|
|
| נשלח ב-13/4/2005 20:19 |
 |
| |
מימוני
הרגשתי שלא הבנת את דבריי.
האם תרשה לי לשאול אותך שאלות, כדי להבין את משנתך?
אעשה זאת על פי הבנתי בהדרגה אם תתן את אישורך.
ירון ידען
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2005 20:44 |
|
| |
ירון היקר
כל דבר שיכול לסייע לבירור האמת מקובל עלי.
(כמובן לא אוכל לענות על שאלות אישיות, אבל בכל דבר אחר אשמח לעזור עד כמה שאני יכול).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2005 10:29 |
|
| |
שלום מיימוני
ברצוני לשאול את דעתך האישית (תוך התעלמות מהציווי האלהי)
האם מעמד האישה והגוי צריך להיות שווה למעמדו של היהודי.
ליתר פירוט: האם ראוי שאישה תכהן כרב ראשי?כדיינת בבית הדין? האם ראוי לדון את "דמו" של הגוי כדמו של היהודי, כלומר להורות שמצווה לחלל שבת כדי להצילו מסכנה, להחזיר לגוי את יתרת העודף שנתן בשגגה.
חשוב לי שתשיבני באופן כנה ואותנטי (תוך התעלמות ממערכת המשפט ההלכתית).
ירון ידען
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2005 10:31 |
|
| |
.
מאז ימי האיליאדה, לא ראינו אודיסאוס כגון דא.
(יוליסס, עיין צ'אפק שם.)
================
מר ידען המכובד, האם תפסיק להתחמק ותענה לי על שאלותי, או שמא שותק כמודה באי ידיעתו דמי?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2005 10:38 |
|
| |
הודאת בעל דין כמאה עדים
בעמוד 12 כתבת: 'הכרעתי האישית והכרת חובתי שאינה ניתנת לנימוק רציונלי הוא להיאבק בכל פרט וחברה המתנגדים לערכים הליברליים.' (ההדגשה שלי)
זו הצהרה דתית למהדרין. ההבדל בינך לדוס האדוק החשוך, הוא רק במילה האחרונה של ההצהרה. האל שלך הוא ליבריאל ושל הדתי הוא (או אמור להיות) יראיאל.
דיון כמו זה המתנהל כאן הוא שיח של הנמקות רציונליות מכל צד. מאחר ושמת את חובת הלחימה שלך מעל לכל נימוק רציונלי שבאמתחתך, נמצא שהודית שאינך מעונין בדיון רציונלי ורק מנסה ל'עבוד' על קוראי דבריך. מתברר אם כן למפרע שכל האשכול היה לריק וכפי שהערתי כבר, הנך עוד איש דת הלוחם בעיוורון נגד דת אחרת. אני מצדיע למואדיב וסיינפלד (שם) שזיהו את הנקודה כבר מזמן (ורק מיימוני ברוב ענוותנותו ואני ברוב ... נשארנו ה'מפגרים').
מאחר ו'הכרעתי האישית והכרת חובתי הוא להיאבק בכל התנגדות לשכליות (רציונליות) עליה מבוססים הערכים הליברליים (וכנראה שגם אידך גיסא אלופי יסיק כך כאשר יתעייף מלהתפלמס בדיון שלו על המוסר הרציונלי)', יוצא שכל מי שמתווכח איתך צועד על קו מקביל שלעולם לא יפגש עם שלך. בקיצער, כל אל שאינו תחת שכליאלי לא יכול להיפגש עמו.
תוקן על ידי - בוגיעלון - 14/04/2005 10:46:43
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2005 10:50 |
|
| |
שלום מואדיב
תנסה להשיבני שוב (תתיחס ישירות לנושא המדובר מבלי להוסיף נושאים נוספים) אני מעתיק שוב את דבריי כדי שיהיה קל לקורא לעקוב (ואנא אל תעשה לינקים פשוט תכתוב תגובה).
סוף סוף התפניתי לחישובי לוח השנה. (אני מקווה שבנושא מתמטי לא יהיו מעורבים אמוציות שאינן מן העניין).
