|
|
| נשלח ב-30/3/2005 09:18 |
 |
| |
נישטאיך
רק אתה!
(איקון אדום פורש ידים לשמים בהתפעלות. ראו את בני!).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2005 08:16 |
|
| |
"אנחנו חיים בחו"ל ולכן מחפשים שמות שיוכלו להישמע טוב בעברית ובאנגלית וישנם כאלו די מעט."
מה פתאם איול? התנ"ך מלא שמות!
חוץ מזה, לא יודעת איפה את גרה, אם זה באמריקה, כאן ממש לא מתפלאים משמות לא מוכרים, אני שומעת כל יום שמות חדשים, מכל השפות, וחלק מהם המציאו מחדש
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2005 10:42 |
|
| |
מיימוני,
מה היית אומר על מי שקורא לבנו נמרוד?
גם אם אין שום משמעות מגית בשמות, הרי קריאת השם מביעה משהו על חשיבת ההורים, ודורות הראשונים היו קוראים את בניהם על שם המאורע ואנו קוראים על שם אבותינו, גם קריאה על שם הסבא מביעה כבוד.
תוקן על ידי - אריק123 - 31/03/2005 10:48:32
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2005 21:14 |
|
| |
שאלתי את אבא שלי למה בת הדודה שלי קראה לבתה אביגיל, שהרי אני בטוחה שאינה רוצה שהבת תינשא לנבל, ולהלן תשובתו:
"שלום
מי אמר לך ש___ קראה לבתה על שם אשת נבל הכרמלי?
בספר דברי הימים א', פרק ב, פסוק 16, נזכרת עוד אביגיל -אחותו של דוד המלך
ובאשר לאשתו של נבל.
אני יכול לצטט מריאיון שנערך איתה לפני ימים אחדים ברדיו:
הכרתי אותו במסיבה אצל אחת החברות שלי. הוא עשה רושם נהדר. התאהבתי בו מיד. גם בעיני האמא שלי
הוא מצא חן מאוד, ואפילו אבי נשבה בקסמיו. לאחר שיצאנו תקופה קצרה - התחתנו.
וכמו שזה קורה אצל זוגות נשואים - לאחר כמה חודשים נתגלה פרצופו האמיתי. מי יכול היה להעלות על הדעת
שהשם שלו כל כך מתאים לו. ואם תזכרי (כך אמרה אביגיל למראיינת), כבר אמרתי בשמואל א', פרק כה,
פסוק 25: כשמו כן הוא - נבל שמו ונבלה עמו... ואם תמשיכי ותקראי באותו פרק, תביני שגרמתי בדרך כלשהי
למותו, ואפילו התנ"ך לא מתייחס לכך מנקודת מבט שלילית. אבל העיקר שנישאתי, לבסוף, לדוד מלך ישראל,
ואני רואה בכך מעין תעודת יושר. בקיצור, למרות שהייתי נשואה לתת-אדם כזה, אני עצמי ההיפך ממנו - טובת
לב, עדינת נפש, ובגדול ראויה להיות סמל (לחיקוי) ומופת...
רשם את הדברים מילה במילה
אבא"
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2005 03:34 |
|
| |
בס"ד אביגיל היתה צדיקה כידוע .ומותר לקרוא על שמה
ידועים דברי המדרש כי אביגיל הצילה את דוד משפיכות דמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2005 03:16 |
|
| |
אם עסקינן בשמות,אשאל:מה הנוסחה לפיה מחשבים א'השמות?של הבעל והאשה,ועוד.
הרב פישר היה 'חזק' בנושא ,ולעיתים היה מוסיף שמות!!
תודה!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2005 08:05 |
|
| |
מכל הלב
<"אם עסקינן בשמות, אשאל: מה הנוסחה לפיה מחשבים א' השמות? של הבעל והאשה">
בספר הברית , (מקור וביאור הלכה עמוד שיט), ואוצר הברית (ח"א עמודים רטו-ריז), ישנה נוסחה פשוטה:
הראשון לאב והשני לאם.
