|
|
| נשלח ב-17/4/2005 19:33 |
|
| |
ירמי, אני לא חושב שיש כאן מקום ללגלג על האברכים המסכנים שאולי זה כל מאכלם במשך ימי החג,
מספיק מבזים אותם ברחובות קריה כפי שכתבתי בפתיח של האשכול, ואכן מהיום אפשר לראות בלוקים שלימים שנסגרו לצורך מבצע "מתן בסתר" הזה, כשפול שלם של כתבים וצלמים מנציחים את כל אחד ואחד ואת כולם יחד. וכדי ביזיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2005 11:23 |
|
| |
למי שהביא את הרמב"ם לעיל,
בימינו, המעלה הראשונה בצדקה לפי הרמב"ם תגרום לאדם לצאת לעבוד, ואז לא יהיו לקוחות לאירגוני החסד, והחברה החרדית תתמוטט. אז במקום להתחיל מהמעלה הראשונה, מתחילים מהסוף...
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2005 22:47 |
|
| |
תהילה לא-ל עליון שאני היום בעל פרנסה , וכך שאני בצד של הנותנים ולא בצד של המקבלים,
מאז שהתחתנתי לפני כשני עשורים הייתי תמיד עם קצת כסף בכיס ככה שאף פעם לא נזקקתי לכל מיני קמחא דפסחא, או עזר יולדות , ב"ה הסתדרתי היטב ללא תרומות וללא הלוואות גמחים.
בפברואר 98 פוטרתי ללא פיצויים מעבודתי, וכך ללא הכנה אני מוצא אצ עצמי ערב פסח ללא גרוש על הנשמה, ללוות לא רציתי, ( ב"ה מיום עמדי על דעתי ועד היום לא לויתי אי פעם כסף....וכשלא היה לי ..פשוט הסתפקתי במה שיש )הקיצור המצב היה בכי רע,
לא היה לי כסף לכלום, לא קניתי נעליים והלבשה לילדי, לא קניתי כלווווום,
הרגשתי חסר אונים, ואז בצר לי פניתי לאחד המחלקים הידועים שמחלקים קמחא דפסחא בירושלים והסברתי לו שזו לי פעם הראשונה , ואני מקווה גם האחרונה , שאני צריך קצת עזרה לפסח,
הנ"ל סירב : טען הרשימה כבר סגורה
וכך סורבתי מקמחא לקמחא
בכינו בלילות אני ורעייתי שתחי' והאמינו לי שאני לא מגזים כאן חלילה בכלום.
סוף סוף גיסי אירגן לי תלושים לשק תפו"א וקצת פירות וביצים ויין,
הלכתי למקום החלוקה עם עניים מושפלות, מנסה לגמור עם הבושות מה שיותר מהר,
ומעשה שטן הצליח והמון העם צברו על המחלקים והייתי צריך ממש להידחף,
קיבלתי קבס וגועל נפש, אמרתי לעצמי מוטב לצום ולמות מרעב, ולא לעבור בושות כאלו.
ברחתי משם הביתה,
הפסח הזה אני ורעייתי לא נשכח לעולם
חומר למחשבה לכל מחלקי הקמחא למיניהם
א כושער'ן פייסאח
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2005 03:01 |
|
| |
ואס_הערציך
קראתי את הודעה שלך פעם ועוד פעם.
והגעתי לכלל מסקנה שאתה פשוט צריך קצת לעבוד
על מדת הגאוה,
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2005 09:52 |
|
| |
מיסטער הטוב_וה
ייתכן ויש לי בעיה עם זה שאני לא מוכן להשפיל את עצמי, תקרא לזה גאווה
אבל אם אתה כבר עבדת על הגאווה שלך
אז ככה, יש לי גיס צדיק שקיבל תלושים מאפרים שטרן , זה שמחלק ליד סאטמער
דא עקא שגיסי ממש מרגיש שלא יוכל לעמוד בבושות במקום החלוקה
אז הנה הדיל, אתה תלך במקומו, ותמורת עבודתך תקבל חצי שק תפוחי אדמה, ובקבוק יין
הצעה מגונה הצעתי לך ??????????................אהאהאה ?
