|
|
| נשלח ב-17/7/2005 18:10 |
 |
| |
בס"ד
נא לדייק לדעת רבנו הראי"ה קוק זצ"ל הרצל היה חמורו של משיח של בן יוסף ולא המשיח עצמו.
ולגבי ר' עקיבא למעשה היה ראוי בר-כוזיבא להיות משיח בן דוד עד שנהרג בעוונות.ובזה הוא לא טעה,אלא שכאשר הרג את ר' שמעון המודעי,נודע שהוא לא המשיח,כי המשיח צריך להיות מורח ודאין "והריחו ביראת ה'".
לר' עקיבא היה סימנים שבר-כוזיבא הוא המשיח,כך להבדיל חשב הראי"ה קוק,כי הרצל הוא חמורו של המשיח של יוסף.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=3&topic_id=1467175
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 20:08 |
|
| |
בס"ד
תגובת מיימוני:
נראים לי דברי מואדיב.
אני הסתמכתי במה שכתבתי לא רק על שמועות המקובלות בעולם, אלא גם על הניתוח של פרופסור שץ.למרות שהניתוח שלה עשה עלי רושם מהימן,אך אם ירצה חסיד סטמר לטעון שהיא לא הבינה אותו,לא אוכל להרשות לעצמי לטעון בוודאות שהניתוח שלה הוא ממצה ומדוייק.
כל מה שנשאר לנו,לצורך אשכול זה, הוא סיכום הטענות השיטתיות של ר' יואל,שהעתקתי וסיכמתי על פי דבריה.יתכן שנישטאיך,בדרכו היסודית,ירצה לסכם את הדברים עבורנו. עד אז,תעמוד הביקורת שלך בעינה.
לגבי שיטתו של הרב קוק,אני יכול לצטט פרופסור מפורסם במדעי היהדות שאמר בתוך דבריו כי חוסר ידע (בקבלה,או בספרי הרב קוק עצמם) מעולם לא הפריע לחוקרים לכתוב מחקרים על שיטתו של הרב קוק...
(אני עצמי ודאי שפסול להעיד,כי לא החזקתי מעמד עם כתביו לאורך זמן.הסגנון שלו לא איפשר לי לקרוא לעולם יותר מעמוד אחד וחצי לפני שנרדמתי.)
עם זאת,אני משער שיש מומחים לנושא הרב קוק.למשל,אפשר לחפש מה כתב בנידון פרופסור שלום רוזנברג.יתכן שיש מומחים נוספים שאינם מוכרים לי.ויש בוודאי ספרים רבים על שיטתו,וגם אני בעניותי ציטטתי מהם.
אני משער שכמו בכל הגות של הוגה דעות קשה לקריאה, יש רובד מסויים שניתן להבנה על ידי הכל, כלומר מי שמשקיע בקריאה,ויש פרטים,שאי הדיוק בהם אינו משנה עדיין את טיב התמונה כולה.כך,למשל,לגבי תפיסת הגאולה של הרב קוק,שהיא הנידון כאן.
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=3&topic_id=1467175
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 20:49 |
|
| |
בס"ד:
תגובת ריב:
מואדיב,
אם באמת עיסקינן,מה זה משנה אם מוזכר החכם פעם אחת או עשרות פעמים?! ולעניינינו,גם אני אינני מפחיתה מגדלותו של ר' עקיבה חלילה,בזה שאני טוענת שהרמב"ם מביא את דוגמאת הכתרתו של בר כוכבא כדמיון כוזב של ר' עקיבה.אבל העיקרון עליו כותב הרמב"ם בהקדמה למשנה שזו הסיבה שנכתבה דעת מיעוט,היא זו שצריכה להוות כקו מנחה,והחתירה למציאת האמת היא שצריכה להיות נר לרגלי לומד התורה,כפי שהוא כותב במו"נ חלק שני פט"ו:
"שהאמת אינו נעשה יותר אמת אם יסכימו עליו כל העולם, ואין אמתתו נגרעת אם כל העולם יעמדו נגדו".
