רק הרשב"א רלוונטי לענינו, ומדבריו ניכר שהעיקרון נה"ל בעייתי, וראה תשובות ר"י בן הראש סימן נה, תשובה מאד מענינת.
ממללא,
ברור, שאין קשור לרמב"ם ופשיטא שבחב"ד שאני אכן נוהג על פי פסקיו אותו הדבר, וכן אלו שפוסקים רק כהרמ"א וכהב"י. אך רציתי להעיר שבכל זאת אין זה פשוט.
אך באמת התכוונתי כאן מעבר לזה. הרי האדם הזה שהחליט לאמץ לעצמו פסקי הרמב"ם, אינו עושה כך משום שנולד בתוך קבוצה זו, הוא תימני שנולד כך, ומתוך כך מחוייב ועומד להתנהג לפי נוהגי קהילה זו, אלא שהחליט מתוך חופש בחירתו לאמץ לעצמו את הרמב"ם לפוסק שלו בגלל שהחליט והכריע שאכן הרמב"ם הוא הפוסק הכי חכם מכל הפסוקים.
ואז אכן נוצרה כאן בעי', הרי אם דרך ההכרעה ההלכתית שלך בנויה על שכלך העצמאי, אז הרי אתה כבר מחוייב לשקול כל הלכה והלכה לפי שכלך ואין מקום לקבל פוסק באופן סיטנאי בעיניים עצומות.
ויש לציין לדברי התשב"ץ ח"ג סי' ח "תחילה יש לך לדעת כי מי שאינו בקי בדינין מפני מיעוט הרגל התלמוד ומפני העדר הספרים יש לו ללכת אחר המנהג..."
נשלח ב-7/4/2005 22:46
מיסטר מסתברא
הרי הבאתי מהכסף משנה שר' יוסף קארו פוסק על פי הכלל שהרמב"ם עצמו קבע שיש ללכת אחרי המנהג, ובכל זאת מעיר שנודה שהלכה כרמב"ם בפירוש למשנה.
נשלח ב-8/4/2005 02:24
מסתברא, אני מסכים עם כל מילה. קורה .
נשלח ב-10/4/2005 01:41
חומר רב מאוד בנושא זה הביא הרב פרופ' י"ז כהנא, 'הפולמוס סביב קביעת ההכרעה כרמב"ם', בתוך: מחקרים בספרות התשובות, ירושלים תשל"ג, עמ' 88-8.
נשלח ב-10/4/2005 02:32
גם מתוך ההקדמה ל"כסף משנה" בדבר הפולמוס סביב קביעת ההכרעה כרמב"ם, ובמיוחד על השגות הראב"ד - נאמרים דברים נוקבים מפיו של ר' יוסף קארו
"ואני אומר, שטעם רבינו הרמב"ם (שסתם את ההלכה וכתב בקיצור מבלי להביא ראיה לדבריו וכו'): שאילו היה רוצה ללכת בדרך המחברים שקדמוהו - מה יתרון לו להוסיף על דברי הרב ר' יצחק אלפסי, שברוב המקומות הוא פוסק כמותו? ולפיכך בא לחדש פסק הלכה בלשון צח וקצר כמו המשנה, ויכול כל חכם לב מהבאים אחריו לסמוך על ברירתו של רבינו, ואם יימצא איזה גדול שלא ירצה לעמוד על ברירתו עד שישקול גם הוא במאזני שכלו - מי מעכב על ידו מלעיין בספרי הגמרא והמחברים? נמצא שדרך זה שדרך רבינו הוא תיקון: אם יהיה נחפז לפסוק (הלכה) - יסמוך על דעת רבינו, וגם כשלא יהיה נחפז - לא מילתא זוטרתא היא לדעת סברת רבינו."
נשלח ב-10/4/2005 10:38
האם אין כאן ספיחים של הגישה של 'תורת אמת'?
נשלח ב-10/4/2005 18:28
יורשה לי להעיר שהאשכול הזה נפתח כנראה כדי לדון בעמדה שאני אמור לייצג.
אולם, בפועל, עמדתי שונה. אולי היא אפילו יותר קונטרוברסיאלית. הצגתי אותה באשכול חדש.
למעוניינים. יש בדברים שכתבתי שם גם תשובה והערה על דברים שנכתבו כאן.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-10/4/2005 20:43
מסתברא,
עוד טרם נדפס הספר ויצבור יוסף בר,גילה המחבר את מקור הפסיקה בהפך מהרמב"ם מתשובת רב שמריה מחכמי תימן בזמן הרמב"ם ממש,שהביא את דעת הרמב"ם וחדחאו מכח מנהג שנהגו על פי התוספתא.הובא בסידור כנסת הגדולה חלק ב.
