"תמחה את זכר עמלק מתחת השמים; לא תשכח".

באמת שאין. יש אנשים טובים ורעים בכל אחת מהקבוצות שמנית.

ראיתי לא מזמן תוכנית דוקומנטרית על גנדי. הוא סחף ארבעים מיליון אנשים בעקבותיו, במרד הלא אלים שלו.  ראית איך שוטרים מכים באכזריות מאות מפגינים והם לא מחזירים אף מכה. כשהוא ניצח סוף סוף והבריטים עזבו את הודו, פרצה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין ההינדים לבין המוסלמים. היה טבח נוראי שאי אפשר היה להפסיק אותו. גנדי הרגיש שהוא נכשל, הוא הלך מכפר לכפר, וראה את תוצאות הזוועה בכל מקום. הוא פתח בשביתת רעב עד שיפסיקו את המלחמה. אותם האנשים שהלכו בדרכו הלא אלימה, מהם יצאו פרעות וזוועות איומות. יש ויש.

לנו היו את הקאפוס שלנו.... שמם של ישראלים לא מעטים מככבים בארגוני פשע בינלאומיים. אני לא רוצה לגעת בפרה הקדושה של סוגיית השליטה בערבים... יש גם לנו מעשי זוועה לא קטנים. לפתוח את העיתון נהיה מפחיד יותר מדי יום ביומו. אנחנו לא שונים מאף חברה מערבית אחרת, לצערנו. במה אנחנו בדיוק יותר מוסריים או נעלים על הגויים?

אנחנו כמו כולם. יש בינינו כאלו וכאלו.

אנו לא נבדלים מן הגויים בכלום. גם אם נגיד כל יום שלוש פעמים הם משתחווים ואנו משתחווים... לא יעזור לנו כלום. זוהי אבחנה מלאכותית פאגאנית.

תמיד יש כאלו וכאלו, אבל העם ככלל ,בזמן השואה היו עמים ששמחו על ההשמדה, ושיתפו פעולה מרצון ואמביציה לאומית.
 הפולנים- אושביץ וטרבלינקה ואחרים רובם ככולם מחנות ההשמדה הממוכנות. היו על אדמת פולין, כי היא היחידה שהסכימה בשתיקה לזה. ההונגרים הלאטבים הקוראטים האוקראינים וכ'

לעומתם הטובים יותר- הצכים הדנים הרומנים הסרבים היונים הבולגרים וכ'

יש יוצאים מהכלל בכל עם- לטוב ולרע, אבל יש עם מוסרי יותר, טוב יותר, ויש ההפך. זה מוכח מההיסטוריה האנושית.

העם הגרמני כבר בראשית התהוותו. היה עם אכזרי בלי כל רגש, אפשר ללמוד על זה, בהיסטוריה של רומי. מי היה המוציא לפועל של כל האכזריות במעשי הרומאים. הגרמנים!

_________________

מודה ועוזב

לעוף
ייחודו של עם ישראל אינה במוסריותו האולטימטיבית, אלא בהיותו נע בין קצוות עזים.

כשהם עולים, עולים עד לרקיע. כשהם יורדים, יורדים עד התהום......

_________________

אגב, אם כבר הוזכר גנדי, קראתי לא מזמן שהוא נהג להכות את אשתו ואף אמר "אהבתי אותה אהבה עיוורת ולכן הכיתי אותה" כך שגם הוא התנגד לאלימות וגם היה אלים.
קראתי זאת כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1_%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A6%27%D7%A0%D7%93_%D7%92%D7%A0%D7%93%D7%99#.D7.9E.D7.A9.D7.A0.D7.AA.D7.95_.D7.95.D7.9E.D7.95.D7.A8.D7.A9.D7.AA.D7.95

תוקן על ידי סנשו_פנשה ב- 01/04/2009 19:09:00

" "הייתי לאשתי", אומר גנדי, "בעל שאינו חוסך שבטו. בעיני הייתי מורה שלה ומשום כך ירדתי לחייה, כי אהבתי אותה אהבה עיוורת".

האם מישהו יכל להסביר את הקשר בין המשפטים הנ"ל?:
האם מורה אמור לרדת לחיי תלמידיו?
האם אהבה עיוורת גורמת לאלימות כלפי האהובה? לי היה נראה שההפך הוא הנכון.


