|
|
| נשלח ב-29/4/2005 01:41 |
|
| |
בס"ד
שמעתי שגם הרב יצחק כדורי בעד ה'היתנתקות'
מטה המאבק לצדק חברתי
פורסם בשמו שהוא אמר שאת גוש-קטיף מותר לתת תמורת שלום אבל לא את ירושלים לענ"ד אם זה ימנע שפיכות דמים אז יהיה מותר לתת באופן זמני עד התגלות המשיח.
פורסם בקישור הבא:
http://www.yesha.org.il/index.asp?section=forum
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2005 11:29 |
|
| |
בס"ד יום ו' כ' ניסן התשס"ה
אחדות העם תגובת שלום הלוי
לאחי ורעי היקרים.
לכל דבר ונושא שבעולם,נתן למצוא אלפי צידוקים בעד ונגד . טוב או רע.
לעומת זאת לשפוט ולהחליט ,זה קשה ביותר וניתן לראות את הצידוק או אי הצידוק רק בדיעבד,במבט לאחור .
רובם של בני האדם קטנים והחלטתם היא בנושאים קטנים .
לעומת זאת בראיה של דברים בגדול ולטווח רחוק ,לזאת ניתנו לנו מנהיגים שאנו בוחרים אותם באופן דמוקרטי כל 4 שנים . בכדי שהם יחליטו עבורינו .
ולכן,כל החלטה שלהם היא בעצם חוק עבורינו.
עכשיו ניקח כדוגמא ,שכל אדם או קבוצה קטנה בעם,יעשו ככל רצונם .מה יקרה ,תהיה אנרכיה בו "כל דאלים גבר" .וזה מצב שאסור לחלוטין לקרות .
ולכן חייבים כולנו לקבל את החוק מאחר והוא בעצם משרת את כולנו,פעם לטוב ופעם לרע .ולא ניתן לומר "אני מקבל רק את הדברים הטובים בחוק ,ולא מוכן לקבל את הדברים שלא מוצאים חן בעיני .
לכן,הכלל הוא "או שאתה בפנים,או שאתה בחוץ" .ונכון שקשה לנו להחליט. אבל ,מאחר ואנו רוצים לחיות במדינה בעלת רוב יהודי,קל לנו להחליט שאנחנו בפנים ,גם אם חלק מההחלטות החוק אינם לרוחנו ולפעמים גם נגדינו.
את ההתיישבות בשטחים,הגתה "מפלגת העבודה" לאחר שיכרון מלחמת ששת הימים מאז ועד ההחלטה בנושא ההתנתקות , התחלפו ממשלות בישראל והשקיעו וחזרו והשקיעו מיליארדים שקלים בהתיישבות בשטחים .
האם היה אדם אחד ממתיישבים אלו בשטחים שלקח בחשבון שעלולים לפנות אותו בעתיד כלשהו מביתו ? בטוח שלא.
בדיוק כמו שכתוב בתורה ואסור לעבוד עבודה זרה וצריך לבדוק כל דבר שמציאים ואומרים לנו,והנה עזבנו את תורת ה' מסיני והלכנו מבלי לבדוק אחר תורה הכתובה בידי בני אדם שגם הם עזבו את התורה והתייוונו.וכיום מאמינים אנו בדברי רבנים כתורת אלוהים .אבל הם עדיין לא אלוהים .אלא בני אדם רגילים היכולים לטעות ולהטעות בדיוק כמונו .
מה שקרה לאחר מלחמת ששת הימים הוא שבעצת רבנינו ותאוותינו לארץ ישראל הרמנו את האף .ובמקום לתת יד לאחינו הפלסטינאים (בני אברהם אבינו) שהיו תחת שלטון ירדני ומצרי ,ולקבל אותם לחיקנו בחום ,עשינו בניגוד לכתוב בתורה
ניצלנו אותם,השפלנו אותם עד עפר ,הכינו אותם ,העבדנו אותם בפרך ,גנבנו מהם רכוש וכבוד עצמי וכל זאת בניגוד לכתוב בתורה :
שמות י"ב,מ"ט:"תּוֹרָה אַחַת,יִהְיֶה לָאֶזְרָח,וְלַגֵּר,הַגָּר בְּתוֹכְכֶם".
שמות כ"ב,כ':"וְגֵר לֹא-תוֹנֶה,וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ: כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".
כ"ב,כ"א:"כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם,לֹא תְעַנּוּן".
כ"ב,כ"ב:"אִם-עַנֵּה תְעַנֶּה,אֹתוֹ--כִּי אִם-צָעֹק יִצְעַק אֵלַי,שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ".
כ"ב,כ"ג:"וְחָרָה אַפִּי,וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב;וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת, וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים". {פ}
כ"ב,כ"ד:"אִם-כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת-עַמִּי,אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ--לֹא-תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה;לֹא-תְשִׂימוּן עָלָיו,נֶשֶׁךְ ".
כ"ב,כ"ה:"אִם-חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ--עַד-בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ, תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ".
כ"ב,כ"ו:"כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ,הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ; בַּמֶּה יִשְׁכָּב--וְהָיָה כִּי-יִצְעַק אֵלַי,וְשָׁמַעְתִּי כִּי-חַנּוּן אָנִי." {ס}
כן הם צעקו לאלוהים לעזרה בזמן שאתם המשכתם לחגוג לאלוהים אחרים ולרבנים שאין אלוהים בליבם.אז מה הפלא
"וְחָרָה אַפִּי,וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב;וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת,וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים".הרי זה קרה לנו באינטיפאדה .לא מזמן .
האם עיוורים כולם ולא רואים ולא קוראים בתורת ה' איך אנו אמורים לחיות באמת כחברה .האם מישהו מכם מקיים את "ואהבת לרעך כמוך " אני ה' " באיזה אלוהים אתם מאמינים בכלל , באלוהי האגוצנטריות ,באלוהי השנאה לכל . מילא אם הבעיות היו רק בין חילוניים לדתיים בלבד . אבל הבעיה היא בכל העולם היהודי ואפילו החרדי בתוך עצמו.האם זוהי אהבת ישראל והאדם שבכם ?האם זו אהבת אלוהים שבכם? את מי אתם מרמים אם לא את עצמכם בלבד .
הלעולם תאכל חרב? האם לא הגיע הזמן להתחרט על כל מעשינו ולהכריז על צום סליחה וכפרה ביום ההתנתקות או לפניו על שעוללנו לאחינו הפלסטינאים ברצועת עזה וביו"ש .