לגבי שיטת הפסיקה בקרב ה"בלדי" ניתן לעיין בקונטרס המובא בסוף ספר קדושת ישראל,מאת הגר"י רצאבי שליט"א.
כמו כן,יש דיעה ולדעתי מאד מבוססת,כי ההשענות אחר הרמב"ם בקרב התימנים,לא מפני גדולת הרמב"ם לבדה אלא מפני שהם מאז ומעולם נמנעו מלחדש חידושים והוספות מעבר למובא בתלמוד באופן מחייב,וזה תאם היטב את שיטת המב"ם בספרו.וכך מצאו להם חבר,יותר מאשר רב.
נשלח ב-10/4/2005 22:01
מה פירוש גילה? איפה?
אכן התכוונתי לדברי ר' שמריה הנ"ל (יש לך אינפרמציה עליו ועל ספרו, הספר הוא בכת"י?)
נשלח ב-11/4/2005 01:02
מסתברא,
לעשון רצון צדיק,הנני להעתיק דברי הגר"י צוברי זצ"ל בסידור כנסת הגדולה חלק ב (סימן כה,עמוד קו)
"גי גם לפני תקופתו של הרמב"ם מקדם קדמתה קיימת היתה קריאת הלל זה בברכה בתימן,ישנם תעודות עתיקות המעידות על כך אשר העתקתים בידי מתוך כתבי יד ישנים בהיותי עוד בתימן.
האחת,לרב שמריה בר צמח מחכמי תימן הקדמונים ז"ל,חי היה בזמן שנשלח והגיע לתימן חבורו של הרמב"ם היד החזקה עוד בחיי הרמב"ם,וכה הוא כותב בזה הלשון:
"ומצוה חיובית בלילי פסחים לגמור ההלל ולברך עליו כמו שאמר בעל הלכות גדולות ז"ל וכבר ביארנו את זה בספר אחר בראיות רבות ומאמר ברור מן התוספתא דמסכת סוכה והיה בסדרם של ראשונים כאן בארץ התימן,גומרין ההלל בבית כנסת בברכה.וכאשר הגיע ספרו של הגאון הגדול רבינו משה בן מימון ישמרו צורו,נהגו מקצת העם להשמיטו,בהוכיחם בראיה שרבינו משה לא זכרו,וכשהיה בזה משא ומתן חזרנו וקיימנו דברי ראשונים כפי שנהגו מאז על פי הגאון בעל הלכות גדולות" עכ"ל מועתק מלשון ערב."
הגר"י צובירי מאריך שם מאד להוכיח הלכה זו מקדמונים וכתבי יד וכו' ותוך כדי דבריו הוא אומר (בעמוד קיט)"וכי כל מנהגי תימן אינם בנויים ואינם נשענים אלא על פי הרי"ף והרמב"ם? מי זה אמר ותהי?"
(דרך אגב,נמצאו גם הגדות לפסח כתב יד,ע"פ בעל הלכות גדולות בתימן.מה שמוכיח שהשפעתו היתה חזקה שם.ראה בספר מחקרים בסידורי תימן חלק א לד"ר גברא)
הקטע הזה גם מחזק מה שכתבתי למעלה בהודעות הקודמות,כי הקהל בתימן קבל את הרמב"ם אך ורק היות והוא אינו מחדש מעבר לתלמוד.מה שתואם את אופיים השמרני מאד.ולא מפני שהוא רק הצילם מעניין משיח השקר,שהיה עניין נקודתי וזמני בלבד.ויותר מכך,שישנה מסורת כי אדרבה,הרמב"ם לקח את נוסח התפילה מאת התימנים עקב הבנתו כי נוסחתם היא מקורית ביותר וללא שינוי.הגם שהוא עצמו לא התפלל בה,כדמוכח מפירוש המשניות שלו.אם כן,יסוד הכל הוא התלמוד ללא ההוספות המאוחרות שנלוו אליו.ובזה התים הרמב"ם לתפיסת עולמם.
נשלח ב-11/4/2005 01:14
נשמט ממני,
את העיקר הזה,יש לסייע גם מהתנגדותם של חכמי תימן למה שהשתמע מדברי הרמב"ם לגבי תחיית המתים.(ראה באגרות הרמב"ם ,וביד רמ"ה ריש פרק חלק) מה שמוכיח,שאף בענייני אמונות לא נשאו לו פנים
נשלח ב-29/1/2019 20:23
לב32 הביא כאן עדויות חשובות, אבל הם עוד בתחילת התפשטות הרמב"ם, כפי שכותב עליו אותו רב "ישמרו צורו", אבל היום, קיבלו הכל.
נשלח ב-25/2/2023 17:38
נכון זה מוזר. אבל זאת האמת. *** להילחם באמת זה טיפשי, ממש כמו מה שהם כולם עושים*** והאמת, בסוף, מציאותית יותר
.
