|
|
| נשלח ב-29/3/2005 01:18 |
|
| |
מהגמרא ביומא (לח) נראה כי יש חסרון בנתינת שם של רשע ,מעבר לעניין הפסיכולוגי.אך אפשר שזה אינו אלא דחיה בעלמא ואינה עיקר.יעו"ש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2005 01:39 |
|
| |
קעלעמר:
השם שלך לא משפיע עלי כי לא קוראים לי בשם שלך. אני לא מזדהה בשם שלך.
אני מאמין שהתוצאה שנגרמת לאדם שמזוהה בשם אריה שונה מהתוצאה שאפשר ליחס לאדם המזוהה בשם לייבל (שגם הוא משמעו אריה).
הצליל של השם שונה, ועל כן האדם מתייחס את עצמו בצורה אחרת. ברור שההשפעה היא שולית, אבל היא קיימת.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2005 02:04 |
|
| |
אריכות בחשיבות השם, ב"קונטרס קריאת השם", "ספר הברית" (פירוטינסקי), מקור וביאור הלכה, סימן י, עמודים שו-שיב.
בדבריו ניתן להבחין בבעייתיות של חשיבות השם, מצד אחד הוא מביא מקורות שהשמות שאנשים נותנים לילדיהם בעת לידתם אינם מקריים, וכי הם מורים על טבעם, אך הוא גם מביא מקורות, שלפעמים השם גורם.
מין ביטוח מקיף.
הוא מביא בשם "מעבר יבוק", כי "עיקר החיים והמוות תלוי בשם האיש וגם במזל".
מה נשאר לאדם אחרי העיקר, ואחרי מזג האוויר.
בס"ה לא הרבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2005 06:36 |
|
| |
צ'אוט,
גם אני מסכימה כי לשם יש משמעות והשפעה על האדם, אבל לא במובן אבסולוטי ואובייקטיבי (אני לא בטוחה שלמובנים אלה התכוונת).
למשל: אם הורי קראו לי על שם סבתי (אם אמי), ומאז ינקותי שבחו אותה באזני והגדילו שמה (תרתי משמע) בעיני, השם ישפיע עלי בדרך אחרת, מאשר במקרה בו אבי (למשל) מאוד לא אהב את חמותו ותחושתו זו הועברה אלי, הנושאת את שמה, באופנים סמויים או גלויים.
גם הפרשנויות לשם הן משמעותיות - בודאי שאפשר למצוא פרשנויות קשות ולא נעימות לשם אביגיל, או לזכור ולהזכיר את שם בעלה דוקא, אבל אפשר גם להדגיש, לזכור ולהזכיר את גדולתה וחכמתה, יופיה והיותה חלק מרשימת שבע הנביאות של חז"ל. כל פרשנות שיבחרו ההורים והסביבה, תהיה לה השפעה על הדרך בה תראה הילדה את שמה, ומאוחר יותר גם את עצמה.
[אגב - ייתכן, שבחברה בה אשה נמדדת ונשפטת על פי הגברים שלצידה (אביה, בעלה, בניה), יש משמעות גדולה יותר ל'נבל' כשבוחרים ב'אביגיל'...]
גילוי נאות: איני קרויה על שם סבתי. היא שנאה את שמה והשביעה כל אחד ואחת מנכדיה ונכדותיה, שלא יקראו לבנותיהם על שמה.
--------------------------
בעניין מעט שונה -
אני תוהה עמוקות על הצורך של אדם, להיוועץ בנושא כה אינטימי ומשמעותי בחייה/ו, כנתינת שם לבת, עם חבורת אנשים ונשים בלתי מוכרים.
עוד אני תוהה על חלק מאותם אנשים ונשים שאינם מהססים להביע עמדותיהם (לא כלפי העניין העקרוני, שהוא בסיס לדיון וללימוד) ולתת עצות והנחיות למישהו/י שאין הם מכירים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2005 08:00 |
|
| |
היות שאנחנו לא מעוניינים לספר למשפחות ולחברים מהו השם לפני הולדת התינוק, הרי שנוח לנו יותר להישאר עלומי שם ולהיוועץ באנשים בלתי מוכרים שאולי יוכלו לשפוך אור בנושא.
כמו כן איננו חייבים להישמע ל"עצות והנחיות" של אף אחד. אנחנו מעדיפים לראותן כהארות.
תודה לכל מי שהאיר והעיר :-)
עוד לא גיבשנו החלטה. זה קשה.
אנחנו חיים בחו"ל ולכן מחפשים שמות שיוכלו להישמע טוב בעברית ובאנגלית וישנם כאלו די מעט.