"זה פשוט מאוד. עליך להיות השינוי שאתה רוצה לראות באחרים"-כמה אירוני.
זה ציטוט של גנדי .

לעוף

לא חושבת שדבריך הם אכזריים

האם לא את כתבת:
"מה שניתן להגיד על מה שעשו היהודים לאחר ביטול הגזירה בשושן.... "
?
היהודים עשו את זה כתגובת נגד "להיקהל ולעמוד על נפשם להשמיד להרוג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם טף ונשים..." זו היתה פעולת הצלה שבלעדיה אין לדעת מה היה מצבם. היהודים הרי תמיד היו עם בזוז ושסוי, בפרט בגלות שהוא היה מיעוט נרדף - הנרדף ביותר. במגפה השחורה - היהודים חלו פחות כי הם הקפידו על הגיינה של נטילת ידיים - אז האשימו אותם שהם מרעילים את הגויים. תמיד יש הסברים למה היהודים הם הרעים. את יודעת הטענות כמו למשל שסנחריב דיווח על הצלחה במלחמה ולא על הפסד - שווה לטענות שהתקשורת הערבית דיווחה על הצלחה יוצאת דופן בזמן מלחמת ששת הימים. זה שזה היה ההפך הגמור מהמציאות זה כמובן לא משנה, מה שחשוב זה שרוב כלי התקשורת במזרח התיכון דיווחו על הצלחה של הערבים, וזה כמובן מוכיח שזו האמת... האמת האבסולוטית, ללא ספק. היהודים הם היחידים שהוציאו עליהם פשקווילים (המילה המאוסה ביותר פה בפורום) מסוג "הפרוטוקולים של זקני ציון", ועוד יש אנשים בארץ בימינו שמסוגלים להשתמש בזה נגד יהודים, לא באותה חומרה - אבל עדיין. 

אבל כל זה לא מפריע לנו לחשוב שאנחנו הגזענים... אבל זה לא חדש, הרי כבר במגילת אסתר היינו כאלה, ולכן לא הפרזנו יתר על המידה בתיאור הרשעות של הגויים, וזה כמובן פותח פתח להאשים אותנו שוב... וזה שאצל הגויים זה הפוך בגלל שהם שקרנים, זה כמובן לא משנה. הרי אלה "העובדות". ש"לא את כתבת". ראי שוב בהודעתי לעיל, שהסברתי מה ההבדל בינינו לבין עמלק... ושוב לא דווקא עמלק הביולוגי.
 
"ולא שאתה עמלק"
האם לא את כתבת:
"אני מתכוונת שיש יהודים, ולא מעט, שביצעו ומבצעים זוועות לא קטנות בכלל. "
?

צר לי להגיד לך, אבל כשאני כותב - אני כותב בשם כל מי שמוכן לעמוד מאחורי דברי. ואם יש כמה יהודים שמוכנים לעמוד מאחורי דברי - ואת מכנה אותם עמלקים - אולי בגלל שהם הרביצו לאישה מסכנה - דבר חמור כשלעצמו - מבחינתי את מכנה אותי עמלק. (ואגב, דקדקן כמוני לא יכול שלא להעיר, שגם לא אמרתי שכיניתי אותי עמלק, אלא שאת מוכנה לזה. (מה זה דקדקן? מה יש אנשים יותר דקדקניים מאחרים?)) מיש שמרביץ לאישה - איננו עמלקי, אם כי זה כמובן חמור לעצמו. עמלקי הוא מי שבשנאתו כי רבה יוצא להילחם נגד עם שמנסה להשתחרר מכבלי עבדותו ופוסע את פסיעותיו הראשונות בדרך אל חירותו. עמלק עושה דברים כאלה - כי הוא מאמין שהעם הזה הוא נחות, ואסור לתת לו חירות. הוא רוצה שהעם המשתחרר יהיה לעבד עולם, או, האפשרות שאולי עדיפה מבחינתו - למושמד טוטאלית. עמלק הוא מי שמסגיר את שרידי ישראל ביום צרה. כל מי שמנסה להשתחרר מהצרות שלו - הוא תופס אותו, ועומד על הפרק להכרית את פליטיו - זה עמלק. נכון תמיד יש "בחינת עמלק", אבל צריך לזכור שזה רק "בחינת". ואגב יש מי שהמציא את זה לפניך "שדין יהודאין", זה מושג מצוי בתורת ברסלב. שדין - יהודאין. אבל עמלק האמיתי הוא גרוע יותר, פי כמה וכמה. כמו ההבדל בין לרצוח עם לבין להרביץ לעשירית ממנו. 

