שמירת מצוות ממניע אלוהי או חברתי

מר ידען
איני יורד לסוף דעתך. האם אתה טוען שדם המחזור נוצר ע"י מכה בדופן הפנימי של הרחם? ודם המחזור הוא כמו כל פצע ? . לא העליתי על דעתי שאינך מבין שדם המחזור נובע מפעילות טבעית של הגוף בעוד דם מכה הינו דם היוצא כתוצאה מפגיעה חיצונית.
חשבתי לתומי ששאלתך היתה למה אם אותו הדם המצטבר ברירית הרחם שיוצא אח"כ עם המחזור – יוצא ע"י גורם חיצוני מכה או כדורים הגורמים לוסת מוקדמת – אינו מטמא . ועל זה עניתי לך כי הוא מטמא – כי הדמים המצטברים ברירית הרחם מטמאים בכל מצב ורק אם יש פצע מדמם בשריר הרחם שאינו קשור לדם הרירית הוא כמו כל פצע אחר.
לגבי זיהוי הלול כשלפוחית השתן הדברים ברורים שהרי הנרתיק משמש לניקוז השתן וניקוז דמי הוסת – ורק שני מקומות אלו יכולים להוות מקור לדם הנמצא בשתן או בנרתיק.
לגבי טענתך כי כניסת וצאת השבת נקבעו מתוך הנחה מוטעית על מהלך השמש מעל הרקיע – אתה מתחמק מלהשיב לדברי כי בגמ' כלל לא נידון נושא מהלך השמש בנוגע לכניסת שבת . וגם בפסחים צ"ד לא נידון מהלך השמש – ושם כלל לא מדובר על זמני היום ההלכתיים.
לגבי דברי הטעונים הבהרה – אני ודאי סבור שכל המשניות והברייתות וכל ההלכות נמסרו למשה מסיני וממנו במסורת הדורות – ואלו המשניות והברייתות שלמדו התלמידים מרבותיהם בע"פ מדור לדור. – רבי קיבץ וניפה את המשניות ואלו ודאי הלכות שנמסרו למשה מסיני אלא שנפלו בהם במשך השנים – ומפי תלמידים שונים מחלוקות ושינויי נסחאות שאותם מנסה הגמ' לכריע וללבן .
לא יעלה על הדעת שקם תנא כל שהוא ויחליט על 39 אבות מלאכות שחייב עליהם סקילה בשבת. וימציא לימוד מהפסוקים – ודאי שדינים אלו נמסרו למשה מסיני . ודאי שמשה רבינו לימד את בני ישראל לקחת דווקא את האתרוג – והלולב וההדס והערבה שאנו לוקחים עד היום. וכי יעלה על הדעת שמאן דהוא יחליט על מצוות אתרוג וכל עם ישראל בכל פזוריהם יענו אמן ?


(תוקן גרשיים מיותרים, קעלעמר)


תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 03/04/2005 19:00:29

מואדיב, גם_וגם וגם ידען,

השנה האסטרונומית מתקצרת (כל שנה בכמה שניות למיטב זכרוני) ולכן יש הבדל בין אורך השנה שהיה בזמן הגמרא לאורך השנה שהיה בשמן הגאונים ואורך השנה שיש בימינו, אם אתם רוצים אני יכול להביא נתונים מדוייקים אך הם אינם נמצאים איתי כאן.
פסח כבר אינו חל חודש האביב בכל 19 שנות המחזור, וזה אינו סוד, אפילו ישנם כמה הצעות טובות לפתרון. אולם מה נעשה וכדי לשמור על אחידות ביהדות לא "מתקנים" את הלוח העברי וכך נוצרת סטייה שכל מי שמכיר את הלוח העברי וחוקיו מכיר אותה.
מידת החודש הגמרא היא כנראה תוספת מאוחרת יותר אך זה עדיין לא משנה את העובדה שחז"ל ידעו בדיוק של כמעט 10 ספרות על אורך חודש הלבנה, מה שמראה שידעו גם על אורך שנת החמה, מן הסתם, ומה לעשות שאורך חודש הלבנה אינו משתנה ואורך שנות החמה כן משתנה?

אשמח לנסות להרחיב, אם מישהו מעוניין ובמידת היכולת שלי!

בברכה,

סתם צפוני,
דומני שלא השנה האסטרונומית מתקצרת, אלא היום מתארך, משום שסבוב כדה"א סביב צירו מואט (כלומר, ישנם פחות ימים בשנה). בכל אופן, אין הדבר מגיע לכדי מספר שניות בשנה, אלא אולי לשניה בכל כמה שנים. גם אורך החודש הירחי אינו קבוע: סבוב הירח סביב כדה"א מאט עם הזמן, וכמובן שמשך הסבוב בימים מושפע, שוב, גם מאורך היום. בכל אופן, בטווחי זמן של אלף וחמש מאות או אלפיים שנה ההשפעה של תהליכים אלה היא זעומה.

מר ידען

אדונך לכף זכות שמחמת ריבוי התגובות שבאשכול לא הבנת את משמעות דבריי.