יום טוב לכולכם :-)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2005 08:10 |
|
| |
אמאשלום
,
כיון שאני מקבל את הערתך לגבי נתנית הנחיות לאדם בלתי מוכר,הריני מוציא עצמי מהחשד שעלול להראות,ומבהיר שאין בדבריי לעיל שום הנחיה,מעבר לדיון העקרוני.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2005 08:46 |
|
| |
אמשלום:
אני חושב שמעבר לקשר התרבותי וההיסטורי של השם, הוא גם משפיע על האדם מעצם מהותו. יש שמות שנחמד להגיד אותם ומעוררים תגובות חיוביות, ויש שמות שיותר קשה ומסובך להגיד אותם. עצם ההגוי של כל שם מעורר אסוציאציות לכאן ולכאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2005 09:20 |
|
| |
.
הדיון האם שמו של אדם משפיע אודות התפתחותו, הזכיר לי כי לפני שנים רבות שמעתי ברדיו הקלטה ממופע חי של הזמר האמריקאי פיט סיגר בבית כלא כלשהו.
מלות השיר, רלבנטיות מאד לשאלה האמורה, ובעזרתו האדיבה של מר גוגל, הריהן מוצגות לפני קוראי האנגלית שביניכם:
A Boy Named Sue
By: Shel Silverstein
Recorded by J.R. Cash on 2/24/69
Number one - Country Charts; Number two - Pop Charts
--------------------------------------------------------------------------------
My daddy left home when I was three
And he didn't leave much to ma and me
Just this old guitar and an empty bottle of booze.
Now, I don't blame him cause he run and hid
But the meanest thing that he ever did
Was before he left, he went and named me "Sue."
Well, he must o' thought that is quite a joke
And it got a lot of laughs from a' lots of folk,
It seems I had to fight my whole life through.
Some gal would giggle and I'd get red
And some guy'd laugh and I'd bust his head,
I tell ya, life ain't easy for a boy named "Sue."
Well, I grew up quick and I grew up mean,
My fist got hard and my wits got keen,
I'd roam from town to town to hide my shame.
But I made a vow to the moon and stars
That I'd search the honky-tonks and bars
And kill that man who gave me that awful name.
Well, it was Gatlinburg in mid-July
And I just hit town and my throat was dry,
I thought I'd stop and have myself a brew.
At an old saloon on a street of mud,
There at a table, dealing stud,
Sat the dirty, mangy dog that named me "Sue."
Well, I knew that snake was my own sweet dad
From a worn-out picture that my mother'd had,
And I knew that scar on his cheek and his evil eye.
He was big and bent and gray and old,
And I looked at him and my blood ran cold
And I said: "My name is 'Sue!' How do you do!
Now your gonna die!!"
Well, I hit him hard right between the eyes
And he went down, but to my surprise,
He come up with a knife and cut off a piece of my ear.
But I busted a chair right across his teeth
And we crashed through the wall and into the street
Kicking and a' gouging in the mud and the blood and the beer.
I tell ya, I've fought tougher men
But I really can't remember when,
He kicked like a mule and he bit like a crocodile.
I heard him laugh and then I heard him cuss,
He went for his gun and I pulled mine first,
He stood there lookin' at me and I saw him smile.
And he said: "Son, this world is rough
And if a man's gonna make it, he's gotta be tough
And I knew I wouldn't be there to help ya along.
So I give ya that name and I said goodbye
I knew you'd have to get tough or die
And it's the name that helped to make you strong."
He said: "Now you just fought one hell of a fight
And I know you hate me, and you got the right
To kill me now, and I wouldn't blame you if you do.
But ya ought to thank me, before I die,
For the gravel in ya guts and the spit in ya eye
Cause I'm the son-of-a-bitch that named you "Sue.'"
I got all choked up and I threw down my gun
And I called him my pa, and he called me his son,
And I came away with a different point of view.
And I think about him, now and then,
Every time I try and every time I win,
And if I ever have a son, I think I'm gonna name him
Bill or George! Anything but Sue! I still hate that name!
תוקן על ידי - מואדיב - 29/03/2005 9:25:12
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2005 10:23 |
|
| |
דומני שרבים נהגו להתייעץ עם גדולי תורה ויראה לפני שבחרו שם לבנם או בתם. על כן אני מציע להתיעץ עם גדול בתורה, ולהציע בפניו את הספיקות.
