שמירת מצוות ממניע אלוהי או חברתי

.


מר ידען המכובד:


ראשית, הרשה לי להסיר בפניך את מצנפתי הוירטואלית, שמודה כעוזב, ואני שמח על כי הינך מסכים עם דעתי הדלה כי אין שום רבותא במציאת אי-דיוקים אסטרונומיים בלוח העברי, שכן הלוח לא אמור להיות אסטרונומי, אלא לוח שנה.

יתר על כן, עוד הוספת לי עוגן לטענותי, ועל כך שא אלפי ברכות, כמי שהאמת נר לרגליו.




חזרתי וקראתי את דבריך הנוספים פעם ופעמיים, ואולי קוצר דעתי שוב עמד לי לרועץ, כמו תמיד (זה ממש באסה להיות טמבל, אבל אני מנסה להתגבר). ריכזתי לעיל את קושיותי על דבריך, ואמנם חזרת בך מהטיעון שהביאני לראשונה שבהן, אך כל האחרות על מכונן עומדות, ואני, כבד פה וכבד גוף שכמוני, עומד כאן נבוך.

אינני מסיק מדבריך כי גם עם שאר דברי הסכמת, משום שאז יכולת לחזור בך לא רק מהדבר הראשון, אלא מעוד כמה. אני מבין כי קוצר הזמן וטרדות היום הם שמנעו בעדך מלהמשיך בתשובות, ואני ממתין בציפיה דרוכה לשעות הערב, בהן, מסתמא, זמנך יהיה בידך שוב.


והנה, כדי לחסוך ממך טרחה מיותרת, תמצית השאר:




1:
טענת כי השנה לפי הלוח העברי ארוכה בכ- 6 דקות משנת החמה האסטרונומית. שאלתיך היכן קימא לן "אורך" לשנה עברית, שהרי לפי הלוח העברי אין שנה בעלת אורך אחיד, אלא אורכיהן משתנים. טרם זכיתי לתשובה.


2:
הראיתי כי הנתון המתמטי היחיד המופיע בתלמוד בהקשר ללוח העברי הוא אורכו הממוצע של החודש, והראיתי כי הסטיה שלו מהנתון המדעי הקיים כיום הוא כשליש השניה בלבד לחודש ( 1/3 שניה לכל חודש ! ! ! ) - טרם זכיתי לתשובה.


3:
הוכחתי כי גם בחישוב של אורך שנה ממוצעת בלוח העברי לעבר, הסטיה היא של כ- 2:45 דקות בלבד, לא 6 כפי שטענת - טרם זכיתי להתייחסות.



4:
הזכרתי – אם כי יש לציין למען ההגינות כי זה היה בתשובה לדבריו של גולש אחר – כי גם האורך המדוייק של השנה האסטרונומית נמצא בשינוי תמידי, אשמח למצוא בדבריך התייחסות גם לנתון אמפירי זה, והיאך הוא משפיע על דבריך (שהרי למעשה, הוא מקטין את הסטיה בין הלוח העברי לבין השנה הטרופית, כפי שמודדים אותה השעונים האטומיים של רשויות מדע בעולם).




והערה נוספת:
לוח השנה העברי המשתמש במולד בהר"ד (לא ט' שעות אלא הא שעות, מסתמא טעות הקלדה נפלה בדבריך), קובע נקודת מוצא לתחילת חישוב הלוח העברי, מה שקרוי בלעז EPOCH . מדובר בנקודת מוצא תאורטית לצורך חישוב הלוח העברי לאחר מכן, ודוק בדברי הרמב"ם בהלכות קידוש החודש ובספר העיבור לראב"ע.

מאחר וטרם בריאת העולם אין כלל מציאות של זמן, וקימא לן, עוד טרם תורת היחסות של איינשטיין, דבריו של הראב"ע כי הזמן נברא יחד עם העולם, הרי שודאי וודאי שאין משמעות לדבר על "בריאה" טרם היות הבריאה, משום שבהעדר מימד הזמן, לא ניתן לקיים משהו "לפני", כשאין זמן אין טרם.



ושוב, אני מאד מודה לך על הזמן שאתה מקדיש לענות לשאלותיו של איש טכני במהותו שכמוני, ואודה לך אף יותר אם לא תותיר את שאלותי, המוזכרות שוב לעיל, מבלי מענה.


