עין הרע

שלום לכולם

כהערה כללית על הנידון האמור שאין כל הכרח לזאת שאם חז"ל התיחסו לעין הרע הרי זו מציאות מוכרחת ואמיתית ואינה אלא צורת תפיסה מסוימת וככל הנ"ל, ראיתי לציין לד' המאירי בפסחים בענין איסור שתיית זוגות וז"ל "בכמה מקומות ביארנו שבאותם הזמנים היו העם נמשכים אחר דברי' המוניים כלחשים ונחשים ופעולות המוניות וכל שלא היה בהם סרך עבודה זרה ודרכי האמורי לא חששו בהם חכמים לעקרם וכל שכן במה שהיה הרגילות אצלם בו כל כך שהיה טבעם מקבל בענין חזוק או חולשה וכמו שהעידו בסוגיא זו דקפיד קפדינן ליה דלא קפיד לא קפדינן ליה וממין דברים אלו הוא שהיו רגילים להזהר מן הזוגות וכשתקנו חכמים ארבע כוסות שלא לגרוע או להוסיף מצד אותם ההבלים הוצרכו לרוב רגילותם לתת טעם לדבריהם והוא שאמרו ליל שמורים הוא לילה המשומר ובא מן המזיקין וכבר נמנעו מטעם זה מלומר בה ברכה מעין שבע אם חל בשבת שהרי לא נתקנה אלא מפחד המתאחרים לבא כגון עם שבשדות וכן אמרו שכוס של ברכה אחר שאינו מענין הסדר מצטרף לטובה ר"ל לבטל תורת זוגות מן השנים שעברו ואינו מצטרף לרעה להחזיר בדין זוגות בצירוף כוס של הלל הבא אחריו אם מפני שאינו מסדר הפסח כמו שכתבנו אם מפני שאותן שלש שמתחלת אכילה עד סוף אכילה הם חשבון אחד והרביעי שהוא אחר אכילה הוא חשבון אחר וכן פרשוה בדרך אחרת שכל אחד מהם מצוה בפני עצמה היא ואין צירוף לאחד עם חברו " עכ"ל בפסחים דק"ט ע"ב.

הגרי"ש ביקש: תוציא לי את העין הרע

מאז הולדת נכד נינו של הגרי"ש אלישיב, והפרסום הרב לה זכתה הידיעה, חושש הגרי"ש מעין הרע. לאחר פטירת נכדו, קרא הגרי"ש לאחיינו הרב לוין וביקש ממנו שיוציא לו את העין הרע • בלעדי

יוסי כץ, כתב בחדרי חרדים
תאריך: 27/05/2009 22:52:00

לפני ארבעה ימים התבשר הציבור החרדי, על הולדת דור שישי לגרי"ש אלישיב. הידיעה עוררה הד עצום הן במגזר החרדי והן במגזר החילוני. המקרה הנדיר בו זוכה אדם בחייו לדור שישי, הינה ידיעה חדשותית, על אחת כמה וכמה שמדובר במנהיג ציבור גדול.

הגרי"ש אלישיב לא שמח לשמוע על ההד העצום בו זכתה הידיעה בכלי התקשורת. אנשי ירושלים ידועים כמי שחוששים מעין הרע. הגרי"ש ביקש מבני ביתו שלא לפרסם את הידיעה. ל'בחדרי חרדים' נודע, כי במערכות השבועונים החרדים, התקבלה בקשה מבית הגרי"ש אלישיב שלא לפרסם את דבר הולדת הנכד נין. בקשה שמולאה רק בחלק מן העיתונים.

היום (ד') עם היוודע הבשורה המרה על לכתו בטרם עת של נכדו הרב אברהם אלישיב זצ"ל, ידיעה אותה קיבל בצער רב, ביקש הגרי"ש אלישיב לקרוא לאחינו הרב לוין שידוע כמומחה בהוצאת עין הרע.

אנשי ירושלים שחוששים לעין הרע, נוהגים להוציא אותה בשני דרכים: או על ידי עופרת חמה. כשלאחר ההוצאה רואים בעופרת כמה עיניים יצאו. או על ידי פסוקים ולחשים. הרב לוין ידוע כמי שמוציא עין הרע על ידי לחשים ופסוקים.

ואכן, הרב לוין הגיע לבית הגרי"ש ושם ערך את התפילה שמסוגלת להוצאת עין הרע.

ל'בחדרי חרדים' נודע, כי הגר"ח קניבסקי שהתינוק הנולד הוא בן נינו שמח מאד על הבשורה, ואף מספר אותה לבאי ביתו. מקורב לגר"ח מסביר כי הוא אינו חושש לעין הרע. הגר"ח נוהג להגיד כי מי שחושש לעין הרע - הרי שהוא ינזק מזה, ומי שלא מאמין- עין הרע לא שולטת בו. לפונים אליו בענין עין הרע הוא אומר: אל תאמינו בזה.

