"שאלה בעיר מערי המוריאה אשר יושבים תחת מלך א' שמניח לישראל לשמור דתם יש להם
הסכמה קדומה בחרם חמור שלא לרקד אנשים עם נשים כי אם בעל עם אשתו אח ואחותו וכו'
וההסכמה היא לה' שנים ואם מעלת אנשי הועד לא יכריזו בטולה קודם הה' שנים תתקיים חמש שנים אחרות ועמדה זמן רב ויהי היום כמו ט"ו בחורים חלו פני מעלת אנשי הועד שיבטלו ההסכמה הנ"ל בכלות הה' שנים ומעלת אנשי הועד הנ"ל כאשר נודע להם מפי איזה מגידים שיש איזה בחורים שלא בחר ה' בהם שעוברים על ההסכמה ומרקדים עם נכריות ונשים האסורות כפי ההסכמה חשבו בלבם שמא טוב הדבר למלאת שאלת הבחורים הנ"ל לבטל ההסכמה בכלות הזמן כדי שלא יעברו על החרם* כי אף שלא נתברר הדבר בב"ד מהעוברים על החרם במרד ובמעל מ"מ
נתאמת הדבר אצלם אף בלי עדים. ובהיות שחשבו בדעתם שאם יעמדו על הדבר לברר מי ומי היה השטן שרקד עם אשה האסורה כפי ההסכמה ויענישוהו ויכריזו אותו למוחרם ולמנודה אם
יודע הדבר למלכות לא ייטב הדבר בעיניו בהיות שכפי דעתם ונימוסיהם אין להשגיח בדברים כאלה. א"כ טוב להתיר ההסכמה כדי שלא יכשלו בעון החרם. או דילמא ניזיל לאידך גיסא ונאמר שיש לקיים ההסכמה כדי להציל מהאיסור אותם שעד עכשיו נזהרים מחמת החרם שהם המרובים שבהתרתו ירקדו עם הנשים ויעשו איסור ונשאלתי כדת מה לעשות".
וראה שם את תשובתו השלילית של החיד"א.
פורסם בקישור הבא:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=7&topic_id=1001236