נתונים מוסכמים (5 ספרות לאחר הנקודה):
1. אורך חודש סינודי - 29.53059
2. אורך שנה אסטרונומית (טרופית) - 365.24218.
3. קביעת לוח השנה הקיים היום הוא על פי מחזור 19 שנים בני 235 חודשי לבנה ממוצעים (סינודי).
אשר על כן יוצא החישוב כדלקמן:29.53059 כפול 235 = 6939.68865.
6939.68865 לחלק 19 = 365.24677.
שנה ממוצעת עברית - 365.24677.
365.24677 פחות 365.24218 = 0.00459 שהם 6 דקות 36.576 שניות.
כלומר ההפשר בין שנה ממוצעת העברית לבין שנה אסטרונומית הוא יותר מ - 6 דקות וחצי.
ירון ידען
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2005 11:09 |
|
| |
שלום בוגיעלון
אנו כאן בפורום בדיוק בשביל מטרה זו: לדון כדי להגיע לנקודת המוצא של כל אחד וממנה להמשיך את הבניין כדי לראות אם הבניין עקבי ואין בו סתירות פנימיות.
אין המטרה לשכנע אחד את השני או למצוא נקודות משותפות, מטרתנו להביע דעות וללבנם.
אבהיר את נקודת המוצא שלי, כלומר ההנחה שאינה ניתנת לנימוק ראציונלי. אך לפני כן אני מוצא לנכון להבהיר נקודה נוספת: ברור לי כשמש שכל אדם בסיס ערכיו אינו ניתן להנמקה מהסיבה הפשוטה, אין לשכל האדם את היכולת להבין את עצם קיומו. אנו חיים על פלנטה שנעה ומסתובבת בלי יכולת להבין כיצד זה התחיל לאן זה מוביל ומה המטרה, כלומר חיינו כצל עובר, חיינו ברי חלוף או בלשון חז"ל: על כורחנו נולדנו ועל כורחנו נמות" או בלשון קהלת "הבל הבלים הבל הבלים הכל הבל".
היות וכך, אנו יכולים להתחיל לדון רק ממוצא אי ראציונלי, כלומר קבלת ערכים בסיסיים שעליהם נבנה את הבניין או אם תרצה את החברה.
הבסיס עליו אני נשען הוא ערך האדם, טובתו, אושרו חירותו וזכויותיו הם הבסיס הלא ראציונלי שעלויו אני נשען.
מכאן אנו יכולים לדון ראציונלית, כלומר האם המשנה עקבית וסדורה.
לכן דבריי כלפי משתתפי הפורום הינם בשני תחומים:
1. להבין את הבסיס הערכי עליו הוא נשען, יש שהטקסט "האלהי" הוא הערך העליון עבורו, מצפונו האישי ודעתו האישית מתבטלת כנגד הטקסט. יש שדעתו האישית חשובה לו מהטקסט.
2. נגד שתי דעות אלה אני דן אם משנתם סדורה ועקבית.
בוגיעלון מהו הבסיס הערכי עליו אתה נשען?
ירון ידען
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2005 11:18 |
|
| |
בס"ד
התלמוד הבבלי הוא דבר השוה לכל נפש ומאחר שכן הכרעת
התלמוד היא מתווה דרך לפסיקת-ההלכה.
וקיום המצוות כאשר יראת שמים הינה דבר חיצוני ומצוות
אנשים מלומדה אינה משפיעה כלל זה נקרא חובות האיברים
,וזה בעצם קיום המצוות ממניע חברתי ולא ממניע אלקי,ולא ע"ז התכוון המאמר של חז"ל שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה,הכוונה של המאמר שאם האדם מקיים את המצוות מפני ציווי אלקי ויש לו פניות אז נאמר הכלל שמתוךשלא לשמה כי בסופו של דבר יגיע לקיים את מצוות ה' בלי שום פניות ויעשם לשמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2005 12:32 |
|
| |
בס"ד
צורת-החשיבה להסתגר בד' אמות של הלכה היא מתאימה לגלות
כאן בארץ ישראל יש להסתכל על כלל ישראל ולא כל אחד לעצמו.