או:
הראשון לאם והשני לאב.
מה שלא תעשה, תצדק לפחות לפי מנהג אחד.
שלא תחשוב שזכות הקדימה לנתינת השם, זה לא עסק רציני. "לנוהגים שבן הראשון שייך לאב, יש שכתבו דאין לבעל לוותר לאשתו משום שלום בית, ולקרוא ע"ש אביה ולא ע"ש אביו, משום דהוי פגיעה בכבוד אביו, ואם היא מתעקשת בזה, ומשום פשרה נקבע ביניהם לתת לו שם על שם שניהם, יקדים לו שם אביו". (שם עמוד רט"ז סעיף ב).
"יש שכתבו דאין לבעל לוותר לאשתו"
וזה פשוט. רק בגלל שהיא "סחבה" את הילוד איתה, במשך חודשים, לא מגיע לה לקרוא לילוד אחרי אביה.
שאלה: מה יהיה באם האשה תרצה ששם אביה יהיה הראשון?
הפתרון היחיד: להוליד כל פעם זוגות מאותו המין.
"צריכים זהירות יתירה לא לריב בבית היולדת אודות השם-כי אז סכנה להולד". ("אוצר הברית" עמוד ריז סעיף ו).
מי שרוצה לריב, שיריב בחוץ.
"יש הנוהגים לשאול ולדרוש מפי צדיק וגדול הדור על אודות השם שיקרא לבנו או לבתו, מפני שהצדיק יכול להביט ולידע משורש נשמתו מה שמו באמת". (שם סעיף ז, בשם ספר "ברית אבות" (ליפשיץ), סימן ח אות כ"ג).
האם הוא פלא, שרוב היהודים בעולם הם חילונים ללא "נשמה יהודית"?
כשלא שואלים לצדיק, איזה שם לתת לילוד, הנשמה והגוף לא מתחברים.
תוקן על ידי - נישטאיך - 05/04/2005 8:06:22
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2005 09:28 |
|
| |
נישטאיך
קשה לי להתחרות עם בקיאותך, ואני שותף לביקורת שלך. ועם זאת, אולי לא יהיה זה למותר להעיר על כמה נקודות.
א. ברגע שקריאת שם מקבלת הילה של
1. העמדת זכר להורים ולקרובים יקרים.
2. מעמד הלכתי.
3. חשיבות - למי זכות הקדימה בבית
4. הילה "קבלית"
הדבר יכול להפוך לנושא לדיון, ויכוח ובסוף מריבה בין ההורים (ולפעמים גם הוריהם וקרובים אחרים מתערבים בזה).
לפיכך, הנושא יהפוך לנושא הלכתי, מפני שההלכה משתדלת לפתור בעיות כאלו. השיטה הותיקה היא לקבוע כללים וסדר. בדיוק כפי שעושים בקדיש יתום - ודעתי על נושא זה ידועה.
ב. האזהרה שלא לריב ליד התינוק היא סבירה וטובה. כאשר מלבישים אותה בהילה של השפעה מיסטית כלשהי, זה רק יכול לשכנע סוג מסויים של אנשים להימנע מזה, דווקא אותו סוג שמועד לויכוח זה...
נדמה לי שהיה זה בוגי שטבע את המונח "שקרים קדושים" עבור גישה כזו.
ג. האמונה שצדיק יכול לזהות שורש נשמה ולכן לבחור שם מצויה במגזרים שונים בציבור שלנו, והיא אינה מתחילה מהיום (אם כי כמדומני שהיא אינה קיימת בתור כזו לפני ימות החסידות. והבקיאים יתקנוני). זה נושא מעניין לדיון.
1. מיהו צדיק? במה הוא מתאפיין?
2. מהו שורש נשמה? איך הצדיק רואה אותו?
3. מה קורה אם אדם אינו מקבל את השם הנכון לפי שורש נשמה?
