|
|
| נשלח ב-9/6/2009 18:58 |
 |
| |
כדי למצוא חן בעיני שניארב, אשתמש בשפתו, ואביע דעתי שדברי אותו מהביל הרי הם בבחינת דבר רע וגם דברי רשעים וגם דבר המעורר בכייה ומספד.
אבל זה בכל אופן אינטערעסטינג, איזה משמעויות ציוניות מצאו הני ליצני במילה מענין.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2009 22:11 |
|
| |
גירסא דינקותא - כשהרבי ר' יואיליש ביקר בארץ הקודש- יצאה רכבת מיוחדת מחיפה לירושליים- הרבי דאג כי מעל הרכבת המיוחדת תוסר כל איזכור של המילה הטמאה- רכבת ישראל- רכבת ישראל נכנעה, בלי קרב אפילו, ודי ביזיון וקצף.
הגדילו לעשות כמה ממנהיגי המדינה, כשהישפילו את עצמם, וירדו לביתו של הרבי בירושליים, לקבלת ברכה ותמונה.
כשנכנס אחד ממנהיגי המזרחי, ודיבר עם הרבי על נס השפה העברית המתחדשת, שאל אותו הרבי --יש לעברית אוצר מילים,?
כן. השיב. אם כך שאל אותו הרבי- איך אומרים בעברית- א ערלעכער אייד?. אין מילה כזאת בעברית השיב המנהיג,
אתם רואים! צהל הרבי- ואמר בצחוק לחסידיו, בעברית לא קיים- ערלעכער אייד.
אז צחקתי- לאט אט הצחוק הפך לחיוך, עם הזמן לכעס ולזעם, בעיקר על אותו מסרחניק מתרפס שהיה דברן גדול, אבל לא העיז לענות לאותו ר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2009 00:16 |
|
| |
ערלעכער אייד-צ"ל ערלעכער איד.
נדמה לי שהתרגום לעברית:יהודי נאמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2009 09:59 |
|
| |
איד ביוד אחת- זה פחות מאייד בשתי יודין
התרגום שלך אולי יפה אבל הוא לא נכון, לא זו המשמעות של המילה,
אגב תרגום- יודעי דבר יודעים -כי תרגום כמו אשה. או שהיא יפה- או שהיא נאמנה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2009 11:53 |
|
| |
לירוחם
מה לפי דעתך המשמעות של המילה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2009 12:44 |
|
| |
צענע
לא התרגום- המשמעות! אדוק- יר"ש- חרד.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2009 14:01 |
|
| |
יהודי אדוק,ירא שמים,חרד=יהודי נאמן.
הגדרת המילה נאמן לפי מילון ספיר:קיים,יציב,מבוסס,מתמיד.
ולכן אני מתפלאה על מנהיג המזרחי שלא תירגם את הביטוי הנ"ל לעברית פשוטה ומובנת.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2009 16:34 |
|
| |
צענע
ביאליק היה אומר- עברית- רעטמען- יידיש-רעטעצעך, אי אפשר לתרגם אידיש לעברית, באיידיש יש גם את הניגון, ויש גם את הרוטב ואת הטעם.
יהודי נאמן, אולי לפי ספיר זה נכון, אבל- יהודי נאמן- נאמן למי? אולי - נאמן ליהדות. איזו יהדות? היהדות האורדודוקסית? הלאומית? הציונית? לעם היהודי? אם הוא נאמן ליהדות שלנו? אז זה בסדר!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2009 16:53 |
|
| |
נו, ובאידיש האם זה פותר את השאלות שלך?
ערלעכער איד.לפי איזה קנה מידה הוא ערלעכער איד?לפי הסאטמער רעבע לפי חב"ד או לפי הרב קוק או לפי שפינוזה?
השאלות ישארו גם באידיש כך שאין הבדל.
"עברית- רעטמען- יידיש-רעטעצעך,
על זה אני חותמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2009 20:49 |
|
| |
צענע
ביידיש יש כללים אחרים בהבנת המילים, כאמור למילים יש גם עומק וריח.
,רק האידיש המקובל בעדות החרדיות- ולפי תגובותיך כאן בפורום- גם שלך
-אייד- זה רק אדם המקיים תורה ומצוות,
כמו- ש-בורד- זה לא רק שערות, שיש לגברים על הפנים.
ידעלע- זה לא יוד קטן
ומידעלע- זו לא תמיד ילדה קטנה
וכלבתע- זו לא תמיד כלבה ההולכת על ארבע
יענטע- זה לא שם של אשה- מסוימת..
