אחר מחשבה רבה, הגעתי למסקנה שיש פתרון מעשי אחד ויחיד, והוא: יצירת חברה עובדת, שהיא גם אינטלגנטית וגם עצמאית, כולל מוסדות חינוך עצמאיים, כך יאבדו כל המשפיעים את השפעתם על החברה, וכך כל מי שירצה לצאת לעבוד ידע שיש לו לאן ללכת.
כל מה שצריך זה להתגבש חברתית, ואז ממילא תיווצר קבוצה חזקה, שאף אחד לא יוכל לה.
א. משבר כלכלי בהחלט יכול לגרום למשבר דתי שלם כפי שקרה לישוב הישן בעקבות מלחמת העולם הראשונה. הישוב הישן תמיד חי בדחק, אך בעקבות המלחמה קמו כמעט כל הצעירים והלכו לישוב החדש.
ב. נבואה שלי- שהגורם שיגיע מלמעלה הולך להיות מדינת ישראל שהולכת לכפות על החרדים את תוכנית הליבה, ובכך לאפשר להם להיכנס לשוק העבודה (הצורך בצבא יתבטל כי נראה לי שהצבא הולך לעבור לצבא קבע).
ושמע האמת ממי שאמרה.
נשלח ב-13/11/2006 17:50
עברה שנה וחצי מכתיבת הדברים ומה השתנה?
(איני רוצה לדבר על גוש קטיף ומלחמת לבנון)
התווסף לנו פלאפון כשר בכל הרשתות.
התרבו אוטובוסי מהדרין.
פוצצו שמחה ברמות בגלל שישבו שם בתערובת.
שפכו אקונומיקה על בגדים לא צנועים.
שרפו חנויות בגדים בגאולה.
שרפו עגלות אשפה במחאה על מצעד הגאווה
הלכו מכות בפונוביז', סטמר, ובעוד כמה מקומות זניחים (זה אולי לא חידוש אבל בהחלט התחזקות מעודדת)
פורסמו אינספור דעת תורה.
שאלה זו נשלחה מבבל לארץ ישראל, סיני ועוקר הרים מי עדיף, שלחו מתם סיני עדיף שהכל צריכים למרי חיטייא. אם כך הספרן יכול לכהן כרב.
אמשלום
רב הוא מורה ולא שוטר, גם כשעולים כיתה צריכים מורה, אמנם מורה לכיתה גבוהה.
(אני תופס את הדת כהיררכית, לתפיסת דת אינדיווידואלית יש לפקפק בצורך זה)
מאיר
תוקן על ידי - ymy33655 - 16/11/2006 13:37:49
נשלח ב-19/11/2006 19:23
אתה מייצג את הקהילה הנוכחית מולי? כמה בחורים אתם מחזיקים לו? כמה זקוקים לשבת אחת?
מאיר
נשלח ב-21/11/2006 00:52
בעלבעמיו
בשנה וחצי שחלפו, נפתחו עוד עשרות קורסים להכשרות מקצועיות לבוגרי ישיבות, שבסופן מצאו חלק נכבד מהתלמידים פרנסה בכבוד.
בתקופה זו, נוצרו עוד מאות מקומות עבודה חדשים בריכוזים החרדיים החדשים [מודיעין עילית, ביתר עילית, אלעד] בעיקר לנשים חרדיות, במאמץ משותף של משרדי הממשלה וארגונים נוספים כמו הג'וינט ו"תמך".
במקביל, הוקמו קרנות ראשונות למלגות לימודים עבור סטודנטים חרדים באוניברסיטה הפתוחה, ובמקצועות טכנולוגיים במקומות נוספים [ע"י עמותת "עתידים"].
כמו כן, נפתחו בשנתיים האחרונות מרכזי השמה ייחודיים לציבור החרדי, ע"י חברות מובילות כדוגמת "מנפאואר" [בבני-ברק] ועל ידי הג'וינט [בירושלים].
גם בתחום היזמות העסקית ישנה התרחבות של הפעילות עבור הציבור החרדי, הכוללת ליווי ויעוץ עסקי ועזרה כספית בפתיחת העסק, בפרט ע"י מט"י [מרכז טיפוח יזמות] ירושלים.
במספר חסידויות הוקם בשנים אלו מערך פנימי לסידור עבודה ותיווך בין דורשי עבודה למעסיקים, היוזמה המבורכת הזו פועלת יפה בגור, ויז'ניץ ובעלז, בזכותה מצאו עשרות רבות דרך להתפרנס מיגיע כפיהם.
המצוקה התעסוקתית של הציבור החרדי הועלתה לאחרונה מספר פעמים במשרדי הממשלה הרלוונטיים [תמ"ת, אוצר, ראה"מ, חינוך] וברשויות המקומיות השונות [ירושלים, בני ברק, אלעד, מודיעין עילית, ביתר עילית], יש לקוות שמהדיבורים הרבים יצא משהו לפועל.
נכון אמנם שכל הפעילות הזו היא מועטה מאוד ביחס למה שצריך להיעשות, אבל זו בהחלט התקדמות בכיוון הנכון. מומלץ להסתכל על הדברים החיוביים הנעשים בתחום.
