| נשלח ב-7/4/2005 05:04 |
|
| |
אין ב"ד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס!
הנה רואים כיום שהמצב הכלכלי הוא קשה מאד וישנם הרבה עניים שאינם מצליחים לגמור את החדש ,וזה הוא תיקון גדול מהשמים שהקליפה יונקת מהקדושה כמ"ש 'תחת שלוש רגזה הארץ תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם ושפחה כי תירש גבירתה'.ובעוה"ר עבדים משלו בנו והערב רב ראשים על ישראל
ולכן עד שתקום מלכות בן-דוד במהרה בימינו,יש מצב של עוני וחוסר שפע,עד שיכרת זרעו של עמלק והערב רב שהוא משורש עמלק והתערב בעם ישראל.
תוקן על ידי - shay98 - 07/04/2005 15:34:08
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2005 05:05 |
|
| |
בס"ד הפתרון הוא לשלב תורה ומלאכה כפי שעשו אבותינו ורבותינו ,ולא לסמוך על הקצבאות של הביטוח לאומי.כבר
אמרו חז"ל ש'כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון שיגיעת שניהם משכחת עון'.וידועים דברי מהר"ל מפראג ז"ל שיש לאדם שתי נפשות נפש בהמית ונפש שכלית והאדם מתקן את הנפש הבהמית ע"י מלאכה ואת הנפש השכלית ע"י לימוד-תורה.ועיין בדרך החיים על פרקי-אבות.
פורסם בקישור הבא:
www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1336411
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2005 05:35 |
|
| |
בס"ד רבנו נחמן מברסלב מסביר בליקוטי מוהר"ן ח"א (סימן ז'אות א')מפרש אין ב"ד בא אלא עד שתכלה פרוטה מן הכיס
(סנהדרין דף צ"ז ע"א),היינו שיכלו האפיקורסים שאין להם אמונה בנסים ומכסים את כל הנסים בדרך הטבע,כי עיקר הנסים בארץ-ישראל,כי ארץ ישראל שותה תחילה (תענית דף י' ע"א),
ושתיתה מהתהומות,שהם לשון'ותהום כל העיר '(רות א'),שעל דבר נסי תמהין העולם וזה (תהילם מ"ב)תהום אל תהום קורא,כי יש נסים עלאין שהוא בחי' תהום עלאה ,ויש נסים תתאין,שהם בחי' תהום תתאה ומלאך שכלול מכל הנסים,משני התהומות,דמיא לעגלא(תענית דף כ"ה ע"ב),שהוא בחי' עיגולים ,בחינת אמונה כמ"ש (תהלים פ"ט):"ואמונתך סביבותיך ".ופריטא שפותיה שהוא בחי' תפילה כמ"ש 'ה' שפתי תפתח ',והוא כללות הנסים ,וזה פי' עד שתכלה פרוטה מן הכיס-כי יש בני אדם המכסים כלליות הנסים.הכלולים במלאך דפריטא שפותיה,מכסים בדרך הטבע ,וכשתכלה זאת ,ותתרבה אמונה בעולם -אז יבוא משיח ,כי עיקר הגאולה תלוי בזה,כמ"ש "תבואי תשורי מראש אמנה".עכ"ל.
זאת אומרת שע"י אמונה חזקה בה' יבוא המשיח ויתגלה הנסים העליונים והתחתונים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2005 14:57 |
|
| |
בס"ד ראיתי שע"ז צעק מוהרח"ו זצ"ל בהקדמתו והביא ממשלי ל' 'תחת שלוש רגזה הארץ תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם' דא ערב רב,'ושפחה כי תירש גבירתה' ,אלו במקום לתת כח לשכינה בגלות יושבים בארצות הנכר ומחכים לבואו של המשיח,במקום לפעול ולעשות למען שכינת-עוזנו ולעלות לארץ ישראל ולתת כח לקדושה ,הם מחלישים אותנו והם עתידים ליתן את הדין,וכבר צווח ככרוכיא מרא דארעא דישראל רבנו יוסף חיים זונפלד זצ"ל על אותם שלא עלו לארץ ישראל בזמן לפני השואה,ומי שרוצה יעיין נא בספר 'אם הבנים שמחה ' להרה"ק ר' ישכר שלמה טייכטל זצ"ל הי"ד ויבין כמה טעו אותם רבנים שלא אמרו לעלות לארץ ישראל לפני השואה,ואותם שעלו לארץ ישראל ניצלו מאותה שואה הארורה באירופה.
