לגיטימצית ההטפה לחזרה בתשובה ובשאלה

ג'ינג'ית

מאד התרשמתי מהכנות ומהבגרות שבדבריך.
חזרה בתשובה, שעליה מרבים לדבר, היא תהליך פסיכולוגי. יש כאלו שעוברים אותו בשלום. יש שלא.
במהלך התקופה הזו, יש כאלו שמגיעים למצב של תלות בזולת, שלוקחים מהם את הזכות לחשיבה עצמית, ואין מחזירים להם אותה, ואין הם מסוגלים לקחת אותה לעצמם.
אני מכיר כאלו אנשים באופן אישי. חלקם התעלו מאד למרות מה שקרה להם. ואני מדגיש שזה היה למרות ולא בגלל. כמובן, המצוות ולימוד תורה במיוחד בנו אותם, אבל הקביעה שדחפו להם בכוח ש"כל דבר צריך לשאול את הרב" ו"אמת יש רק בתורה" לקחו מהם הרבה דברים, כולל דברים שהיו להם קודם בתור חילונים.
איני בא חס ושלום לתקוף את אלו ששינו את דרכם במאמצים גדולים ובמחיר כבד. לכולנו יש מה ללמוד מהם, ולו רק את הנכונות להשתנות בכל גיל ולמרות כל הקשיים. אם מתחו ביקורת על התופעה כאן הרי זה, עד כמה שהבנתי ועד כמה שנראה לי אישית,
א. בגלל שהמחזירנים אינם תמיד אומרים אמת והם לפעמים דמויות לאו דווקא ראויות לשמש כדגם.
ב. בגלל שבתהליך התשובה גורמים לפעמים לבעל התשובה להפסיד מעלות שהיו לו, ועוצרים את החשיבה שלו.



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

תוקן על ידי - ווטו1 - 10/29/2002 3:24:45 PM

ודאי שאין כונתי לזלזל!
אדרבה, מהערכתי הרבה לאנטליגנציה של החוזרים, מוטלת עליהם אחריות כבדה של נאמנות בלתי מתפשרת להבנה מתקדמת של האמת, ומסירות הנפש המתבקשת מעצם היותנו 'חוזרים' בכלל, והיותם חוזרים בפרט.
הדגש הוא על ההתקדמות! כפי שאמרה ג'ינג'ית לאחר התוודעות ראשונית, כל אחד בוחר את 'דרכו'.זאת בדיוק הבעיה, בוחרים דרך ונשארים תקועים לנצח נצחים.
כל דרך היא דוגמה ואסור להירדם, חייבים להמשיך להתפתח גם אם זה אומר לוותר על דרכנו הנוכחית שהספקנו כבר להיקשר אליה.
ושוב חוזרות להן השאלות:
1) האם הוכשרתם להמשיך ולבחון את אמיתות דרך חייכם?????
2) האם תהיה בכם אותה מסירות נפש נפלאה שהובילה אתכם לעולם התורה, לשנות את דרך חייכם כתוצאה מגילוי דרך אמיתית חדשה?????

מימוני, בוקר, האם יש משהו בחיים שאינו תהליך פסיכולוגי? להשאר חילוני זה לא תהליך פסיכולוגי? לפסוח על שני הסעיפים זה לא תהליך פסיכולוגי? אם אדם מפנים מבחינה רגשית ושכלית שיש בורא לעולם, מתקדם בדרכו וממשיך בה, למה זה צריך להיות מקוטלג כ"עיוורון" ו"קיבעון"? למה אתם יוצאים מנקודת הנחה, שאנשים שממשיכים בדרך שבחרו, עושים זאת מסיבות אחרות מלבד הסיבות שהביאו אותם לכך מלכתחילה? אולי ניסיונכם לנתח בעלי תשובה שממשיכים את הדרך שבחרו בה סובל מנגיעות יתר ולא מנותח בצורה אוביקטיבית?

ואם בתהליכים פסיכולוגים עסקינן, יש הסבר פסיכולוגי נפלא על המשפט בפרשת בחוקותי "ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה: ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי והפרתם את בריתי”. הוא אומר (ויתכן וכבר הבאתי זאת לפה אבל כדאי לקרוא שוב) כך:

"ולא תעשו - משלא תלמדו לא תעשו הרי שתי עברות
ואם בחקתי תמאסו - מואס באחרים העושים
משפטי תגעל נפשכם - שונא החכמים
לבלתי עשות - מונע מאחרים לעשות
את כל מצוותי - כופר
שלא ציויתים לכך - שנאמר את כל מצותי ולא נאמר כל המצוות
להפרכם את בריתי - כופר בעיקר
הרי שבע עברות הראשונה גוררת השניה וכן עד השביעית ואלו הן. לא למד ולא עשה - מואס באחרים העושים שונא את החכמים מונע את האחרים כופר במצוות כופר בעקר".

