|
|
| נשלח ב-4/4/2005 00:37 |
 |
| |
יבוסי
שאלה טובה מאוד, אנסה את חלקי להיות מליץ יושר.
ישנם מספר מאפיינים ייחודיים לחברה החרדית, המבדילים אותה מהקבוצות האורטוקסיות האחרות. אכתוב בעיקר את שתי הנקודות המרכזיות המסתעפות לענפים רבים.
א. מחויבות מוחלטת להלכה ולמסורת החברה החרדית מחויבת באופן מלא לפרטי ההלכה כפי שנקבעו במרוצת הדורות, גם כשמסיבות שונות הדברים אינם רלוונטיים כ"כ בימינו. מסיבה זו שומרת החברה החרדית גם על הלבוש שהיה נהוג באירופה ועל השפה הייחודית, מתוך כבוד והערכה לאבות אבותינו. היחס המיוחד לדורות קודמים ניכר בדרכים רבות ומתבטא בהפלגה בעניין "ירידת הדורות", כשאנו משוכנעים שהדורות שקדמו לנו היו טובים יותר בכשרונותיהם במידותיהם בצדקותם ובכוחותיהם הנפשיים והגשמיים.
קטנותינו מונעת מאתנו את היכולת לשנות דברים עפ"י המצב העכשווי וגורמת לנסיון לעצור את השפעת הקידמה המחשבתית והטכנולוגית, כך אנו אמורים להמנע מחשיפה לחשיבה המערבית ולהמנע משימוש ברדיו בטלויזיה ובאינטרנט.
ב. הסתגרות החברה החרדית בפרט במדינת ישראל דוגלת בהתבדלות מוחלטת מהחברה הכללית, במגורים, במוסדות החינוך, בעבודה, בעיתונות, בתרבות ובכל דרך נוספת, כשהאדם החרדי עשוי לעבור את כל חייו עם מינימום מגע עם העולם החיצון. התבדלות זו הוכיחה את עצמה במשך עשרות שנים כדרך הטובה ביותר למניעת נשירה והיא העומדת בבסיס ההתנגדות לשרות בצה"ל, להכשרה מקצועית ואקדמית ולהשתלבות במעגל העבודה.
דומני שהקו המנחה של כל הוראות הרבנים הן ההקפדה על שתי הנקודות הללו, אלא שכאן באה שאלתך האם הרבנים אינם יודעים לקרוא את המפה ואינם מבינים את שינוי הנסיבות?
גם כאן התשובה מורכבת להבנתי משתי נקודות מרכזיות
א. זקנה מופלגת המנהיגות הרבנית בציבור החרדי נמצאת תמיד אצל גדולי תורה ויראה בני שמונים ומעלה, הסיבה לכך היא כאמור "ירידת הדורות" והיחס המכובד לדור הקודם, יחד עם העובדה שהמנהיגות נשארת אצל האדם עד יום מותו. מטבע הדברים המבוגרים מתקשים תמיד להכיר את הלך הרוח בקרב הדור הצעיר גם כשמדובר בהפרש של 20 שנה וק"ו כשמדובר בהפרש של כשלוש דורות [60 שנה]. גדולי הדור נשענים על אינפורמציה ממקורביהם שגם הם כבר בני 50-60 ואינם מחוברים מספיק להלך הרוח בקרב הציבור הרחב.
ב. הצלחה מוכחת הצלחתה של היהדות החרדית בדור האחרון נגד כל התחזיות והפרשנויות על העלמותה מן המפה, חיזקה את האמונ בצדקת הדרך ובבלעדיותה ועל כן נעשה נסיון מתמיד לשחזר את השיטות שהוכיחו את יעילותן. לדוגמא, הצלחת המאבק בטלויזיה גורמת לרבים לדמיין שגם את האינטנט והפלאפונים ניתן יהיה להעלים מהרחוב החרדי. הצלחת הכוללים במשך שנות דור, משכנעת עשרות אלפים שניתן ליות טוב גם בלי להצטרף לעולם העבודה וכו'.
ניתן עוד להאריך ולהרחיב בעניין, אולם נדמה לי שדי בכך להבין את העיקרון.
