"תמחה את זכר עמלק מתחת השמים; לא תשכח".

ירוחמשם,

אני אגיד לך מה מפריע לי - אנחנו מחנכים דור שלם, איזה דור, דורות שלמים של אנשים, שהשמדת עם היא דבר לגיטימי. אנחנו מחנכים אותם כי זוהי הוראה דתית וחובה קדושה. אנשים מאבדים את הרגישות שלהם לרצח. רצח נהיה מוצדק בנסיבות מסויימות. השמדת עם היא מוצדקת בנסיבות מסויימות. הפליה מוצדקת.

אלו ערכים שאנשים מאמצים, ואלו ערכים שמשפיעים ישירות על החיים שלי, שלך, ושל ילדינו.

הילדים שלי השנה הלכו לבית הכנסת ושמעו את קריאת המגילה. הם למדו שיש מצוה קדושה למחות את זכר עמלק. הם מפנימים שזו חובה. שזה לגיטימי. שזה מוסרי. הם לומדים על כך בבית הספר. הם שומעים על כך ברחוב. הם מאמצים אמות מידה ברבריות.

זה מה שמפריע לי.

לעוף

את יודעת מה ההבדל בינינו - ובין עמלק?

נחשוב רגע ע"פ דרכו של הרמב"ם - ששהתורה נכתבה לפי זמנה, וגם הקרבנות לא נכתבו אלא לדור של אז. אם כן, מי אומר, שלשיטת הרמב"ם, דווקא מחיית עמלק שייכת לכל הדורות? בספר משנה תורה נכתבו הרבה מאוד הלכות בענייני קרבנות, למרות דברי הרמב"ם במו"נ. אין שום הכרח שבעניין עמלק זה יהיה שונה.

אגב - שמואל כנראה לא השמיד את *כל* עמלק. אנו רואים בהמשך ספר שמואל, למשל במלחמות דוד, שעדיין היו עמלקים. אם כן צריך לחשוב שוב מה בדיוק היה אז.

מיכה המרשתי
שיטה יפה. למה לא להחיל אותה על כל המצוות?

מיכה,

מאיפה אתה יודע מה עמלק חושבים?

מאיפה לך שעמלקי כתב את מיין קאמפ?  אתה יודע לזהות עמלקים? יש לך מקרן מיוחד?

ייחוס תכונות מסויימות לעם מסויים הוא גזעני ולא מוסרי.  לקחת אנשים אינדווידואלים ולהרוג אותם בגלל ייחוס זה הוא ברברי. להרוג אנשים בגלל שאבות אבותיהם לפני 3500 שנה פגעו בעם שלנו הוא לא מוסרי.

זה שיש אנשים שעושים את זה זו בעיה. זה שאנחנו עושים את זה תחת מעטה דתי ומוסרי זו כבר הבעיה שלי.

לעוף

"ואם אלוהים קיים, אז יש רק מוסר אחד - והוא המוסר האלוהי - מי שפועל על פיו הוא מוסרי, ומי שלא פועל על פיו אינו מוסרי."

"מאיפה אתה יודע מה עמלק חושבים?

מאיפה לך שעמלקי כתב את מיין קאמפ?  אתה יודע לזהות עמלקים? יש לך מקרן מיוחד?"

מאיפה לי שעמלקי כתב את מיין קאמף? אני באמת לא אמרתי את זה. אבל דבר אחד בטוח: יהודי הוא לא. דבר שני בטוח: רשע הוא כן. דבר שלישי בטוח: הוא עם תלמידיו ושליחיו עשו זוועות בעולם. אם נניח, אייכמן יטען: חזרתי בתשובה. האם נקבל את דבריו? תקראי בספרו של גדעון האוזנר "משפט ירושלים" את ארבעת הפרקים הראשונים. ותחשבי מה התשובה.
את יודעת, יש עוד הבדל ביננו לבינם. אנחנו - אם אנחנו עושים דבר מזיק, אנחנו לא מכחישים. האמת היא אמת וזהו זה. הם יתרצו את עצמם באלף תירוצים כדי להינצל מעונש. האוניברסיטאות בגרמניה - לידיעתך - לא רק שלא היו מעוז הדמוקרטיה האחרון לפני השתלטות הנאציזם, אלא הם היו מהראשונות להצטרף אל הנאציזם. (כך קראתי בספרו של גדעון האוזנר, או בספרו של רודולף וורבה "ברחתי מאוושויץ". אינני זוכר באיזה משני הספרים קראתי זאת.)