תראו לאן מגיע אדם שלא לומד תורה, כמצווה על ידי בורא עולם. איזה הבנה לנפש האדם טמונה במשפט אחד פשוט בתורה, שפורש על ידי רש"י בצורה פשוט נפלאה. איזה הבנה לנפש האדם.

לנתח פסיכולוגית אחרים כל אחד יכול. אני יכולה לקחת את כל אלו שלא הולכים לפי הזרם התורני המקובל ולקטלג אותם ככאלו שלא יכולים לעמוד בתהליך ובקיום המצוות ולכן חפשו ומצאו להם דרך קלה יותר להתמודד וזה על ידי שכנוע עצמי שכל האחרים טועים ורק הם צודקים, ושדברים שקשה לנו לקבל הרי בהכרח אינם אמת ולכן מחפשים פרשנויות שמתאימות ללגיטימציה לפריקת עול (כגון פרשנויות של פרופ' ליבוביץ, גרשום שלום ועוד כהנא וכהנא), ויש עוד הרבה הסברים פסיכולוגים לתאר את אלו שלא הצליחו ללכת בתלם כולל הצורך שלהם להמעיט את ערכם של אלו שכן הולכים בתלם שבחרו לעצמם, על ידי קביעה שהם חסרי מחשבה עצמאית, ודוגמא לזה רואים פה בפורום.

איך אני בפסיכולוגיה? לא רע הא?

הנה דיון שהעליתי בעבר בשאלת החשיבה העצמאית
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=132284

תוקן על ידי - גינגית - 6/26/2002 8:34:06 AM

בדברייך שם, גינגית, התייחסת לעדריות שבעולם החילוני. משמע שאת מתכוונת שבדיוק הדתיים שונים בנקודה הזאת ושגדולי ישראל רק ב"מקרה" ממשיכים כל אחד את הקו המסוים בו הדריכו רבו!

ישנה עדריות וישנה אינדיבידואליות! בדתות, בפרט בדת עם נוהגים כה מרובים וכה מורכבים כמו היהדות, מובן מאליו שאיננה יכולה להתקיים ללא עדריות. הבעיה היא קידוש העדריות והשפלת האינדיבידואליות. כי בו בזמן שיש צורך בדת לשמירה על הכיוון, ישנו גם צורך לשיפור הכיוון.
שיפור הכיוון נעשה רק על ידי המקוריים. בין גדולי ישראל עצמם, ישנם יותר עדריים, פחות עדריים ויותר מקוריים. העדריות היא לגיטימית [אם אינה נובעת מעצלות המחשבה] אבל נגיחת הגאוניות היא פשע מושחת.
הפעמון הזה המצלצל "גדוילים" כדי לסתום פיות הוא סך הכל מכשיר להפחדה חברתית.
לו לא הייתי חושש מהתנהגות שלילית, הייתי יכול למלאות כמה אשכולות בסיפורים על עדריות טפשית של הרבה "גדוילים". [יש לי אפילו סיפור עסיסי ממפגש אישי עם אחד מהם השבוע.] באופן אישי הם אנשים טובים שהגיעו למעמד הנותן להם הרבה יותר כוח בפרופורציה למוח שלהם.

אנא בני העדר תנו לאינדיבידואלים להתקדם ולקדם אתכם. תפסיקו לנסות להצדיק את עדריותכם עם הכוח החברתי של "ווארטים" ו"גדוילים"!

מצד אחד אתה אומר שעדריות היא לגיטימית ומאידך אתה טוען שלא. בני אדם יש להם תכונה עדרית ולא משנה לאיזה מגזר הם שייכים.

צריך לשים דגש על ההבדל בין עדריות התנהגותית לבין עדריות מחשבתית. לא כל מי שהולך אחרי העדר בהתנהגותו החברתית, בהכרח חסר יכולת חשיבה עצמאית מפותחת וכנ"ל להיפך.