בתודה עמוקה מראש:



הצעיר באלפי ישמעאל

אלמואדּיבּ

ירון ידען,
ומה בכך שהרמב"ן טוען שהתורה לא דייקה בדבריה ואילו בימינו הרבנים סוברים שמי שיגיד שחז"ל טעו אינו אלא כופר ואפיקורס?
תשאל את הרבנים של ימינו מדוע אינם מכירים ב"השתנות הזמנים" ומדוע "קיבעו" את ההלכה לפני כך וכך שנים (זו דעתי האישית). אציין רק שבפורום זה נידון הנושא הזה ("מקובעות" הרבנים כחשש מההשכלה) לא מעט, ע"פ מה שראיתי.

איני מבין את טענתך שכתבת (בפתיחת הדיון):לוח השנה – קביעת הזמנים והמועדים נקבע על פי הבנת חכמים את אורך השנה האסטרונומי. בתלמוד קבעו על פי אורך שנה של 365 יום ושש שעות (תקופת שמואל) ומאוחר יותר במאות ה – 11 או ה – 12 שינו וקבעו את אורך השנה ל – 365 יום וחמש שעות 997 חלקים ו –48 רגע (תקופת רב אדא) קביעה זו היא מלאכותית כדי להתאימה למחזור 19 השנים. והיא ארוכה מהשנה האסטרונומית ב – 6 דקות לערך).
את חז"ל לא ממש עניינה אורכה של שנת השמש, חז"ל, לאור דברי התורה, קבעו שפסח חייב לחול בחודש האביב (דבר שבימינו אינו קורה בחלק מן השנים) ולכן קבעו שבאופן כללי השנים שלנו הם שנות חמה, אולם מי שמסתכל על קביעת הלוח העברי רואה שהשנים שלנו הם שנים ע"פ 12 חודשי לבנה ואנו דואגים שהם יהיו בהתאמה עם עונות השנה שמושפעים מהשמש. לכן את אורך חודש הלבנה ניתן לראות מופיע בגמרא בצמוד לענייני עיבור ואילו את אורך שנת החמה, לפחות לפי מיטב שכרוני, לא תצמא בנושאי עיבור.

שלום talmid

קטנה בת שלוש שראתה דם מהו לדעתך סיבת הדם?
הדבר ברור שצריך לקחת אותה לבדיקת רופא והוא יקבע את סיבת מקור הדם. שאלתי היא מתי ובאיזה אופן, לדעתך, יקבע שהקטנה טמאה נידה, האם יש מציאות תאורטית לאחר הדיאגנוזה של הרופא בו יקבע שהיא טמאה? ואם כן פרט מהי?


היות וכתבת כדבר מוחלט, שמשניות כמו "דרוסה" אין לך צורך להסבירם כדי שיתאימו למציאות, נראה לי שבנושא זה תם דיוננו.
ירון ידען

ריבוי הנושאים באשכול אחד,מונע התמקדות ראויה בכל נושא ונושא לגופו.אם מפאת פיזור הנפש ואם מפאת העומס של המשיב,שנאלץ להתמודד עם כמה נושאים במקביל.ואולי זו הסיבה שאני מאוכזב מירון ידען,ציפיתי ממנו ליותר.(ולא בתור אקרובט בקרקס ע"ש מואדיב)

מן ההגינות להעלות כל נושא בנפרד.

על הצורך בשינוי מחד ועל הצורך בבקרה מאידך,

חופש המחשבה, החובה והזכות (מיימוני)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=119301

מציטוט החרדל"ש ממורה נבוכים והלאה

בברכה.

שלום מואדיב

שוב אני חוזר על טענתי העקבית, לוח השנה הוא יצירה אנושית ולכן מתחלפים הזמנים עם שינויי העיתים.
תשובות:
1. לוח השנה הנוכחי נקבע על פי אורך שנה מלאכותי, הוא מכונה בלשון התוכניים "תקופת רב אדא".
2. הראתי לך שיש נתון לאורך שנה בתלמוד והיא תקופת שמואל (עירובין נו ). אגב אורך החודש הממוצע המצוין בתלמוד היא תוספת מאוחרת (אך נעזוב זאת כעת)
3. כתבתי לך שאין בידי כרגע את הנתונים לערוך שוב את החישוב על כל פנים באינצקלופדיה העברית ערך לוח נכתב שהסטיה היא כ – 6 דקות.
4. אני מודע לסטיה, אך מה זה משנה אם הסטיה היא 6 דקות 3 דקות דקה או חצי דקה לעובדה שהלוח נקבע על ידי אנשים.