***
נראה לי שהשואל על הרב פישר התכוון למה שמספרים עליו, שהיה עושה בדיקה נומרולוגית (מספרית, לפי גימטריה?) לשמות של שואלים כדי לומר להם אם הם מתאימים לנישואין.
כיון שהוא היה אדם גדול, מסתבר לי שהנומרולוגיה לא היתה אלא תירוץ כדי להסתיר את המקור לדעתו, שנבעה מהכרות עם השואלים. אבל אפשר שאני טועה מכל וכל.
כדאי להביא פרטים ודוגמאות לנוהגו זה כדי לראות מה בדיוק עשה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2005 03:20 |
|
| |
למיימוני
תודה.
<"הנושא יהפוך לנושא הלכתי, מפני שההלכה משתדלת לפתור בעיות כאלו. השיטה הותיקה היא לקבוע כללים וסדר">
ניתן להפוך כל דבר לשאלה הלכתית, השאלה היא בתשובה.
<"בדיוק כפי שעושים בקדיש יתום - ודעתי על נושא זה ידועה">
והרי דעתו של הרב י.מ. טיקוצינסקי, (גשר החיים, חלק א עמוד שלג אות יג):
"וזו ראה חולה ראיתי, שישנם אבלים מתקוטטים ועושים מחלוקת בבית הכנסת, בשביל הקדיש! הלא כל מטרת הקדיש, היא לתקן את עוון חילול השם ולקדש שם שמים, ולבסוף על ידו אדרבא מוסיפים חילול השם".
וכך גם סדר הקדימויות ב"חיובי" העליות לתורה.
<"אמונה שצדיק יכול לזהות שורש נשמה ... (אם כי כמדומני שהיא אינה קיימת בתור כזו לפני ימות החסידות. והבקיאים יתקנוני)">
איני בקי, אך כנראה שצדקת.
בהערה למנהג זה, מצויינים בספר "אוצר הברית", מקורות חסידיים:
"דהנה שמענו ממרן הגה"ק בעל דברי חיים זיע"א, שבברית מילה היה הוא אומר הברכות וקריאת שם התינוק, ולא שאל את אביו, איזה שם יתן לו, דרק הוא ז"ל קרא לו שם, אַחַר שהיה עומד מעט בשתיקה ובדביקות , וזה היה אחד מנפלאות שנראה עין בעין אצל מרן זי"ע, *א"כ מבואר מזה דהצדיק יכול להביט ולידע משורש נשמתו מה שמו באמת*".
תשובה לשאלותיך תוכל לקבל רק מצדיק.
הרב פישר עוסק בנומורולוגיה של שמות, צדיקים אחרים עוסקים בנומורולוגיה של חשבון בנק.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2005 20:08 |
|
| |
נישט-אין,אני מודה לך!אך מיימוני יברך: ברוך שכיוונתי!
אך,תשובה לא קיבלתי!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2005 01:16 |
|
| |
מכל הלב
כאמור, לא הכרתי את הרב פישר, ובוודאי לא בעשיית חישובים למטרות נומרולוגיות.
אני רק יכול לשער, לפי עצם ההגדרה, שהיה מחשב את הערך המספרי, בגימטריה, של שמות, והיה משווה אותם לפי אלו שהם כללים שהיו בידו. ואז, אם היה רואה שאינם מתאימים לפי כללים אלו, היה ממליץ להיפרד, או להוסיף שם, כדי לאזן את המספר.
ועדיין תמוה בעיני שאדם חכם שכמוהו האמין בהבל זה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 04:26 |
|
| |
מורנו הגאון.
ככה זה שלוקחים איזה ווערטל שרח"ק הטעים מתחת לאף (מן הסתם בבדיחות הדעת,ואף אם לא.) ושואלים עליו בבית מדרש.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 05:03 |
|
| |
ולצערינו כי רב, זה כמעט כל מה שיש לנו מהגרח"ק. 
|
|
|
|
|
