפירי כוותי. (רבי יוחנן היה יושב בפתח המקוה. אמר: כשעולות בנות ישראל ובאות מן הטבילה, תראנה אותי, ויהיו להם ילדים יפים כמוני [רבי יוחנן היה יפה תואר, כמובא בסיפור עם ריש לקיש]) אמרי ליה רבנן: לא קא מסתפי מר מעינא בישא? (שאלוהו חכמים, אינך מפחד מעין הרע?) אמר להו: אנא מזרעא דיוסף קא אתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא, (אמר להם, אני משבט יוסף שלא שולטת בו עין הרע. ומסבירה הגמרא את המקור המקראי לכך:) דכתיב: בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, ואמר רבי אבהו: אל תקרי עלי עין אלא עולי עין. רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא: וידגו לרב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם - אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם."
הרי שראו חכמים את העין הרע כשולטת או לא בסתם אנשים ובבני יוסף ובדגים.

ידועים גם דברי חז"ל שלוחות הראשונים שנתנו בקולות וברקים נשתברו, אבל האחרונים שנתנו בשקט נשתמרו. שאין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין.



אם אין אני לי מי לי
וכשאני לעצמי מה אני
ואם לא עכשיו אימתי
[:-)]

ודרך אגב!!!

מי ניסה פעם להוציא עין הרע בכל דרך שהיא (עופרת שמן וכו') ולא היה לו המווווון עין הרע להוציא?

שיקום!!!







אף אחד לא קם.



אם אין אני לי מי לי
וכשאני לעצמי מה אני
ואם לא עכשיו אימתי
[:-)]

אצה יקר

דווקא המקור שהבאת לתפיסה מטפיזית-מיסטית-אונטולוגית של עין הרע, כלומר: מציאותית, הוא בעיני מקור לתפיסה הפוכה. לפחות לשיטתו של ר' יוחנן עצמו.
בשעה שענה ר' יוחנן: אני מזרעו של יוסף, האם באמת התכוון למגילת היוחסין שלו? האם באמת היה ר' יוחנן מזרעו של יוסף בן יעקב?
הרשה לי לפקפק בכך. נראה לי יותר שר' יוחנן ענה, כדרכם של תלמידי חכמים, לפחות בימי הגמרא, במה שנקרא "לשון חכמים". כלומר, אין זה ייחוס גנאולוגי, אלא ייחוס פסיכולוגי. אני, כמו יוסף, איני פוחד מעין הרע, ולכן אין לי לחשוש מהשפעותיה הפסיכולוגיות.

גם אני עצמי, כשנשאלתי פעם אם יש לחשוש מדבר מסויים שנאמר עליו שהוא כרוך בעין הרע, תשובתי היתה: גם אני מזרע יוסף ולא צריך לחשוש.
ואין לי מגילת יוחסין עד יוסף בן יעקב. לפחות עד כמה שידוע לי...

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

האם מאמר חז"ל 'אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין' אמור לנבוע מהאמונה בעין הרע?

יענטע,

ממבט ראשוני-שטחי יש תחושה שזה נובע מעין הרע.

אבל אני לעצמי מבין כאן רעיון אפיסטמולוגי עמוק.

כי בעצם הסמוי לא קיים וגם אשר יתגלה, הרי זה יהיה קיום ריטרואקטיבי. לכן כל שהוא סמוי נשמרים כל הסיכויים לעתיד. אבל ברגע שהתגלה הרי סיכויי נס כמעט מתאפסים.

ראיתי משפט ונזכרתי באשכול. אני מניח שהרעיון הובע אבל משפט חד שוה את החזרה.

'כל מתבלט מזמין עויינות'

שעור בשם "אין אדוני מתירא מעין הרע?" , של הרב סולבייציק, הדן בנושא האשכול,

מצוי בספר מקורי ולא כ"כ נפוץ,בשם "אפנה ואשנה",
של תלמידו הרב אלתר בלאו.

[יש בו גם שעור בשם "הנקודה העיקרית בספר מו"נ לרמב"ם" - לתשומת לב מימוני]

האשכול המענין חזר, בלי עין הרע....


אוי לשכן ואוי לשכנו

ספרן

איפה משיגים אותו?!!!



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מימוני,

ראיתי שהר"צ שכטר,מזכירו כמקור בספרו "נפש הרב".

לא ידעתי במה מדובר.

בביקורי בבימ"ס "אייכלר'ס" בבורו פארק,ראיתי ומיהרתי לרכוש.

הספר כתוב,לטעמי,בצורה קצת "בטלנית",אבל הינו מאד מקורי.

הוא יצא לאור ע"י ישיבה אוניברסיטה,ניו יורק,1993.

יש בו גם דברים בשם הר"ח צימרמן,רבו הנוסף של המחבר.

(הערת אגב: מסתבר שהרשת מזמנת מפגשים מעניינים שלך- עם עצמך. לעיל בעמ' 2 "אלעד 3" הזכיר שיש התייחסות של הרב קוק לנושא. כל הסימנים שפעם הייתי פה בשם אחר לרגע ושזה אני. ואנוכי לא ידעתי.)