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2005 01:11 |
|
| |
מתוך אשכול העוגן: "חוקת הפורום" הודעה שניה.
התרא(ע)ה:
כותב שיתעקש לכתוב בכל אשכול תוספות שאינן ממין הענין, ויתעלם מהתראות - ייחסם.
מיימוני בשם ההנהלה
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
(קעלעמר)
תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 04/04/2005 1:25:10
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2005 12:52 |
|
| |
בןאישאחד
אני מביא מדברי הרמב"ם בסוף ההקדמה למשנה תורה, אם לא נעלמו ממך והתכוונת למשהו אחר, נא פרט.
"וכל בית דין שעמד אחר התלמוד בכל מדינה ומדינה וגזר או התקין או הנהיג לבני מדינתו, או לבני מדינות--לא פשטו מעשיו בכל ישראל: מפני רוחק מושבותיהם, ושיבוש הדרכים; והיות בית דין של אותה המדינה יחידים, ובית דין הגדול של שבעים בטל מכמה שנים קודם חיבור התלמוד.
לפיכך אין כופין אנשי מדינה זו לנהוג במנהג מדינה אחרת, ואין אומרין לבית דין זה לגזור גזירה שגזרה בית דין אחר במדינתו. וכן אם למד אחד מן הגאונים שדרך המשפט כך הוא, ונתבאר לבית דין אחר שעמד אחריו שאין זה דרך המשפט הכתוב בתלמוד--אין שומעין לראשון, אלא למי שהדעת נוטה לדבריו, בין ראשון, בין אחרון."
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2005 19:17 |
|
| |
בו איש אחד,
סמכות זו לא פסקה מעולם. אם יחליטו כל גדוי הדור (או בי"ד הגדול, או הגדול שבדור, כר"ת והרי"ף) על משהו יהיה לכך תוקף הלכתי של גזירה או תקנה. הבעיה היא רק טכנית: אין הסכמה של כל הגדולים.
באשר לבעיה של הוראות ללא הבנה וללא התעמקות, וקבלת החלטות שגויה מכל הבחינות, זוהי בעיה קשה מאד. ממש בימים האחרונים התחדש לי שורש חשוב שלה: אין מוסד שבו מתנהל דיון רציני על ההכרעות הללו. כל רב צריך לקבל החלטות לבד, ועל כן הוא סומך על אחר. הראשון שלוקח את ההחלטה (פעמים רבות זה עסקן, או אידיוט אחר), מושך אחריו את כל השאר. הוא גם לא שומע דעות אחרות, ולא שוקל ברצינות את המשמעויות.
החלטות מתקבלות בלשיכה השחורה של מישהו, ואין לו עצמו ביקורת על הכרעותיו. אדם בודד, אם אינו נביא, לא יכול שלא לטעות ולקחת בחשבון את כל האפשרויות.
אני פוגש בימים אלו ממש מקרה כזה בירוחם עיה"ק, בה רב הקהילה מקבל החלטות פוליטיות ןתורניות לגמרי לבדו, ללא כל מוכנות לייעוץ וגורם מייעץ, ולכן הוא טועה מכל בחינה שהיא (על אף שהוא ת"ח גדול, ואיש חשוב וגדול באמת).
זזה מחדד לי מאד את הנקודה הזו.
מה שחשוב כאן הוא שזו אינה בעיה מהותית, והיא לא אינהרנטית לחרדיות (בניגוד ללדיאגנוזות האחרות כאן). היא ניתנת לתיקון בקלות יחסית. בלי לפגוע בכובודו של גדול הדור, או גדול המקום, או השד יודע מה, הוא יכול להתייעץ ולשמוע ברצינות עמדות אחרות, ורק אח"כ להחליט. אם היה אפשר לערוך הצבעה (ולהתחיל בקטן), ולא רק לשמוע ייעוץ, היה עוד הרבה יותר טוב.
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2005 19:50 |
|
| |
הרב מיכי
אע"פ שאני מכבד מאוד את דעתו הרחבה של מר, במחילה מכבודו,
עיר הקודש יש רק אחת.