א. השאלה על דברי חז"ל כי טעם הדרוסה הוא מחמת הארס המצוי בחתול אריה וכו' אינה הוכחה ולו קלושה לאי קיום שושלת מסירה של הלכות ממשה מסיני. גם היא ככל השאלות על מציאות שנראית לעינינו היפך מדברי חכמים נידונה במקורות רבים כולל המאמר שציינתי. ואם דורש אמת הנך עיי"ש. [לשאלה זו בפרטות יש ביאור נחמד במכתב מאליהו ח"ד בסופו, מכתב ל"א הערה 4].

ב. ובאשר ל"ראיותיך" בענין הלכה למשה מסיני. הלכה למשה מסיני אינה בהכרח דבר שלא נרמז בכתובים. ולפעמים מגיעה הל"מ לבאר את הכתובים. כבפירוש משמעות טריפה שהל"מ שפירושה, דרוסה.

ג. רבות מההלכות שנמסרו למשה מסיני נשתכחו מן הכלל ונשתמרו אצל יחידים, כמבואר בחז"ל.

ד. אין עיתותי בידי להאריך בענין הלכה למשה מסיני, [ובפרט שאין טעם לדעתי להעמיס כל כך הרבה נושאים על אשכול אחד] אך אמליץ לך [שוב אך אם באמת חפץ אמת הנך] לעיין בפרטי כל סוגיה לפני כתיבתך בה, וודאי לפני פרסמך את מסקנותיך ברבים, רוב שאלותיך אינם חדשות ונידונו בראשונים ובאחרונים אם לא בדברי חז"ל עצמם. ובענין זה של הלכה למשה מסיני יש כמה שסיכמו את הענין בצורה נפלאה. מסתבר שהזמין לך מבינותם הוא הערך באנציקלופדיה תלמודית כרך ט'.



אמשלום.

[סמיילי כנוע]

הצדק עמך לא היה זה צודק לקבוע בצורה כל כך חד משמעית. אבל מכל מקום זו דעתי ודומני שאוכל [וכבר עשיתי זאת כאן] להוכיח אותה.

ירון שלום,

מקריאת כל האשכול שוב, יש לי את הרושם שמטרתך היא לענות לכולם ובזריזות. נכון שזה מתבקש, אך כולנו מבינים שמלאכה זו כבידה על יחיד - לענות לרבים ומיד. לכן אין לך את הזמן וההזדמנות לעיין במקורות אליהם המשתתפים מציינים, וחבל. דעותיו של כל אחד בנויות על מערכת שלמה של מקורות, שעם כל הכבוד יורשה לי לשער שאינך בקי בכולה. וכך כולנו נפסדים, כי תשובותיך אינן מקיפות די הצורך.

ולדעתי:
בעקבות התגובות הבאות מאז הודעותי האחרונות, אחזור על דעתי בקצרה:
היתרון של חז"ל עלינו, הוא בהיותם יודעים ברירות טבעית את רצון הבורא. אנו חסרים יכולת זו, וכוחינו רק בניתוח אנליטי, ובזה - ובניסויים אמפיריים - אנחנו עולים עליהם לפעמים, (וגם זה משבחם, כפי שכבר הסבירו).
לפי זה, מצד אחד ראוי היה שההלכה תשתנה לאור תלותה בעובדות שהוכחו בדורינו אמפירית להיפך. מצד שני, קשה לנו להניח שהדורות הראשונים, שידעו ברירות טבעית את רצונו של הבורא, טעו בקיום מצוותיו. לכאורה זו סתירה, אך מבחינה מדוקדקת של כל נושא לגופו, נוכל למצוא את הישובים לכל הסתירות, כדרכה של תורה.
יורשה לי לחזור על שאלתי, ובבקשה, פתח ממנה את תשובתך אלי: האם מכיר אתה במושג הברירות הטבעית של דקראט, עליו אני מבסס את טיעוני, או שמא אינך מכיר אלא באליזה חשיבתית?

שלום riv
אני מודע היטב לדברי הרמב"ם ולחלוקתו.
אך עדיין תפיסתך אינה ברורה לי. מעמד האישה כתוב שחור על גבי לבן במקרא בפרשת בנות צלופחד, האם לדעתך דיני ירושה ניתנים לשינוי? אשאל אחרת האם לדעתך נשות קולך הן הן הקובעות מהי הלכה למשה מסיני? ובמקום שהן דורשות שינוי יש להסיק שאינה הלכה למשה מסיני?
ירון ידען

.




מאחר ואינני חכם, ארשה לעצמי להשיב לא על ראשון-ראשון כפי הסדר, אלא בהתאם לסדר מתודולוגי כלשהו שבדיתיו ממוחי ההוזה.