חישבו על כך .מה יותר חשוב לכם בחיים . אהבת אלוהים ותורתו שבכתב ואהבת ישראל והגרים ככתוב "ואהבת את הגר" " ...כי גר היית בארץ מצריים".
או להמשיך ולהתנגד להתנתקות ולבזבז משאבים כספיים בנושא היכולים להיות מנוצלים לטובת חייכם בעתיד.
נכון,קשה לעזוב בית.ואני מרגיש את כאבכם,אבל הייתם צריכים לחשוב על כך לפני שהחלטתם על מגורים מחוץ לקו הירוק . ועל חשבון אחיכם שעל אדמתם התיישבתם ועם כספם בניתם את ישוביכם,ותוך ניצול "משאבי אנוש זולים" עיבדתם את אדמותיהם עבור עצמכם בלבד .
אז קחו את עצמיכם ואת הפיצויים המוצעים לכם וצאו מתוך אדמות לא לכם ויחזרו הבייתה אל תוך הקונצנזוס בתוך הקו הירוק .
בכבוד רב
שלום הלוי .
פורסם בקישור הבא:
http://www.yeshiva.org.il/forum/forumList.asp?fid=29
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2005 11:52 |
|
| |
יום ו', כ ניסן ה'תשס"ה
לכב' שלום לוי הנכבד שי בוארון
בס"ד:
אכן כתבתי לעיל שאחדות ישראל היא קודמת לארץ ישראל ולא לוקחים את ארץ ישראל בכח וחיי אדם קודמים להלכה ופיקוח נפש דוחה את כל התורה ואנחנו עדיין בגלות בין הערב רב
השולט במדינת-ישראל,ולמרות שאנחנו נמצאים תוך שלבים של הגאולה וקרובים מאד לגאולה השלמה יותר מתמיד ,אבל כל עוד שאין בן ישראל מסוגל כלל לדת ישראל עדיין ארצנו בידי-נכרים,הערבים הם המקל של הקב"ה כמו שאשור היה שבט אפיו של הקב"ה ,עלינו לזעוק לה' שיציל אותנו כי אנחנו נמצאים בסכנה רוחנית שהיא יותר מסוכנת מגשמית ,ואדם לא צריך לגור במקום סכנה והגיע הזמן שנתאחד עם ישראל ונתכונן ליום ה' הגדול והנורא הקרב ובא עלינו ,הכוחניות הובילה את עם ישראל לאסון וראה בר- כוזיבא שהכזיב חז"ל אמרו ללכת בעצת שלום אבל הקיצוניים לא הסכימו וגרמו לחרבן הבית,ואני מאמין שלא יהיה חס ושלום חרבן הבית השלישי,אבל יש כאן גזירה משמים שאם לא נתעורר כתוב בגמ' (סנהדרין דף צ"ז ע"ב) שאם לא יחזרו בתשובה מעמיד עליהם מלך שגזירותיו קשות ומחזירם למוטב בעל כרחם ,אז למה לחכות שתבוא מדת הדין ותכה ,עלינו להתעורר כאשר הזהות היהודית שלנו וחוק מיהו יהודי? אינו מיושם זהו שורש הבעיה של עם ישראל ,אכן גם רבנים יכולים לטעות,ומוהר"ן מברסלב זצ"ל אמר במפורש בספר ליקוטי מוהר"ן ח"א (סימן ס"א)ש"בגלל שמסמיכים רבי שאינו הגון נחלש כח כתב ידינו ואנו נאלצים לניכנע תחת כתב ידם של הגוים וגוזרין לגרש את ישראל מהיישוב. עש"ה.
בברכת מועדים לשמחה הצ' שי בוארון יו"ר מטה המאבק לצדק חברתי
פורסם בקישור הבא:
http://www.yeshiva.org.il/forum/forumList.asp?fid=29
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2005 05:01 |
|
| |
בס"ד:תגובת-מאיר
דבר ראשון,אי אפשר למנוע זאת מסיבה פשוטה מאוד: כבר עכשיו יש מלחמת אחים!כבר עכשיו "אחינו השוטרים" מנסים לפנות אותנו וזו בפירוש מלחמה!
אנחנו אומרים פשוט:לא רוצים,אל תגנו עלינו,אבל אל תפריעו לנו להגן על עצמנו!אם המשטרה לא מקבלת את הגישה אז היא מכריזה עלינו מלחמה.
פורסם בקישור הבא:
http://www.revava.org/hebforum/index.php?topic=192.0
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2005 05:05 |
|
| |
בס"ד תגובת יעקב איש תם
א.כל–אני דוד וישראל כהן נעצרו לא 30.
כולם חוץ ממני ויהודה גולדברג עלו להר בלי בעיות.יכול להיות שפרנקו בעצמו נתן את הפקודות לא להכניס אותנו מכוון שאבי ביטון מפקד הר הבית אמר לי שמותר לי ואפילו לעמוד בתור לבדיקה. בסוף התור הוא אמר לי שהרגע קיבל פקודה לא לתת לי לעלות וזה לא היה החלטה שלו אבל מישהו גבוהה במאניק ירושלים.
ב.אנו לא מפחדים במלחמת אחים. בטח לא רוצים את זה,לא מצפים לזה ולא נהנים אם זה יקרה בסוף,אבל קידוש ה' ושלימות הארץ יותר חשוב באחדות ואהבת ישראל.אי אפשר תמיד להתנהג באהבת ובנחמדות.הכל תלוי במצב.מישהו בא לגרש יהודי מביתו בארץ ישראל הוא אוייב ממש.כל מי ששולח חייליים יהודים לעשות דבר כזה בוגד בעם ובה' וחייבים ללחם נגדו בכל האמצעיים.
אנו לא רוצים מלחמה,לא רוצים אלימות,אבל שלא יהיה אי הבנה אנו לא נוצרים,במקרה שמקבלים(כצ"ל) מכות,מחזירים(כצ"ל)מכות,מקבלים יותר מחזירים(כצ"ל)יותר וד"ל.
כל הפחד ממלחמת אחים לא בה מיהדות. היו כמה וכמה פעמים מלחמת אחים בעם ישראל ונכון שכל פעם היה אסון, האלטרנטיבה היה הרבה יותר מסובך.חטא(כצ"ל)העגל,הפילגש בגבה, המכבים,וכו'.
אנו מתפללים שלא יהיה פינויו ושלא יהיה מלחמת אחים,אבל בלית ברירה אנו מוכנים.
פורסם בקישור הבא:
http://www.revava.org/hebforum/index.php?topic=192.0
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2005 21:56 |
|
| |
בס"ד ע"י אחדות ישראל ננצח את האויב מבית ומחוץ!