[כלים א ו]
ומדוע לא יראתם לדבר?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2005 20:57 |
|
| |
שובקש, אף שקטונתי ממחמאותיו של מר, כבר אמרו רבותינו ז"ל: 'איפה שאני שם המזרח' (שם, שם).
בכל אופן, תודה על ההערה. לקחתי לתשומת לבי. ואולי עיירה שאני...?
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2005 03:16 |
|
| |
בןציון
ד"ר (או יותר מזה) מנחם פרידמן הוא חבר שלך?
מעניין
כתיבת ניירות עמדה כבר עושה אותך חבר שלו?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2005 08:09 |
|
| |
בןאישאחד
עוד קצת.
לפניך מתוך שו"ת יחל ישראל-(הרב לאו) סימן יח:
"הנה כלל ידוע בפוסקים, דאין גוזרים גזירות אחר חתימת התלמוד, ומקורם הוא בתשובת רב שר שלום גאון, (תשובות הגאונים חמדה גנוזה סי' עז), שכתב:
"כל דבר שלא גזרו רבותינו הראשונים אין אנו גוזרים, אפילו דבר שיש לחוש לו ביותר אין אנו חוששים". (וראה גם בשו"ת הריב"ש סי' קכה וסי' רמא וסי' שצ, ובמהרי"ט אלגזי בבכורות פ"ה אות מא, ובבית - יוסף או"ח סי' תסב ועוד).
אבל הסכימו הפוסקים שעושים תקנות בהסכמת הקהילות, (ראה בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג סי' תכג, ובשו"ת רבינו גרשום מאור הגולה סי' סז, ובשו"ת הרשב"א ח"ב סי' קז וסי' קיא וסי' רעט ובח"ה סי' רפז, ובתשובות המיוחסות לרמב"ן סי' סה, ובשו"ת התשב"ץ ח"ב סי' קנט, ועוד).
יש שוני עצום בין תקנות, אשר לגביהן אין כל הבדל בין שהן מלפני חתימת התלמוד או לאחריו, לבין הגזירות אשר לדעת הכל מוגבלת סמכות חכמים בהן לאחר חתימת הש"ס".
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2005 18:28 |
|
| |
מאמר של תמר רותם ב"הארץ" על הפרשה
הרב שהתאבק עם תנינים
מאת תמר רותם
כל עוד כינה עצמו "רב גן החיות" ואכל חגבים, נחשב לקוריוז, אבל כשהחל לפרסם ספרים המנסים ליישב בין חוקי האבולוציה לתורה החלו הצרות
חטאו הראשון היה שאהב אריות, דובים ופילים מילדות. בתרבות שבה הטבע לא נחשב לעניין לגיטימי, והסקרנות והמשיכה לידע כללי עלולות להתגלות כשדה מוקשים, הרב נתן סליפקין סימן את עצמו כחריג. סליפקין, בן 29, יליד אנגליה, בעל הסמכה לרבנות, אוטודידקט בכל הקשור למדעי הטבע וזואולוגיה, נחשב לקוריוז בישיבה החרדית בירושלים שבה למד בצעירותו. אבל כל עוד נותר כזה, למשל כשהתאבק עם תנינים ואכל חגבים להנאתו - הוכחה ניצחת שמדובר בחיה כשרה למאכל - כמתואר בכתבות עליו ובאתר האינטרנט שלו zootora, פעל באין מפריע. כל עוד כינה עצמו רב גן החיות (zoo rabbi) והדריך תיירים יהודים מחו"ל בשבילי גן החיות התנ"כי בירושלים, איש לא שמע את שמעו. אבל כאשר העז ופירסם סדרה של ספרים המנסים ליישב את הסתירות בין המדע לתורה, החלו הצרות. סליפקין אמנם טרח ואסף הסכמות של רבנים חרדים חשובים בארה"ב שהציג בספריו, הכתובים בשפה האנגלית, כמו הרב שמואל קמינצקי, ראש ישיבת פילדלפיה, בנו של אחד מגדולי הדור הקודם בארה"ב, הרב יעקב קמינצקי. אך כאשר הספרים נעשו פופולריים בקרב חרדים (בעיקר דוברי אנגלית), הם היו לצנינים בעיני הרבנים.
