|
|
| נשלח ב-5/8/2008 03:27 |
|
| |
בירושלמי כתובות פ"א ה"ב: בת שלש שנים ויום אחד ונמלכו בית דין לעבר את השנה (נמצא שעדיין איננה בת שלש) - בתוליה חוזרין, ואם לאו - אין בתוליה חוזרין.
אם על ידי קביעת חכמים המציאות משתנה, אם כן אין צורך שחז"ל ידעו מדע, די בכך שהם יחליטו מה נכון לדעתם, והמדע יאלץ לשנות את פניו.
(על פי זה נ"ל לחדש בס"ד חידוש נפלא ואמיתי, כל זמן שחכמים סברו שהעולם שטוח - הוא היה שטוח, רק כאשר נתגלה הזוהר, בו כתוב שהעולם עגול - יכול היה העולם להפוך לעגול).
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 08:43 |
|
| |
אני_בעודי הלא כידוע דעת תורה לא פסקה, אז מה ימנע מחכמי דורנו להחליט שהעולם שטוח וכולם יראו שהכל אמת?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 09:53 |
|
| |
בעל ואני בעודי,
אם כן, ביטלנו פר העלם דבר של ציבור, וכל טעויות בי"ד, שהרי בעת שטעו כך אכן היתה האמת. כשהם פסקו שהאישה מותרת אז בעלה ודאי היה מת, ומה שהוא בא אח"כ ברגליו זה רק מכוח תחיית המתים שהתרחשה לו (ומכאן ראיה לחקירת רא"ו לגבי אישתו של אליהו ואשת אדם בתחייה"מ), וכן עוד על זה הדרך. ומשכתבו רבנן דקיסרי את מה שכתבו, הפך פאיי להיות שווה 18 וחצי, ורק אחרי מותם לאויטו"ש הוא חזר להיות 3.14 כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.
וזה נראה לי חידוש נכון ואמיתי לאמיתה של תורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 10:01 |
|
| |
.. ולפי אלה הסוברים שתלמוד וזוהר הלכה כתלמוד, להם נשאר העולם שטוח עדיין והצילומים על עגילותו נעשה ע"י הסוברים שהלכה כזוהר והכל בא חוץ ממקומו בשלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 10:32 |
|
| |
כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעבודה זרה דשריא (מגילה כב ע"ב).
רבותי, ממי אתם עושים כאן ליצנות ???!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 10:37 |
|
| |
אני בעודי
1. המאמר שהבאת מדבר על קביעות זמנים ולא על שינוי טבע , חז"ל קובעים את ההלכה , וטבע התלוי בגיל הזמן משתנה על פי קביעת הזמן של חז"ל , וזו המשמעות של קידוש החודש על פי בי"ד.
2. חז"ל אף פעם לא חשבו שהעולם שטוח , וחבל שכתבת דברים שהביאו את חברי הפורום לזלזל בחז"ל.
תוקן על ידי דורש_אמת ב- 05/08/2008 10:41:11
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 10:43 |
|
| |
בר בי רב
מזה שהפכו את חז"ל לעבודה זרה!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 12:23 |
|
| |
קוני,
הקדמת אותי. אכן הליצנות היא ממי שהופך את חז"ל לעבודה זרה, וראוי לעשות מזה ליצנות. וראה ריש 'פחד יצחק' על פורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 13:29 |
|
| |
מיכי
אני חשדתי שאתה מלגלג גם על הירושלמי שהובא בתוס' , ושאני_בעודי הביאו לעיל,
אינך יכול להתעלם מרוב של לומדי התורה בכל הדורות (ובפרט חכמי צרפת בעלי התוס') שאכן קבלו כך את הדברים בתמימות.
אמנם, איננו מסוגלים להסכים עם מה שנראה היפך המציאות, אך חלילה לנו ללגלג, ועלינו לזכור שעל אף שבידיעת הטבע והמדעים אנו בודאי עולים עליהם, אך בתורה וברוחניות בכלל, אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים.