יש ללמוד מס' הברית להגאון החכם רבי פנחס אליהו מוילנא זצ"ל שכלל בספרו המון חכמות פילוסופיה מחשבת ישראל חכמת התכונה ולהבדיל בין קדש לחול חכמת הזהר והקבלה שהיא העליונה וכוללת את כולם.וכאשר קיום המצוות היא נעשית רק בצורה חיצונית בלי חשיבה למה אני מקיים את המצוה?אלא רק מפני החברה החליטה לעשות כך,זה עבודה בלי שום תועלת,ואם החברה תחליט מחר לבטל מצוה מסוימת אז אותם שמקיימים את המצוות ממניע חברתי יבטלו את קיום המצוה הזאת.ולכן לענ"ד זו טעות בצורת-החשיבה וקיום המצוות חייב להגיע מפני מניע אלקי ,וכאן אני נזכר במאמר של ס' העקרים לרבנו יוסף אלבו זצ"ל בח"א מאמר ב' ההבדל בין הדת האלקית לבין הדת הנימוסית ונראה לי שהחברה החרדית הושפעה מהגלות ונשארה בדת הנימוסית שהיא קיום המצוות מפני שהחברה החליטה ולא מפני הדת האלקית שהיא מפני ציווי ה'.
תוקן על ידי - shay98 - 14/04/2005 12:33:28
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2005 12:40 |
|
| |
.
מר ירון ידען הנכבד:
צר לי מאד על כי לא טרחת לקרוא את הודעותי שמלפני כמעט שבועיים, בעמוד השני והשלישי, אך לנוחותך, אחזור על הדברים, והרוצה, יכול לשוב ולקרוא שם:
1
לשנה העברית אין אורך קבוע. יתר על כן, אפילו למחזור בן 19 שנים אין אורך קבוע, ולכן כל החישוב שעשית שגוי.
הבאתי לעיל (בעמוד השלישי של ההודעות) דוגמא מיום הולדתו של הצייר ון גוך, שאף על פי שיום הולדתו חל בסוף מחזור, התאריך העברי והתאריך הלועזי היו בהפרש של יום. גם אנשים שנולדו לפני 38 שנים בחודש אדר ב' אז, יום הולדתם השנה חל בהפרש של יום – למרות שחלפו שני מחזורים בדיוק.
אל תסמוך עלי, בדוק את אורכיהם, בימים, של שני המחזורים האחרונים, וראה מה היה אורכם.
2
המבחן האמפירי מראה נתונים שונים מאלו שהבאת:
כפי שהראיתי לך בתשובותי שלפני כמעט שבועיים, מאז א' בתשרי שנה א' ליצירה ועד א' בתשרי התשס"ה, חלפו 2,105,267 ימים , וזה לתקופה של 5,764 שנים (לפי הלוח הגריגוריאני -מחושב תאורטית לאחור לפני שנת 1582 - המדובר בהפרש הזמנים שבין 7 בספטמבר –3760 ועד 16 בספטמבר 2004) .
אם נחשב את אורכה הממוצע של שנה עברית ממוצעת בתקופה זו, נגלה כי אורך שנה אחת היה בממוצע 365.2441013 ימים, שהם שווים לפער של כ-2 דקות ו-45 שניות מאורכה של שנה טרופית, ולא 6 דקות, כדבריך.
3: עובדה אסטרונומית:
מהירות כדור הארץ בסיבובו סביב השמש הולכת ומואטת, ולכן השנה הולכת ומתארכת, אם כי בקצב זניח למדי. בחלק מהאלמנכים מופיעים נתונים אמפיריים מדוייקים לכך, וחלק מהאסטרונומים אף חישבו נוסחאות לאומדן קצב ההאטה – למרות שהם מסתייגים מדיוק נוסחאות אלו. המתעניין, יחפש בספריו של האסטרונום הבלגי ז'אן מיאוס, תחת הנושא "זמן דינאמי" .
העובדה כי השנה האסטרונומית, למעשה, מתארכת, מחזקת את הטענה כי החשש הנורא מפני חוסר דיוקו של הלוח העברי, מופרז משהו. כאמור, כבר כתבתי על כך כאן בעבר, והבאתי דוגמאות חישוביות למכביר.