***
ולגופו של נושא, מעבר לענין הפסיכולוגי, הרי מי שמאמין בתורה באופן האורטודוקסי המקובל ברוב הציבור שומר המצוות, אינו יכול לקבל בקלות את עמדתם של החכם מיימוני וחבריו, שכן רוב מנין ובנין של היהדות האורטודוקסית מאמין בצד המיסטי-מאגי שיש בעולם ומוזכר בתורה.
דרך משל, האמונה בקבלה מקובלת על רוב העולם האורטודוקסי ורבניו, והכופר בה נחשב בחוגים רבים ככופר גם בתורה שבכתב, אך אינה מקובלת על דעתו של החכם מיימוני המתבטא כלפיה בביטויים שלדעת רוב הרבנים אסור אפילו לחזור עליהם.
ואשר על כן, אין ספק שחלק עצום מן הציבור מאמין שיש קשר בין השם ובין האדם, ודומני שהאריך בכך בספר התניא, שם כתב שהשם הוא מקור החיות של האדם, והוא הקשר המזין את נשמתו של האדם מן העולמות העליונים.
וכבוד החכם מיימוני, עד שלא תבאר לנו את דעתך, באר היטב, בענין הנשמה ומהותה (והאם אתה בכלל מאמין בדבר כזה), לא נוכל להבין מדוע שללת את האפשרות שישנן השפעות רוחניות הנובעות משמו של האדם עליו - אולי דרך נשמתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2005 10:28 |
|
| |
.
דומני כי כבר בספר בראשית מתוארות לנו דרכי בחירת שמות אבות האומה, יסודות עולם ועמודיו.
והנה, לגבי אף אחד מהם לא התייעץ אביו עם גדולי התורה שבדור, לא עם שם ועבר, ואף לא עם אביו. על פי רוב, אמו היא שבחרה לנולד את שמו, ובחלק מהמקרים, מתוארת לנו הסיבה. "נפתולי אלוקים" וגו' .
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2005 10:32 |
|
| |
מוציא_לאור
<"דומני שרבים נהגו להתייעץ עם גדולי תורה ויראה לפני שבחרו שם לבנם או בתם">
"באחד האשכולות בפורום סמוך הובא סיפור שיוחס לאחד מגדולי דורנו, לפיו צעק על אברך שאשתו ביקשה לתת לבתה שם מודרני (יחסית...). לאחר שהאברך ואשתו לא הקשיבו לרב, האשה חלתה במפתיע חולי לא מוסבר. רק בשעה שקיבלו על עצמם את השם שקבע הרב, האשה הבריאה.
אמנם, לא ברור אם הסיפור הזה אמיתי, אך גם אילו הוא היה אמיתי, כיצד היה עלינו להתייחס אליו?"
(מיימוני)
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=292832
תוקן על ידי - נישטאיך - 29/03/2005 10:38:55
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2005 10:51 |
|
| |
אני מסכם בקיצור את הדברים הנאים שנאמרו כאן:
לכל שם יש השפעה, אך יש שני סוגי השפעות:
א. השפעות ישירות שנובעות מעצם השימוש במילה מסויימת. בגלל שיש לה צלילים מסויימים (צ'וטאנג) או בגלל שהיא אומרת משהו לאדם על סמך התרבות (מואדיב ופיט סינגר) או מסיבות משפחתיות (אמשלום, מואדיב) וכיו"ב.
ב. השפעות במישור אחר שאינו מוכר למדע, אבל יתכן בהחלט שהוא קיים (שי, מוציא לאור ואחרים).
מה שבאתי לומר לעיל כזכור (וכן כתבה כמדומה אמשלום) שצריך לבחור שם שמרגישים שלמים איתו. אחרת, התחושה הדו צדדית עלולה לבצבץ.
***
מוציא לאור,
כתבת שני דברים שתמוהים בעיני, ואשמח על הסבר.
א. ראוי להתייעץ עם גדולי תורה לגבי השם. למה? מה יודע הגדול שלא ידוע לכולנו?
יש כאן, לדעתי, נטיה רווחת להפקיד בידי ה"גדול" מה שלא ראוי להפקיד בידיו. האם אנו שואלים את ה"גדול" על כל צעד ושעל? האם זה מה שציותה עלינו התורה?
אם לדעתך כן, אזי מנלן? יתכן שתענה שזה מנהג העולם. אבל זו נקודת המחלוקת המתודולוגית שלנו. שאתה (ולא רק אתה) סבור שעל זה נאמר "הנח להם לישראל, שאם אינם נביאים, בני נביאים הם" ואני סבור שזה "מנהג אותיות גהנום".
ב. אשמח לפתוח אשכול על נושא הנשמה, אם אמצא זמן. זה נושא ראוי מעין כמוהו.
