מדינת ישראל היום=ימות המשיח לפי הרמב"ם

שלום חברים!
אשמח לשמוע את דעתכם על המאמר שקישורו מצ"ב להלן, אשר פרסמתי בדף קשר של ישיבת הר-עציון, ובו השתדלתי להוכיח שמדינת ישראל של היום היא היא ימות המשיח לפי הרמב"ם.
http://gush.net/dk/1to899/838mamar.htm

ח"ו לייחס כל קשר בין מדינת ישראל לימות המשיח, או לאיזה דבר רוחני שעתיד בב"א לבוא על עם ישראל.
מדינת ישראל היא העצה של הסט"א, לתפוס את ההתעוררות העצומה בחיבת הקב"ה לבניו לאחר השואה האיומה, והיא סיבת הסיבות והמעכב האמיתי של הגאולה השלימה.
מדינת ישראל מחנכת מיליוני ילדים לחיים של הפקרות, מדינת ישראל פוגעת בריש גלי במוסדות התורה ובמשפחות עמלי תורה, מדינת ישראל עוקרת בראש כל חוצות כל הלכה יהודית, שבת, חמץ, זנות, מטמיעה גויים בעם ישראל, ומביאה לכל דבר רע על עמינו.
מדינת ישראל לתפיסת החסידות, ועיין בבני יששכר בדרשות המבוא לפסח, שם מוסבר, כי התיקון השלם דהיינו גמר מחיית עמלק שבכל דור ודור, יהיה בדור האחרון, כאשר פריצי ישראל יעלו מעלה מעלה וישלטו למעשה בעם ישראל, והם הם (כלשונו הק') עמלק שבדורינו.

תתייחס לכל מה שהרמב"ם כותב ואולי עדיף שתלמד קודם את סוף הלכות מלכים ומלחמות

משגב

מה יתן לך ומה יוסיף לך הגדרת מדינת ישראל כימות המשיח? המצב אינו נהיה טוב יותר אם מאמינים שימינו ימות המשיח ולא גרוע יותר אם לא מאמינים בכך. אין המדובר אלא בתווית ואיזה חשיבות יש לכך אם משתמשים בתווית ימות המשיח או בתווית אחרת?

לפעמים אני מתמלא רחמים על הרמב"ם.

אוי-אוי-אוי...
האמת היא שאני באמצע חשיבה על עניין אחר בעצכ"ח והגעתי "במקרה" להציץ באשכולון זה ויצאתי לרגע משלוות רוחי... והריני כלאחר יד מביא אשר הציקתני בטני והמו מעי...

קודם כל איך אני מבין את השאלה: האם המציאות של מדינת ישראל היא מימוש של חלק חיובי של תהליך הגאולה, וליתר דיוק - האם מדינת ישראל היא חלק חיובי מהתחלת הופעת אור הגאולה. ועל כך יש לשאול עוד שאלה שהועלתה כאן - למי זה אכפת ומה זה משנה, האם זה בכלל מעלה או מוריד שמדינת ישראל תוגדר כך או אחרת.

(1)א'. ובכן, בעיני זה בהחלט משנה. זה קצת קשה להסביר, כי מדובר ברעיון, בהנחת יסוד ביחס למציאות, ולא באמת במשהו מעשי. וקיימת נטייה להתייחס להנחות כמשהו פלספני ולא משמעותי. אבל לענ"ד האמת היא הפוכה. איך אדם מתייחס למציאות - מהם הנחות היסוד שלו, הניתוח הבסיסי שלו את המציאות - משפיע על כל דבר שהוא חושב ועושה. מטה את זה לכאן או לכאן. את מצב רוחו, את המשקל שהוא מעניק לעניין כזה או אחר. למשל, כמה אנרגיה הוא מוכן להשקיע במניעת ה"התנתקות". אם אנחנו ב"חושך כפול ומכופל" אז מה זה משנה אם חבל ארץ מסויים יהיה תחת הפריץ מהמוצא היהודי או תחת הפריץ הישמעאלי? אם הכל רק רע וחשוך חוץ מעולם התורה (סתם דוגמה), אז אין אנרגיה לעשות כלום חוץ מללכת לביה"מד. אבל אם אנחנו בתהליך של התקדמות, ואם למדינת ישראל וריבונותה יש משמעות חיובית, התחלת הגאולה - אז לנסיגתה מחבל ארץ מסויים יש משמעות רבה מאד מאד. והדבר מגיע למה אמור לעשות אדם פרטי עם אשתו וילדיו שגר שגוש קטיף מחר ומחרתיים. למשל.