4: עובדה אמפירית:
בעשורים האחרונים נצפית תופעה של "תזוזת עונות השנה". תופעה זו קורית למרות שאין תזוזה מקבילה באורכי הימים מבחינה אסטרונומית. מכאן, ברור כי הטענה כי שמירה על יציבות הפרמטרים האסטרונומיים כדי לדייק בחקלאיים, היא נכונה, אך לא מדוייקת מספיק.
5:
"אינטרוואל הזמן הממוצע בין מולד ירח לבין המולד הבא אחריו הוא 29.530589 ימים, או 29 יום, 12 שעות, 44 דקות ו-3 שניות."
(אלגוריתמים אסטרונומיים, ז'אן מיאוס, המהדורה באנגלית עמ' 324).
הנתון לפי משתמשים בלוח העברי המחושב, זה המופיע כבר במסכת ר"ה, הוא כט יב תשצג. מבחינה עשרונית, הוא יכתב כך: 29.53059414 , או: 29 ימים, 12 שעות, 44 דקות ו-3.333 שניות.
כן, כל ההבדל בין הנתון המדעי כיום לבין הנתון בגמרא, באורך ממוצע של חודש, הוא שליש שניה.
========================
אנא, מר ידען המכובד, נסה לא להתעלם מדברי ומשאלותי, ולנסות להשיב עליהן. שאלתי שאלות רבות בדפים הראשונים של הדיון, וטרם נטית חסדך עד כדי מענה ולו על אחת מהנה. הנה, ענה לי רק על זאת, והיא מצער:
מדוע אתה מתעקש לטעון שההפרש בין שנה עברית לבין שנת חמה אסטרונומית הוא 6 דקות, כאשר בדיקה פשוטה מראה שלא כך הוא?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2005 14:30 |
|
| |
ממש מרתק.
ירון חוזר על שאלותיו החבוטות.
מואדיב חוזר על תשובותיו המדעיות המציגות את ירון כחסר ידע מדעי בסיסי.
היש סיכוי שירון ירהיב עוז בנפשו לומר טעיתי או שגיתי בחשבוני, והתקפתי היתה ריקה? נאדה.
גם אני אחזור על בקשתי הצנועה:
חשבתי שיתקיים כאן דיון אמיתי, ונתאכזבתי.
לא ראיתי פה תשובות אמת לטיעוניו של מואדיב בתחום מומחיותו. ראית רק התחמקות, התנשאות ושימוש בעוד כמה שיטות שהזכיר מואדיב בתרומתו היפהפיה על שיטות הויכוח של מתנשאים למיניהם (עיתונאים, בכתבת המקור).
לצערי כי רב לא ראיתי אפילו התחלה של דיון.
ראיתי הרבה קביעות פסקניות של המתנשֵא, כלפי כל מתדיין או איש מקצוע, בלא שום בסיס עובדתי איזהשהו.
קיים אתר מיוחד לדיון בטענות "דעת אמת": הביאו ספרן באשכול סמוך.
http://www.beith-din.com/daatindex.htm
גם אנוכי תרמתי חלק צנוע והפניתי לעוד אתר שמתייחס לד"א, וכולל לא רק את תשובותיו של הרב שטיין.
http://planet.nana.co.il/pash8/
עם כל הביקורת שיש לי על האתרים הללו, רמת הדיון בהם עולה בהרבה על רמת הדיון הרדודה באשכול הזה, מה שלא מאפיין בד"כ את הפורום.
חבל.
אני מצטרף בזה לקריאתו של חברנו מואדיב לסיום הפארסה הזו.
עבדכם הנאמן
השוכן לבדד
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2005 14:52 |
|
| |
ירון היקר
טוב לדעתי אתה עושה שעה שאתה עושה סדר בהנחות היסוד שלך לגבי העולם ובודק את מקורן.
כמוני כמוך. בעבר, בראשית ימי הפורום (יחסית), כינינו זאת "מעשה דקארט". ואף נשאלה השאלה אם צריך אדם לעשות מעשה דקארט בכל יום.
בוודאי שכל המשתתפים כאן סבורים שזה דבר שצריך לעשות לפחות פעם בחיים.