פורסם בקישור הבא:
www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1336411
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2005 17:25 |
|
| |
בס"דאיש בפרנסתו יחיה
מי שמאמין שהחרדים חיים על חשבונו מופנה לחוקים ולתקנות ולגזירות שנועדו להשאיר אותם מתחת לקו העוני. לא בזכות, אלא למרות המישטר העויין החרדים חיים ומתפתחים
06/05/2004 ישראל אייכלר \ ידיעות אחרונות
רוב עמים בהם ישבו היהודים בגולה האמינו שהיהודים מנצלים אותם ואוכלים את לשד אדמתם. הרעיון שהגוי מפרנס את היהודי, הבטלן והנצלן, שאינו משלם מיסים ונושך נשך מן הגויים היה יסוד מוסד ביחסים בין יהודים לסביבתם. אלה שאימצו את תרבות הגויים מאמינים גם היום שהם מפרנסים את החרדים, החיים על חשבונם. אויבי החרדים הפנימו את רגשות האשמה על היותם יהודים, ואין הבדל בין שינאת הגויים ליהודים לשינאה המבעבעת נגד החרדים. כשאני רואה את העוני בפולין ובאוקראינה, אחרי יובל שנים מאז נפטרו שלוש מיליון יהודים שאכלו את לחמם, אני שואל היכן השפע המובטח לאחר שהשתחררו מן היהודים? ומה יקרה במדינה הזאת, לאחר שתשתחרר מן החרדים.
ספק אם יש טעם לנסות ולשכנע את הציבור שאיש מהם אינו מפרנס את החרדים. אין סיכוי לשכנע במספרים שהאזרח החרדי נאבק על פרנסתו בקשיים גדולים יותר משכניו החילונים. קל יותר לשכנע את הפלשתינים שיפו שייכת ליהודים מלשכנע את צרכני התקשורת החילונית שהחרדים מקופחים. בכל זאת אציג מספר שאלות לקורא האינטליגנטי שאינו שטוף שינאה, ואני מאמין שיש גם רבים כאלה:
א. האם בדקת פעם בעצמך את המספרים בספרי התקציב וערכת השוואות, או שסמכת על עיתונאים וכלכלנים אכולי שינאת חרדים, שבולשים במספרים באופן מגמתי ומוצהר נגד החרדים?
ב. האם אתה יודע שסטודנט המשלם שכר לימוד גבוה מתוקצב בסכום העולה פי ארבעה מתלמיד ישיבה המקבל דמי כולל? ההבדל הוא שכספי האוניברסיטאות עוברים לשכר המורים וצוותי המחקר והתחזוקה, בעוד שבכספי הישיבות
מחלקים אוכל לתלמידים ומילגות לאברכים הנשואים.
ג. האם שמעת שהמדינה משלמת תמיכות סעד לרבבות משפחות הרוסות בגלל תרבות הפשע, בסכום העולה על הקיצבה הזעומה שמקבלת משפחה שאביה לומד תורה? האם ידעת כי 700 מליון שקל עולה לנו שירות בתי הסוהר מדי שנה, ומספר החרדים בהם זעום עד שקשה להשיג שם מנין חרדים לתפילה.
ד. לפני שהאשמת את היהודים שבזכותם ובשמם דרשנו הכרה עולמית בזכותנו על ארץ ישראל, האם ערערת על מחיר עלייתם של מאות אלפי גויים, המקבלים דירות וסל קליטה והוצאות בריאות ורווחה במיליארדי שקלים?