אז יש נפקא מינא.
(1)ב'. עוד אחת זה מה לעשות ביום העצמאות הבא - עלינו לטובה. האם כדעת כל רבני הציבור הדתי/חרדי-לאומי יש לומר הלל בבוקר (עם או בלי ברכה), ולעשות סעודה ויו"ט על שיצאנו ממוות לחיים, משעבוד האומות לחיי חירות לאומיים, מאפילה לאורה ומצרה לרווחה, או שעברנו מעול הגויים הרשעים לגלות הערב-רב הרשעים עוד יותר - ונישב שקים במותנינו וחבלים לראשינו ונתלוש שערות ראשנו ושפמינו... למשל.

אז שאלה ב' אני מקווה שקיבלה מענה (זה מעניין אותנו מאד, בתפילה, מחשבה, דיבור ומעשה, רגש ושכל).

אני מבין - מניח - שהשאלה הראשונה והעיקרית מתחזקת לאור (או לחושך) תכנית ה"התנתקות" הבאה עלינו לרעה. ויש בה מסיבות שונות כדי הגדשת הסאה בעיני אנשים נכבדים ויקרים. אבל יש להדגיש שבעצם השאלה העיקרית היא על עצם תקומתה של מדינת ישראל לפני קצת יותר מחמישים שנה, עם כל הבעייתיות הדתי שבה - חילונים, בן גוריון, ילדי תימן, אלטלנה, שבת ופריצות וכו' וכו' וכו'.

והביאו קודמי הנכבדים את הרמב"ם.
(2). ובכן, קודם כל נראה לי מופרך להתייחס לרמב"ם בעניין זה כ"פסיקת הלכה". פסיקת הלכה זה משהו שמחייב אותנו, וניהול תהליך הגאולה זהו מעשה של אלוהים. ולא נראה לי שאנחנו יכולים לחייב אותו להגדיר מציאות מסויימת כתהליך הגאולה. וכך גם הגדרת אדם מסויים כ"משיח". עד כמה שידיעתי מגעת אין משמעות מעשית לתואר "משיח". יש משמעות לתואר "מלך", יש הגדרה הלכתית והשלכות מעשיות ל"נביא". יש "מרא דאתרא". מה זה "משיח" מבחינה הלכתית אינני יודע.
(3) מה זה כן - שאלה רעיונית, באיך אנחנו מבינים את ה'. באיך אנחנו תופסים את החיים שלנו. איך אנחנו מבינים את דבר ה' ורצונו. מה משקל ערכים ומעשים מסויימים בעיני רוחנו. כל אלו שאלות של דעה ומחשבה. ולא שייכת בהם "הלכה". ואין לרמב"ם בחיבורו החשוב היד החזקה שום עדיפות מחייבת בעניינים אלו על הרבי סלונים לצורך העניין (ובשביל הרקורד אני "מתנגד"). ישנם חכמים בעם ישראל ותלמידי חכמים, כל איש לפי יכולתו וכשרונו ואיכותו, והם דורשים ואלו ואלו דברי אלוהים חיים.

