לגיטימצית ההטפה לחזרה בתשובה ובשאלה

וטו, מאיפה היומרנות הזו לקבוע מה חושבים או לא חושבים המוני בעלי התשובה? כמה אתה מכיר?

אדמונית,

ומה אם אומר לך שאני בעצמי בעל תשובה עוד מלפני הרבה זמן טרם חשבת בכלל להיכנס לזירה?

את צודקת בנקודה שאכן איני מתייחס ל"המון" בעלי התשובה. אני לא מדבר על אלה הבאים הישר מבית הסוהר ועל אלה שכלל "אין מה לדבר אתם".

אגב, למה ההשתמשות במלה המטיחה אשמה של "יומרנות". סגנון זה הוא יותר פרה-תשובתי מאשר פוסט-תשובתי!

אולי משהו בביטוי הזה שלך "אכן לגבי ההמון הבלתי מסוגל לחשוב מדי הרבה אין בעיה. המוני כזה החוזר בתשובה, אם כי ספציפית צריך להכירו כדי לפסוק שעדיף לו להיות חרדי, אבל כללית סביר שעדיף..." שעורר התנגדות בקרבי.

ואני ממש מתקשה להבין את דבריך. לאיזה המון בעלי תשובה התכוונת אם כך? מוכן להסביר בצורה יותר ברורה? מה לעשות שאני קשת הבנה.

הנני בתיבה האישית להסביר ולא כאן, מחשש שלא אדע להיזהר מלפגוע בסוגים מסויימים של "חוזרים".

גינגית

אני עוקב בעניין אחר תגובותיך מלאות החימה על כל אותם 'משתלחים' בחוזרים בתשובה הראציונלים, עליהם את מגינה בחרוף נפש אנטלקטואלי ראוי לשבח. אני פונה אלייך להאיר את עיננו ולציין בפננו מקומות, בהם הם לומדים או נפגשים ומישמים בחייהם את החתירה לאמת בלתי מתפשרת, מלבד אותן ישיבות ידועות, אשר דעותיהן וחייהם ידועים מראשית השנה ועד סופה.
אשמח לבקר במקום מחוזותיך הבלתי ידועים.

אני מביאה פה מפורום סמוך את דברי 'התבהרות' (ברשותה) שכפי הנראה, היא חוזרת בתשובה רציונלית! הוספותיי להסבר, בסוגריים [כאלו].

"החרדים הם אנשים רגילים, בעלי יצרים חזקים יותר או פחות, שאימצו לעצמם דרך חיים המתבדלת משאר הציבורים, על מנת לשמור ולשמר את מסורת אבותיהם ולא להיות חשופים להשפעות חיצוניות.
זה מתחלק לשניים:
החרדים שאכן מתבדלים ושומרים על עצמם מהשפעות חיצוניות [לגמרי]. ואז כמו משחת שיניים זה יוצא החוצה דרך פקקים שלא יכולים לעמוד בלחץ.
והחלק השני [שמתבדלים בפחות קיצוניות], חברה כמונו בערך, גם מקיימים קלה כמעט כבחמורה, גולשים, נוסעים, קוראים, מדברים, עובדים, לומדים, חיים, נהנים, מבלים בלי הרבה רגשות אשמה ומצליחים לקיים חיי תורה ומשפחה.

מה לעשות עם גרעיני האישיות החילוניים שעדיין נשארו לי ואני לא רוצה כל כך להפטר מהם.
להרוג אותם לחנוק אותם.
מה לעשות עם זה?
ואגב גיליתי שאותם גרעיני אישיות חילוניים קטנים, הם נורא מוסריים וטובים אז אני לא בקלות מוותרת עליהם?"

בנוגע לט' באב, שאלו בפורום אחר, צריך או לא צריך ומה צריך כדי לקרב את הגאולה.

התשובה באמצעות סיפור אדמורי ואגנוני ידוע (עליו חשבתי באמצע הקינות של הבוקר).