סליפקין, המרצה בכל העולם על מדע ויהדות (בארץ הוא מרצה קבוע במדרשת מוריה ובישיבת "לב התורה" בירושלים), מערער בגלוי על הטאבו החמור מכל בהשקפה החרדית, שלפיו תיאוריית האבולוציה היא כפירה ואילו סיפור הבריאה הוא הגרסה הרשמית והיחידה. הוא מציג את האפשרות ששתי הגרסאות ידורו בכפיפה אחת. בספרו "מדע התורה" הוא מסביר, למשל, שתיאור הבריאה יכול לכלול את תיאוריית המפץ הגדול או לעמוד במקביל לה. במקום אחר הוא אומר שגיל העולם הנקבע על ידי הכרונולוגיה של טבעות העצים או שכבות הקרח מצביע בבירור על כך שהעולם הוא בן יותר מ-5,765 שנה.
בניגוד לדימוי של חובב טבע כטיפוס צבעוני וכריזמטי, הרב סליפקין הוא בחור צנום בעל חזות אופיינית של בחור ישיבה, ללא חתימת הזקן. הוא מתגורר בבית שמש ומשתייך לקהילה החרדית הדוברת אנגלית במקום. הוא אב לשני ילדים, שהצעיר בהם נולד השבוע. הוא עצמו נולד וגדל באנגליה במשפחה שאפשר להגדירה כמשתייכת לזרם האורתודוקסיה המודרנית. ב-96' הגיע לישראל ולמד בישיבה "חסדי שמואל" בשכונת שערי חסד בירושלים. בהמשך "עשה עלייה". מכר מבית שמש מספר כי בישיבה שלמד בה, המיועדת לצעירים מחו"ל ("חוצניקים" בז'רגון החרדי) במטרה לקרבם ולחזקם, הוא נחשב לעוף מוזר בשל התעסקותו בענייני טבע.
סמוך לימים הנוראים אשתקד גילה הרב סליפקין בחלחלה, מפשקווילים שנשאו את שמו באותיות קידוש לבנה שהודבקו על קירות בירושלים, כי נהפך למטרה להתקפה מצד הקיצונים כמחבר דברי כפירה. בהמשך, ראש בית דין העדה החרדית הרב משה שטרנבוך גינה במכתב את הספרים והאשים את המדענים ברצון להחליף את הנסים שנעשו בששת ימי הבריאה בתהליך טבעי ואקראי המטיל ספק ביכולת הבורא. "והלא ידוע לכל, שגיל העולם הוא פחות מ-6,000 שנה", כתב. בשבועות הבאים סליפקין הותקף מצד כל שדרות המגזר החרדי. כעשרים רבנים חשובים מחו"ל ומישראל, ובהם מנהיג הליטאים הרב יוסף שלום אלישיב, שדעתו נחשבת מכולם, הרב יהודה לייב שטיינמן והרב שמואל אויירבך, הכריזו שהם רואים בספריו דברי מינות וכפירה ולכן מחרימים אותם. בנובמבר ספריו גונו גם בכינוס אגודת ישראל בארה"ב. ולבסוף, בינואר, גם ביטאון תנועת דגל התורה, "יתד נאמן", יצא נגד הספרים.
ההתקפה היתה חמורה במיוחד, מכיוון שכלל לא ניתנה לסליפקין ההזדמנות להגן על עצמו, ונראה שהכוונה היתה לנתק אותו ממקור פרנסתו. כתוצאה מהחרם, לדברי תושבי רמת בית שמש, רב בית הכנסת שלו קיבל דרישה לסלק אותו מהקהילה. לדברי מכריו, הוא היה שבור בשל כך, ואולי אף יותר משום שהוצאת הספרים "תרגום" וחברת שיווק הספרים "פלדהיים" בארה"ב הפסיקו לעבוד אתו. מגזין האינטרנט של אתר "אש התורה" מחק את כל כתבותיו.
