הערתו של אידך, על הקשר שבין חסידויות רוזין למודרנה, עוררה בי מידה קטנה של רצון לחקור את הענין. לכן, השבת, כשהזדמן לידי ספר "אמת ליעקב" של רבי אברהם יעקב מסדיגורא (הראשון), פתחתיו בפרשת השבוע –שמיני פרה- וגיליתי שלוש "תורות", שנאמרו בשלש שנים, כולם חוזרים על עצמם עם הוספות פה ושם, אך הגרעין זהה ומפתיע – דעות של עצכ"ח, מופיעים בגלוי בספר חסידי! קראו ושפטו (הניסוח שלי, מתוך הזכרון):
שתי דרכים בעבודת ה'. דרך אחת, היא דרכם של הצדיקים, היא לעבוד את ה' מתוך מידותיהם הם, ומתוך שכלם הם. להם, אין "חוקות": מצוות בלי טעם, ומשה רבינו הגיע לשיא, בכך שגם טעם מצוות פרה נגלה לו. אצלו, הכל שכלי. אין צורך באמונה בבלתי מובן, וזהו השער החמישים שנמנע ממשה רבינו, כיון שהקב"ה רצה שהוא יעבוד לפי מידותיו ושכלו, ולכן באמת "הפסיד" את שער האמונה.
הדרך השניה, היא דרכם של פשוטי העם. מסוכן להם ללכת על פי שכלם ומידותיהם, כיון שיש חשש שמא יפלו ב"רע" שקיים שם, וגם, שעבודה זו היא גדולה מידי עליהם. הם, צריכם להתחיל עם האמונה, ולצורך זה ניתנו ה"חוקים": המצוות הדורשות אמונה. האמונה אמנם משתקת את המידות ואת השכל, אך אין ברירה. אך מתוך האמונה, יגיעו לבסוף לתיקון המידות והשכל גם כן. אנשים פשוטים אלו מגיעים גם לשער הנו"ן, שער האמונה, וזהו: במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.
נמצא איפוא, ש"חוקה" כפרה אדומה, טובה היא להמון, ולא טובה לצדיקים. וזהו: מטהר טמאים ומטמא טהורים (!)
מה המדד בין צדיקים לפשוטים? אליבא דה"אמת ליעקב": קבלת עול מלכות שמים. (הערה שלי: אם לא נרצה לחטוא בהנחת המבוקש בדרשינו קבלת עול מלכות שמים לצורך בירורים אמוניים, הרי שנפרש את הדברים לקבלת עול כללית: "לא תתורו אחרי לבבכם (שלכם= מינות) ואחרי עיניכם (שלכם = זנות)". רק אז תהיה העבודה אוביקטיבית.
המסקנות שלי:
א. יש לבדוק אם המודרנה ברוזין כללה גם מודרנה בחשיבה (ולא רק – כמפורסם – בהתנהגות),
ב. כדי שנוכל להמשיך להשתתף כאן בדיונים, ולזכות לתואר המחמיא "צדיקים", עלינו להקדים קבלת עול.
אשמח לשמוע חוות דעת של מכירי חסידויות רוזין על המסקנה הראשונה, וחוו"ד כללית מכולם, על הכל.
נשלח ב-3/4/2005 00:33
בא נאמר בעדינות שאדמורים מבית רוזין אינם בגדר "תנא דמסייע" כל כך גדול. עדיף לתלות את "שלטי הגיבורים" על אילן קצת יותר עבה....
נשלח ב-3/4/2005 00:41
נכון.
ולכן לא כללתי את מסקנת ה"תנא דמסייע" בין שתי המסקנות שלי.
בנוסף, יש לדון על ההשלכות של ה"שלטי הגיבורים" על החברה. אך יתכן וגם אם ברוזין היו השקפות כאלו, הם לא היו נחלת ההמון הרוזינאי, וגם להם לא היתה השלכה חברתית. ולחוקרים פתרונים.
נשלח ב-3/4/2005 00:45
בן
הציטוט שהבאת מאוד מעניין ואפשר למצוא כדוגמתו בעוד ספרי חסידות כמו מי השילוח, פשיסחה, ואחרים, ואם מדייקים אפשר למצוא לזה רמיזות אפילו אצל "מייסד" השיטה - המהרל מפראג.
אבל איני בטוח שנושא זה בפרט וספרי חסידות בכלל, מעניינים את אבות הפורום...
נשלח ב-3/4/2005 00:48
א. למען ההגינות אציין שוב שאין זה ציטוט.
ב. אולי המסקנה השניה שלי (על קבלת העול) יכולה כן לענין את אחד ממייסדי הפורום.
נשלח ב-3/4/2005 02:12
נכדשניאנשים
חן חן על הצגתך הנאה את שתי הקצוות של 'עבודת האדם' שלו היתה שוררת סובלנות בין שתי הקבוצות היתה 'הגאולה' באה! אם יש לך רעיונות לגבי חיים משותפים בשלום בין שתיהן, כדאי שתפתח שרשור (והפעם עם כותרת קולעת).
העמק
כדאי להעמיק יותר ולעשות עוד שיעורי בית כדי להבין מה שמעניין את אבות הפורום!
נשלח ב-3/4/2005 04:21
אינטרמצו היסטורי:
לגבי בית רוז'ין: רוב אדמו"רי בית רוז'ין לא היו ידועים כהוגים מעמיקים במיוחד (רמ"נ מאיציקאן-שטפנשט היה כאמור חריג, וגם לא זכה להיות לאדמו"ר).