מואדיב אמור לי האם לדעתך "לוח השנה" היא קביעה אנושית?
האם ההלכות הינם יצירה אנושית? האם אתה מקבל את מציאות חוסר השוויון הנמצא בהלכה?
ירון ידען

מה הקשר בין היותו של לוח השנה יצירה אנושית, לבין קבלתו או אי קבלתו של אי שוויון ערכי? מואדיב שואל אותך בחטים, ואתה מנסה להסיט את הדיון לשעורים.

שלום סתם צפוני

לא הבנתי את תחילת תגובתך.

לוח השנה מבוסס על מחזור 19 שנים כדי להתאים את שנת החמה עם חודשי הלבנה. לכן מתוך 19 השנים קבעו 12 שנים פשוטות ו- 7 מעוברות היוצרות 235 חודשי לבנה במשך 19 שנים.
כדי להתאים את חודשי הלבנה לשנת החמה צריך לדעת את אורך חודש הלבנה ואת אורכה של שנת החמה.
ירון ידען

ירון,

חבל שלא עיינת בלינק שהפניתי אליו, היית חוסך לעצמך הרבה שאלות. כיצד חידש משה רבנו בכבודו ובעצמו לבנות צולפחד, דין שכתוב במפורש במקרא, מותר היה לו לחרוג מהלכה למשה בסיני?

אל לך לחשוד באף אחד מבית מדרש זה שיש מי שחושב שמהות התושב"ע היא פירושים של חכמים למקרא.את הסרט הזה כבר עברנו בקרע הגדול עם הקראים.

אם עיינת בהקדמה למשנה בחלוקת חמשת הדינים, הרי שם כתוב שחור על גבי לבן, שאם ישנו דין הכתוב במפורש במקרא והוא שנוי בתורה שבעל פה, ואפילו דעת יחיד - אפשר שיחזרו הרבים לאותו דעת יחיד - כמו למשל שיחזרו לדעתו של בן עזאי בדבר חובת האב ללמד את בתו תורה, בניגוד לדעה של ר' אליעזר, שהתקבלה, ומקובלת עד ימינו אנו שכל המלמד בתו תורה כאלו מלמדה תפלות.

כמו כן, הרמב"ם כפי שהוא כותב שם בהקדמה, סובר, שמהותה של התושב"ע היא המחלוקת, והיא לגיטימית, ואין לראות במחלוקות תקלה שארעה בדרך העברת הדברים, או שמא תוצאה של שכחה או אי הבנה וכו', כלומר, על עם ישראל שומר התורה והמצוות(= המתודולוגיה המאושרת מן השמיים) הוטלה משימה לבנות את עולם ההלכה, וכל מה שחכמי התורה וההלכה יוצרים בשיקול דעתם, יש לו תוקף דתי.

ככלל לא יתכנו שינויים בהלכה למשה מסיני, זה עמוד השדרה שבלעדיו תורה איננה תורה - יחד עם זאת היוצא מדברי הרמב"ם באותה הקדמה הוא כי גם 'הלכה למשה מסיני' במקרים מסוימים כהוראת שעה, כמו במקרה של ר' ינאי שפסק : 'פוקו זרעו בשביעית', או בהתחשב בנסיבות המציאות המשתנה, כמו, שינויים אקולוגיים, שינויים במציאות האנושית חברתית וכו'- במקרים אלה זוהי סמכותה של ההלכה, לפסוק שלא לפי פשט התורה. וזה גם יוצא מדבריו של הגר"א שאומר ש"זו מגדולת תורתינו שבע"פ, שהיא הלכה למשה מסיני, והיא מתהפכת כחומר חותם". וזה היוצא גם מלשון הגמרא במסכת סוטה דף טז/א ש'הלכה עוקבת את המקרא' ורש"י מפרש : 'עוקרת מקפחת את עקבו מעמדו'.

שלום גם וגם

הנושא המרכזי הוא : "האם ההלכה היא יצירה אנושית? ואם כן האם צריך לשנות את ההלכה, ואם אכן ציך לשנות האם לא ראוי להתחיל לעשות שינוי ומהפך לא רק כדיון אינטלקטואלי.

