|
|
| נשלח ב-6/11/2005 03:13 |
 |
| |
אמשלום
ישנן שמות שבמקרא הן שמות גברים שבצורתן המודרנית הן שמות נשים.
אמשלום
ישנן שמות שבמקרא הן שמות גברים שבצורתן המודרנית הן שמות נשים.
מה יותר כנעני מהשם "כנענה", והוא שם תנ"כי?
עולם הפוך אני רואה 
תוקן על ידי - נישטאיך - 06/11/2005 3:15:15
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2005 00:03 |
|
| |
ב"ה.
ערב טוב!
א. נוהג נפוץ הוא להוסיף שם לחולה. כיצד מתייחסים לכך, אותם משתתפי פורום שאינם מייחסים לשמות השפעות מיסטיות-מאגיות? האם שוללים מנהג זה? אם מקבלים אותו - על איזה בסיס?
ב. אחרי הכל, סביר להניח שאף אחד מן הכותבים, לא ירוץ לתת לבנו את השם התנ"כי "המן". (ולהסיר מעלי קפידא: סביר להניח שאף אחת מן הכותבות, לא תרוץ לתת לבתה את השם התנ"כי "זרש").
ג. למאן דבעי: לא מזמן אמר לי מישהו כי אינו מבין את אלה הקוראים לבתם 'אילנית', שכן זה שם של אחד ממיני ה...קרפדה. (אגב, מישהו זה אינו חשוד בפנאטיות אורתודכסית מיוחדת - הוא אדם מודרני, לא דתי, המתארח בקהילתנו מידי פעם.)
....
תוקנה שגיאת הקלדה
תוקן על ידי - yirmiahu - 07/11/2005 0:41:15
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2005 00:58 |
|
| |
איני כנענית...
אך סבי ז" היה קוראני אלה
במלרע ובכוונה.
האם נהג כשורה?
בתודה ובהערכה
אלה
אשר לא הלכה בעצת
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2005 01:45 |
|
| |
אם אין לקרוא לילדה בשם "לילי", כי היא תגדל להיות אגואיסטית, האם גם אסור לקרוא לילדה בשם "פיפי", כי היא תגדל להיות בעלת פה גדול?
עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2005 06:10 |
|
| |
היהדות של היום, אינה היהדות שהיתה פעם.
פעם, כאשר נולדו ילדים, קראו להם (הוריהם) בשם: יהודי, יווני, רומי או סורסי, או ערבי.
היום, שואלים רב "מקובל" אם השמות "מתאימים".
פעם, גידלו חיות בבית, ועיטרו בהם בתי כנסת.
היום, אסור להלביש תינוקת בפיז'מה שעליה תדפיס של ארנבת, אך מצווה לחבוש את פרוותו על הראש.
עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2005 08:11 |
|
| |
נישט, קבל  כרגיל.
דומני, שאותם חסידים שהמציאו את איסור-הארנבת-על-הפיג'מה אינם הולכים עם שועל על הראש.
ועוד דומני, שהילדה המופלאה בילבי קרויה במקור פיפי. בתרגום לעברית שינו את שמה, מטעם מובן. אם כנים דברי, יש בכך תשובה לשאלת: אכן, מי שקוראים לה פיפי, יש לה פה גדול!
נוהל שכן
זה כאן!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2005 02:13 |
|
| |
השכן
<דומני, שאותם חסידים שהמציאו את איסור-הארנבת-על-הפיג'מה אינם הולכים עם שועל על הראש">
האדמו"ר האחרון לא חבש שטריימיל, אף שהיו מאדמו"רי חב"ד שחבשו שטריימליך, או ספודיק "גורי" למהדרין.
שמעתי "פעם" שהיה "סיפור" למדוע האדמו"ר לא חבש אותו, ושאינו שהוא לא רצה.
עולם הפוך אני רואה
תוקן על ידי - נישטאיך - 11/11/2005 2:19:32
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2005 12:12 |
|
| |
ב"ה.
השכן,
< דומני, שאותם חסידים שהמציאו את איסור-הארנבת-על-הפיג'מה אינם הולכים עם שועל על הראש >
אם כבר לזלזל, לדעתי מוצלח יותר: "עם 'שוואנץ' על הראש".
אך למה לזלזל?