ה. כבן מיעוט נרדף אני סולד מן ההתקפות על המיעוט הקיבוצי. אבל כאשר אדמות הקיבוצים והמושבים הופכות לאוצרות קורה ואפילו יושבי דירות עמידר ועמיגור יקבלו את דירותיהם בכמעט חינם, רבבות חרדים נשארים ללא דירה. איכפת לך שחמישה ילדים ישנים בחדר קטן בבני ברק?
ו. מספר החרדים שמצליחים לקבל משרה ממשלתית, מתוך מאות אלפי המתפרנסים מתקציב המדינה זעום עד לגזענות. זה עונה במשהו על השאלה מי מפרנס את מי? אין לי ויכוח עם מי שחושב שלחרדים לא מגיעות זכויות אדם או תקציבים בכלל, כשם שאין לי ויכוח עם פלשתינאי שרוצה להשליך אותנו לים. אבל כאשר המדינה חוקקה חוקים ותקנות וקבעה קריטורינים וגזירות שכל מטרתם להשאיר את החרדים מתחת לקו העוני, לפחות אל תחשבו שאתם מפרנסים אותם. הם חיים ומתפתחים למרות המשטר העויין ולא בזכותו.
(עיתון ''ידיעות אחרונות'' 8.9.98)
תגובתי לדברי המאמר פורסמה באתר הידברות:
כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.
הקב"ה הוא לבדו יושיע אותנו ממלכות הרשעה
ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן כן יהי רצון
בזכות לימוד פנימיות התורה עתידים בני ישראל
להיגאל .
פורסם בקישור הבא:
www.hidabroot.org/Site/ARDetile.asp?id=7132&Catogory=10&SubID=7129
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2005 04:04 |
|
| |
בס"ד תגובת זיו ריצקין עברת לצד שלי
כל תורה שאין עמה מלאכה - סופה בטלה וגוררת עון שיגיעת שניהם משכחת עון´ .
תקן אותי עם אני טועה,אבל מדבריך עולה שתלמידי הישיבות החרדים יונקי הקיצבאות עוסקים ב "תורה שאין עמה מלאכה " וסופה הרי ידוע.
האם מכך מותר לי להסיק שיש לפרק את המוסד הזה, לשלוח את כל האברכים לעבוד למחייתם, שיילמדו תורה בערב, בבית?
שי! תקשיב טוב, אל תענה לי אם כל מה שיש לך זה מהרל"שים וזבשט"טים דמוהרים בליסא. די עם זה. תענה בכן ולא, ואם לא, אז תסביר לי בשפה המפגרת שלי למה לא. ותפסיק לצטט את מיטב רבניך,תענה מהראש ומהלב.
פורסם בקישור הבא:
http://www.yesha.org.il/index.asp?section=forum&page=1
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2005 04:09 |
|
| |
לשאלתך אם צריך לפרק את הישיבות לענ"ד הגיע הזמן שאברכים
ילמדו תורה לשמה ויצאו לעסוק בתורה ומלאכה ולא להישען על
קצבאות הביטוח לאומי.
כנס לפורום החרדים והאינטרנט כתבתי מאמר על זה.
פורסם בקישור הבא:
http://www.yesha.org.il/index.asp?section=forum
תוקן על ידי - shay98 - 08/04/2005 4:14:16
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2005 11:35 |
|
| |
בס"ד תגובת לפום ריהטא
לדעתי,שורש הבעיה נעוץ בעובדה שיש צדק בגישה.
יציאה לעבודה, מהווה סיכון רוחני ברור, בדור שבו הפריצות והפתיחות חוגגת. די לנו בכך שאותו עובד יחשף לעצכ"ח והרי לנו מרשם לקלקול.
אפשר לראות שגם בציבור החסידי, ישנה הרחבה של מושג הכוללים, הן בכמות, והן במשך זמן הלימוד.וזה לא רק כחיקוי, אלא גם משום שבעית היציאה לעבודה קשה.
לכן,קיים היום מצב של "אוי לי מיוצרי, ואוי לי מיצרי", כאשר חיים בלי לצאת לעבוד הם חיים גרועים, הן מבחינת הסיפוק האישי,והן מבחינה כלכלית. ואילו יציאה לעבודה מאיימת על הציבור החרדי כציבור אדוק, ואולי אפילו על קיימו לטווח ארוך.