אבל לא איש כסליפקין יתייאש. הוא העביר את שיווק הספרים להוצאה קטנה וצעירה בארה"ב ובתוך זמן קצר הספרים המוחרמים נהפכו ללהיט. שניים מהספרים Time of"
"Tora ו"Camal Hare and Hyrax" אזלו מהמלאי ונהפכו לפריט לאספנים. באתרי מכירות באינטרנט הוכפל, שולש ויותר ערכם של הספרים האחרים.
הדיון על "פרשת סליפקין" בפורומים של יהודים באינטרנט הלך והתלהט. הדי הפרשה הגיעו ל"ניו יורק טיימס". בכתבה שהתפרסמה לקראת סוף מארס, נמנע סליפקין מלהתראיין או להגיב, כפי שנהג גם ביחס לכלי תקשורת אחרים, כדי שלא לפעול חזיתית נגד גדולי התורה. אבל הוא ניצל את אתר האינטרנט שלו כדי להסביר את עצמו ולהשמיע את דעותיו. במאמר ב"הצופה" לפני כחודש התרשם הרב יהודה הנקין, רב ממוצא אנגלו-סקסי ותושב שכונת קרית משה בירושלים שעקב אחרי הפרשה באינטרנט, שהפרשה "העסיקה אלפים". הוא סבור שיש כאן עניין חסר תקדים: "ספרים נפסלו לקריאה והורדו מהמדפים, את מי זה כבר עיניין?... הפעם מי שספריו נאסרו לא קיבל את דין הרבנים", הוא כותב. אין ספק שהפרשה משקפת שוב את כוח האינטרנט ככלי מחתרתי להעברת דעות.
בשיחת טלפון אומר גיל סטודנט, בוגר ישיבה יוניברסיטי ובעל הוצאת "ישר" המשווקת את ספריו של סליפקין בארה"ב (הוצאה המתמקדת בספרי הלכה וטבע ברוח היהדות), שהחרם פגע באלפי חרדים, רופאים ובעלי מקצועות חופשיים. "לעומת רבנים בישראל, שפשוט חסר להם ידע, לחרדים הללו יש הבנה במדעים", הוא אומר. "הרבנים מתגוננים. רובם לא קראו את הספרים כלל, הם לא יודעים אנגלית". לדבריו, בקרב דתיים וחרדים אמריקאים משכילים, התיאוריות המדעיות המקובלות בעולם המודרני הן סטנדרט ואין עליהן ערעור. לשאלה, מדוע הרבנים האמריקאים שנתנו מלכתחילה את ההסכמות לא מתייצבים ומגינים על הספר, הוא נותן תשובה לא מספקת: "הם לא רוצים לפתוח במלחמת אזרחים".
הנקין, לשעבר רב אזורי של עמק בית שאן, מחברו של ספר שו"ת בארבעה חלקים ומי שנחשב לסמכות הלכתית בקרב הציונות הדתית, מסכים עם גיל סטודנט. הוא סבור שפרשת סליפקין משרטטת מפה חדשה של זרמים וקואליציות בתוך החרדיות האמריקאית והישראלית. לעומת רוב החרדים בארץ, המתייחסים בחשדנות למדע ולמדענים, חרדים רבים בארה"ב אינם חשים עצמם מאוימים על ידי המדע. הם לא מזדעזעים מהפרקים הנועזים ביותר במשנתו של סליפקין, המנסים ליישב את תיאוריית האבולוציה עם סיפור בריאת העולם, ואף לא מניסיונו לדון ברצינות בשאלת שנות העולם. "אחרי הכל אלה כלל לא עמדות חדשות", אומר הרב הנקין. "סליפקין מצטט מביקורת הראשונים (פרשני התלמוד שפעלו במאות ה-11 עד ה-15) על דברי חז"ל. בין הראשונים מוסכם שבתלמוד קיימים דברים שאינם מתאימים למה שקיים בטבע". כך, למשל, הוא מסביר כי ההיתר של חז"ל להרוג כינים בשבת ניתן על סמך זה שהכינה אינה מזדווגת - בניגוד לעובדות הטבע. כמו כן הוא מסביר בעיות שונות בחלוקת החיות לכשרות ולא כשרות ואת המקורות ליצורים מיתולוגיים כמו בת ים וחד קרן.