ידוע מאמר חז"ל שבימי-העומר מתאבלים על 24,000 תלמידי ר' עקיבא שמתו בין פסח לעצרת בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה,ונשאלת השאלה ותמיהה גדולה הרי רבם הגדול היה התנא האלקי ר' עקיבא שלימדנו ש "ואהבת לרעך כמוך"זה כלל גדול בתורה אז איך תלמידיו לא נהגו כבוד זה בזה?ונלע"ד לפרש שאין הדברים כפשוטם אלא מה שלא נהגו כבוד זה בזה הוא בגלל שכל אחד מהם ביטל את עצמו וזה גרם לזילזול אחד בשני ולכן חובה קדושה עלינו לפעול בימים אלו לקירוב לבבות ולהרבות אהבת ישראל בין איש לרעהו ולהימנע ממחלוקת.ובעהי"ת ע"י לימוד חכמת-האמת ופנימיות-התורה נזכה לגאולת ישראל ברחמים מתוך אחדות ישראל וכמו שאמר הרשב"י לתלמידיו שאנן בחביבותא תליא מילתא כלומר שע"י האהבה שבין החברים של הרשב"י תלוי הדבר .ואשמח מאד להתחיל ללמד בפועל בקרני-שומרון .
בברכת התורה הצ' שי בוארון יו"ר מטה המאבק לצדק חברתי
פורסם בקישור הבא:
http://karney.n42.mashoomashoo.com/phpbbheb/viewtopic.php?p=1898#1898
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2005 07:50 |
|
| |
בס"ד: לבני הציעה:העתקת גוש-קטיף לניצנים
במהלך הפגישה שקיימו אמש נציגים של משרדי הממשלה ונציגי המתנחלים הציעה שרת המשפטים:יוקמו ארבעה יישובים באזור המושב ניצן,שיאוגדו יחדיו למועצה מקומית אוטונומית
מיה בנגל,אורי גליקמן ואילאיל שחר
החזירו את הכדור לידיים של המתנחלים:שרת המשפטים,ציפי לבני,הציעה הלילה לנציגי "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל",שמייצגים את מתנחלי גוש-קטיף, להקים ארבעה יישובים באזור המושב ניצן,שיאוגדו יחדיו למועצה מקומית אוטונומית.לבני הדגישה בפני המתנחלים כי בכל מקרה שמורת הטבע בניצנים לא תיפגע.
השרה לבני הבהירה למשתתפי הפגישה שיישום התוכנית תלוי במספר מינימלי של מתיישבים שיגורו בכל יישוב. אם מספר התושבים יהיה גדול מאוד תישקל בניית שכונה צפונית נוספת באשקלון. לבני גם הוסיפה כי אם המתנחלים יאשרו המהלך, הממשלה תאשר את התוכנית וההחלטה תעוגן בחוק.
גורמים במשרד המשפטים ציינו כי עתה אמורים ראשי המתנחלים לאסוף חתימות של כל מי שמעוניין להשתתף בתוכנית ולעבור לאזור ניצנים."אנחנו רוצים לראות שאכן מדובר במסה קריטית של אנשים,על מנת לצאת עם התוכנית לדרך",אמר גורם במשרד המשפטים.
מקורביה של לבני מסרו ל-NRG מעריב כי התוכנית שגובשה בפגישה היתה תוצאה של כמה פגישות חשאיות בין השרה למתנחלים שנערכו עוד לפני פסח והגבירו את האמון בין הצדדים."זו הסיבה שבגללה נוסחה טיוטת תוכנית כה מהר", אמרו.
במהלך הפגישה ביקשו המתנחלים "נקודות יציאה" מהתוכנית במדיה ולאחר הפינוי יהיו מעוניינים לקבל את הפיצויים ולוותר על הבתים החדשים.נציגי הממשלה שוקלים את הבקשה. כמו כן דרשו המתנחלים לפתוח מחדש את חוק פינוי-פיצוי,אך בקשה זו נדחתה על הסף.
הפגישה התארכה בשל העובדה שהמתנחלים שאלו שאלות "טכניות" רבות.עקב כך,הוחלט כי בימים הקרובים ייערכו פגישות של צוותי עבודה שיכללו נציגים ממשרדי הממשלה ומהיישובים במטרה לתת את מירב המידע ואת התשובות לשאלות המתנחלים.
שלושה נושאים מרכזיים.
הפגישה בין הצדדים ארכה כמה שעות והשתתפו בה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, מנכ"ל משרד המשפטים, אהרון אברמוביץ', מנכ"ל משרד השיכון, שמואל אבואב ונציגי מנהלת ההתנתקות, עם אנשי "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל". הצדדים דנים בהעתקת יישובי גוש-קטיף ובבקשות לתיקון בחוק פינוי-פיצוי.
מועצת חוף עזה הסמיכה את "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל" לייצג את כל תושבי הגוש והוחלט כי מעתה רק אנשי הפורום ינהלו את ההידברות מול משרד ראש הממשלה ולא נציגי התושבים. אולם בלשכת שרון טענו כי בפגישה הערב יישתתפו גם ראשי מועצות שמייצגים את התושבים.
"אנחנו מקווים שבשתי הסוגיות עליהן אנחנו הולכים לדון עם נציגי ראש הממשלה הם ילכו לקראתנו, אולם לאור הדלפות שהולכות ונשמעות כל היום משלכת שרון יש סיכוי גדול שיהיה מאכזב", אמר לפני הפגישה עו"ד יצחק מרון מ"הפורום המשפטי למען ארץ ישראל". "אני מצידי בן אדם אופטימי, אבל במקביל גם ריאלי, ואני יודע שיש מישהו שדאג לפמפם כל היום את כל הכותרות האלו, מישהו שמבין כנראה על מה הוא מדבר ויש לו אינטרס להוציא את זה לתקשורת".
הצדדים היו צפויים לדון בשלושה נושאים מרכזיים:
אופי ההתיישבות-האם ימוזגו יישובי המפונים במועצות האזוריות הקיימות,או שימשיכו לשמור על המועצות האוטונומיות שלהם.גורם ממשלתי הבהיר שהמתנחלים אינם רוצים להקים שכונות בתוך הערים והמועצות המקומיות,אלא מעוניינים בשכונות עצמאיות ובמועצות משלהם.
עיתוי המעבר–בישיבה תידון דרישת המתנחלים לעבור ליישובים רק לאחר שהושלמה בניית התשתית במקום. גורם ממשלתי אמר שדרישה זו תגרום לדחייה משמעותית במועד ההתנתקות ולכן אינה אפשרית.הגורם טען שלמתנחלים יוצע לעבור לקרוואנים,בזמן שיוחל בבניית השכונות והיישובים החדשים.