אפרופו יין- וקמחא
יש חלוקה אחד בירושלים שמהדרין כ"כ במצווה, מדביקים מדבקה גדולה על הבקבוק , עם שם החלוקה, ככה שלא מספיק עם הבושות שהיה במקום החלוקה, אלא כל הפסח מיועדינו הנתמך צריך להישאר עם אות הקלון שהיין הוא בעצם לא מיגיעת כפיו אלא מגישנורטע ,,,
לדעתי זה גם רשעות וגם חוצפה, לא חסד לא מיניה ולא מקצתיה
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2005 10:31 |
|
| |
וואס הערציך
אשריך שאתה מתבייש, בעייתם הגדולה ביותר של אלו שנזקקים לעזרה היא שהם למדו לחיות עם זה, ולתבוע בקול גדול את מה ש"מגיע" להם.
מאידך, זה לימוד זכות גדול על המארגנים, שמכירים את נפש המקבלים היטב, ויודעים שרובם איבדו את הבושה, ותובעים בקול גדול, ממילא לא משתדלים "לחסוך" להם בושה.
ואני כבר שמעתי מתגאים, אני השנה קיבלתי משלוש מקומות, מארבע, וכו', אפילו פה באשכול על ויז'ניץ הזכיר מישהו בגאוה, שהוא לקח משתי החלוקות, קמ"ל שאתה המתבייש יוצא דופן, וחבל שכך
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2006 08:54 |
|
| |
השנה הסיפור חוזר על עצמו, הלב נכמר לראות מאות!!! אנשים עומדים בתור מבוזים ומושפלים בשורות ארוכות ארוכות שמגיע עד הרחוב, במקום הכי ציבור שיכול להיות בירושלים, ככה קבל עם ועדה ברחוב יואל, אנשים יראים ושלימים רבנים ראשי כוללים אברכי משי וסתם עמך, עומדים בתור שעות רק כדי לנסות להירשם ולהיכנס לרשימת מקבלי התמיכה, וכל זה עוד לפני מה שעוד מחכה להם בחלוקה עצמו שעליהם לבוא ולבחור כל מוצר ומוצר בנפרד, גם כל זה ברחובה של עיר במקום הכי מרכזי בשכונת גאולה בירושלים, וכל זה רק באם יזכו להשתחל איכשהו לרשימה. אגב יש עוד מוסדות שעושים את אותו דבר בצורה מבזה ומשפילה את המוכי יום וגורל אלו. ויבורכו מפי עליון כל אלו שעוסקים בצורכי ציבור באמונה ומעניקים בדרך כבוד כראוי לשבורי לב, הקב"ה ישלם שכרם.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2006 10:15 |
|
| |
אם זה בשביל התדמית.... יש מספיק מומחים בארץ שיכולים להווציא סרט תדמית... ללא הנזקקים המקוריים...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2006 10:23 |
|
| |
אשר "נשיא" יחטא...
משום מה נראה לי שנשיאנו לא הצליח להכנס לרשימה ולכן הוא מקטר.
אינני מבין על מה המהומה.
אף אחד לא מכריח מישהו לבוא ולהרשם. מי שמגיע עושה זאת על דעת עצמו. וחוץ מזה ישנם עוד אירגוני חסד רבים והם יכולים לפנות אליהם.
אלא מאי?
אינני מכיר אירגון נוסף שמחלק בנדיבות כמו האירגון הנ"ל של איש החסד אפרים שטרן. לא על הירקות לבדו יחיה האדם, אלא מצות בשר ויין וכל מיני מטעמים.
והאיך יארגן משלוחים לכל הבתים? גם כך העבודה היא רבה מאוד.
ובירושלים מסתובבות אלפי משפחות שמודות מקרב ליבם על חבילת המזון הנ"ל.
ועוד דבר.
רוב הציבור החרדי היום לדאבוננו הם מהמקבלים וקבלת חבילה מ"קמחא דפסחא" כלשהו, זה כבר טרנד מוכר ו 70% מהציבור החרדי מקבלים מאיזשהו אירגון חבילה.
