|
|
| נשלח ב-17/4/2005 09:09 |
 |
| |
עורבא פרח,
תודה רבה! (פרח מזכרוני  )
וצדק,
"בפרעה ובכל עם-ארצו..." (עזרא? נחמיה? משהו בכיוון...). דומני שיש עוד דוגמאות אבל אני צריך לחפשן.
לא התכוונתי לומר שהכינוי מיוחד רק לגוי אלא שאינו מבטא דוקא יהודי שלא מניח תפילין למשל (כמו גוי שיכול להיות גם 'גוי קדוש', רק להיפך).
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2005 09:13 |
|
| |
ממללא,
"עם-הארץ" הוא בעלי הקרקעות, כפי שנכתב כאן. הם גם הקבוצה השלטת, שעליה מוטל, למשל, ביצוע פסקי דין:
"איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למולך מות יומת, עם הארץ ירגמוהו באבן".
לעם הארץ גם תפקיד מרכזי ביחסים בין העם בכללו למלך:
"ויך עם הארץ את כל הקושרים על המלך אמון, וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיו".
"ויקח עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימשחו אותו וימליכו אותו תחת אביו".
אמנם, יש גם מובן פשוט יותר - העם היושב בארץ:
"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך, ויראו ממך".
וכמובן, איך נשכח כאן המושג שמשמעותו השתנתה:
לעשות פסח! במקור - לקיים מצוות קרבן פסח על כל פרטיה, ובימינו - להקריב את האדם עצמו על מזבח הניקיון...
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2005 09:25 |
|
| |
גו"ג ,
שלא לדבר על 'מוסף', שהפך מקרבן לתפילה, ומתפילה לחלק בעיתון...
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2005 18:22 |
|
| |
"גוי"
בתנ"ך זה כל קבוץ של בני אדם ואפילו בעלי חיים,
בחז"ל וזמנינו, רק מי שאינו יהודי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2011 23:19 |
|
| |
| ממללא כתב: |  | | גו"ג ,
שלא לדבר על 'מוסף', שהפך מקרבן לתפילה, ומתפילה לחלק בעיתון... |
|
שלא לדבר על ה"מוסף של מעריב".
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2011 23:50 |
|
| |
עם הארץ הוא בסך הכל האדם שלא האמין בערכי העולם הפרושי-רבני החדש ולא השתתף במערך החברתי שלהם.
ייתכן שיש באמת מתאם בינו לבין בורגנות של המעמד הבינוני (הפירוש המקורי של המונח בתנ"ך) שכן הפרושים כיוונו אל השכבות החלשות, אלו הפחות משכילים, שיותר זקוקים לתקוות ונוטים יותר לקנות מיסטיקה ולהעריץ באבות (וכמאמר הקטע המיוחס ל'חכם מכל אדם': וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ).
תוקן על ידי thepresent ב- 19/12/2011 23:54:05
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2012 22:08 |
|
| |
היום למדתי שהמילה "בכא" היא בעצם שיח תותים
ועמק הבכא הוא עמק תותים
איך ביטוי כל כך ורדרד הפך להיות שם נרדף למקום הקודר והאכזרי ביותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2012 23:22 |
|
| |
איך ביטוי כל כך ורדרד הפך להיות שם נרדף למקום הקודר והאכזרי ביותר."
הצבע הוא לא ורדרד אלא שחור.
מדובר בעץ תות שחור בכותי(מהמילה בכי) שענפיו נראים אבלים ובוכים כך שהדמיון שלך הפעם לא היה תואם מציאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2012 23:32 |
|
| |
״מודעה רבא לאורייתא״ היום משמש ככותרת לענייני חיזוק בתורה במוסר בהלכה וכו׳ , ואילו בגמרא מופיע ממש להיפך! שזה תירוץ למי שלא שמר את התורה שיטען כי הרי כפה עלינו הר כגיגית ( שכמובן התירוץ נדחה )
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2012 00:14 |
|
| |
ועוד...הנערה הגיעה לפירקה משמעו לזמן הנישואין, ובגמרא נידה משמעו-התחילה לקבל וסת.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2012 00:56 |
|
| |
תהיתי זמן רב האם "מצא חן בעיני" הוא שיבוש או ביטוי שבו הנושא התחלף. השוו:
1) יוסי מצא שלווה בזרועותיה
2) יוסי מצא חן בעיניה
1) מציין את דעתו של יוסי, ואילו 2) מציין דעה לגבי יוסי. לכאורה, משמעות "מצא" מתאימה יותר ל1) מאשר ל2) (ההסברים הפתלתלים ל"מצא חן בעיני" ידועים).
מה שכן, גם אם במקור הדברים היו שונים, השיבוש/חילוף התבצע לפני זמן רב. משמעות הביטוי בתורה ("ונח מצא חן בעיני ה'") מתאימה לזו של היום.
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 04/06/2012 01:31:10
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2012 03:00 |
|
| |
| xibolaiyu כתב: | |
1) יוסי מצא שלווה בזרועותיה
|
|
אולי
1) יוסי מצא עניין בדברים
מתאים יותר (הן דקדוקית, והן משום הprudeness החרדי).
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2012 10:37 |
|
| |
שיבולת
במשפט אחד אפשר למצא משמעוית רבות, הכל תלוי בדגש.
מה הוא מצא בה
מה הוא מצא בה
מה הוא מצא בה
מה הוא מצא בה
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2012 12:04 |
|
| |
לפי המקור שאביא בהמשך :
המשפט :יוסי מצא חן בעיניה של לאה משמעו הוא שאכן הנושא עצמו(יוסי)הוא שמצא את החן בתוך העיניים של לאה -כלומר הוא ראה,לפי המבט בעיניה ולפי הבעות פניה שהיא מחבבת/אוהבת אותו.כי הבעות הפנים ובעיקר הבעות העיניים אומרות את הכל,יותר ממילים.
(עוד הסברים מעניינים לביטויים נפוצים ניתן למצוא במקור הבא)
http://www.keter-books.co.il/p-21_
|
|
|
|
|