מעבר ב"גושים"–הממשלה מציעה למתנחלים לעבור לשני גושים גדולים של יישובי קבע.נציגי המתנחלים דורשים לעבור ל-3 עד 5 גושי יישובים קטנים,על מנת לשמור על אופי היישובים ועל איכות החיים.
גורם במשרד ראש הממשלה אמר הבוקר ל-NRG מעריב: הפגישה חייבת לסכם את שלוש הסוגיות הללו ועלינו לקבל תשובות מהמתנחלים על מנת להגיע להחלטה בהקדם האפשרי".
הפגישה בין הצדדים ארכה כמה שעות והשתתפו בה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, מנכ"ל משרד המשפטים, אהרון אברמוביץ', מנכ"ל משרד השיכון, שמואל אבואב ונציגי מנהלת ההתנתקות, עם אנשי "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל". הצדדים דנים בהעתקת יישובי גוש-קטיף ובבקשות לתיקון בחוק פינוי-פיצוי.
מועצת חוף עזה הסמיכה את "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל" לייצג את כל תושבי הגוש והוחלט כי מעתה רק אנשי הפורום ינהלו את ההידברות מול משרד ראש הממשלה ולא נציגי התושבים. אולם בלשכת שרון טענו כי בפגישה הערב יישתתפו גם ראשי מועצות שמייצגים את התושבים.
"אנחנו מקווים שבשתי הסוגיות עליהן אנחנו הולכים לדון עם נציגי ראש הממשלה הם ילכו לקראתנו,אולם לאור הדלפות שהולכות ונשמעות כל היום מלשכת(כצ"ל)שרון יש סיכוי גדול שיהיה מאכזב",אמר לפני הפגישה עו"ד יצחק מרון מ"הפורום המשפטי למען ארץ ישראל"."אני מצידי בן אדם אופטימי,אבל במקביל גם ריאלי,ואני יודע שיש מישהו שדאג לפמפם כל היום את כל הכותרות האלו,מישהו שמבין כנראה על מה הוא מדבר ויש לו אינטרס להוציא את זה לתקשורת".
הצדדים היו צפויים לדון בשלושה נושאים מרכזיים:
אופי ההתיישבות-האם ימוזגו יישובי המפונים במועצות האזוריות הקיימות,או שימשיכו לשמור על המועצות האוטונומיות שלהם.גורם ממשלתי הבהיר שהמתנחלים אינם רוצים להקים שכונות בתוך הערים והמועצות המקומיות,אלא מעוניינים בשכונות עצמאיות ובמועצות משלהם.
עיתוי המעבר – בישיבה תידון דרישת המתנחלים לעבור ליישובים רק לאחר שהושלמה בניית התשתית במקום. גורם ממשלתי אמר שדרישה זו תגרום לדחייה משמעותית במועד ההתנתקות ולכן אינה אפשרית. הגורם טען שלמתנחלים יוצע לעבור לקרוואנים, בזמן שיוחל בבניית השכונות והיישובים החדשים.
מעבר ב"גושים"–הממשלה מציעה למתנחלים לעבור לשני גושים גדולים של יישובי קבע.נציגי המתנחלים דורשים לעבור ל-3 עד 5 גושי יישובים קטנים,על מנת לשמור על אופי היישובים ועל איכות החיים.
גורם במשרד ראש הממשלה אמר הבוקר ל-NRG מעריב:"הפגישה חייבת לסכם את שלוש הסוגיות הללו ועלינו לקבל תשובות מהמתנחלים על מנת להגיע להחלטה בהקדם האפשרי".
פורסם בקישור הבא:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/929/131.html
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2005 03:43 |
|
| |
בס"ד:
כן לאחדות לא להיתנתקות מא"י!
מטה המאבק לצדק איו"ש
מעולם לא הועילה בריחה מארץ ישראל ומסירתה לאויב הערבי,רק למען שלום אמת יהיה מותר למסור את גוש קטיף,לא תמורת הבטחות שווא שלא מתקיימות מי ערב לנו שהבריחה מגוש-קטיף לא תוביל לאסון יותר כבד,אין שום ערבות,נכון יש סכנה לגור שם בגלל המצב,אזל אזלת -ידה של ממשלת ישראל ואי נכונתה להילחם באויבי-ישראל והפיכת המתיישבים לאויב היא טעות יסודית,מדוע כל מי שדיבר נגד תכנית ה'היתנתקות' הודח מתפקידו,אין לנו שום אימון באבו-מאזן שיילחם בטרור.והגיע הזמן לשמור על מה שנתן לנו הקב"ה ולהתאחד בעהי"ת.
פורסם בקישור הבא:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/929/131.html
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2005 03:50 |
|
| |
בס"ד:
תגובת מורי יחיאל:
האם יש הסכמה לפינוי שקט תמורת ניצנים?
תגובתי מטה המאבק לצדק חברתי:
בס"ד:אין שום הסכמה לפינוי שקט תמורת ניצנים!
זה בלון תקשרותי מנופח לא היו דברים מעולם מהכתבה במעריב מובן שאפילו בממשלת-ישראל עדיין אין הסכמה על תכנית נצרים תמורת גוש-קטיף כך שנראה ברור שזה בלון וספין מבית שרון וציפי לבנה ואסור לתת אימון לתקשורת אשר משקרת בריש גלי.
בברכה הצ´ שי בוארון יו"ר מטה המאבק לצדק חברתי
פורסם בקישור הבא:
http://www.yesha.org.il/index.asp?section=forum
בברכה הצ´ שי בוארון יו"ר מטה המאבק לצדק חברתי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2005 22:25 |
|
| |
בס"ד
אני מפחד שאם אתם סתם צבועים שדואגים רק לתחת שלהם ולא
נלחמים על מנת לעשות נחת רוח לבורא ית'-אתם תיפלו כמו זבובים,תלחמו כאשר אתם בטוחים שרצון ה' שתשבו בגוש קטיף ואתם עושים זאת לשם מצווה ולא לשם הנאה פרטית בלבד
ככל שהכוונה שלכם לשם שמים תהיה גדולה יותר כך יגדל אקספודנציאלית הסיכוי שלכם לנצח ולהציל כל ישראל בכך!