תגידי יש לך שם? כי איך אפשר לקרוא לך לעוף, אם יכול להיות שתוך יום אחד את תהפכי לאיזה עמלקית? ואולי כרגע את בכלל עמלקית, אז איך אני יכול לקרוא לך לעוף?
יש בכלל משהו יציב בעולם מעבר למוחשי?

"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" כמובן שאין הכוונה - אתה יכול להגיע למקומו, אלא להיפך... כך שזה ראיה לשיטתי. אולי התכוונת ל"אל תאמין בעצמך עד יום מותך שהרי יוחנן כהן גדול שימש שמונים שנה בכהונה גדולה, ולבסוף נעשה צדוקי". כמובן. אבל את יודעת, יוחנן כהן גדול שמש שמונים שנה בכהונה גדולה ומה קרה? נעשה צדוקי. את אולי לא שמת לב, כמו הרבה אחרים בימינו - אבל זה לא שינוי כ"כ קיצוני. ההבדל אז בין צדוקי לפרושי - איננו כמו בין ראש ישיבה לראש ממשלה. זה כמו (בלי להשוות) ראש ישיבה חרדי או ציוני. זה הבדל מזערי. ובאותם זמנים היו הרבה מאוד כהנים וגם כהנים גדולים שהיו צדוקים.

"השטן נמצא כרגע במוסקבה..." המשפט הזה לא נשמע טוב

להשמיד להרוג ולאבד גברים נשים וטף רק בגלל שהם נמצאים באזור גאוגרפי מסויים, או בגלל שהמלך הוציא גזירה להרוג את העם שלך הוא מעשה ברברי, מנוול ואכזרי. אין בכך שמץ של מוסריות. אבל אתה חייב למצוא תירוצים. זה בסדר... אמנות אבותיך בידיך.... יש לנו 3500 שנה נסיון בלתרץ תירוצים בכדי להראות כמה אנחנו יפים. אנחנו כמו כל אחד אחר. אין שום דבר מיוחד בעם היהודי.

אני לא מכנה אף אחד עמלק מהסיבה הפשוטה שאיני יודעת בכלל מהו עמלק. אז גם אתה לא עמלק.

ואם היה לך קצת ידע כללי, אז היית מבין מה המשמעות של "השטן במוסקבה". אבל למי יש זמן כשצריך לתרץ תירוצים?

תוקן על ידי לעוף_ברוח ב- 02/04/2009 11:18:30

אני חושבת שאכן יש תכונות שמאפיינות תרבויות מסויימות בגלל מסורת של אלפי שנים שהועברה מדור לדור - כמו קרירות, דייקנות, אדישות, שנאת השונה, נטייה לאלימות, סגפנות. אבל לא ניתן לייחס דברים באופן ישיר לתכונות תרבותיות, או גנטיות, או סביבתיות - קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה היה אותו גרמני רוצח עושה, אילו גדל כילד מאומץ במשפחה יהודית, למשל. מה שברור, שבכל אחד טמון רוע וטמונה גם חמלה - ונסיבות החיים יכולות להביא להתבטאות תכונה מסויימת על פני האחרת. אנחנו היהודים לא חסינים מפני שום תכונות אכזריות, דוגמאות מצמררות לא חסרות. ההכללה תהיה תמיד בעוכרינו.

מיכה המרשתי
באמצעות משחקי מילים אפשר להשוות קיום מצוות ציצית, להצלת ילד קטן מאנס שמאיים להתעלל בו ולהרגו. וחילול שבת, לשריפת משפחה שלימה על טפה בעודם חיים.
ועדיין ברור לכל בר דעת, בעל רגש אנושי אלמנטרי, שיש הבדל בין אלו לאלו. נכון ששימוש במילה 'מוסר' יכול לעורר כל פעם מחדש דיון פילוסופי על היחסיות של המוסר ולהסיט את הויכוח למשמעות המילה. למרות זאת, באדם שנפשו תקינה ולא עוותה על ידי הסתה או שטיפת מוח או מחלת נפש, התעללות או רצח של תינוק תיתפס תמיד כמשהו שלילי.