לכן אם מואדיב מסכים שלוח השנה היא קביעה אנושית משתנה הרי שמיצינו את נושא לוח השנה בהקשר זה.

ירון ידען

שלום riv

סוגיות אלה קראתי שניתי ושלשלתי (איני רוצה לשלוח אותך ללינקים למאמרים שכתבתי, תוכלי למוצאם באתרי).
אנסה שוב אולי אצליח הפעם להבין את דעתך, לכאורה את מסכימה שההלכה יכולה להשתנות ואף משתנה בנסיבות שונות.
אך האם לדעתך אין כאן בעיה אמיתית ועמוקה יותר, הציבור הדתי והחרדי שבויים בטקסט תלמודי , ללא בית מחוקקים. המציאות משתנה וצריך לשנות אך אין מי שישנה, וזאת הבעיה.
לכן אשאל אוך שוב, מה לדעתך , על פי הבנתך את המצב הנוכחי צריכה קהילת שלומי אמוני ישראל לעשות כדי להתאים את ההלכה להלך הרוח של יראי "אלוהים".
ירון ידען

ירון,

אולי את המאמצים שאתה מפנה להבנת דעתי, תפנה לקריאה מחודשת של הרמב"ם בהקדמתו..
ושאלה לסיום תרומתי הצנועה לאשכול זה

אם היית מתעורר מחר בבוקר וכל העולם היו אומרים לך ש2+2=5 היית מוותר על האמת, רק בשל העובדה שאתה חי בעולם של מטומטמים?

שלום לידען
קטנה בת שלש אמנם לא רואה דם – לא כתוב בשום מקום בגמ' כי היא רואה דם נידה. ואם יש לילדה בת שלש דימום יש אכן לקחתה לרופא . אולם אין לנו תאריך מדוייק מתי אמורה הבת לראות דמים. יש שמקדימות ויש שמאחרות. ולכן כל ילדה שרואה דם טמאה עד שתבדק אצל רופא ויגלה את סיבת הדימום.

מה לא מובן לך אצל דרוסה ? וכי אתה באמת חושב שהתורה אסרה דרוסה בגלל ארס שבציפורני החיות ? . וכי מצאת במשנה מילה או חצי מילה על הארס המדומה ? או ברמב"ם על הארס ?
אמנם יש בגמ' אוקימתא על "זיהרה" שרש"י ותוס' נדחקו בפשט , ואם תרצה דווקא אני אסביר לך את הגמ' אולם להניח מכאן שהתורה טוענת שדרוסה היא טריפה בגלל הארס שבצפרני החיות זה אפולוגטיקה לשמה . ( נכון גם בשו"ע מוזכרת האוקימתא הזו – אולם לא כסיבה לאיסור דרוסה )

עדיין לא הראית לי היכן חז"ל תלו את זמני כניסת ויציאת השבת בתיאורית מהלך השמש ?

ירון ידען,
ברשותך, אני מעונין להבין טוב יותר את עמדתך אתה, מעבר לקושיות שאתה מעלה. אתה כותב כי יש לעדכן את ההלכה, אך אין מי שיעשה זאת. האם נכון להסיק מכך כי אתה מקבל עקרונית ציות למסגרת הלכתית - אף אם מעודכנת, למשל - בנוסח הקונסרבטיבי?

סלח לי ירון, אך דומה שצדקתי בהערתי לעיל אודות המניעות המונעות ממך להתעמק בדברי המתדיינים.

לא ניסת כלל להבין את החילוק בין ההבנה הלוגית האנליטית, לבין הסינטתית, הברורה ברירות טבעית, בבחינת ניכרין דברי אמת. משכך, הערת את מה שהערת.

אינני רואה מן החכמה לחזור ולהסביר דברים שאין פרטנר המנסה להבינם, ולכן, בשלב זה, רואה אני את עצמי פטור מלהסביר למה ההגשמה והכרעת ההלכה (כשיש שתי דעות) קשורות דוקא ליכולות אלניטיות, ולא לסינטתיות, ולעומת זאת ועם זאת, לא נרצה לקבל את ההנחה שמי שעלה עלינו ביכולת הסינטתית טעה בהבנת רצון הבורא.