ובוודאי שאם אדם עשה כזאת, אך הגיע למקום בו יש אנשים כמוהו, שהאמת נר לרגליהם, מסתבר שירצה לעשות זאת שוב בחברתם כדי ללמוד מהם, ומן הסתם גם להם יהיה ללמוד ממנו.
אם אתה חפץ שנעשה זאת יחד, אדרבה. ואם נחפש מקור סמכות לפעולה זו שאנו מתכננים, אזי גם הרמב"ם ממליץ על כך, בספר המצוות, בהקדמה.
***
ובכן, אתה הצגת את העמדה הבאה:
האדם מוצא את עצמו על כדור הארץ, אינו יודע מהיכן בא, אינו יודע לאן הוא הולך. אבל יש לו ערכים, שאותם הוא מזהה. כמדומה שהערכים שהצגת משקפים את העמדה שמקובל לכנות "תועלתנית".
אני מסכים איתך בכל מה שכתבת. אבל כמדומה שיש דבר נוסף שגיליתי, ואולי לך הוא יהיה חדש.
כוונתי לעובדה שהעולם הזה אינו הפקר.
האם אתה מכיר את דבריו הנפלאים של הרב סולובייצ'יק (כוונתי לגרי"ד) על חיפושו של אברהם אבינו את האמת? בעקבות המקרא, בעקבות מדרשי חז"ל, מתאר הגרי"ד את החיפוש האקזיסטנציאלי של האדם אחרי משמעות, אחרי בורא ומנהל את של העולם. אחרי אלקים.
לפעמים זה כואב מאד, החיפוש, האכזבה, הייאוש, אך אסור להתייאש וצריך להתמיד.
כמובן, מעובדת החיפוש לא ניתן עדיין להסיק שיש לו מושא. שהתקווה יכולה להתממש.
אבל לפחות אצל אברהם, לפי המקרא (שאינך חייב לקבלו), ובעקבות המדרש (שאף אותו אינך חייב לקבל), ה' התגלה אליו ואמר לו: הנה אני.
מעתה, נשאלת השאלה:
אם אדם בדורנו יזעק ויתפלל: ריבונו של עולם, היכן אתה? ויעשה זאת מלב שלם, ואולי מלב שבור (אני מזכיר את האימרה הנפלאה של הרבי מקוצק, כי אין שלם מלב שבור), האם לא יהיה זה באפשר שה' יתגלה אליו, בצורה כלשהי, בתוך ליבו, ויגיד לו: הנה אני?
כמובן, יתכן שיהיה אדם שיענה: חבל לי על הזמן. אל תטריד אותי בסיפורי סבתא כאלו. יתכן שיהיה אדם שיגיד: קיויתי, ניסיתי, אבל לא יצא כלום. אין.
וההחלטה בידי כל אחד מאיתנו.
אמנם, אני סבור, גם מנסיון חיי, כי בשעה שאדם קורא אל ה', הוא מגלה שתפילתו נענתה.
מה יקרה עכשו בין שני אנשים שישוחחו ביניהם שיחה פילוסופית? זה שחווה את החוייה יסתמך על הנסיון האמפירי שלו (הטרצנדנטלי, אולי, אך זה שנתקל בו בחייו האמפיריים). זה שלא חווה, יחשוד בבעל החוויה שהוא משלה את עצמו.
זה מזכיר מאד את התיאור של ר' נחמן על הדיון בין החכם לתם. התם פגש את המלך. החכם אינו מאמין שיש מלך, והוא משוכנע שהתם מרמה את עצמו.
ובכן, אם אנו נמצאים במצב כזה, אני רק יכול לספר לך את הסיפור, ולהציע לך לחפש.
***
הארכתי לכתוב, ואולי הדברים היו לך למשא ולזרא. אם כן, עמך הסליחה. פשוט, אתה הצגת את עמדתך, שמאד מקובלת עלי, וביקשתי להציע לפניך מקצת דברים שעלו במחשבה אצלי.