אדם חשב שיוכל לשנות את כל העולם, ראה שאינו מצליח החליט להתמקד רק ביבשת שלו, אח"כ רק במדינתו, בעירו, בקהילתו, במשפחתו, בו ובזוגתו ובסוף רק בעצמו.
ואמר: 'לו הייתי מתחיל מעצמי, אז היה סיכוי שאקרין לזוגתי, למשפחתי, לקהילתי, וכו'.

מלבד הבעיה שהועלתה כאן לגבי עצירת החשיבה העצמאית במקרים רבים שלאחר חזרה בתשובה, הועלתה גם טענה של חוסר דיוק מובהק בכמה מטענות ה"מחזירים".

האם יש לכם דוגמאות זמינות שניתן להעלות כדוגמא? וכאן הייתי רוצה להבדיל בין דבר שאינו נכון או חסר דיוק, לבין ידע המועבר כשקר קדוש כפי שהוגדר כאן.

אור, בוקר אור,

ישנן דוגמאות לרוב ואולי ככל אשר תהיינה זמינות למחשבתי, אשתדל להעלותן כאן.

אני מבין שאתה מחפש דוגמאות לחוסר דיוק ולא לשקרים קדושים, המקיפים אותנו בהמוניהם. הרי כמעט שאין קדוש שאינו שקר.
אקח דוגמא לחוסר דיוק, שנמצאת כרגע ברעיוניי ושלשמה פתחתי אשכול בעבר ושבדעתי לדון עליה עוד. היא, שמלך העדר הוא המכוין אל האמת הטהורה.
זו אחת הטעויות היסודיות לא רק בדת, אלא בהשקפת העולם כולו.

שמעתי היום מפי רב, מה ההבדל בין מי שעדיין לא חזר בתשובה למי שכבר חזר? שמי שכבר חזר כבר לא יכול לחזור מכל שטויות היתר שמלעיטים אותו

סיפור ששמעתי לאחרונה. כך היה מעשה -
היו היה חנוני ישר והגון אשר מהשכם בבוקר משעה שבני אדם זקוקים לו, קם לפתוח חנותו ולמכור לכל הצריך לו. הנ"ל כאמור הוא ישר והגון במעשיו.
סיפר אותו חנוני לאדם אחד, שרב אחד הטיף לו שלוש שעות על כך שהוא צריך להתפלל יותר לשמור על הלכות, כמו ציצית וכו'. אמר לו אותו אדם לחנוני, דע לך אני אוחז שאתה אדם טוב, "אתה בסדר", אל תקנה את מה שהרב ההוא מנסה למכור לך, אל תתן לו לתת לך תחושה רעה. אותו אדם אף אמר לחנוני - "אם הוא אמר לך שאתה אדם רע, אזי הוא מושחת, אל לך להקשיב לו"
הדברים מחודשים (שכן ע"י השפעת אותו רב היה ודאי מוסיף בקיום מצוות), אך היו לי למסר חד שראוי ליתן עליו את המחשבה.
איך הייתם נוהגים במקרה כזה?????
(אגב, אותו אדם התבטא בפני, על אנשים שמגזימים ומקצינים בענייני דת כ"נפגעי דת" אתמהה?!)

תוקן על ידי - יהוסף - 9/13/2002 11:49:48 AM

מעשה בתלמיד חכם מיוחד שגמר אומר לקבל עבודה באחד מהארגונים הידועים להחזרה בתשובה.

טרם החליט סופית, התייעץ עם אחד מידידיו (נדמה שהיה אחד שחזר בתשובה). אמר לו הידיד: 'אתה רוצה לעבוד בארגון החורט על דגלו "כאן מחפשים את האמת", בעוד הוא כבר החליט מראש מהי האמת'.

בעקבות באמרה החדה, חזר בו התלמיד חכם ולא הפך לשוטף מוחות.