ומצד שני, לא כל מי שיוצא נגד העדריות ההתנהגותית או מחשבתית, עושה זאת מתוך מחשבה עצמאית. ישנם אלו שרוצים לצאת מעדריות התנהגותית מסויימת כדי לתת לגיטימציה לרצונם להתנהג באופן שונה מהמקובל ולאו דווקא מתוך מחשבה עצמאית. עריות למשל זו דוגמא טובה כיצד בני אדם ניסו לשנות נורמות התנהגותיות חברתיות כדי להפוך את הסטיה למקובלת חברתית. זה לא נובע מתוך פתיחות מחשבתית או מחשבה עצמאית אלא מתוך רצון לתת לגיטימציה לצרכים פיזיולוגיים. דוגמא נוספת זה נושא הבגידות. פעם בגידות בין בני זוג לא היו מקובלות כלל וכנ"ל גירושים. המצב השתנה בגלל אנשים שרצו להכנע לצרכיהם הפיזיולוגיים וכדי לא להרגיש אשמה, עשו מסע הפצת המצב כנורמה חברתית. הם שכנעו חצי עולם שכך צריך לנהוג ושזה מראה על פתיחות מחשבתית כשבעצם זה סך הכל כניעה לצד הגשמי שבנו.

וגדולי ישראל היו גדולים בגלל מתמידותם בלימוד התורה. אם הלכו באופן עדרי מבחינה התנהגותית או לא, אין זה משנה כלל. אם מחשבתם היתה עצמאית או לא, אינך במצב שיכול לשפוט. לא כל החלטה ולא כל אמירה, אפילו אם היא זהה למקובל לחשוב נובעת בגלל עדריות. לפעמים אדם מסכים מחשבתית אם המקובל לחשוב ונוהג על פי זה.

גינגית,

איך את במצב שאת יכולה לשפוט שאינני יכול לשפוט עדריות מחשבתית? הרי על זה אמרו חכמנו: "לא ראיתי אינה ראיה!"
אני מזהה יום יום עדריות מחשבתית אצל "חכמים" ואצל הוגי מחשבה רבים מכל הדורות ומכל הפורומים. כאשר אני בוחן את צורת סילופם -שלא בכוונה זדונית- טקסטים לפי איך שחונכו לחשוב ולהניח את המבוקש, הרי העדריות ברורה.

את צודקת שישנם ה"משתמשים" באי העדריות עבור תאוותיהם, אבל מה זה נוגע לויכוח שלנו? האם את מנסה לפטור את הויכוח בהטחת אשמה שהדיונים כאן מטרתם להתיר עריות? כאן זו לא הכתובת לא לכאלה וגם לא לחושדים את עצמם בכך. החשד העצמי היתר, מונע את פתיחות המחשבה. איך אמרו כאן: "היה כה שמרני [בהתנהגותך] שתוכל להרשות לעצמך ליברליות מחשבתית שתקדם אותך הלאה".
אם את חושדת את כל הפתוח במחשבתו כמי שרוצה לעבוד עבודה זרה כדי להתיר לעצמו עריות, אז לעולם לא תהיה לך גישה לפתיחות. בקל ניתן להבחין אם מגמת החשיבה הפתוחה היא למען פריקת עול או למען התקדמות ויציאה מעצלות המחשבה. למען פריקת עול מספיק במעט ויכוחים חד גוניים אקראיים. בפורום הזה, את יכולה לזהות שיש פה עמל לגילוי האמת גם במחיר קושי חברתי ולא כדי לאפשר בגידות וכדומה. למען עצמי אני מוחל, אבל למען חביריי פה, אני מוחה!

הרי את התרעת מקודם באשכול 'מעלת העקשנות', על ייחוס כוונות. האם אין בהטחה כזו על החושבים כאן ייחוס כוונות ברמה עיתונאית מובהקת?
איני בטוח שהתכוונת להטיח במודע, אבל הרלוונטיות היחידה שניתן למצוא באיזכורך את המתפלספים למען תאוותיהם בתוך ויכוחנו בהודעותייך האחרונות, יכולה להיות רק הטחת אשמה כזאת כלפינו. [אני זוכר איך שמנחם בגין שהיה אידיאליסט מובהק, הרחוק מאד מאד מהמנטאליות של העיתונאים שסיבבוהו, הפטיר פעם לעומת רכילויותיהם: "רק מי שמסוגל לאשמה, יכול להטיחה בזולתו!" אני מקווה שהוא טעה.]