לעניין עה"ר, בקצרה ע"פ הבנתי.
בברכות נ"ה מצאנו כי מי שעולה לעיר וחושש מעה"ר לינקט זקפא דידא דימיניה וכו' ולימר אנא מזרעא דיוסף קאתינא וכו'
למיטב הבנתי בפרשנות של ה"ק יש רציונליזציה למחצה של הנושא. אגב ייתכן וזה קו אופייני להנ"ל.

כהנחת יסוד ה"ק מציין כי 'הנפשות פועלות (משפיעות) זו על זו'. אמנם זו קביעה מטפיזית אבל גם אדם רציונליסטי יוכל להסכים איתה. הרי "כולנו רקמה אנושית אחת חיה".

ה"ק מציין כי השפעה זו תתכן רק אם נפשו של המושפע חלושה. ומהי אותה חולשה: "ותוכן החלישות בא ע"י מה שלא תמצא את הכרת ערך עצמה כראוי, ולא יהיו מרכז לפעולותיה כי אם מבט חיצוני של העין"... ,שכל שהנפש יותר חלושה, יותר נבובה בערכה הפנימי, היא יותר עלולה לאלה ההשפעות".
זה הבסיס לאפשרות של פעולה של "עין הרע".

ע"פ זה הר"ק מבאר את המשמעות הסמלית של ההמלצה "לינקוט זקפא דידא וכו'" עיין שם.

מובן גם מדוע הצורך בכך הוא עם הכניסה לעיר-"אז האדם ראוי ביותר להשפעה של שעבוד העולם החיצוני, שיעשה מרכז עניניו רק הסכמת הזולת ומציאות החן בעיני זולתו בערכו החיצוני בלבד".

מכאן לשייכות של יוסף לעניין.
"והנה כח החוזק הנפשי הפנימי מצינו באמת ביוסף באופן נעלה מאוד בניסיונו- עלם יפה תואר, עבד, שתהיה נפשו חזקה כ"כ עד שהצדק הפנימי של הקריאה: ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים"- יהיה חזק כ"כ- מבלי תת כח לפעולה של השפעת אדונתו, הוא כח נעלה פנימי מאוד..."

נמצא כי "עין הרע", איננו כוח מסתורי שמשתלט על האדם מבלי תכלית. יש בו מעין 'בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו'.

בקשה לסיום- אודה למי שהשכיל מקריאת הודעתי שיודיעני, כדי שאדע כי לא לשוא נכתבה.

ויותר ממה שכתבתי כתוב שם.



------------------------------
אל תאמר לכשאפנה אשתנה

חיים9999 העיר באשכול אחר,
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=3&topic_id=1767576

מעניין, איך ר' גדליה היה מפרש "יב כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה, בִּפְקֹד אֹתָם; וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף, בִּפְקֹד אֹתָם". לדברי רש"י, אם מונים את בני ישראל יש עין הרע. האם יש כזה דבר בעולם?

ממו"ר בשם ר"ג ז"ל שעין הרע היא בגדר בקשה מהקב"ה. הנפגע מהצלחתו של הזולת מתלונן על אי השוויון ונענה [אולי רק כאשר הזולת גם "אשם" בכך שהתבלט כנידון למעלה]. א"כ נושק הנושא לדיון אם תפילות נענות. אך בשם אחד מבניו שהכל פחד פסיכולוגי של הצופה לפורענות כאשר המצב מוצלח [הערת ווטו: בדומה לשלימות של "זוגות" בסוף פסחים].

וטו 1
אפשר אולי לפתור את הבעיה  גם בצורה רציונלית.הרי השאלה היא נכונה
אלוקים מצווה לשאת את ראש בני ישראל. הרי זה ציווי ישיר מאת ה" אם כך
מדוע שיהיה נגף? האם יש רשויות שמתנכלות לציוויו של הקב"ה? האם ה" לא
יכול למנוע כביכול את הנגף ,הנעשה על ידי כח  אחר, כגון עין הרע או דומה?
להלן התשובה הרציונלית: כידוע אלוקים מנהיג את עולמו  בדרך הטבע. כדרך הטבע ידוע כשבני ישראל יקבלו את מצוות המפקד. כל יהודי ויהודי ירצה להיות
ראשון להפקד.(מי שראה ריצת חסידים לראות את רבם. למשל חסידי גור
בשנלר כשיוצאים בהמוניהם, וגם חסידויות אחרת) הרי זה מצוה גדולה לקיים
את ציווי הקב"ה. מי מהיהודים ירצה לאחר בקיום מצוה חשובה זו? יתחיל הדוחק
 אנשים ינגפו זה את זה וחלילה יהיה הנגף. ציוה ה" כי המפקד יהיה עם מחצית
השקל. נו אם זה עולה כסף כבר לא רצים כל כך, ודאי שלא כולם. אולי בהמשך
תהיינה הנחות, אולי תשלומים.גם כלי הקודש צריכים  לשלם? ועל ידי נמנע הנגף
כמו שנאמר ולא יהיה בהם נגף

ירח"ה,



ייש"כ! אם כי סביר שאחרים יראו בפירושך "דרש", לי זה נראה הקרוב ל"פשוטו של מקרא" ששמעתי [אך אם כן אינו שייך לאשכול זה על עין הרע אלא לפרשת השבוע, פשוטו ש"מ וכד'].