(4). ואם כבר לגופו של דבר הנשר הגדול - אני חושב שבפשטות כתב "אמונות טובות בביאת המשיח" (כאחד הנושאי כלים על אתר) לסיום חיבורו "היד החזקה". ועוד, הרמב"ם חי במציאות של גלות קשה, כאשר צצו להם כל מיני "משיחים" אוחזי עיניים בעלי נפלאות, שהיו בפוטנציאל הבאת אסון על עם ישראל המסכן, והוא בא להגדיר את "הגאולה" בצורה פשוטה ומציאותית לאפוקי ממיסטיקה ובו-בו (ציור של איש בעל זקון לבן ו"ארשת קדושה" קורנת ממנו המגלגל עיניו השמיימה באקסטזה דתית - 100 ש"ח לשעה +מע"מ למזכיר בחוץ).
הגאולה - אליבא שהרמב"ם זה שעם ישראל יחזור לארצו, יקיים מצוות, יבנה את בית המקדש. ברגע שיקום אדם ויעשה כל אילו בהצלחה - נתחיל לדבר על משיח. עד אז שקט בבקשה. וודאי לי שזה לא בא למשל לאפוקי בניין המקדש "לפני משיח" כפי שנפסק בירושלמי, שהרי הרמב"ם לא הביא את עניין המשיח והגאולה בהלכות בניין בית הבחירה וכו'. הוא לא בא לומר על תהליך של שיבת ציון ותשובה שהוא "גאולה" רק בתנאי כזה וכזה, אלא הפוך שכל מה שהוא לא תהליך מעשי של גאולה במובן הכי פשוט הוא לא גאולה, לא משנה כמה רושפות אש עיניו של ה"משיח" התורן.

איני יודע עד כמה הרגזתי עד כאן... (סליחה ומחילה מידידי היקרים ), אבל יש לי עוד נושא אחד... מדינת ישראל.

(5) בנביאים כתוב הרבה על תהליך הגאולה. הפרק בו מובא הפסוק שעד כמה שאני יודע ממנו התחיל המושג אתחלתא דגאולה (או יותר נכון "קץ המגולה") הוא ביחזקאל: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" (שם ל"ו:ח). ואומרת הגמרא - ארץ ישראל נותנת פריה אין לך קץ מגולה מזה. רוצה לומר, כפי שהצגתי את גישת הרמב"ם לענ"ד (בכלל ולא בהכרח בפרטים), שאם אתה רואה פריחת הארץ הפיזית הלזו, ונתינת פירותיה בעין יפה לאחר שיממון הגלות - זוהי האינדיקציה הפשוטה ביותר שתהליך הגאולה התחיל (וזה מאד משנה!). וברור שזה שישראל "קרבו לבוא" זוהי גופא הגאולה, ואיננה צריכה ראיה כי היא היא גופא.

נשאלת השאלה - וכי יתכן שכל זה יקרה כשעם ישראל ומנהיגיו עדיין לא חזרו בתשובה שלמה, וכולם חרדים ויראים כיאה וכיאות?
אומר יחזקאל הנביא (במלים ברורות לטעמי - מאין כמוהן לבהירות, שם ל"ו:כ' ואילך):
"ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי, באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאוואחמל על שם קדשי, אשר חללהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה; לכן אמר לבית ישראל כה אמר א-דני א-לוהים - לא למענכם אני עושה בית ישראל, כי אם לשם קדשי אשר חיללתם בגוים אשר באתם שם;... ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי... והבאתי... וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם... וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים, ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבותיכם; לא למענכם אני עושה נאם א-דני א-לוהים יודע לכם, בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל". ואני ממליץ מאד מאד ללמוד באופן איטי ויסודי פרקים לד-לו (וגם כ' ולז-לט כדאי).
הרי לנו אמונת טובות בגאולה, שקיבוץ נדחי ישראל יכול להיעשות בזמן מלאים אנו עוונות ותועבות ומעללים אשר לא טובים. ובכל זאת ה' ישיבנו לארצנו. ואם נראה אי אז שארץ ישראל נותנת פריה בעיתה - סימן שזה כבר הגיע.

(6) ואם ישאל השואל - אולי עצם הגעתנו לכאן בהמונינו וחקלאות וכו' - זהו באמת חלק מתהליך הגאולה, אבל המדינה לא?
אענה - יש להגדיר מה זה "מדינה". אם ה"מדינה" היא אריק שרון וכיוצא בו אז אני מסכים שזה לא תהליך הגאולה. אבל, במיוחד בימינו הדמוקרטיע, לא מקובל להתייחס למושל העם כאל העם ולמנהיג מדינה כאל המדינה. לואי ה-14 (נדמה לי) אמר "המדינה זה אני". יתכן שגם הדוצ'ה מוסוליני, ואלי גם היטלר להבדיל. זו לא האמת. ראש ממשלה או מלך או נשיא או קיסר הוא מה שהוא והמדינה שלו היא דבר נפרד ממנו.
מדינה גם איננה מזוהה עם המשטר שלה. מדינת צרפת לא הוקמה ביום בו הפכה לרפובליקה (הרביעית אם אינני טועה). היא היתה מלכות וקיסרות ועו' ונשארה צרפת. לעומת זאת אם היתה כבושה תחת ההוטנטוטים - והיו קוראים שמה הוטנטוטיה - היתה לא עוד צרפת אלא הוטנטוטיה.