ולכן אתן לכם מאמר חשוב מאד שהוא בסיס חיוני:
א. 'אין עוד מלבדו' יתרו תש"ד
הנה כתוב "אין עוד מלבדו",שפירושו,שאין שום כח אחר בעולם,שיהיה לו יכולת לעשות משהו נגדו יתברך.ומה שהאדם רואה שיש דברים בעולם שהם מכחישים פמליא של מעלה,הסיבה היא,מטעם שכך הוא רצונו יתברך.וזהו בחינת תיקון,הנקרא "שמאל דוחה וימין מקרבת ".כלומר,מה שהשמאל דוחה,זה נכנס בגדר של תיקון.זאת אומרת ,שישנם דברים בעולם ,שבאו מלכתחילה על הכוונה להטות את האדם מדרך הישר,שעל ידיהם הוא נדחה מקדושה .והתועלת מהדחיות היא,שעל ידם האדם מקבל צורך ורצון שלם,שהקב"ה יעזור לו,כי אחרת הוא רואה שהוא אבוד .לא די שלא מתקדם בעבודה ,
רק הוא רואה שהולך אחורה .היינו,אפילו שלא לשמה ,אין לו כח לקיים את התו"מ.שרק ע"יה תגברות אמיתי על כל המכשולים,למעלה מהדעת,הוא יכול לקיים את התו"מ.ולא
תמיד יש לו כח ההתגברות למעלה מהדעת.אחרת,הוא מוכרח לנטות חס ושלום מדרך ה',אפילו משלא לשמה והוא,שתמיד אצלו הפרוץ מרובה מהעומד,היינו,שהירידות הם הרבה יותר מהעליות,ולא רואה בזה שיקח סוף המצבים האלה,והוא ישאר תמיד מחוץ לקדושה.כי הוא רואה אפילו כקוצו(כצ"ל)של יו"ד,קשה לו לקיים,רק בהתגברות למעלה מהדעת.אבל לא תמיד הוא מסוגל להתגבר,ומה יהיה הסוף.
אז הוא בא לידי החלטה,שאין מי שיכול לעזור,אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו.וזה גורם,שיקבע בליבו תביעה אמיתית,שה' יפתח את עיניו ולבו,ויקרבו באמת לדביקות ה' בנצחיות.נמצא לפי זה,שכל הדחיות שהיה לו,היה הכל מאת ה'.היינו,שלא מטעם
שהוא לא היה בסדר,שלא היה לו היכולת להתגבר.אלא,לאלו אנשים שרוצים באמת להתקרב לה',ובכדי שלא יהיה מסתפק במועט,כלומר שלא ישאר בבחינת ילד קטן,בלי דעת.ומשום זה,ניתן לו מלמעלה עזרה,שלא יהיה לו היכולת לומר,שברוך ה' שיש לו תורה ומצות ומעשים טובים,ומה חסר לו עוד.וזה דוקא אם באמת,שיש לאדם הזה רצון אמיתי.אז,האדם הזה מקבל עזרה מלמעלה,ומראים לו תמיד,איך שהוא לא בסדר במצב הנוכחי.דהיינו,ששולחים לו מחשבות ודיעות,שהם נגד העבודה.וזהו בכדי שיראה,שאין הוא בשלימות עם ה'.
ועד כמה שהוא מתגבר,הוא רואה תמיד,איך שהוא נמצא,במצב שהוא רחוק מקדושה,משאר עובדים שהם מרגישים,שהם בשלימות עם ה'.מה שאם כן הוא,תמיד יש לו טענות ותביעות,ולא יכול לתרץ את ההתנהגות של הבורא,איך שהוא מתנהג עמו .
וזה גורם לו כאב,מדוע הוא לא שלם עם הקב"ה.עד שבא לידי הרגשה,שממש אין לו שום חלק בקדושה .והגם שמקבל לפעמים איזה התעוררות מלמעלה,שמחיה אותו לפי שעה,אבל תיכף הוא נופל למקום השפלות.אולם,זהו הסיבה ,שגורם לו שיבוא לידי
הכרה,שרק ה' יכול לעזור,שיקרב אותו באמת .
האדם צריך להשתדל ללכת תמיד בדרך,שהוא דבוק בו יתברך.כלומר שכל מחשבותיו יהיו בו ית'.היינו,אם אפילו שהוא נמצא במצב הכי גרוע,שאי אפשר להיות ירידה יותר
גדולה מזו,אל יצא מרשותו ית',כלומר שיש רשות אחר שלא נותן לו להכנס להקדושה,שבידו להטיב או להרע.פירוש,שאל יחשוב שיש ענין כח של ס"א,שהיא לא נותנת לאדם לעשות מעשים טובים וללכת בדרכי ה',אלא הכל נעשה מצד ה'.
וזהו כמו שאמר הבעל שם טוב,שאמר שמי שאומר שיש כח אחר בעולם היינו קליפות,האדם הזה נמצא בבחינת "ועבדתם אלוהים אחרים".שלאו דוקא במחשבה של כפירה,הוא עובר עבירה,אלא אם הוא חושב שיש עוד רשות וכח חוץ מה',הוא עובר עבירה.ולא
עוד,אלא מי שאומר שיש לאדם רשות בפני עצמו,היינו,שאומר אתמול הוא בעצמו,לא היה רוצה ללכת בדרכי ה',גם זה נקרא עובר עבירה של כפירה,כלומר שאינו מאמין שרק הבורא הוא מנהיג העולם.
אולם בזמן שעבר איזה עבירה,ובטח שהוא צריך להתחרט ולהצטער על מה שהוא עשה את העברה,גם כאן צריכים לסדר את סדרי הצער והכאב,על איזה נקודה הוא תולה סיבת גורם העבירה,שעל נקודה זו צריכים להצטער.והאדם צריך להצטער אז,ויאמר זה שעשיתי את העבירה,הוא מסיבת שהקב"ה זרק
אותי מהקדושה,למקום טינופת לבית הכסא ,ששם מקום הפסולת.כלומר,שה'נתן לו רצון וחשק,להשתעשע ולנשום אויר,במקום סרחון (ואפשר לומר,שמובא בספרים שלפעמים האדם בא בגלגול חזיר,ויש לפרש על דרך שהוא אומר,שהאדם מקבל רצון וחשק לקבל חיות,מדברים שכבר אמר עליהם שהוא פסולת,ועכשיו הוא רצה לקבל מהם מזונות).
וכמו כן,בזמן שהאדם מרגיש שעכשיו הוא נמצא בבחינת עליה,ומרגיש קצת טעם בעבודה,אל יאמר שעכשיו,אני נמצא במצב,שאני מבין,שכדאי להיות עובד ה'.אלא הוא צריך לדעת,שעכשיו הוא מצא חן בעיני ה'.לכן הקב"ה מקרבו,ומשום זה הוא מרגיש עכשיו,טעם בעבודה.ויזהר שאף פעם לא לצאת מרשות הקדושה,לומר שיש עוד מי שפועל,חוץ מהקב"ה.