וכבר פירש ע"כ בעל השפ"א : אם אנו יודעים ומכירים בכך שראשונים כמלאכים, אזי יש לנו את הזכות להיקרא בני אדם, אולם אם אנו חושבים את הראשונים לבני אדם שכמותינו, מוכיח הדבר שאין אנו והשגותינו, אלא כחמורים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 15:22 |
|
| |
ואנוכי הק' לענ"ד הראשונים היו בני אדם כמונו. אמנם דעתם היתה ישרה וקרובה יותר לדעת תורה.(ראה 'שתי עגלות', שער שלישי). אבל הקביעות לגבי כוחם של חכמים לשנות את המציאות ודאי שאין בהן ממש. הרי אפשר להעמיד זאת בניסוי ולראות, וכבר היו דברים מעולם.
אמנם לגבי בת שלוש ידועים דברי תוס' והש"ך, אבל לענ"ד זו אינה פשטות הירושלמי. ובדורנו (שכבר מסינים שקביעות על המציאות יש להעמיד לניסוי) מי שחושב כך הוא מן המתמיהין. אמנם על הש"ך והתוס' הייתי מהסס מאד מללעוג, ובזה אני מסכים לדבריך (שכן אין לדון אותם אלא בנעליהם ובמקומם, ואז לא היתה מודעות לחשיבות הניסוי האמפירי, וכל המדע אז היה עורבא פרח ספקולטיבי, בעקבות אריסטו).
ובכלל, הראיות שחכמים טועים בפסיקותיהם, בהלכה ובמציאות, מפוזרות בכל רחבי הש"ס (לדוגמא, האם בכלל צריך מקור 'אתם אפילו שוגגים/מזידים', אם המציאות משתנה בעקבות הפסיקה?), ואני לא רואה כיצד תוס' והש"ך יכולים/רוצים להתווכח על כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 16:43 |
|
| |
הרמב"ם מביא בהקדמה למשנה "ועוד: השכל המכזיב עדותו יותר נאמן מעדות העין שרואה אותותיו"
ובכן לפנינו תימה גדולה: אם חז"ל אמרו שהעולם שטוח ואני רואה אותו עגול אך עדות השכל אומרת לי שהם צודקים אז השכל נאמן והעולם שטוח.
אך מה אעשה כשהשכל אומר לי שחז"ל יכולים לטעות?
_________________
יק
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 18:05 |
|
| |
אז עליך לוותר על הסברא שהם בהכרח צודקים בעניין זה. הם פשוט טעו, כדרכה של תקופתם.
ואולי כאן המקום להעיר על דברי דורש אמת בהודעתו האחרונה, שברוח קדשו ובבקיאותו הנפרזה חידש שחז"ל מעולם לא אמרו שהארץ שטוחה. וברוך שבחר בו ובמשנתו. אבל מה לעשות שהן כמה סוגיות ערוכות בש"ס (לפחות הבבלי, והירושלמי כנראה שיטה אחרת לו בזה, ובודאי התכוין לשיטת הירושלמי, שגם בה יש לדון), שמדברות על מסלול השמש מעל ומתחת השמים והארץ, ותולות את ביה"ש והזריחה במעבר של השמש לרוחב ה'מלבן'. ועיין סוגיית פסחים גבי מדוע מעיינות חמים בלילה, ותרווה רוב נחת (עם עוד שיקולים מדעיים שגויים לגבי חימום המעיינות ע"י השמש שעוברת מתחתם).
ושוב אבהיר שלא באתי לזלזל ברבותינו בעלי התלמוד, אלא רק להוכיח שהם טעו בעניינים מדעיים. כמו שבעלי התלמוד וההלכה של תקופתנו יכולים לטעות בעניינים מדעיים, שכן הם שואלים את המומחים. גם חז"ל שאלו את המומחים (כפי שרב היה 13 שנה אצל רועה בקר ללמוד לראות מומי בהמות), ובטעויותיהם טעו גם הם.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 18:21 |
|
| |
אצ"ל "טעו" ודי אם נאמר "דנו לפי הקשרם ובהקשרנו היו דנים אחרת" ואולי זה מונח בעומק דברי אני_בעודי.
ברב"ר, הזעקתך את אמרת השפ"א להגנת גדלות חז"ל הזכירני את שמספרים שילד אחד בשטיבל גור לא נזהר והשליך ספר שפ"א בביזיון. נזעק אחד החסידים וגער בו: "וואס מיינסטע? אז דאס איז עפעס א חימעשל?" [מה אתה חושב? שזה איזה חומשון?].
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 18:24 |
|
| |
רב מיכי
מסכים עם דבריך דברי נכתבו על דרך הציניות.
_________________
יק
|
|
|
|
|