(7) וכאן אנו ניגשים לשאלה האחרונה. האם דין מי שהקים את מדינת ישראל כדין הוטנטוטים. האם הציבור (ודוק' ציבור ולא אדון בן גוריון) שהקים את מדינת ישראל הוא גורם יהודי או לא. האם בה' באייר ה'תש"ח נטל עם ישראל את חירותו לידיו - ובטל שיעבוד מלכויות או שמא עדיין תחת הטורקי אנחנו. ובכן אני מתקשה לנסח דברי בשיוויון נפש ומתינות. "בארץ ישראל קם העם היהודי...". אז אמנם ה"דתיות", התורה, הקב"ה לא מופיעים שם באופן ברור. ואף זאת - חלק מאלו שהקימו את המדינה רצו להשכיח את קיום המצוות מעם ישראל. ואף על פי כן התהליך שארץ ישראל נתנה פירותיה צעד צעד עצום קדימה.
אם בתקופת הטורקים והאנגלים היה צריך אישור - סארטיפיקט - לעלות לארץ, עכשיו אנחנו קובעים. חוק השבות.
ואני מודה, שאם ח"ו יבוא יום ובוא הכנסת תכריז על ביטול מציאותה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, אז מאותו יום ואילך המדינה תפסיק להיות חלק חיובי מתהליך
הגאולה. ואולי זה יהיה מבחינתי כדוגמת שליטה זמנית של גורם זר במדינה שלי. "כיבוש". אבל כל עוד מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי עם כל הויכוחים והתערערות העניין - המילים "מדינת ישראל" מבטאות את שיבתו של עם ישראל לארצו והיותו ריבוני בארצו. היום בו פרקו ישראל מעל עצמם את עול הגויים.
אז לסאטמר שמאמינים שעצמאות מדינית טבעית היא מעשה שטן - זה יום עצוב. ולמי שמאמין על פי הנביאים והמדרשים שהגאולה עלולה לבוא בתהליך טבעי איטי (ברשיון אומות העולם - דברי הגר"א מוילנא) - זוהי נקודת ציון חשובה מאד בתהליך הגאולה.
ליתר דיוק בהתחלת תהליך הגאולה, שהרי אנו מצפים להמשך - מצפים ועושים, ל"לב חדש ורוח חדשה אתן בקירבכם... והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר... ועשיתי את אשר בחוקי תלכו ומשפטי תשמורו ועשיתם".

העם ההולכים בחושך - ראו אור גדול!

לאחר שסיימתי את התייחסותי הארוכה שמתי לב שבעצם עלי לקרוא את מאמרו של משגב נר קודם...
משגב - עימך הסליחה. התגובה הנ"ל היא יותר כנגד דברים שנאמרו ופחות מדי התייחסות לשאלה שאתה העלת - שהיא אם אני מבין נכון - האם מדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה - לפי הרמב"ם.
ובכן, קודם כל - להט דברי הוא משום שהדברים יקרים לי מאד. אני גם גר בגוש קטיף ועכשיו ניטחן בין הקושי עם גזרות הרשעה, לבין אייתנות דעתי המושכלת שהמדינה עומדת בפני עצמה, ושאנו בימות המשיח על האורות והצללים שבהם, וקליגולה-נירון קיסר וסוסו הסנטור (וד"ל) כבודם במקומו מונח. ואני מתכוון לשמוח ולצהול ולעלוז ולקפץ ביום העצמאות לאות שמחתי על הנסים שעשה לנו ה' ממות לחיים ומשעבוד מלכויות לגאולה וחירות. וזאת כאמור לצד שאיפתי הכנה להמשך תהליך הגאולה, וללב בשר.