אולם איני מסכים שמתודולוגית עלי לבאר מדוע אני סבור שאין השפעות "רוחניות" בגלל השם. אדרבה, אם אתה טוען שיש, הסבר נא כיצד. ולמדנו על טיבן של מערכות אלו - שכידוע לך לא נזכרו בתנ"ך וגם לא בגמרא (פרט לניסוחים מסויימים שניתן לכופף למטרה הזו, באמצעות שיטות הרמנויטיות).
כמובן, זה חלק מהויכוח הגדול שיש לנו על האמונה בקבלה והמסתעף. קשה לי להאמין שנוכל לסיים זאת כאן, ואפילו חבל להסיט את האשכול למטרה זו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2005 02:39 |
|
| |
מיימוני
השם גם מסמל זהות.
עיון בדפי הודעות הלידות בשבועוני חב"ד יגלה, שלבנות רבות ניתן השם "חיה מושקא", אף אם שם משפחת הוריהן הוא שרעבי או אוחנא.
להוריהם השם "חיה מושקא" הוא יותר משם. הוא הכרזה: התנתקנו מהעבר, מעכשיו אנחנו גזעיים.
לבנותיהם מובטחת ילדות ללא רגשי נחיתות, הן תלמדנה בכיתה אשר בה כל התלמידות הן "חיה מושקות", חי מושקא שרעבי, חיה מושקא אוחנא, חיה מושקא ג'ירופי.
שינוי הזהות ע"י שינוי השם, מופיע ברמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ד:
"מדרכי התשובה להיות השב ... *ומשנה שמו. כלומר: אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים* ...".
המהרשד"ם (הרב שמואל די מודינא, רבה של סלוניקי לאחר גירוש ספרד, שו"ת מהרשד"ם חלק יו"ד סימן קצט), כותב, שהאנוסים שבאו מפורטוגל והיו להם שמות כשמות הגוים, ו"לאחר שבאו לבקש את ה' ואת תורתו", שינו את שמם לשמות בני ישראל.
הזוהר מספר על שמה של "רות": "רות כיון שנתגיירה מפני מה לא קראוה בשם אחר? אמר ליה: כך שמעתי, דשם אחר היה לה, וכשנשאת למחלון קראו שמה רות, ומשם עלתה בשם זה". (זוהר חדש כרך ב, מגילת רות דף לב עמוד ב).
ומכאן מקור המנהג, שהגר לאחר גיורו, מקבל שם יהודי.
*****
Ayool
<"אנחנו חיים בחו"ל ולכן מחפשים שמות שיוכלו להישמע טוב בעברית ובאנגלית וישנם כאלו די מעט">
רבנו אשר, (הרא"ש נולד בערך בשנת 1250 בגרמניה, מספר (גיטין פרק ד סימן ז): "שנהגו הנכרים באשכנז שקורין ליהודים בחניכה הקרוב ללשון עברי".
לדבריו, הגויים כינו ליהודים שמות הדומים לשמותיהם היהודיים. מאחר וגויים אלו לא רצו לשנות את שמות היהודים, אלא קראום בשמות שהיו נוחים להם לביטוי, שהיו שונים רק מעט בצורה ובהיגוי, ומכאן השמות זלמן, רעכלין ומירוש, שאינם אלא השמות היהודיים שלמה, רחל, ומרים.
לעומת זאת, בצרפת הדביקו הגויים ליהודים, שמות צרפתיים שאין להם כל קשר לשמות היהודיים, (ר"ת, ספר הישר (חלק התשובות) סימן כה).
באשכנז היה מנהג במשך יותר מאלף שנה, של קריאת שם חול לילד בבית הכנסת, בנוסף לשם היהודי שניתן לילד בעת ברית המילה, לבת היה ניתן שם ה"חול" בבית היולדת, בשבת "חול קרייש", שהיה ארבעה שבועות לאחר הלידה.
שם החול היה השם שבו הוא היה ידוע לציבור, שם ה"קודש", היה השם בו הוא היה עולה לתורה, ומאחר והנשים לא עלו לתורה, לא היה לרבות מנשות אשכנז שם יהודי.
אריכות בענין מנהג ה"חול קרייש" והתפתחותו, בספר "שרשי מנהג אשכנז", חלק א, (בנימין שלמה המבורגר, מכון מורשת בני ברק תשנ"ה), עמודים 415-455.
רשימת שמות גברים ונשים, תנ"כיים ומודרניים, מופיעים בסוף מילון אבן שושן.
 |
|
|
|
|
|