דברי מימוני על ר' חנינא ואפיו הנדיר, יש להוסיף עוד דוגמאות, ונסתפק ב2: חולין קלט: סיפרו על צפרים מדברות וכו' ובשם ר' חנינא אמרו "מילי", כלומר "סיפורים בעלמא" (עי"ש שדוחים ומסבירים באופן אחר). ראה גם ירו' שבת פי"ד ה"ג דרב ור"ח אמרו צט' מתים בעין רעה וא' בידי שמים, ר' חנינא אמר צט' בצינים ופחים וא' בידי שמים

עצם הענין שהוא רק למי שמפחד מבואר בברכות נה: האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא כו' מזרעא דיוסף קאתינא ואי דחיל מעינא בישא דילי' לחזי כו

 אצת ים מצא את המקור למעשה באשה שהסתכלה על צורות והולידה כושי, ישנו תחום חדש שהתגלה בזמן האחרון המכונה "אפיגנטיקה". תחום זה עוסק בתכונות העוברות בתורשה מהורה לצאצא, אך נרכשו על ידי ההורה במשך חייו. בניגוד לתפיסה הרווחת כי התורשה מתמצית בגנים ובדנ"א בלבד, ואינה נתונה לשינויים ולהשפעות במשך החיים, מתברר כי הדנ"א האנושי והתכונות שהוא מעניק לדור הבא, מושפע גם מושפע מתנאי החיים וקורותיה בכל דור. ראה: The Changing Concept of Epigenetics, EVA JABLONKA AND MARION J. LAMB, Annals of the New York Academy of Sciences 981:82-96 (2002)

המקור של הביטוי עין הרע במסכת אבות הוא כמדה רעה ולא כמשהו שיכול להזיק, ראה במדב"ר ז ה נגעים באים על עין רעה ומפרש אדם צר עין ואינו משאיל את כליו

רפרפתי לי כאן בפורום  ולכאורה (אם אינני טועה) אף אחד אינו מביא את תשובת הרמב"ם בענין עין הרע, הייתכן? בודאי אחד החכמים הביא אותה באיזה אשכול. אך מכיון שאינני רואה, אציין שוב: במסכת בבא בתרא נפסקה הלכה בהלכות שכנים מכח האיסור של "לראות שדה חברו בקמותיה" דהיינו משום עין הרע, ואילו הרמב"ם (מפתיע) לא הביא הלכה זו למרות שהיא נראית כמסקנת הגמרא. במגדל עוז מצטט את תשובתו לחכמי לוניל ששאלוהו על כך: תמיהני עליכם שחכמים גדולים אתם ואינם יודעים שההוא שינויא בעלמא וכו', איך יעלה על הדעת שמישהו חכם יחשוב בכלל לפסוק שלעין הרע יש השלכות מעשיות? זו תמיהת הרמב"ם וכן פוסק בש"ע חו"מ קנח'.  

עוד סוד אחד נמצא במהר"ל בחדושי אגדות סנה' צב: המבאר דברי האומרים שם לפי מדותיהם, ומסיים: "כי אחד מן החכמים אמר כפי מדתו שהרי ר"א היה דבק במדת הדין כמו שהתבאר במקום אחר, ולכך אמר (ב"מ נ"ט ב') כל מקום שנתן ר"א עיניו נשרף ולכך סבר בעין רעה מתו וכן כל אחד. ואי אפשר לפרש יותר".

 

 

_________________

האקדמיה ליהדות   http://akadamya.fav.co.il 

 

 

לטירוזאורוס,

באשכול מקביל על עין הרע הזכיר תלמיד את הרמב"ם בהלכות שכנים, אך לא מתוך התשובה שציינת.

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1311646&whichpage=2#R_14

_________________

מ. זוהר

חג שמח לכולכם, בלי עין הרע.

ומותר האדם מן הבהמה- בלי עין הרע - אין.

_________________

מודה ועוזב

הגרי"ש ביקש: תוציא לי את העין הרע

(איך הוא מחליט אם להפיל או להקים ממשלות?)

בראשית האשכול הוזכר שמימוני לא חש בטוב ר"ל, אולי כדאי שנתאסף כולנו לעשות למענו תיקון הוצאת עין הרע

_________________

 

 

לאחר צאת השבת

לעוף

טירו
עין הרע הוא מיסודות היהדות?

אני לא יודע מה מוגדר "יסודות היהדות", על ההגדרה "עיקרי האמונה" נחלקו הקדמונים באריכות.
לפי הבנתי עין הרע מוגדר כדבר שחז"ל (או לפחות רוב חז"ל) האמינו בו, ובזמננו לא מקובל להאמין בו. וכאן באים שלשת הדרכים הרגילות: 1) נשתנו התנאים, 2) חז"ל סברו כחכמי זמנם, 3) גם היום יש בחינה של מציאות כזו.
במקרה זה יש מקום להבין את אפשרות 3 (למרות שבד"כ היא הבעייתית מכולם) כפי שהסבירו חכמי הפורום באשכול הזה על ההשפעה הפסיכולוגית העמוקה של שנאה וצרות עין

לאחר יציאת השבת

הגיע לכתובת הדוא"ל שלי:

And save us today and every day from an ayin hora..." (shacharis)

 Are you aware that approximately 80 percent of all problems people suffer from derive from ayin hora or human grievances?

עם הסכמות מחרטומי מצרים ומכשפיה.