אשמח לדון איתך מכל זוית שתרצה, כי הדיון והדיוק הם בעלי ערך גם לדעתי.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2005 15:52 |
|
| |
שלום מימוני
אני מניח שלא קראת את שאלתי לכן הפלגת למחוזות שאינם ממין השאלה, אביאם שוב לפניך (אם אינך מעוניין להשיב לשאלתי אנא הודיעני זה בסדר מבחינתי):
ברצוני לשאול את דעתך האישית (תוך התעלמות מהציווי האלהי)
האם מעמד האישה והגוי צריך להיות שווה למעמדו של היהודי.
ליתר פירוט: האם ראוי שאישה תכהן כרב ראשי?כדיינת בבית הדין? האם ראוי לדון את "דמו" של הגוי כדמו של היהודי, כלומר להורות שמצווה לחלל שבת כדי להצילו מסכנה, להחזיר לגוי את יתרת העודף שנתן בשגגה.
חשוב לי שתשיבני באופן כנה ואותנטי (תוך התעלמות ממערכת המשפט ההלכתית).
ירון ידען
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2005 16:09 |
|
| |
.
מעשה שהיה בעיירתנו, ק"ק ואם במזרח פודלסיה המעטירה, מקום בו פרט לבני אדם רגילים, אף בהמות וחיתו-יער לא הדירו רגליהם ממנו.
ומעשה שהיה, שיום שישי ה-13 בחודש היה, וכל הגלחים וחבר מרעיהם בבתי היראה שלהם, ולכל הארחי-פרחי של השטעטל, לא היה לאן ללכת ולהתפרחח.
בא לא השועל אצל החמור, ושאלו בהאי לישנא:
תגיד, חמור, מה ת'עושה ?
ענה לו החמור בנמיכות רוח וגעיה:
אני?! כלום. אני משתעמם היום. הפאבים סגורים, המסבאות סגורות. אין כלומהלעשות!
אלא שהשועל, שערמומי היה, לא אמר נואש ולא נכנע לשעמום. מייד זקף זנבו והציע:
בוא נלך נדפוק מכות לשפן!
חכך החמור בדעתו, ותמה בינו לבין עצמו, האם לא נדרש קאזוס בילי לשם פעולה כזו. ומכאן, שאל:
איך נדפוק לו מכות? מה נגיד?
נבוא נציע לו ללכת לשחות במימי האגם. אם הוא יבוא בלי כובע ים, נדפוק לו מכות על כך שהוא לא הגייני, ומזהם לנו את המים. אם הוא יבוא עם כובע ים, נדפוק לו מכות כי הוא חנון.
טוב
וכך היה. הלכו השנים לבית השפן, השפן הסכים לבוא לשחות אתם, אך אבוי! בא בלי כובע ים.
איזה מכות שהוא אכל?! בסוף הארוע, נראה היה השפן כמו ערבה לאחר התפילה בהושענא רבא.
***
למחרת, שוב היה יום שישי ה-13 בחודש, וכל הגלחים וחבר מרעיהם בבתי היראה שלהם, ולכל הארחי-פרחי של השטעטל, לא היה לאן ללכת ולהתפרחח (לוח השנה של הליטוואקעס לא משהו, אני יודע).
ושוב בא לו השועל אצל החמור, ושוב הציע את אותה הצעה, אך הפעם, עם סיבה חדשה:
...
נבוא אליו הביתה, ונבקש ממנו סיגריות. אם הוא יציע לנו סיגריות בלי פילטר, נתח'רע עליו שהוא רוצה להרוג אותנו מסרטן. אם הוא יציע לנו סיגריות עם פילטר, נשאל אותו אם הוא חושב שאנחנו חנונים
טוב, ענה החמור.
וכך היה, אלא שכאשר ביקשו מהשפן סיגריות, שאל השפן:
עם פילטר או בלי פילטר?
החמור, נאלם ולא ידע מה לעשות. אלא שהשועל, שערמומי היה, התאושש מייד, ותוך שהוא מניף גינגה ימנית לעינו החבושה של השפן, שאל-צעק:
אז למה אתמול באת לשחות בלי כובע ים ?
ואכמ"ל
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2005 16:29 |
|
| |
חבט השפן את ראשו בקיר וצעק:
בשביל מה לעזאזל הלכתי לשחות בכלל
|
|
|
|
|