1: עובדה אסטרונומית:
מהירות כדור הארץ בסיבובו סביב השמש הולכת ומואטת, ולכן השנה בעצם מתארכת, לא מתקצרת, כפי שנכתב בטעות לעיל. בחלק מהאלמנכים מופיעים נתונים אמפיריים מדוייקים לכך, וחלק מהאסטרונומים אף חישבו נוסחאות לאומדן קצב ההאטה – למרות שהם מסתייגים מדיוק נוסחאות אלו. המתעניין, יחפש בספריו של האסטרונום הבלגי ז'אן מיאוס, תחת הנושא "זמן דינאמי" .

העובדה כי השנה האסטרונומית, למעשה, מתארכת, מחזקת את הטענה כי החשש הנורא מפני חוסר דיוקו של הלוח העברי, מופרז משהו. כאמור, כבר כתבתי על כך כאן בעבר, והבאתי דוגמאות חישוביות למכביר.

טיפ למעוניינים לחשב סטיות בלוח העברי:
אנא מכם, גם הלוח הגרגוריאני אינו מדוייק מספיק, אל תחשבו סטיות יחסית אליו, אלא יחסית לשנה הטרופית, כפי שנתוניה מתפרסמים באלמנכים מדוייקים.

טיפ נוסף: שימוש ב-Julian Day (ע"ע).



2: עובדה אמפירית:

בעשורים האחרונים נצפית תופעה של "תזוזת עונות השנה". תופעה זו קורית למרות שאין תזוזה מקבילה באורכי הימים מבחינה אסטרונומית. מכאן, ברור כי הטענה כי שמירה על יציבות הפרמטרים האסטרונומיים כדי לדייק בחקלאיים, היא נכונה, אך לא מדוייקת מספיק.

ושוב אזכיר: לוח השנה הוא יצירה אנושית, לא אסטרונומית. שאלו אפילו את אמו של בן זזא.




3: עובדה תורנית:
עקרונות קידוש החודש ועיבור השנים, אינם מפורטים בתורה. למרות מה שכתב מר ידען כי אנו קובעים לוח שנה בניגוד לכתוב בתורה, הרי כל מי שעיניו בראשו, ומסוגל לקרוא את פרק י"ב בספר שמות (עם ניקוד!), יודע כי "החודש הזה לכם", זה לא ממש אלגוריתם לחישוב המולד, וכי "שמור את חודש האביב" , זה לא תקופת רב אדא.

ולעניין השאלה מדוע לא פורטו דינים אלו, ראו הראב"ע על אתר.



4:

בתקופת התלמוד קדשו על פי הראיה, גם אם נעזרו בחישובים (צורות רבן גמליאל, למשל). מעולם לא השתמשו בנתון של שנת החמה במסגרת חישוב הלוח. כלומר, אורך שנת החמה אינו מופיע כחלק מהאלגוריתם בלוח המחושב, ובודאי שאינו מופיע כאשר מעברים ומקדשים לפי הראיה. גם המוזכר מתקופת שמואל במסכת עירובין, לא רק שנאמר כאומדנא (מחצה, פעמים רבות בתלמוד אינו מחצית מדוייקת מתמטית), אלא שכלל לא נאמר לצורך קידוש החודש, אלא לצורך הסבר ארבע תקופות השנה.

מאגרתו של ריש גלותא יודעים אנו כי לוח השנה העברי לא הגיע לצורתו הסופית המוכרת היום עדיין גם באמצע המאה העשירית, ולא בכדי כונה "סוד העיבור" , שעדיין חלו בו אחר כך שינויים (ועיינו בספרו של ר. שרשלום "שערים ללוח העברי"). המתעניינים יכולים לחפש חומר על מחלוקת רס"ג ובן מאיר על עיבור השנה (דעת רס"ג נתקבלה בסוף).

למעשה, נ"מ לתקופת שמואל לשלושה עניינים בלבד, אם זכרוני אינו מטעני שוב: ברכת החמה (פעם ב-28 שנים, הבאה בתור – התשס"ט), שאילת גשמים בגולה, ולאלו המקפידים שלא לשתות מים בשעת התקופה. שלושת אלו מחושבים, למעשה, לפי הלוח היוליאני, והואיל ולא בשמים היא, כקימא לן מדברי רבי לרבי חייא, לך לקדשה בעין טב (מסכת ר"ה פרק ב), הרי שסמכות רבנן היא, ולא דין אסטרונומי.



5:

"אינטרוואל הזמן הממוצע בין מולד ירח לבין המולד הבא אחריו הוא 29.530589 ימים, או 29 יום, 12 שעות, 44 דקות ו-3 שניות."
(אלגוריתמים אסטרונומיים, ז'אן מיאוס, המהדורה באנגלית עמ' 324).

הנתון לפי משתמשים בלוח העברי המחושב, זה המופיע כבר במסכת ר"ה, הוא כט יב תשצג. מבחינה עשרונית, הוא יכתב כך: 29.53059414 , או: 29 ימים, 12 שעות, 44 דקות ו-3.333 שניות.

כן, כל ההבדל בין הנתון המדעי כיום לבין הנתון בגמרא, באורך ממוצע של חודש, הוא שליש שניה.

ואידך, זיל גמור.