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
נשלח ב-21/11/2006 09:56
בהצלחה.
נשלח ב-21/11/2006 10:02
תודה!
בזכות העלאתו של האשכול ממעמקי הפורום, אני מרשה לעצמי להכניס כאן הודעה ובקשה שנמנעתי עד עכשיו מלהעלותה כאן. במידה והנהלת הפורום תראה בהודעה זו חריגה מהכללים היא מוזמנת כמובן להסיר אותה.
בשנה האחרונה נערך ב"מכון ירושלים לחקר ישראל", מחקר מקיף על המהלכים הנדרשים להגדלת שיעור המועסקים בציבור החרדי. לאחר בדיקה מקיפה של הנושא, הורגש חסר משמעותי בפתרונות ייחודיים לציבור החרדי בתחום הלימודים הגבוהים. לימודים אלו דורשים זמן ארוך יחסית; שכר לימוד גבוה ותנאי קבלה נוקשים, אשר מונעים כמעט כליל את השתלבותם של צעירים חרדים בהם. מלבד זאת, קיימת רתיעה והסתייגות בציבור החרדי מלימודים אקדמיים, העלולים להתנגש עם ההשקפה התורנית. לשם כך, מתבצע כעת מחקר כמותי שמטרתו לבדוק את העמדות של הציבור החרדי כלפי לימודים אלו ומה הם הפתרונות הנדרשים בכדי לאפשר למעוניינים לרכוש מקצוע מכובד להתגבר על החסמים העומדים בפניו. מסקנות המחקר אמורים להיות מוגשים לגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה ובגופים אחרים.
לצורך המחקר הוכנו שני שאלונים, האחד לאלו שכבר לומדים או למדו בעבר במסגרות להכשרה מקצועית או לימודים גבוהים והשני לאלו שלא למדו מעולם במסגרות מסוג זה.השאלון מופיע כאן: http://seker.atarimnet.info/g11871188.html, השאלון הוא אנונימי לחלוטין.
בין המשיבים יוגרל פרס לבחירת הזוכה: נופש בצימר/מלון בצפון או חמישה חומשי תורה בהוצאת "מוסד הרב קוק", היות ומדובר בשאלון אנונימי, על המשתתף לציין מספר טלפון ליצירת קשר.
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
תוקן על ידי בןציוןכהנא ב- 21/11/2006 10:04:38
נשלח ב-22/11/2006 00:27
איני חרדי ולכן אני יכול לתרום לדיון הזה רק מבחוץ, מפרספקטיבה של אדם שעובד.
תופעת "תורתו אומנותו" היא יצירה של מדינת הסעד. היא נוצרה על ידי פעילים נחושים ומיומנים שהצליחו לגייס את המנגנונים והאמצעים של המדינה לטובת יושבי הכוללים. זו דוגמה של התפשטות מדינת הסעד אל מעבר לגבולות שתוכננו בעלויות שהמדינה לא יכולה לשאת. על רקע זה באו גזירות ביבי. העסקנים יצליחו אולי לבטל חלק מהן, אבל הן יחזרו מאותן סיבות שהולידו אותן.
המתדיינים כאן מקווים לסיוע מהרבנים, מהמדינה ומהגבירים. לא זו הדרך. הפרט לא צריך לחכות לאיזה מושיע אלא לקום ולעשות מעשה. אני יודע (אולי מעט מדי) על הקשיים מצד המשפחה, האשה והחברה הסובבת. אני יודע גם על בעיית הצבא. כל אלה אתגרים שצריך להתמודד איתם. מי שיהיה פסיבי מבזבז את זמנו ואולי מקרב את האסון שינחת עליו כאשר, בגיל מבוגר יותר, ההזדמנויות שיש לצעיר לא יהיו זמינות עבורו.
מצב התעסוקה בארץ אינו טוב והשכר נמוך. על רקע זה אומרים כאן שלא כדאי לעבוד ועדיף להמשיך לקחת תמיכות. המשק במצב טוב ויתכן שידרשו בעתיד יותר עובדים. מי שכבר עובד יהיה אז בעמדה נוחה יותר לקידום, פתיחת עסק וכד'.
בתחום התוכנה מצב התעסוקה טוב. חברות התוכנה נאלצות להוריד את הרף וזו הזדמנות גם לתלמידי הכוללים לנסות את כוחם. מי שמוכשר לעיסוק זה, מוכן לעבוד קשה וללמוד הרבה יוכל למצוא את מקומו בתוכנה. אסור לו להתפנק. הוא חייב להסכים לשהות בסביבה שאינה חרדית ובמקומות עבודה מסויימים הוא יידרש לנסוע לחו"ל. לכל מי שמעקם את אפו צריך להזכיר שרוב העבודות הן לעיתים קשות ולא נעימות.
במשך מאות שנים היו היהודים ידועים כיזמים נחושים ועובדים מיומנים. אין שום סיבה שהחרדים הישראלים יצליחו פחות.
הערה: אני רחוק כיום מתחום ההדרכה וההשמה. מסיבה זו, ומסיבות אחרות שאיני יכול לפרט, לא אוכל לעזור בהכשרה ובמציאת עבודה.