ולעניין הרמב"ם. אני אינני מחסידיו - ואני מקווה שאינני מושלך בשאט נפש מבית המדרש הוירטואלי הלזה... אני חושב שבמיוחד בענייני מחשבה - הרמב"ם איננו המילה האחרונה, הגם שדבריו חשובים ויקרים. אני חושב למשל, שיש מה לעיין בתנ"ך, ויש שם הרבה חומר. ישנם מדרשים. ויש את הקבלה ועולם המחשבה היהודי לדורותיו (שהרמב"ם תופס בו מקום של כבוד).
הרמב"ם למשל לא התייחס לעניין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, שמופיע ביסודו בתנ"ך, ובאופן גלוי וברור בגמרא, ובמדרשים; עניין שני המשיחים ותפקידיהם מורחב בקבלה: בזוהר באריז"ל הגר"א, הרמח"ל הרב קוק זצ"ל, ועוד ועוד.
כאמור, לענ"ד על פי התנ"ך והנבואות על הגאולה ברור לחלוטין שאנחנו היום בימות המשיח. וגם על פי הקבלה ובייחוד משנת הגר"א בעניין הקץ המגולה, ומה שנשענו עליו רבים ובהם הרב קוק זצ"ל, ברור שאנו בתקופת הגאולה. ושמדינת ישראל היא "אתחלתא דגאולה". ואני רוצה להדגיש את מעמד הגר"א בעניין, ע"פ משנתו שהובאה בכמה מקומות, בהם ביאורו לזוהר ובהם הספר "קול התור" שכתב תלמידו רבי הלל משקאלוב.

ולגבי הרמב"ם גופא, קשה לי מאד שיטה שמניחה שיש ה"דעת האמיתית" בדברי פלוני וה"דעת המכוסה מההמון". והמפתח להבין מה הקש ומה הבר - הוא כך וכך שאלמוני גילה. אני יודע שיש גישה כזאת, גם לגבי הרמב"ם וגם לגבי אחרים - למשל הרב קוק, בדברי תלמידיו.
לי הרבה יותר נח ששיטתו של אדם נדונה מתוך הסתכלות רחבה, שמכילה גם קוי שוני, ומנסה להכיל אותם בתמונה מורכבת. וזאת לעומת גישה שאומרת שבעצם חלק גדול מדברי פלוני הוא אחיזת עיניים לשוטים וכיוצ"ב.
ולכן גם לגבי הרמב"ם קשה לי לקבל גישה כזאת. זה אגב לא אומר שזה לא נכון, כמובן.
אני חושב שברור לחלוטין שגישתו העיקרית של הרמב"ם - היתה שאין בין ימינו לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד. אבל לדון ביחס המדוייק לשיטתו בין ימות המשיח לתחיית המתים ובין זו לעולם הבא, ובמדה בה העולם כן ישתנה (שהרי הוא חשב שתחיית המתים עיקר גדול בתורה ועין לך שינוי עולם ממנהגו יותר מזה) - אין בכוחי לדון ולחשוב כרגע ועימך הסליחה.

וכאמור לעניין הגאולה נראה לי שהעובדה שאנחנו בימות המשיח היא דבר בהיר כחמה, וזאת מצדדים רבים. ובאשר לימות הצום אני חושב שזה - מה לעשות - אנו צריכים לסנהדרין כדי לבטל, ואולי בעיקר כדי שלא יהיו כשני עמים. וגם יש צד שהימים הללו תלויים בבניין המקדש ולא בעצמאות. ואכמ"ל.

אור לך!

בס"ד היו חכמים גדולים שהאמינו כי מדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתנו ,לענ"ד התכוונו לכך שהמדינה תלך ע"פ תורת ישראל והמשפט עברי,מה שלא נעשה עד לימינו ואדרבה המלחמה נגד תורת ישראל גברה יותר בזמננו אנו עד למצב שבו הבג"ץ
מתערב בשאלות דת ומדינה ומיהו יהודי? ונוטל לעצמו סמכויות לא לו,לענ"ד מדינת ישראל עומדת כיום בשלבי הכרעה גורליים,שיקבעו ויחרצו את גורלה לשבט או לחסד ,ואני חושש מאד ממלחמת אחים חס ושלום וגרימת מצב שלא תהיה ממנו חזרה,אני פועל לאחדות ישראל ,מתוך הבנה שאם אין עם ישראל מאוחד אין אנו יכולים להתקיים כאומה ,ואז מידת-הדין מכה,כפי ששמעתי ממו"ר הרב צורי ג'רבי שליט"א בשיעור אתמול על פרשת שמיני.

תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 07/04/2005 3:24:10

בס"ד לפי הבנתי מדינת ישראל היתה צריכה להיות מדינה יהודית ודמוקרטית ,הבעיה בהגדרה זו שאין יודעים מיהו יהודי?לפי ההלכה מי שנולד לאמא יהודיה הוא יהודי,הבעיה
העיקרית במדינתנו היא שיש ניכור ונתק ממורשת-ישראל,לצערי הרב חלק מזה הוא בגלל שלא נותנים דוגמא אישית ולא עובדים
נכון את הבורא,וזה יצר ריחוק ונתק והגיע עד לעבודת אלילים,בכך שמקטרים לשדין בלילה וזורקים נרות בדרום .
במקום לעסוק בידיעת ה' ודרך חשיבה נכונה מתעסקים בקליפה החיצונית ולא בפנימיות-התורה ,ובמקום לעסוק בחובות הלבבות מתעסקים בחובת האיברים כמו שצווח על זה בס' חובות הלבבות,ידועים דברי הרמח"ל במסילת ישרים שתנועת האיברים ללא כוונת-הלב אינה כלום,ובזה נהיה אפילו יותר גרוע מעבודה זרה,אשר בזה שאינם מכירים את הבורא עובדים לבני-אדם ורבנים.וזה דבר חמור ביותר לענ"ד להפוך את הרב לאלוה ולקבל כל דבר בעיניים עצומות מבלי לבדוק ולעיין את שורש הדברים במקורות.שזה ניתן ללא שום בעיה.ולכן אמרו רז"ל 'יגעת ומצאת תאמין ואם לא יגעת ומצאת אל תאמן'.

משגב,
האויל ומשיח כבר בא, אין צורך לנהוג אבלות בספירה בק"ו משלושת השבועות, ויש לך היתר יותר מרווח לגילוח בספירה.
הנסיון מראה גם שלימוד פיזיקה הולך טוב עם תגלחת, משא"כ תלמוד תורה שמשום מה מסתדר היטב עם זקן.

תוקן על ידי - אריק123 - 07/04/2005 18:02:24

נו,, משגב_נערב

תבנו כבר הבית המקדש ויסירו הספיקות....

ג'יד

מה פשר הציניות ?! אנחנו באמת נעשה את זה בע"ה, זה רק עניין של זמן !

הנה דברים שאמר בראיון למוסף השבת של ידיעות אחרונות בשבוע שעבר "נשיא מדינת ישראל":

"איש איננו יודע מה רצונו של הקב"ה, רבנים לא יכולים לדבר בשמו, את גבולות מדינת ישראל יקבעו הממשלה והכנסת, לא פסקי ההלכה של הרבנים.
...
אתה תמכת במשאל עם האם לא התאכזבת מהחלטת הכנסת ? [שואל נחום ברנע]
[קצב:]אני מכבד את רצון הכנסת, הפקדנו את כל רצונותינו בידי 120 איש והם החליטו, אין דרך אחרת להכריע במחלוקת הזאת".

רציתי להבהיר שלא הגעתי לתובנה הזאת בגלל תוכנית הגירוש, ואני גם לא מבין את מי שהגיעו לתובנה הזאת בגלל תוכנית הגירוש [כדוגמת הרב שאר ישוב הכהן, והרב טל מגוש קטיף], וכי אם היתה ממשלה בראשות האיחוד הלאומי המדינה הזאת היתה ימות המשיח ?!
ורק בגלל שכמה מושחתים השתלטו עליה היא לא המדינה שלכם ?!

בגלל דברים כנ"ל אני הגעתי למסקנה שעצוב מאוד אבל החרדים צודקים, אם כי גם עליהם אין לסמוך כיון שאלוהי הכסף העביר אותם על דעתם, ואני לא מאמין שהם בנויים לנהל מדינה.

תוקן על ידי - הבאבא_תור - 17/04/2005 9:01:20