"בציבור החרדי זה לא מקובל לבקר ולהשוות את דברי חז"ל, והניסיון לעשות כך חרה לרבנים". התפישה הקלאסית של החרדים, הוא מסביר, היא שכל הידע בעולם כבר קיים בתורה, וגדולי הדור יכולים להבין במדע וברפואה דרך ידיעותיהם בתורה. בפולקלור הרבני יש סיפורים החוזרים על עצמם - ובהם סיפורים ידועים על החזון איש, למשל, שהביט בתצלום רנטגן ושלף דיאגנוזה, לפליאת מומחי רפואה. העניין היחיד, לדברי הנקין, שהחרדים מסכימים עליו הוא בסוגיות רפואיות מסוימות. "חז"ל מזכירים תרופות למחלות שכבר בימי הגאונים, 300-200 שנה מאוחר יותר, ראו שאין בטבע. במקרה זה החרדים מוכנים להודות בלשונם ש'נשתנה הטבע'". גם הנקין מבקר את הרבנים החרדים על שפסקו בלי לקרוא את הספרים בעצמם.
הרב הנקין סבור שהניסיון של הרבנים לעצור הסתננות של דעות ליברליות יותר לציבור החרדי לא יצלח. לדבריו, ניסיון זה רק יכרסם ביתר שאת במעמד של הגדולים, כמו בכמה פרשות אחרות; למשל, פרשת הפיאות משיער שמיובא ממקדשים מהודו או האיסור על הספר "The Making of Godol" מאת נתן קמינצקי (אחיו של הרב שמואל), ספר המציג את גדולי ישראל כאנשים ולא כמלאכים, שאף הוא חולל שערורייה בשעתו - פרשות שאיסור הרבנים עליהם היה זמני בלבד.
פרשת סליפקין היא על אדם שלא הלך בתלם, נענש, אך עמד על שלו. אך היא גם על כוחו של האינטרנט ככלי מחתרתי המעביר פיסות מידע ודעות מעבר לחומות ובין הסדקים. בפורומים הראשיים של החרדים, ב"בחדרי חרדים" ו"בעצור כאן חושבים", היו אזכורים לפרשה אך לא באותו להט כמו בפורומים בארה"ב. "אין ספק שהדעות שמבטא סליפקין חודרות לציבור החרדי באופן מחתרתי", אומר מכרו של סליפקין מבית שמש. "הדעות הללו אינן נשמעות בראש חוצות, אלא בקרב חוגים מאוד מסוימים. אפילו שאנשים לא קוראים את הספרים שלו, עכשיו, בעקבות החרם, המידע זורם".
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=565191&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2005 19:14 |
|
| |
שלוימעלא
אם כבר מדברים קצת סוציולוגיה אז רק תזכור כי הישוב הירושלמי הישן בארץ התרסק כמעט לחלוטין במלחמת העולם הראשונה.
התרסקות שממנה הוא לא התאושש עד היום.
לגבי הסמכות של חכמי הדור נראה שגם היום יש לחכמים סמכות לאסור כפי שנלמד מחשמל בשבת. אולם שני גבולות גזרה ישנם לסמכות זו.
נדרשת הסכמה בין החכמים שיש גזרה, ולא סתם חרמות ושמתות על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן.
קבלת הציבור, את גדר חשמל בשבת הציבור קבל וכן את הטלוויזיה בציבור החרדי. בדברים אחרים נראה שהעצם הגידול והרבוגניות העכשווית בציבור החרדי מפורר כל ניסיון להחליט החלטה חד משמעית ומיידית.
ושמע האמת ממי שאמרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2011 09:03 |
|
| |
וצדק
מדוע יש כח לאסור חשמל אבל אין כח לקבוע תענית/קינה על השואה?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2011 12:22 |
|
| |
הלך המחשבה של צדק הוא שזו הלכה וזה רק תרגום של כללים ישנים, וזו תקנה חדשה
|
|
|
|
|