למרות שגם אנו חוטאים כאן בחטא הציטוט ואיננו נאמנים להצעות אאורלינו וקוני לנסות לנהל ויכוחים ללא מובאות ורק להביאן כהערות שוליים בסוף הטקסט, הדיון שלנו מכוון לשיפור הבנתנו את התאמת דבר הווה במציאות לדבר השם בתורתו ולא לתרגילי מוח הבאים ליישב מובאה זו או אחרת!





נחזור לעצם הדברים!


הזכרת למעלה את הדרוויניזם כמנוגד לתורה! בלי להיכנס בעצם התיאוריה, שאינה רלוונטית לכאן, תני לי לשאול: היד השם לא תוכל לברוא אדם מהאדמה בהדרגה כפי תאוריית דרווין?
כתבת גם: "קיום בורא עולם". אני מתריע שוב ושוב מתי יבינו שאלוקים אינו משהו שהוא בתוך הקיום, כי אז אינו אלוקים. הוא הוא הקיום!

תוקן על ידי - ווטו1 - 6/26/2002 12:21:42 PM

וטו, אני באותו מצב שאתה נמצא בו ולכן יכולה לשפוט אותך באותה רמת דיוק כפי שאתה שופט אחרים. וחכמים גם אמרו שלא לשפוט דבר על פי מראהו. מצטערת שאין לי את הידע של הביטויים המדוייקים אולם אם אינני טועה, ישנה גמרא שלמה שדנה בשאלה של ראיה. יש דבר שנקרא שוחד ושוחד מעוור עיני חכמים. חכמינו גם אומרים שאדם רואה מה שהוא רוצה לראות.

לא יודעת מה אתה "מזהה" אצל גדולים כל יום. אני חושבת שאתה פשוט רואה מהרהורי לבך. אם אתה רוצה ונוח לך לראות בכולם עדריים זה במילא לא יעזור כל מה שאכתוב. ואני לא מבינה למה אתה מרגיש צורך לחפש בדברי את מה שלא אמרתי. וכי האשמתי אותך בעריות? נתתי דוגמא לצורך שיש לבני אדם לשבור "עדריות" מסויימת. ניסיתי להסביר לך שלצאת נגד ה"עדר" לא בהכרח מצביע על פתיחות מחשבתית. לפעמים זה מראה בדיוק ההיפך. ותחשוב שכפי שאתה ממהר לשפוט אחרים שהם עדריים וסלפנים, יכולים אחרים לשפוט את דבריך כבאים ממקום של רצון לצאת נגד העדר בכל מחיר, אפילו במחיר האמת. ולפני שתיבהל, אני לא מאשימה אותך שזו הסיבה, אלא רק רוצה להראות לך כמה זה מסוכן להכליל עם בני אדם.

לא כתבתי שכל ה"פתוח במחשבתו רוצה לעבוד עבודה זרה", זו הפרשנות שלך לדברי שהיא בניגוד גמור למה שכתבתי. כתבתי שלא כל היוצא נגד העדר, פתוח מחשבה הוא. כתבתי שלפעמים לאדם יש נגיעות בדבר ובעוד שהוא חושב שהוא פתוח, הוא בעצם הולך על פי עצת היצר. זה מה שאמרתי. לכן מסוכן לצאת בקביעה כמו "לעולם לא תהיה לך גישה לפתיחות" כי קביעה זו אין לה כל בסיס וכמו שפירשת את דברי לא נכונה, הוה דן כל אדם לכף זכות ותחשוב שאולי גם את דברי הגדולים הסלפנים לא פירשת נכון.

מכיוון שכבר הסברתי שלא הבנת את דברי, אין טעם לענות על "הטחות שהטחתי" כי לא הטחתי באף אחד פה כלום. כל הטחות שאתה מרגיש שהטחתי בך זה מהרהורי לבך.

ונכון שבאשכול אחר ציינתי ייחוס כוונות ואכן יחסו בהכללה לבעלי תשובה כוונות לא רק באשכול אלא גם לי אישית בפרטי, על עיוורון וקיבעון ועדריות. נאמר לי "הנה את מוכיחה את דברי".

בקשר לדארוויניזם ואבולוציה, זה נושא כבד שאני לא בטוחה שבא לי להכנס לעומקו. אין פה סתירה. איפה שיש סתירה לכאורה זה רק חור בהבנת המדע את המצב לאשורו.

קיומו של אלוקים – אלוקים הוא אכן מעל לכל מילה שנוכל אי פעם לכתוב עליו, הנה – אנחנו מסכימים על משהו. אין לי כוח לחזור על מה שכתבתי לפני כן ולא יודעת באיזה הקשר כתבתי זאת. אלוקים זה סמכות.