חבר'ה תתחילו להעריך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2006 11:49 |
|
| |
ובכן קודם כל באשר לקביעה שלך שאני כועס או ממורמר על כך שלא הצלחתי להשתחל לרשימה, אז אני מודיע לך שברוך ה' ברוך הוא וברוך שמו, איני זקוק לזה.
אני חולק עליך בגדול, ישנם, אני מדבר על ירושלים, עשרות קרנות חלוקה החל משטרות של כסף תלושים ותווי קניה, וכלה בחלוקת מוצרים שעושים את החסד הזה בדרך של כבוד בלי לבזות את המקבלים שלצערם כי רב, חייבים להיות תלוים בקופה של צדקה ולשם כך מכריח אותם הקרן לעבור כמה וכמה מדורי גיהנום של בושות, ולהכלימם בנוסף על היותם עניים מרודים, וקשה להם להכניס את החג, סדרת ההשפלות מתחיל בזה שעל כל אחד לעמוד בתור שעות יחד עם עוד עניים נצרכים, ואחרי עמידה בתור להופיע בפני מנהלי הקרן , עם שאלות מבזות מביכות ומשפילות, ואחר כך להריצם הלוך ושוב וכלה בזה שהם בעצמם צריכים להגיע לככר העיר מול צלמים ורשת מצלמות וידאו שפרושות לאורך הרחוב, שחס וחלילה לא רק עוברי אורח יראו את אותם רבנים וחשובי ירושלים הנזקקים סוחבים שקי תפו"א, אלא שגם חבריהם היושבים בחו"ל, וכל מי שרק יזדמן לידו במשך השנה את אותו דיסק שהוא מפיץ באלפי עותקים גם יראה אותו.
לא זו הדרך ולא זה הכוונה בגבאי צדקה שעושה מלאכתו נאמנה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2006 11:54 |
|
| |
אני לא מכיר בירושלים עוד ארגון שמחלק בסדר גודל הזה.
להערכתי, משפחה ממוצעת מקבלת חבילה בשווי 1000 ש"ח.
ואתה יודע מה זה לחלק לאלפים רבים עד הבית?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2006 12:23 |
|
| |
אולי תשאלו איך הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ע"ה עשה חסד עם נזקקים? מי שלא מסוגל לעשות חסד בצנעה שלא יעשה . זוהי דעתי .
הטענה על הנזקקים היא אטימות לב .
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2006 12:25 |
|
| |
ברור שהמעלה הראשונה בצדקה הוא לחלק בלי שאף אחד ידע. אבל האם גבאי צדקה רשאי
להדר במצות צדקה לאחד על חשבון של אנשים אחרים? לארגן משלוחים עד הבית עולה המון כסף וזמן. זה
כרוך בהוצאות לא קטנות, לשכור משאיות, נהגים, וכו' כל שקל שהולך לדמי משלוח יורד מהסכום שהולך
למצרכים חיוניים. ואנחנו כולם יודעים שאין גמ"ח אחד שיש לו כסף מיותר, או אפילו מספיק. האם
עדיף לגבאי צדקה לתת מצרכי פסח לאחד בדרך כבוד או לחמשה אנשים בדרך פחות מכובדת? האם עדיף
לקנות אתרוג מהודר לעני אחד או חמשה אתרוגים כשרים לחמש עניים? זה שאלה הילכתית ואני לא רב.
אבל דעתי נוטה להגיד שכשזה הברירה המוצבת לפני גבאי צדקה, אחריותו הציבורית וההילכתית מחייבת
אותו לוותר על הטפל, ההידור, ולהתמקד בעיקר, שהיא מצות צדקה לכמה שיותר אנשים.
וואס הערציך
חבל שאני לא בי-ם, הייתי מביא את הדברים לגיסך בשמחה ומוותר על החצי שקית תפוחי אדמה. פלא לי
שאף אחד כאן בפורום עדיין לא התנדב. או אולי הם עשו את זה באישי?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2006 12:35 |
|
| |
וואסה, אתה טועה, כי אפרים שטרן, שוכר קונטנרים וחלקם מקררים, לבשר ולביצים, וגם זה עולה לא מעט כסף, ואם מותר לגבות תרומות עבור זה וזה מותר ואף חיוני, מה ההבדל בין זה להשכרת משאית או אפילו כמה?
|
|
|
|
|