ןבובע- זו לא סבתה
וצענערענע- זה לא שם וניק של גולשת
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2009 15:36 |
|
| |
עוד מילים:
צנצנת - בלשוננו: קופסת זכוכית סגורה. בלשון התורה (ע"פ תרגום אונקלוס): צלוחית.
לבזבז - בלשוננו: להוציא כסף בחוסר אחריות. בלשון חכמים: לתת צדקה. (אולי ע"פ הפסוק בדניאל "ונבזבזיתך לאחרן הב" - ומתנותך לאחר תיתן).
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2009 16:11 |
|
| |
רוב המילים הבאות מתוך החוברת "טוהר הלשון" המטיפה לחזרה אל היידיש:
מוקד - בלשוננו: מרכז. בלשון המקרא: מדורת אש.
תרבית - בלשוננו: גידול חידקים. בלשון המקרא: ריבית.
מכון - בלשוננו: מרכז מדעי, אקדמי וכו'. בלשון המקרא - בסיס, מקום מושב.
הרביץ - בלשוננו: היכה. בלשון המקרא: השכיב, גרם לרביצה.
ספה - בלשוננו: מיטה לישיבה. בלשון המקרא: כלי קיבול, מזרק.
מזרק - בלשוננו: כלי סגור להזרקת נוזלים לתוך הגוף. בלשון המקרא: כלי פתוח לזריקת נוזלים על המזבח.
קונדס - בלשוננו: תעלול. בלשון חכמים: עמוד.
לבלות - בלשוננו: להשתעשע. בלשון חכמים: לכלות ולקלקל ע"י שימוש תמידי.
אות קין - בלשוננו: אות קלון. בלשון המקרא: סימן להגנה.
קרטון - בלשוננו: נייר עבה. בלשון חכמים: יחידה צבאית.
אזור - בלשוננו: חבל ארץ. בלשון המקרא: חגורה.
שוליים - בלשוננו: צדדים. בלשון המקרא: תחתית.
צלע - בלשוננו: עצם בחזה. בלשון המקרא: צד (וי"מ כך גם את "ויקח אחת מצלעותיו").
לפתן - בלשוננו: קינוח. בלשון חכמים: מנה עיקרית יחד עם הפת.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2009 16:27 |
|
| |
לא כ"כ קשור, אבל ישנם גם ביטויים וניבים שנלקחו מהתנ"ך בצורה שגויה:
קול קורא במדבר - בלשוננו: אמירה שאיש אינו מקשיב לה. בפסוק: קול קורא, במדבר פנו דרך ה', ישרו בערבה מסילה לא-להינו...
מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו - בלשוננו: מעין "גיס חמישי". בפסוק: לפי חלק מהפרשנים, הכוונה היא שהמהרסים יצאו מתוך העיר החוצה, ולא שבני העיר הם המהרסים.
כי האדם עץ השדה - בלשוננו: האדם הוא כמו עץ. בפסוק: לפי אונקלוס ורש"י ועוד, פסוק זה נאמר בלשון תמיהה: האם עץ השדה הוא אדם, שאתה צר עליו ומשחית אותו? ואם כן המשמעות היא הפוכה.
לא שערום אבותינו - בלשוננו: דבר חדש שמעולם לא חשבו עליו. אך בפסוק זה נכתב בשי"ן שמאלית. ורש"י פירש מלשון שׂערות. אמנם יש שפירשו ש"שׂערום" הוא כמו "שׁערום"
שלל צבעים - הוזכר לעיל. בלשוננו: ריבוי צבעים. בפסוק: ביזה של אריגים צבועים.
בודאי ישנן דוגמאות נוספות...
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2009 10:47 |
|
| |
תפוזי, בכמה מהמילים אין 'בעיה' בשינוי המשמעות וברור שזו השאלה או קרוב לזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2009 12:33 |
|
| |
.
תפוזי,
הדברים שהבאת למעלה מחוברת על טהרת הלשון המטיפה לחזרה ליידיש, מעידים על בורות מחבריה יותר מכל דבר.
אבל לפני שאדגים, רק שאלה:
באיזו שפה כתובה החוברת, ביידיש או בעברית?
וכעת, רק קוריוז אחד חביב ביותר:
קונדס, זו מלה יוונית, שחז"ל השתמשו בה, כפי ששאלו מלים יווניות רבות. משמעותה יתד, או עמוד.
השימוש המוכר בעברית כיום, אינו מקורי, אלא מהווה יבוא ישיר מיידיש...
_________________
|
|
|
|
|