באחד הבטאונים התפרסמה כתבה על הרה"ח ר' שמואל זלמנוב. הנ"ל הי'ה מקורב מאוד בבית האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, ועסק בכמה וכמה מענייניו. בין היתר סייע בהצלת פליטי השואה ובסידורם בארה"ב. אחד מתפקידיו הי'ה לתמצת את בקשותיהם בפני האדמו"ר. אחד הפליטים ביקש עזרה בהשגת שטריימיל. ר' שמואל חשב שכאשר עסוקים בלחם לאכול אין מקום לבגד-שבת ללבוש, אך הריי"צ קיבל את הבקשה באומרו כי אם זה הדבר שמדאיג אדם שניצל בעור שיניו מן התופת - יש לעזור לו בכך...
נישטאיך,
א. לאחר שעולה רעיון כזה:
< האם גם אסור לקרוא לילדה בשם "פיפי" > (וראה תגובתו של השכן בעניין),
חושבני שטוב מאוד שקורה זה:
< היום, שואלים רב "מקובל" אם השמות "מתאימים" >...
ב. < פעם, גידלו חיות בבית, ועיטרו בהם בתי כנסת >
בילדותי, שקדמה לשיחה האמורה בעניין בע"ח טמאים, כבר לא גידלו חיות בבית. אתה, שמבוגר ממני, אולי תלמדני: איזה בע"ח טמא גידלו בבית ועיטרו בו את בית הכנסת?
ג. < היום, אסור להלביש תינוקת בפיז'מה שעליה תדפיס של ארנבת >
לגופו של עניין:
הקצנת דברים היא שיטה דמגוגית מוכרת. האם איסור נאמר בדבר, או שמא המלצה ועצה טובה לשמירת נפשותיהם הזכות והטהורות של הילדים?
לצורך לימוד תורה, לשם הכרת המינים השונים - אפשר.
לשבחו של הקב"ה, "מה רבו מעשיך השם" - אפשר.
לעטר את ביהכנ"ס בחיות המרכבה, בסמלי השבטים, בחיות המוזכרות בדברי ר' יהודה בן תימא - אפשר.
כאשר רוצים ללמד אות, ומחפשים להמחיש ע"י תמונת בע"ח - מעדיפים תמונת בע"ח כשר וטהור - מה רע?
כדרכם של חסידים, כאשר שומעים רעיון טוב מפי רבם הם משתדלים בזה עד קצה האחרון - מה רע?
ד. < תוקן על ידי - נישטאיך - 11/11/2005 2:19:32 >
מה הועילו חכמים בתיקונם?
נישטאיך, ווען וועסטו שוין זיין צוריק דו?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2005 05:22 |
|
| |
yirmiahu
<"אולי תלמדני: איזה בע"ח טמא גידלו בבית ועיטרו בו את בית הכנסת?">
על חיות ועופות טמאים בפסיפסי בתי הכנסת העתיקים ראה: "עדויות מקוטעות לשימוש בביצי יענים כמצג עיטורי-סמלי בבתי כנסת".
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/shemesh-1.htm
עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2005 09:42 |
|
| |
>''בילדותי, שקדמה לשיחה האמורה בעניין בע"ח טמאים, כבר לא גידלו חיות בבית">
בזמני גידלו האנשים סוסים חמורים וכלבים, אך בזמנך גידלו הסוסים, החמורים והכלבים אנשים.
< היום, אסור להלביש תינוקת בפיז'מה שעליה תדפיס של ארנבת , הקצנת דברים היא שיטה דמגוגית מוכרת">
מה בין דברי והנאמר בשיחה, (לפי שערי הלכה ומנהג יו"ד עימוד רכו):
"ישנו אמנם מנהג המדינה לקשר ענינים מסויימים עם ציור של עכבר, אן חיה שאינה טהורה , ולדאבוננו חדר הדבר גם בחוברת ועיתונים שבשאר הדברים הם על טהרת הקודש, אלא שמפני סיבה שונה ומשונה שאינה מובנת כלל, לא שמו לב, שיש להשתדל ובפרט ילד קטן יראה רק דברים טהורים, אבל על כל פנים מובן ופשוט, שאין צורך במסירות נפש כדי לבטל מנהג ורגילות זו, אלא יכולים לפעול ובנקל דנקל, שמכאן ולהבא יהיו כל עיטורי הציורים בחוברות כו' מדברים טהורים בלבד".