הנה לינק למשהו שכתבתי הקשור גם לשמותיו של בורא עולם.
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=125893

אשתדל להסביר את עניין הקיבעון שהעלה בוקר וש'עיצבן' את גינגית.
הרב שלי בהיותו בחור התייעץ עם הרבה רבנים [ישב הרבה זמן אצל הסטייפלר ז"ל] בנושא כדאיות ההתבודדות. נימוקו היה שבישיבה מהווה הנורמה שלה או של ראשה קנה מידה אוטומטי להתקדמות היחיד. לכן שקל להתבודד למען תהיה יכולתו האישית –ולא של סביבתו- קנה המידה להתקדמותו.
לבעלי התשובה, לא ברורים דיים כל היתרונות והחסרונות שבחיים הדתיים. בגדול, הם יודעים שהם מרוויחים מערכת של משמעת פחות או יותר מוסרית, אבל הם לא ערניים לכך שהם מפסידים את עשיית המעשים טובים שלהם "לשמה" כי מעתה קנה המידה לנכון ולא נכון חדל להיות שפיטתם האישית את המציאות [הווה-השם] אלא שפיטת החברה הסובבת אותם, אותה הם מכבדים בגין הידע רב הכמותי שהיא מפגינה. לכן תנועת החזרה בתשובה היא למעבר חברתי חד פעמי אבל לא לתוספת התקדמות מעבר לנוחות החברתית. גם הפפ"ב [Frum From Birth] מתקדמים בדרך כלל עד שרמת מוסריותם משולבת בנוחות חברתית וזהו. אבל מבעלי התשובה שעשו צעד נועז להתנתקות חברתית, צופים יותר שימשיכו את המגמה. זה כבר יותר קשה. זה כמו הרעיון שלחיות כל יום על קידוש השם יותר קשה מלמות חד פעמית. כלל בעלי התשובה מסתפקים במעבר החד פעמי הדרמטי אבל לא במעברים היום יומיים שהם לא פחות ענקיים אבל לא ניכרים. הסיבה לכך היא שהחברה שקלטה אותם, אם כי היא לא תשתדך עמם, היא טיפלה בהם כמו בילדיה שלה. היא לימדה אותה את ההימנון של "אנחנו חמורים בני חמורים וכו'". היא הוציאה מהם כל טיפת ביטחון ביכולתם השכלית, לעומת הלויתנים ש'זכו' שהחברה העכשווית או הקדומה תעניק להם את התואר "גדויל". והנה לגבי כל מי שהוא רציני יותר וחפץ לפתוח את הנושא, הם כבר יודעים "מה אומרים כאן" "האא, אתה רק רוצה לפרוק עול ולחזור לתאוות, לכן אתה מטיל ספק בגדוילים!". וכיון שגם הרציני הזה כה רציני שהוא חושד את עצמו בכך, הרי למרות שלא פחד מחוסר נוחות חברתית, הוא מתחיל לפחד שאין האלוקים עמו בדרכו האינדיבידואלית. [בוגי, תקרא אבל אל תכעס!]
אבל גם אצל בעלי התשובה ישנם יחידי יחידים כאלו [שזכיתי להכיר] המנסים לשחות נגד זרם הקיבעון. גם הם, לולא היו שמים לב שיש להם ידע איכותי יותר מהנורמה של סביבתם, קשה לדעת אם היו שורדים. הם אמורים להיות המודל ל'עידן המשיח'.

וטו,

הקיבעון הוא ביסודו אחד, עצלות המחשבה. ציטטתי שיחה עם רב רפורמי לפני כמה דקות, באשכול 'מי עדיף, אפיקורס או מאמין בע"ז', בו תראה איך הרציניים אצלם, הם המתמודדים בעמל רב יותר. (אני לא בא להצדיק את האסכולה שלהם,אני רק מצביע על נקודת העמל)

בעיה חברתית גדולה היא השפלת העצלים את העמלים, לצורך המשך עצלותם.

לכל החברים שלום

בוגי עצוב





אני חוזר מסיור בפורום תפוז-יוצאים בשאלה:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=292

מסקנתי שהחזרה בשאלה ובתשובה, תלויה בשני גילי התבגרות. גיל ה'בא לי' (בגיל הכרונולוגי בדרך כלל בין 15 ל 30) וגיל ה'אז מה יש?' המבוגר יותר (30-45) אחר כך לרוב, לא מחשיבים מעבר חברתי לכדאי.