בעולם מודרני,הדרך היחידה לשרוד היא באמצעות הבדלנות. וככל שהעולם מודרני יותר, כך צריך להקריב יותר בשביל בדלנות (פלאפונים מחשבים אינטרנט) עצם המצב שחיים ביחד עם יהודים חילונים, מקשה על הבדלנות הטבעית, של תחושת הריחוק מהגוי,ולכן הלחץ האטומי של המנהיגים מובן.
פתרונות ?אין.
אם כי,אני מאמין שהמטרה לעולם לא מקדשת את האמצעים,ואי אפשר לפתור איום קיומי,על ידי צורת התנהגות שאינה מוסרית,ורעה.
לכן תמכתי בפתרון חיצוני, שכאשר יעזרו לאברכים לרעוב, המשבר יהיה עצום, ובמשבר חייב לבוא פתרון. כמו שכבר ציינו כאן, את אסון התאומים, כמשבר שהכריח את העולם להתנרמל.
פורסם בקישור הבא:
www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=4&topic_id=1336411
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2005 04:51 |
|
| |
בס"ד מאמר על הארבה שבא לצפת בימי האריז"ל ולקח לדורנו
מאת:הרב משה עמיאל
מעשה בארבה שבא לעיה"ק צפת בימי האריז"ל
הקדמת רקע:
כבר דרשו כי "הטבע" שווה בגימטרייה לשם "א-להים". ולא כשוויון מספרי בלבד, אלא כרמז משמעותי ומהותי הבא ללמד כי כל מהות הטבע נובעת ומתקיימת מאותו רצון עליון שנגלה טרם הבראשית, כאשר "רצה הקב"ה לברוא את העולם במדת הדין" וכו'.
לימוד יסודי זה מלמד כי תופעות הטבע אינן אקראיות,אלא הן אוצרות בתוכן מגמה עליונה מהנהגת ריבון העולם הקב"ה. בתוך כך,אנו מתבוננים בתופעה של ה"ארבה" המגיע בהמון חרקים זעירים ומכסה ארץ ושמש ומכלה כל ירק הנקרא בדרכו.
יודעים אנו את הארבה מהמכה השמינית במצריים.המעשה המובא להלן מימי האריז"ל,מלמד אותנו לקחי מוסר גם לאחר יצירת מצריים.להופעת הארבה יש תפקיד ויש מגמה,ואנו נשכיל להבין וללמוד אותם מלקחי המוסר החברתי המובאים להלןבתיאור המעשה.
המעשה מובא בספר קב הישר (פרק ט),בציון מקורו מ"כתבי האר"י",והנה הוא כלשון קדשו:
המעשה בימי האר"י ז"ל
פעם אחת ישב האר"י עם תלמידיו בשדה ובאותו שדה היה קבור הנביא הושע בן בארי,ודרש האר"י ז"ל סתרי תורה.
ובאמצע הדרשה אמר האר"י ז"ל,למען השם,מהרו וקבצו מכם צדקה ונשלח ליד עני אחד שיושב סמוך אצלנו ודר במקום פלוני,ושמו ר' יעקב אלטרו"ץ שהוא יושב ובוכה וקורא תגר כלפי מעלה על עניותו וקולו הולך למעלה ובוקע כל הרקיעים, ונכנס לפני ולפנים.והקב"ה הוא מלא חמה על כל העיר כולה בעבורו שאינן מרחמים עליו.ועתה אני שומע הכרוז יוצא בכל הרקיעים בגזירת עירין פתגמין,שיבא ארבה כבד על כל סביבות צפת ויאכלו כל התבואה מגדיש ועד קמה ועד כרם זית.לכן מהרו ושלחו לו צדקה אולי נוכל לבטל הגזירה בעזרת האל.
ותיכף ומיד נתן כל אחד ואחד כנדבת לבו.ולקח האר"י ז"ל המעות,ונתן המעות ליד תלמידו רבי יצחק הכהן,וצווה שימהר לילך לבית ר' יעקב אלטרו"ץ ליתן לו המעות.
