|
|
| נשלח ב-17/5/2005 12:51 |
 |
| |
מעתה אמור:
"עתידה ארץ ישראל להתפשט בכל הארצות" פירוש, לפי חשיבותה העתידית הגדולה של ארץ ישראל, תקבל מפה מתוחה, מפה שהרזולוציה שלה גדולה מכל הארצות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2005 12:53 |
|
| |
אבל מדרש זה אינו מתיישב עם זה שירושלים באמצע העולם, שהרי שנינו שרק מי שבקצוות זוכה למתיחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2005 13:00 |
|
| |
רק חכה קצת, ועם תנועת היבשות היא תגיע גם לקוטב (אמנם ריה"ל לא יאהב את זה). אגב, יהודה ברקן לא מספיק מותח בשבילך?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2005 13:28 |
|
| |
מואדיב,
לא קראתי.
אבל לא מתוך אידיאולוגיה, סתם מתוך עצלנות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2005 18:09 |
|
| |
"סגנון" (סנהדרין פט,א)
כפי הנראה אין פירושו כבלשון זמננו.
וצריך בירור איך לתרגמו בדיוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2005 19:02 |
|
| |
מפי השמועה אמרו, שאחד מחכמי עצכ"ח ניסה להסביר את מצות מחיית עמלק במונחים מודרניים, כאלו שלא יצרמו את האוזן הענוגה הנגעלת ממעשים ברברים כרצח עם (והמשמעות החסידית המדברת על הקרירות לא נעמה לאזניו שכן מתנגד היה), נתן משמעות חדשה לכתוב ואמר: "תמחה את זכר עמלק", פירוש, מחק והסר אותו מהזכרון שעל הדיסק הקשיח.
אשכול גור למשל...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2005 02:50 |
|
| |
אם כבר הזכיר מיימוני את המלה "חילול" (עמ' 5), הרי יש לומר כי זהו "שורש מפתח" בהבנת המקרא, וקשה מאד להתחקות אחר מגוון משמעויותיו.
האם למי מכם יש מושג מהו "נוטע כרם ולא חללו"? נראה לי כי זו פעולה המתבצעת שנים מספר לאחר הנטיעה, ואינה קשורה במישרין לבציר;
"חללים" הנופלים בשדה הקרב מבטא כנראה את מה שקורה למערך הכח, אך אפשר שזה מבטא את פעולת הדקירה, או פשוט יותר - אדם "מרוקן" - ללא רוח חיים;
"חלול הקודש": האם יש להבין כחדירת גוף זר אל הקודש? או אולי כיצירת ריק בתוכו?
וכיצד זה קשור ל"לחולל" ול"מחול" ? האם זה שוב קשור בכרמים (למשל, במחולות מסויימים הקשורים בחילול הכרם)?
ובנושא האשכול:
בקהלת מספר מילים ששינו מובן לחלוטין, כמו: "רעיון" - מחשבה ; "רוח" - הבל; "עניין" - מצב דברים, מקרה; "כבר" - גלוי וידוע (כנראה מארמית, "כמו שיצא".
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2005 16:23 |
|
| |
שטן: בימינו סמל הרע המוחלט, בלשון המקרא בד"כ אויב ומתנגד (כלומר רע סובייקטיבי ולא אובייקטיבי): http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/stn.html
אחוז: בימינו אחד מתוך 100, בלשון המקרא אחד מתוך קבוצה כלשהי ("<<אחד אחוז מן החמישים>>", "<<אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר>>").
חוזה: בלשון ימינו הסכם, בלשון המקרא - ע"פ רש"י ומצודת דוד - משמעו כמו גבול ומחוז. אם כי, בפסוק ("כרתנו ברית את מוות, ועם שאול עשינו חוזה") מתאים יותר הפירוש המקובל בימינו.
בקשר לשורש "חלל": ייתכן שעיקר משמעו "מוות", ומכיוון שמוות הוא אבי אבות הטומאה - הושאל גם לכל דבר המנוגד לקודש ("להבדיל בין הקודש ובין החֹל").
מכאן גם "חילול כרם" = הוצאת פירותיו מקדושה לחֻלִּין (כי בשלוש השנים הראשונות אסור לאכלם, ובשנה הרביעית כולם קודש לה').
סיכום המשמעויות של השורש "חלל": http://www.tora.us.fm/tnk1/ljon/jorj/xll.html
ושל השורש "חול=חיל": http://www.tora.us.fm/tnk1/ljon/jorj/xwl=xyl.html
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2005 19:06 |
|
| |
נוכחתי לראות שהאתר שקשרתי אליו בתגובה האחונה אוא כנראה של אהובינו אראל שיח' ותודות לו וברכותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2005 19:09 |
|
| |
יוסי: הפרסום הראשון היה דווקא בפורום זה - ע' בתאריך (ההודעה בפורום זה פורסמה 10 ימים קודם...)
תוקן על ידי - אראלסגל - 01/06/2005 19:13:44
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2005 20:49 |
|
| |
לאחר שצלחתי את כל האשכול...
יישר כוח, אראל. השפה, כידוע, חיה ומתפתחת, ומעבר לכך קיימים שינויים שנובעים מן הניסיון להחיות שפה מתוך התנ"ך, בפער של 2500 שנה.
לעניין החשמל - תמהני על לגלוגכם. 'כעין החשמל', מתורגם בתרגום היווני (וממנו בלטיני) 'electra' (או מעין זה), ועל כן הגיוני לתרגם את ה-electra של היום ל'חשמל' של פעם. כמובן, נשאלת השאלה למה התכוונו המתרגמים: האם לצבע הענבר (המשמעות המקורית של electra), או לזיק החשמל (המשמעות המושאלת). כך או כך, התרגום הוא יפה.
מישהו הזכיר כאן 'מחול': פעמים רבות במקרא, מוזכר 'מחול' כמקבילו של 'תוף' (הללוהו בתוף ומחול - כל המזמור מדבר על כלי נגינה בלבד; בתופים ובמחולות; ועוד), ועל כן רבים ראוהו כסוג של תוף.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2005 01:01 |
|
| |
אם לא הובא עדיין:
"כן" בתנ"ך = "ככה".
במקרא - היפך "לא" = "הן".
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2005 08:27 |
|
| |
אויל, כסיל - בלשון ימינו טיפשים, בלשון המקרא בין טיפשים לרשעים (ע' במפרשים על ספר משלי).
איש הרוח - בלשון ימינו משורר, סופר, הסטוריון וכו'; בלשון המקרא נביא ("אויל הנביא, משוגע איש הרוח ")
זכה - מלשון התלמוד ועד ימינו ניצח בתחרות וקיבל פרס, בלשון המקרא היה זך וטהור ("ומה יזכה ילוד אישה ", "במה יזכה נער את ארחו לשמור כדברך ")
נגד - מלשון התלמוד ועד ימינו מבטא מאבק ומלחמה, בלשון המקרא מבטא בעיקר מיקום (כמו "מול"). עד כמה שידוע לי, בשום מקום בתנ"ך לא כתוב "נלחם נגד..." אלא רק "נלחם ב...". הביטוי "עזר כנגדו " - ע"פ הפשט משמעו "מולו ולצידו", וחז"ל דרשו על-פי לשון התלמוד - "להילחם".
|
|
|
|
|