בעניני השקפה, ידועה נטיית רבים מהם - במיוחד אדמו"רי סדיגורה והוסיאטין - אל הציונות הדתית. עוד לפני הציונות המדינית, ר' יצחק מבוהוש היה אף הוא מתומכי העלייה לארץ, וחסידיו יסדו את ראש פינה. רד"מ מטשורטקוב כמעט ונפגש עם הרצל, ביוזמת ר"א מרכוס, וככל הידוע הפגישה סוכלה באמצעות הגבאי שלו, שלא העביר אליו את מכתבו של הרצל (בכוונה, כדי שלא ייענה לו בחיוב).
אשר להשכלה, ידועה עריקתו של רד"ב מליאובה, ו"פולמוס סדיגורה-צאנז" שפרץ בשנת תרכ"ט התלקח בעקבות זאת (אם כי הקדרה התחילה להתחמם עוד לפני כן).
יש עוד הוגה מעניין, ושכוח לגמרי, שאי"ה עוד אתייחס אליו במקום אחר, והוא ר' צבי אריה מזאלטיפוליא-טשורטקוב. הוא כתב שני קונטרסים שיעניינו אותך, בן-איש-אחד. הייחוס שלו היה משולב: מבית טשערנוביל ובית רוז'ין, וכפי שכבר הערתי באשכול על האיציקאנער, שני בתים "מלכותיים" אלה יש להם הרבה מן המשותף (וגם יש ביניהם קשרי חיתון), על אף העובדה שטשערנוביל היא חסידות "רוסית" ואילו רוז'ין היא חסידות גליצאית-רומנית.
ראיתי לנכון להשיב לשאלתו ההיסטורית של בא"א, ואל נא תתנו לאינטרמצו ההיסטורי לקטוע את הדיון הרעיוני המעניין שהחל להתפתח.
אידך גיסא
תוקן על ידי - אידך_גיסא - 03/04/2005 3:26:45
נשלח ב-3/4/2005 08:45
אידך,
קראתי פעם קונטרס של הזלאטופולר בשם "הטוב והתכלית"
ואכן מדובר בהגות מערבית טיפוסית מקורית.
חתנו היה הרב ביברפלד שהיה עורך בטאון הישיבות "הנאמן"
ובשנותיו האחרונות רב במינכן.[ממנו קבלתי את הנ"ל]
בקונטרס השני "אמונה ודעת" הצצתי מקופיא באחת הספריות.
נשלח ב-3/4/2005 12:47
בצעירותי יצא לי מספר פעמים להתפלל בבית מדרשו של ר' צבי אריה מזאלטיפוליא-טשורטקוב בתל אביב. המקום היה צנוע ביותר עם מספר מועט של מתפללים. בכלל לא הזכיר את ההדר של רוז'ין.
נשלח ב-3/4/2005 20:55
אריק,
כמדומני שיש איזשהו סיפור על דיאלוג בין הקלויזנבורגער לאחד מאדמו"רי בית רוז'ין, המתרץ את ה"בעייה" שהעלית. נו?
אידך גיסא
נשלח ב-3/4/2005 21:12
בוגי היקר
לא ידעתי שגם אתה מאבות הפורום.
ולגופו של עניין - עשיתי עבודה לא מועטה בתחום הזה עי' בהיסטוריה.
נשלח ב-3/4/2005 21:40
בוגי שלום,
ראיתי את דבריך, באשכול זה ובאשכול הסמוך. לצערי הרב אין לי רעיון לתיווך בין שתי הקבוצות, אלא אם כן כל ה"גדולים" יהיו "צדיקים", ועוד מהסוג שבמאמר שתיקצרתי. ועל זה נאמר: ימות המשיח.
בהוקרה,
נין לארבעה אנשים.
הבהרה בעקבות הודעה באישי:
בדברי על הענין שיכול למצוא בדברי אחד ממיסדי הפורום, לא התכוונתי למישהו שזקוק לתיקון בענין זה (של קבלת עול לפני העיסוק השכלי), אלא להיפך, שנושא זה תופס אצלו מקום של חשיבות.
תוקן על ידי - בןאישאחד - 03/04/2005 22:00:39
נשלח ב-3/4/2005 21:57
העמק, לא התכוונתי לכלול את עצמי עם האבות (שמי אינו יוסף בן יעקב) אלא מאחר ובשנים הראשונות הייתי הלינקי שלפני לינקי ולמדתי במשך שעות את החומר, אני עדיין טוען שקביעתך הגורפת אינה מדויקת!
בניש, חבל אבל לא נפסיק לקוות
נשלח ב-4/4/2005 09:42
א"ג
האגדה מספרת שפעם נפגש האדמו"ר מקלויזנבורג עם האדמו"ר מבוהוש, זכונם לברכה, ואמר האדמו"ר מקלויזנבורג שב"ה מחלוקת צאנז - רוז'ין דעכה, ענה לו האדמו"ר מבוהוש שכעת שאנחנו גרים בדירות שכורות ואתם בארמונות אכן איו טעם למחלוקת.
נשלח ב-4/4/2005 16:29
לזה התכוונתי. זכרתי את הסיפור ממישהו שסיפר לי פעם לאחר התפילה בשבת בבוקר. תמיד טוב לרענן את הזיכרון.
אבל לא נפסיק לקוות 