וכן עשה ר' יצחק הכהן,והלך במהירות ובזריזות לבית ר' יעקב אלטרו"ץ,ומצא אותו בוכה ומתחנן לפני פתח ביתו.
אמר לו רבי יצחק: למה אדוני בוכה?
והשיב לו ר' יעקב הנ"ל,שנשברה לו חבית של מים,ואין לו שום פרוטה ליקח אחרת במקומה,ואינו יודע מה לעשות מרוב הצער של דלות ועניות.
מיד נתן לו ר' יצחק הכהן אותן המעות,ושמח שמחה גדולה ובירך אותו.
וכשחזר ר' יצחק הכהן אצל רבו האר"י ז"ל,אמר האר"י ז"ל: נתבטלה הגזירה ואין חשש בה עוד.
ובעודם מדברים,התחיל לנשב רוח גדול מאד שנשא הארבה עד אין מספר,ונבהלו התלמידים.והשיב להם האר"י ז"ל: אל תיראו.שכבר בטלה הגזירה.וכן היה,שהיו כולם פורחים לים הגדול,ושם נטבעו ולא נשאר במדינה עד אחד.עכ"ל.
המשך לקחי מוסר מהרב קב הישר
מכאן אזהרה גדולה לכל בני ישראל,שיתנו השגחה פרטית על עניים ואביונים אשר נקראין מאנין תבירין{כלים שבורים}, והקב"ה מדוריה תדיר גבייהו{קרוב אליהם להשגיח עליהם תמיד}ושורה בתוכם.
וכבר אמרו רז"ל,הנותן פרוטה לעני מתברך בששה ברכות, והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות. כי לב העני תמיד נאנח מחוסר השגת ידו למלאות חפץ נפשו שחפץ גם כן לקבל טובה והיא רחוקה ממנו.
ובהגיע עת וזמן הקור הצינה והעשיר ביתו הוא מכסה היטיב, ויושב כשר בבית החורף ותנור שלו חם, והעני לא די שיש לו דירה מלא נקבים אף אין לו מעות במה לקנות לו עצים, ומבלתי יכולת להתחמם נפשו כראוי והקרירות משבר נפשו וגופו ונפשות אנשי ביתו. ובעת הגשם דלף טורד ושופך מים על צווארו, וכל ימי עני הוא בצער יום ולילה הוא. ואנשי ביתו המה נאנחים ואעפ"כ מקבלים עליהם הכל באהבה, ובעת כניסות השבת ויום טוב, הוא העת להתענג במאכלים ובמשקים ובכסות נקייה, והעני הוא חסר לחם מכל ועל כולם העני נותן שבח והודיה. העשיר הוא משדך את בניו ובנותיו לאשר ישר בעיניו, והעני מבלתי יכולת מוכרח לעשות שידוך באשר ימצא אף לעם הארץ, ואין בו שום ריח תורה וריח יראה, וכאלו כפתה ונתנה בפני הארי ואין מה בידו להושיע לבתו. ועיניו רואין איך שהעם הארץ מכה בכל יום ויום אל בתו וסובלת יסורין, ומי יוכל לעלות על הכתב כל התמרורים וכל הצער שהעני סובל. וכל העני שמקבל העניות באהבה ובחבה, אין אור של גיהנם שולט בו ושכרו הוא גדול מאד, כי העני בעוה"ז הוא חשוב כמת. ולכן אני מזהיר:
א. כל הנותן לעני מעות בשעת דוחקו, צריך ליזהר שיתן לו באופן שלא יבייש אותו ח"ו, כי די לו בייסורין של עניות. וכמש"ל כל אחד צריך ליתן לו בצנעה.
ב. וכשייתן בפרהסיא, צריך ליתן לו בדברים המתיישבים על הלב.
ג. והמכניס אורח בביתו יקבלו בסבר פנים יפות. הלא ידוע מ"ש חז"ל, "גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה". והיא מצווה חשובה. כי נתינת פת לעני מתשת כח ת"פ כיתות של משחיתים לילית אמה של שדים הבאה תמיד לקטרג על ישראל (כמו שאכתוב לקמן בפרק עשירי).