(אולם מכאן משמע,שענין מציאת חן בעיני ה' או להיפך,אינו תלוי באדם עצמו אלא הכל בה'.ומדוע עכשיו מצא חן בעיני ה'ואח"כ אינו כן,אין זה בידי האדם להבין עם השכל
החיצוני שלו ).
וכמו כן,בזמן שמצטער על מה שאין הקב"ה מקרבו,צריך גם כן להזהר,שלא יהיה על חשבון עצמו,היינו מזה שהוא מרוחק מה',כי בזה הוא נעשה למקבל לתועלת עצמו .
והמקבל הוא בפרודא,אלא שיצטער על גלות השכינה.כלומר,שהוא גורם צער השכינה.
והאדם צריך לצייר לעצמו כדוגמת שיש לאדם כאב באיזה אבר קטן שהוא,מכל מקום הכאב מורגש בעיקר במוח ולב,שהלב והמוח הם כללות האדם.ובטח שאין ערך דמיון הרגשת אבר פרטי ,בערך כללות קומת האדם,ששם מורגש בעיקר הכאב.כמו כן הכאב
שהאדם מרגיש,מזה שהוא מרוחק מה'.והיות שהאדם הוא רק אבר פרטי מהשכינה הקדושה ,כי השכינה הקדושה,היא כללות נשמת ישראל.ולכן אינו דומה הרגשת הכאב הפרטי ,בערך הרגשת הכאב הכללי,זאת אומרת שיש צער השכינה,בזה שהאברים מורחקים ממנה,ואינה יכולה לפרנס את האברים שלה .
(ויש לומר שזהו מאמר חז"ל,בזמן שאדם מצטער שכינה מה אומרת ,קלני מראשי )
ובזה שחושב הצער של התרחקות לא על עצמו ,הוא נצול מלנפול לרשת הרצון לקבל לעצמו,שהוא בחינת פירוד מהקדושה .
ואותו דבר בזמן שאדם מרגיש שיש לו קצת התקרבות קדושה.שיש לו שמחה,מזה שזכה למציאת חן בעיני הקב"ה,גם אז מוטל עליו לומר,שעיקר השמחה שלו יהיה בזה שיש עכשיו שמחה למעלה,אצל השכינה הקדושה,מזה שהיה לה מקום,לקרב את אבר
הפרטי שלה אליה,ולא צריכה לשלוח את האבר הפרטי שלה החוצה .
ומזה שהאדם זכה לשמח את השכינה,מזה יש לו שמחה.וזהו גם כן על אותו החשבון הנ"ל,כי מה שיש שמחה להפרט,זהו רק חלק,מזה שיש שמחה להכלל כלו.וע"י החשבונות האלו הוא מאבד את פרטיותו עצמו,ולא נלכד ברשת הס"א,שהוא הרצון לקבל
לתועלת עצמו.
והגם שהרצון לקבל הוא דבר הכרחי,מסיבת "כי זהו כל האדם",כי מה שיש באדם חוץ מהרצון לקבל אינו שייך להנברא,אלא אנו מיחסים להבורא,אבל הרצון לקבל הנאה ,
צריך להיות מתוקן בעמ"נ להשפיע.כלומר,שהתענוג והשמחה שהרצון לקבל לוקח,צריך להיות על הכוונה משום שיש נחת רוח למעלה מזה שיש להנבראים תענוגים.כי זה היתה מטרת הבריאה להטיב לנבראיו,וזה נקרא שמחת השכינה למעלה .
ומשום זה ,מחויב האדם לחשוב עצות איך הוא יכול לעשות נחת רוח למעלה,ובטח שעל ידי זה שיהיה לו תענוג,יהיה נחת רוח למעלה.לכן הוא משתוקק להיות תמיד בהיכל המלך ,ויהיה לו היכולת להשתעשע בגנזי המלך,ומזה בודאי יהיה נחת רוח למעלה,נמצא שכל ההשתוקקות צריך להיות רק לשם שמים .
פורסם בקישור הבא:
www.katif.co.il/forum/index.php?showtopic=157&st=0&p=3835entry3835
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2005 03:56 |
|
| |
בס"ד
לענ"ד יש לעשות הכל כדי למנוע שפיכות דמים וחס ושלום שלא תהיה מלחמת אחים שזה חרבן יותר גדול מאשר למסור חלקי ארץ ישראל,הרי שאין גאולת הגוף בלי גאולת הנפש כמ"ש רבנו בעל הסולם האר"י אשלג זצ"ל ולארץ ישראל לא זוכים אלא ע"י לימוד תורה לשמה ע"י פנימיות-התורה.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1443866
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2005 11:36 |
|
| |
בס"ד מאמר מהכוזרי לריה"ל מאמר שני:
אשר לדברים שאמרו חכמינו בשבח ארץ ישראל ארכים הם מאד:
(כ"א)אמר הכוזרי:השמיעני נא מה שאתה זוכר מדבריהם:
(כ"ב)אמר החבר:אחד הדברים האלה הוא מה שאמרו הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מורידין ולפי זה פסקו כי האשה שאינה רוצה לעלות עם בעלה לארץ ישראל תצא בלא כתבה וכן להפך האיש שאינו רוצה לעלות עם אשתו לארץ ישראל יוציא ויתן כתבה ועוד אמרו לעולם ידור אדם בארץ ישראל בעיר שרבה גוים ואל ידור בחוצה לארץ ואפלו בעיר שרבה ישראל שכל הדר בארץ ישראל דומה למי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה למי שאין לו אלוה וכן הוא אומר בדוד כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבד אלהים אחרים לומר לך כל הדר בחוצה לארץ כעובד עבודה זרה (אמנם את מצרים ראו כעומדת במעלה מעל לשאר ארצות חוץ לארץ אך ממנה דנו קל וחמר עליהן באמרם ומה מצרים שנכרתה עליה ברית אסור שאר ארצות לא כל שכן) ועוד אמרו כל הקבור בארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח והיו משבחים את מי שמת בה יותר ממי שהובא אליה לאחר מותו שכן אמרו אינה דומה קולטתו מחיים כקולטתו אחר מיתה גדולה מזאת מי שהיה ביכלתו לדור בה ולא עשה כן כי אם צוה כי ישאוהו אליה לאחר מותו עליו אמרו בחייהם ונחלתי שמתם לתועבה במיתתכם ותבאו ותטמאו את ארצי וכמה הפליג ר' חנינה להקפיד בזה כי כשנשאל אם מותר לפלוני לצאת לחוצה לארץ ליבם את אשת אחיו אמר אחיו נשא גויה ברוך המקום שהרגו הוא ירד אחריו וכן אסרו חכמינו למכר קרקע בארץ ישראל לנכרי ואף אסרו למכר קורות בית ולהניח מקומו חרב ולזה יש להוסיף מה שאמרו אין דנין דיני קנסות אלא בארץ ישראל וכן מה שאמרו שלא יצא העבד לחוצה לארץ והרבה מאמרים כיוצא באלה וכן אמרו אוירא דארץ ישראל מחכים ומאהבתם לארץ אמרו כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מבטח לו שהוא בן העולם הבא ור' זירא אשר מתוך השתוקקותו לבא לארץ ישראל מיד התעקש לעבר ברגליו בנהר משלא מצא כלי שיט ענה למין שתמה על זה דוכתא דמשה ואהרן לא זכו ליה מי יימר דזכינא ליה:
(כג) אמר הכוזרי: אם כן הלא עובר אתה על מצוה המחיבת לפי תורתך אם אינך עולה אל המקום ההוא ואינך עושהו בית חייך ומותך אם כי אתה אומר רחם על ציון כי היא בית חיינו ומאמין כי השכינה תשוב לשכן שם ולולא היה לארץ הזאת בלתי אם יתרון זה שהתמידה בה השכינה במשך תתק שנה מן הראוי היה כי תכספנה הנפשות לעלות אליה למען תזדככנה בה כאשר יקרה אותנו ביחסנו אנו אל מקומות הצדיקים והנביאים על אחת כמה וכמה בהיותה שער השמים דבר אשר הסכימו עליו כל האמות כך מאמינים הנוצאים כי אל הארץ הזאת תקבצנה כל הנשמות וממנה תעלינה השמימה ואף אנשי האסלם מאמינים כי הארץ הזאת היא מקום ההעלות רצוני לומר המקום אשר ממנו העלו הנביאים השמימה והיא המקום אשר אליו יקבצו כל בני אדם לעמד בו למשפט החרוץ וכל בני אדם מכונים בתפלה אל המקום הזה ולכלם הוא מקום עליה לרגל אם כן אין כריעתך והשתחויתך נכחה כי אם מעשה צביעות או עבודה שאין עמה כונה והנה אבותיכם הראשונים היו בוחרים לדור בה יותר מבכל משכנותם והעדיפו היות גרים בה מהיות אזרחים במקומותם אם כי אותה שעה לא היתה השכינה שוכנת בה ולא נגלית שם כי היתה אז הארץ מלאה זמה וזהמה ועבודה זרה בכל זאת לא התאוו כי אם להדבק בה ולא היו יוצאים ממנה בשנות רעב כי אם ברשות מאת האלוה ואז היו מבקשים כי תעלינה עצמותיהם אליה:
(כד) אמר החבר: אכן מצאת מקום חרפתי מלך כוזר כי אמנם חטא זה הוא אשר בגללו לא נתקים היעוד אשר יעד האלוה לבית השני רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם ה' כי הענין האלוהי עמד לחול עליהם כבראשונה אלו נענו כלם לקריאה ושבו לארץ ישראל בנפש חפצה אבל רק מקצתם נענו ורבם והחשובים שבהם נשארו בבבל מסכימים לגלות ולשעבוד ובלבד שלא יפרדו ממשכנותם ומעסקיהם ויתכן כי על זה רמז שלמה באמרו אני ישנה ולבי ער כנה הגלות בשם שנה ואת התמדת הנבואה בקרבם בשם לב ער ובאמרו קול דודי דופק כון לקריאה אשר יקראם האלוה לשוב לארץ המלים שראשי נמלא טל הן כנוי לשכינה היוצאת מצל קורת המקדש פשטתי את כתנתי מורה על התעצלם להשמע לקריאה ולשוב לארץ ישראל דודי שלח ידו מן החור רמז לעזרא הפוצר בהם ולנחמיה ולנביאים האחרונים סוף דבר רק חלק מן העם נענה ולא בלב שלם ולכן גמלם האלוה כמחשבת לבם ונתקימו בהם ההבטחות האלוהיות רק במדה מצמצמת כפי מעוט התעוררותם כי הענין האלוהי אינו חל על אדם כי אם לפי הכנת האדם אם מעט מעט ואם הרבה הרבה אף אנו אלו היינו מוכנים להתקרב אל אלהי אבותינו בלבב שלם כי אז היה הוא ית' מושיענו כאשר הושיע את אבותינו במצרים עכשו שאין הדבר כן אין הדברים שאנו אומרים בתפלותינו השתחוו להר קדשו והשתחוו להדם רגליו והמחזיר שכינתו לציון וכדומה כי אם כדבור התכי וכצפצוף הזרזיר כי בלא כונת הלב אנו אומרים דברים אלה או דומיהם כאשר העירות בצדק שר הכוזרים:
חתימת הספר:
אחרי הדברים האלה גמר החבר בלבו לצאת את ארץ הכוזר וללכת לירושלים ת"ו והכוזרי קשתה עליו פרידת החבר ודבר עמו על כך באמרו מה יש לבקש בארץ ישראל היום שהשכינה נעדרת ממנה ואלו הקרבה לאלוה הלא אפשר להשיגה בכל מקום על ידי הלב הטהור ועל ידי התשוקה החזקה אליה ולמה זה תכניס עצמך בסכנת המדברות והימים ושנאת העמים השונים:
(כג) אמר החבר: אכן השכינה הנראית עין בעין נעדרת כיום בארץ ישראל כי השכינה שורה רק על נביא או על צבור רצוי לאלוה ורק במקום המיחד והוא אשר נצפה לשובו אלינו לפי הבטחת כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון וכמו שאנו אומרים בתפלתנו ותחזינה עינינו בשובך לנוך לציון אבל השכינה הנסתרת הרוחנית היא עם כל בן ישראל זך המעשים וטהר הלב אשר כל משא נפשו קדש לאלהי ישראל וארץ ישראל היא המיחדת לאלוהי ישראל ואין המעשים שלמים כי אם בה והרבה מצוות שנתנו לישראל בטלות ממי שאינו דר בארץ ישראל והלב לא יזך והכונה לא תהיה כלה קדש לאלוה כי אם במקום אשר יאמן עליו כי הוא מיחד לאלוה אף כשאין באמונה זאת כי אם דמיון ומשל על אחת כמה וכמה אם היא אמונת אמת כמו שהוכחנו זאת למעלה כי אז תתעורר התשוקה למקום הזה ורק בו תהיה הכונה קדש לאלהו ביחוד אצל אדם השואף אל המקום הזה מרחוק וכל שכן אם הוא בא לבקש כפר על חטאים שחטא לפני בואו שמה שהרי אין הוא יכול להביא כיום את הקרבנות שבאה עליהם המצוה מאת האלוה קרבן מיחד לכל חטא וחטא זדון ושגגה ואין לו לסמך אלא על מאמר החכמים גלות מכפרת עון והן עתה גולה הוא אל המקום הנרצה