תביני זה ממש לא אכפת לי מי עמלק הביולוגי וההיסטורי. מה שמשנה מי עמלק התרבותי. מי שדוגל בתרבות הזאת - הוא עמלק מבחינתי. מה את חושבת, שמיין קאמפף נכתב בשש שנים? שהוא שלט שש שנים בתודעת הציבור?

האם כל זה קשור לכל צאצאי עמלק באשר הם? לא יודע. אפשר לדון.

העובדה היא - שהיו אנשים מאוד מסויימים מעם מאוד מסויים - שהיו נאצים. העובדה שרבים מאותו עם קיבלו את הרעיונות הנאציים.

כבר כתבתי פעם שייחוס הוא לאו דווקא איזה דבר טכני של מי אביו ואמו הביולוגיים של האדם. ייחוס יכול להתייחס גם לתרבות וכד'. פוק חזי בעלמא.

"ויפן כה וכה וירא כי אין איש" - ראה ברוה"ק שאין גר יוצא ממנו. זו בדיקת "ייחוס" נכונה.

עזבי את כל זה. בואי נחשוב: אילו, מייד אחרי השואה, היו יוצאים כל עם ישראל, ומשמידים את כל משפחות הקצינים הנאציים וחייליהם. מה ניתן להגיד על מעשה כזה? אני לא קובע ולא אומר כלום. אני שואל אותך: מה ניתן להגיד על מעשה כזה? מה ניתן להגיד?

אמבר

למה לא? למה כן?

(וגם על ביקורת המקרא יש לי מה להגיד, כשנגיע לגשר נשפץ אותו)

לעוף,

זו באמת הסחפות מוגזמת- עם ישראל כבר למעלה משלשת אלפים שנה, מחנך- לפי דבריך- את כל הדורות על הציווי האכזרי הזה של השמדת עם,
 
והתוצאה?- עם ישראל היה לאחד העמים שוחרי השלום והפחדן  ביותר במרוצת  ההיסטוריה שלו, הרף החינוך שאותה את כה מגנה.

. את כל הזעם  והתסכולים שהיו מנת חלקו, הוציא ברעשנים וטפיחות רגל ויד על השולחנות, ואם תרצי להזכיר את- צהל- כצבא, הוא הצבא המוסרי בעולם, הרף החינוך הנ"ל,

להזכירך כי האומה הגרמנית, לפני מאה שנה, היתה האומה התרבותית בעולם.
 
לכל עם ואומה יש את האתוסים שלה, של רצח השמד והרג- בפועל ממש, ולא בתאוריה של רקיעת רגליים ורעשנים.

לפעמים הרוצחים הגדולים שלהם, הם גיבורי האומה והעם, אם תרצי דוגמאות בבקשה.

את מתרעמת על ילדיך שחזרו ממגילת אסתר,  עם מצוה קדושה של מחיית עמלק?
 
האם ראית ברחובות הערים החילונים, למה שם התחפשו הילדים?, לרוצחים בצורה זו או אחרת, בלי החינוך הדתי.

האמונה או חוסר האמונה בדת ישראל- אינה צריכה להשפיע על האתוסים והמיתוסים של העם, כל עם בריא יש לה את האתוסים,  רובם ככולם על מלחמות, של הרג, הרס והשמד.

כפי שודאי התרשמת ממה אני רגיל לכתוב בפורום, אינ מחסידי השיטה הדתית חרדית,בלשון המעטה, כתבתי כישראלי. 

_________________

מודה ועוזב

אגב, האם המוסריות - איננה רעיון אינטואיטיבי?
האם ניתן להוכיח שמעשה מסויים הוא מוסרי - והאחר לא?

לעוף כתבה:

"ירוחםשם,

איפה אתה רואה כאן ישירות מפי ה'?

אני רואה כאן ישירות מפי שמואל. (וכל זה בהנחה ששמואל כתב את ספר שמואל.... שוין)