ד. נחזור לעניין שלנו, שאזהרה גדולה הוא על המנהיגים שלא להטיל אימה יתירה על הציבור, וליתן עול המסים באחד מבני הקהילה או בני המדינה, ולא יהיה חנפן שיהיה חס על העשיר או על משפחתו וייתן העול על עניים ואביונים.
אז חפץ ה' בידו יצליח ויזכה לזרע ויאריך ימים אמן:
סיכום הלקחים:
1. ראשית חוכמה, הרב מעיר לתשומת לב למצבו של העני. לצערנו, העני קיים. הוא יכול להיות מי שפטרוהו מהעבודה, או מי שנתקף בחולי לא קל, או מי שקפצו עליו חובות ישנים גם חדשים או הוצאות מרובות. ואנחנו לא ראינו אותו, רק מפני שלא שמנו לב אליו, ולא לקחנו לתשומת לבנו את מצבו.
2. הרב מדגיש להיות זהירים ורגישים למצבו של העני שהוא "חשוב כמת". מתוך ידיעה זהירה זו, נשכיל לכוון את רצוננו לתת ולסייע גם בהתאמה נבונה ונכונה.
3. ובעת שניתן – חובה לתת בהקפדה שהעני לא יתבייש, ומשום כך נכון להשתדל לתת בסתר באופן שלא תורגש הנתינה.
4. ואם הנתינה תהיה בגלוי – חובה ללוות אותה בדיבור המתקבל על לב העני. לא בהדגשת מסכנות, וגם לא בהבעת רחמנות, אלא בדיבורים של הלב, מלב אל לב, בנועם ובשמחה ובחיזוק הדדי בבחינת הכתוב "עמו אנוכי בצרה".
5. ואם הוא מקיים את ה"מצווה החשובה" של הכנסת אורחים – יקפיד קיימה במאור פנים.
6. ועיקרו של הפרק בדברי הרב מכוון אל המנהיגים:חובה על מנהיג להקפיד להנהיג את הציבור כראוי,ובכלל חובת אחריותו לתת דעתו בתשומת הלב גם למצבם של העניים.רק באופן זה יזכה המנהיג לברכה והצלחה.
כמה חזקים לקחי המוסר עלינו בתקופת הימים הללו, כנגד מנהיגי הממשלה ואל מול המצב החברתי והכלכלי הקשה: לפקוח עיניים תועות, ולעורר לב הנאטם, ולחזק ידיים רפות לתת ולסייע. יהי רצון, וזכות האריז"ל תעמוד לכולנו להציל ולהינצל ולהאיר את לבנו לכל נזקק ונצרך, וזכותו וזכות הרב קב הישר תזכנו לפני ה' בלשון הבטחת הברכה: "אז חפץ ה' בידו יצליח ויזכה לזרע ויאריך ימים, אמן".
הקדמה ערוכה ע"י משה עמיאל
כד כסלו תשסה
לקח ישיר לשרון ולביבי יוסף
כל הכבוד זה ממש אחלה לקח ישר ישר לשרון ולביבי
במקום לתכנן התנתקויות שיתחילו לארגן התחברויות בעם הזה.
המאמר פורסם בקישור הבא:
www.moriya.org.il/Art/artid.asp?id=595&q=&re1=הארבה%20שבא%20לצפת%20בימי%20האריזל
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2008 15:24 |
|
| |
בס"ד
ידוע שהממון הוא מעמיד את האדם על רגליו כי זה פרנסה של האדם
ואין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס שיהיה קושי בהשגת הפרנסה כמ"ש מהר"ל מפראג ז"ל בחידושי אגדות סנהדרין דף צז ע"א
והערב רב נעשים ראשים על ישראל ואין להם יכולת לעשות טוב עם תלמיד חכם ואפילו חיי שעה אינם נותנים רק דבר קצוב כמ"ש בזוהר פרשת נשא ברעיא מהימנא עש"ה.
|
|
|
|
|