אם איסור איסור לא נאמר בדבר, הרי המלצה לאיסור היה כאן.
<"נישטאיך, ווען וועסטו שוין זיין צוריק דו? ">
צוריק וו?
עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2005 11:29 |
|
| |
נישטאיך,
יש לך מקורות להתיר את השימוש בעכבר של המחשב?
נוהל שכן
זה כאן!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2005 11:38 |
|
| |
השכן,
בעכבר החומרה גדולה עוד יותר, שהרי הוא משבעת השרצים, והוא בכלל אבות הטומאה. אבל, פשיטא דמי שאינו שומע לדברי רבותינו הקוה"ט, מכניס לביתו מחשב ומשתמש באינטרנט הטמא, סופו שלא ימנע גם משימוש בעכבר (ויש אף כאלה שאינם מכבים את המחשב שבביתם גם בערש"ק, ונמצאו משתמשים במחובר). ועדיין יש לדון האם מותר לנסוע במכוניות פיז'ו (אריה), פרארי (סוס) ויגואר?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2005 01:27 |
|
| |
ב"ה.
נישטאיך,
< על חיות ועופות טמאים בפסיפסי בתי הכנסת העתיקים ראה: "עדויות מקוטעות לשימוש בביצי יענים כמצג עיטורי-סמלי בבתי כנסת" >
עדיין לא מצאתי בע"ח טמא שנהגו לגדלו בבתים ועיטרו בו את ביהכנ"ס.
בקישור אליו הפנית דווקא מצאתי שאברהם אופיר שמש אכן תמה על המנהג לקשט את ביהכנ"ס בביצי עוף טמא: "מעניין, שהכנסת הביצים שהם מוצר של עוף טמא למקום קדוש לא עוררה כל הסתייגות אצל הנוהגים כן, על אף שאין איסור בדבר". אולי הוא הושפע מן השיחה האמורה?
< בזמני גידלו האנשים סוסים חמורים וכלבים, אך בזמנך גידלו הסוסים, החמורים והכלבים אנשים >
מה גידלו בזמן שגידלו אותך? מן הסתם היתה זו רק פליטת הקולמוס...
< אם איסור איסור לא נאמר בדבר, הרי המלצה לאיסור היה כאן >
אכן, המלצה להימנע משימוש שלא לצורך בדמויות בע"ח לא טהורים.
שים לב למילים שאתה עצמך העתקת: "יש להשתדל"; "אין צורך במסירות נפש"; "יכולים לפעול ובנקל דנקל"; "עיטורי הציורים בחוברות". באותם הדברים שמעסיקים בהם את הילדים ומפנים את תשומת ליבם לבע"ח ראוי שיהי' אלה בע"ח טהורים. ברור, שמותר לנסוע על עגלה הרתומה לסוס כמו על מכונית המעוטרת בסמל זה.
< צוריק וו? >
וואו דו ווילסט, אבער ווער דו ביזס'ט.
גם_וגם,
< ועדיין יש לדון האם מותר לנסוע במכוניות פיז'ו (אריה), פרארי (סוס) ויגואר? >
לכשתמצא היתר לנסוע במכונית שברולט ולטוס במטוסי סוויסאיר, יותרו אלו בק"ו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2005 10:50 |
|
| |
ירמיהו
<"עדיין לא מצאתי בע"ח טמא שנהגו לגדלו בבתים ועיטרו בו את ביהכנ"ס">
גם לא תמצא.
את חיות הבית הם גידלו בבית, ואת בתי הכנסת הם עיטרו בחיות אקזוטיות שלא היו בבית.
<"אברהם אופיר שמש תמה על המנהג לקשט את ביהכנ"ס בביצי עוף טמא">
במה גרועים יותר ביצי עוף טמא, מהעוף עצמו שבו היו מקשטים את בתי הכנסת?
מה גרועים ביצי יענה מ"דמויות" ילדים שלא נימולו, בגלגל מזלות של פסיפס בית כנסת.
האם הוא חושב שכל בתי הכנסת היו אורטודוקסיים?
הרי היו ביניהם גם ריפורמיים.
למשל, בתי הכנסת שלא נמצאו בהם מחיצות.
עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
|