אשר לסכנה ביבשה ובים אינה בגדר לא תנסו את יי אלהיכם דומה היא יותר לסכנה שמסתכן למשל הסוחר הנודד למרחקים מתוך תקוה להרויח בסחורתו ואם האיש העולה לארץ ישראל מכניס עצמו לסכנות גדולות יותר מפאת תשוקתו ותקותו לכפרת עוונות יש לו התנצלות על שימו את נפשו בכפו לאחר שעשה חשבון הנפש והודה על החיים שנתנו לו עד היום וגמר בלבו להסתפק בהם ולהקדיש שארית ימיו לעשית רצון אלהיו ואם יזכה כי יצילהו האלוה מכל הסכנות יודה וישבח ואם יאבד בעוונותיו ימצא ספוק בידיעה כי רב עוונותיו נתכפרו לו במותו יודע הוא כי דרכו זאת טובה מדרך האנשים המסכנים נפשותם במלחמה אם למען יזכירום בשירי הגבורה והנצחון או בגלל השלל הגדול אשר יקחו אכן קלה הסכנה שסכן הוא את נפשו אף מזו שנסתכנו בה האנשים היוצאים למלחמת מצוה מתוך תקוה כי יהיה להם חלק לעולם הבא:
(כד) אמר הכוזרי: עד הנה ראיתיך אוהב חרות ושבתי וראיתי אותך כעת מבקש להוסיף על עבדותך מצד החובות שתתחיב בהן כשתדור בארץ ישראל מצוות שאין אתה חיב בהן במקומנו פה:
(כה) אמר החבר: אין אני מבקש כי אם את החרות מן השעבוד לרבים אשר איני רוצה כלל ללמצא כן בעיניהם ואלו השתדלתי בזה כל ימי חיי לא הייתי מגיע לכך ואלו הגעתי לכך לא היה הדבר מביא לי תועלת כונתי לשעבוד לבני אדם ולבקשה למצא חן בעיניהם דבר המועיל בעולם הזה ובעולם הבא כונתי למציאת חן בעיני האלוה ית' כי השעבוד לו הוא החרות והכניעה לו היא הכבוד האמתי:
(כו) אמר הכוזרי: הואיל ואתה מאמין בכל מה שאמרת הרי האלוה ית' יודע את כונתך שהרי הכל גלוי לפני האלוה ולפניו נגלו כל הנסתרות:
(כז) אמר החבר: אמת אבל רק בשעה שהמעשה הוא מן הנמנעות אולם האדם חפשי גם בתחום הרצון גם בתחום המעשה יש לבוא אפוא בטענה על האדם המבקש להגיע לשכר הנגלה בלא מעשה נגלה על כן נאמר והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני יי אלהיכם והיו לכם לזכרון וזכרון תרועה לא שהאלוה צריך לכך שיזכירו לו דבר או יפנו תשומת לבו לדבר כי אם המצוות הן הצריכות להעשות בשלמות למען תהיינה ראויות לגמול כשם שכונות התפלה יש לתת להן מבע על צד השלמות האפשרית בתחנה ובבקשה כי רק אם יהיו הכונה והמעשה גם יחד שלמים כראוי יבוא הגמול עליהם אך לפי מנהג בני אדם דומה הדבר כאלו היה בתרועה בחצוצרות משום הזכרה ודברה תורה כלשון בני אדם אולם אם יעשה המעשה בלא כונה או אם הכונה לא תלוה מעשה תאבד התוחלת לשכר רק אם המעשה אינו בגדר האפשרות יש תועלת מה בדבר אם ישמר האדם על הכונה ויתנצל לפני אלהיו על העדר המעשה כדרך שאנו מתודים בתפלתנו ומפני חטאינו גלינו מארצנו וכן בתפלות אחרות
גם מי שמעורר בלב בני אדם אהבה למקום הקדוש הזה ראוי לשכר בלא ספק והוא מקרב עת בוא תקותנו כמה שנאמר אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו זאת אומרת ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה:
(כח) אמר הכוזרי: אם כן הדבר אין זה כי אם חטא למנע אותך ואין זה כי אם מצוה לסייע לך יעזרך האלוה ויהיה לך מגן ומושיע ויחוננך חסדו.
שלום רב עליך:
עכשיו אני אכתוב לך את הדיוקים, שמהם ברור מה כוונת הכוזרי:
במאמר שני טענת שהוא מתכוון שבבית שני הבעיה הייתה חוסר עליה לארץ ישראל, ואילו בימינו צריך רק לחזור בתשובה. אמנם לא כן הוא, שהרי הוא בא לענות על שאלת המלך, שאחרי שהוא הביא את כל דברי חז"ל בשבח העליה לארץ, שאל אותו המלך שאם כן הוא עובר על מצוות דתו במה שהוא עולה לארץ. על כן ענה לו החבר, שאכן הוא צודק, שזה בדיוק מה שעיכב את הגאולה בבית שני, חוסר המוכנות להתקרב אל ה' - כלומר לעלות לארץ שהיא מקום השכינה - זה מה שמעכב את הגאולה גם בימינו. הוא כותב כך במפורש בהמשך, שכל עוד אנחנו מתפללים "המחזיר שכינתו לציון" ו"השתחוו להר קדשו" - בלי להתאמץ בעצמינו
(כצ"ל) להגיע למקומות אלו, אין זה כי אם כצפצוף הזרזיר (גם הרב סולוביציק הביא את הציטוט הזה מהכוזרי)
במאמר החמישי, החבר החליט באמת שהוא הולך כן לקיים את מצוות דתו, ולעלות לארץ (כפי שבאמת עשה ריה"ל בסוף ימיו). המלך טוען כלפיו שמספיק הרצון לעלות ואין צורך במעשה העליה. החבר אומר לו שזה רק במי שמנוע מלעלות בפועל, ולכן הוא שאיננו מנוע, חייב לעלות. הוא כותב בסוף שגם מי שמנוע מלעלות בפועל, צריך לא להסתפק ברצון לעלות, אלא להאהיב את הארץ על אחרים. ברור שמטרת האהבה הזאת היא כדי שכשתהיה אפשרות לעליה, הרי שיעלו בפועל, וכפי שהוא כותב במפורש: "ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה".
פורסם בקישור הבא:
http://yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&id=53470&tid=52715
 |
|
|
|
|
|