המשתתפים בפורום הנ"ל נראים נחמדים וכשרוניים, אלא שהם בגיל ה'בא לי' וסביבתם החברתית לא סיפקה להם מחסום חזק ו/או תחליף כדאי, מספיק. עכשיו עד לתחנה הבאה שהיא גיל ה'אז מה יש?' אין מה לדבר אתם. הם או עולים בסולם ההצלחות וההרפתקאות או יורדים במדרון התאוות (או שניהם יחד). אם יצליחו מדי, אז לא יעצרו גם בתחנת ה'אז מה יש?' וימשיכו במכונת ההרגל אם לא תהיה להם איזו התעוררות מיוחדת. אם בתחתית המדרון יקבלו מכה, אז בטח יתעוררו בתחנת ה'אז מה יש?'

לעומתם החוזרים בתשובה עצרו בתחנה וחיפשו אוטובוס שיוציא אותם מה'בא לי' הם לקחו את האוטובוס הזמין להם. אוטובוס היהדות אטרקטיבי בכך שהוא חולש על המון נושאים ועל כל החיים.

בטח חלק מהם אכן נהיים יותר טובים על ידי הצטרפותם לאוטובוס הדת עם כל עסקת החבילה וחלק אחר נהיים פחות טובים שמפסידים את תכלית הדת שהיא 'עשית האמת מפני שהיא אמת', אבל על זה כבר דברנו. הנושא עכשיו הוא המסכנים היוצאים בשאלה שלא זכו להשכיל איזו תורה נפלאה הייתה זמינה להם.

לו היו מוסדות ללימוד תורה ללא התערבות במצוות הא-ליות (שאתם קוראים 'שמירת ההתאמה', 'בין אדם למקום' או פולחניות), הרי היה לרציניים שבהם מקום לגדול ולפרוח. כמובן שחוששים לפתוח כאלו מוסדות מחשש ריקון הישיבות.

יענטע, עם אלו שיצאו בשאלה והם עדיין בגיל ה'בא לי' אין לך סיכוי גדול להקמת חברה תורנית נאורה. הייתי מציע לך לעבוד על אלו מביניהם שכבר הגיעו לגיל ה'אז מה יש?' ולהראות להם את היופי שבתורה ללא כל החבילה הלא כל כך יפה, שהצליחו לקשור לה. כן ניתן לך לפעול בקרב אלו העומדים לחזור בשאלה. אבל כפי שהערתי לא יתנו לך. אולי דווקא אלו המגיעים לגיל ה'אז מה יש?' שישובו ללימוד התורה ללא כפייה לא-ליות, יצליחו ליצור מערכות חינוך לצעירי ה'בא לי' שלא ייצאו ללא תורה?

ממש כואב





תוקן על ידי - בוגיעלון - 7/16/2002 4:52:31 PM

בוגי,
האם אתה אומר שהמסקנא היא ש'הכל ד...'? ואין לנו אלא להסתגר בארבעת אמותנו ובפורומנו?

הרי אין התעוררות לארגן את המסגרות שהצעת וברוח החכמה והפתיחות. לכך צריך למצוא את ה'משתגעים של הרמב"ם' וכשיימצאו הם ינהלו את העניינים לפי שגעונם.

אכן עצוב!

ביום שישי הדפסתי את מהלך האשכול הזה, ובקראי בו במהלך השבת נוכחתי לדעת שלא יצא מנושא חשוב זה ממש.

רגשנות יתר והכללה רבתי אפיינו רבות מן התגובות וסחפו את הנושא לצדדים פחות עקרוניים.

אשאל:

1. תנועת התשובה הוציאה מתוכה עשרות אלפי משפחות ויחידים בשנים האחרונות. האם אין עובדה זו בגדר המחשה של הצלחה? ואיני מדבר רק על המחשה כמותית אלא גם איכותית כי אין לי ספק שדרך זו נכונה יותר מדרך החילוני, למרות אי דיוקיה הפילוסופים הנובעים לא מעצם היותה תנועת תשובה אלא מכאלו המצויים בחברה בכלל.

2. האם תואילו להיות יותר ספציפיים באשר לבעיות הנובעות מתנועת התשובה. במה שונים בוגריה מהחברה הדוסית או כל חברה שהיא המחולקת באופן כללי בין רוב ההמון למעוט יחידים? מה גורם לכם לחשוב שכאן משהו אמור להיות שונה?