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=3&topic_id=1467175
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 21:01 |
|
| |
בס"ד
תגובתי לדבריו:
כתבי הראי"ה קוק זצ"ל עמוקים במחשבה פילוסופית עיונית קבלית ואמר שיש לפעול לחיזוק היישוב היהודי בארץ ישראל
וראה בזה את האתחלתא דגאולה כאשר הארץ תיתן פריה אין לך קץ מגולה מזה,ואחר עיון בכתביו נראה שחלק ניכר מתלמידיו לא ירדו לעומק מחשבתו,והייתי מוסיף ואומר שגם בנו הרצב"י הכהן קוק זצ"ל לא ירד לסוף דעתו של אביו הגדול,לעומת זאת אצל הרבי מסטאמר זצ"ל מודגש העניין שאין לפעול בדרך הטבע ואסור להתגרות ולמרוד באומות העולם,אלא לחכות למשיח צדקנו שהוא יקבץ נדחי ישראל.ונראה לי שהלכה בזה כדברי הראי"ה קוק זצ"ל שיש לפעול בדרך הטבע ולא לסמוך על ניסים.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=3&topic_id=1467175
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 22:32 |
|
| |
בס"ד
תגובת שושן:
אם ניתן למצות את ההבדל שבין הרב קוק לאדמו"ר מסטמר הוא טמון בסיפור הבא:
שני אחים היו בירושלים ושמם הרבנים קצנלבויגן, האחד השתייך לפועלי אגודת ישראל שרבים ממנה באותם שנים נמנו על תלמידיו של הרב קוק,ואלו אחיו היה מראשי נטורי קרתא.
כשרצה האח מפא"י להגדיר את ההבדל בינו לבין אחיו,הוא אמר:כידוע יש דין של עיר הנדחת שאנו מצווים להרוג את כל אנשי העיר אנשים נשים וטף ולשרוף את כל הרכוש,אבל אם יש בעיר אפילו מזוזה אחת-הרי היא מצילה את כל העיר כיון שאין היא יכולה להשרף.
אני,המשיך ואמר,אלו הייתי שומע על עיר כזו העומדת להשמדה הייתי רץ בחצות הליל וקובע מזוזה באחד מהפתחים,על מנת להצילה.
ואלו אחי,אם הוא היה שומע על עיר כזו שיש בה מזוזה אחת המצילה אותה-הוא היה רץ בחצות הליל לעקור את המזוזה למען יוכלו לקיים בה את דין 'עיר הנדחת'.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=4&topic_id=1467175
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 22:34 |
|
| |
בס"ד
תגובת זאב:
בספר זרע שמשון נדפס בשנת תקל"ח שהחיד"א כותב עליו הרב המקובל חסידא קדישא מהר"ר שמשון נחמי' וכו' שהי' בקי בקבלה מעשית וכו' כותב על הפסוק במגילת אסתר ביום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, הוצרך לומר "ונהפוך הוא אשר ישלטו" משום דאי לאו הכי לא היה להם לישראל לשלוח יד באומות העולם,אבל עתה שהאומות בקשו להרגם לכן הותר אף לישראל דאמרינן בפי"ג דכתובות ג' שבועות הללו למה א' שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם וא' שהשביע את אומות העולם של ישתעבדו בישראל יותר מדאי, ואיתא בשלחן ערוך יו"ד סימן רל"ו סעיף ו' שנים שנשבעו לעשות דבר א' ועבר א' מהם על השבועה השני פטור ואין צריך התרה לפיכך איש ואשה וכו',ואף כאן מקרי שישראל והאומות נשבעו זה לזה והשתא שעברו האומות על שבועתם ובקשו להשמיד את ישראל שאין לך שעבוד יותר מדאי גדול מזה גם הב' פטור ואין צריך התרה כלומר שישראל מותרים להרגם ואינם בכלל השבועה שלא ימרדו באומות העולם.
וסמטראי אחד שהדפיס את הספר מחדש,הכניס לתוך הספר [ולא על הגליון] הסבר שהם דברי דרוש ואין להתחשב בזה.איזה חוצפה.
ומי שרוצה לדעת האמת על ה"שיטה" צריך להתיישב בווילי או במונראו לכמה שנים,אחרת אי אפשר להבין האמת בענין זה.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=4&topic_id=1467175
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 23:10 |
|
| |
בס"ד
זאב:
כבר נשפך הרבה דיו בענין שלוש השבועות שהפרו אומות העולם
והרה"ק ר' ישכר טיטכל הי"ד זצ"ל בספר "אם הבנים שמחה" דחה בשתי-ידים את דברי האומרים שאין לעלות לארץ ישראל עד שיבוא המשיח,והביא המון ראיות לדבר שיש מצוות יישוב הארץ גם בזמנינו,וכן הוכיח בס' "אור הרעיון" (עמוד מ"ה)לדחות את ענין שלוש השבועות והוכיח כי אין כאן מרידה באומות העולם בזמן שהם הפרו את שלוש השבועות והשתעבדו בישראל יותר מידי.(ושלא כדברי ר' יואל מסטאמר זצ"ל)וכתב:"והנה קבעו חז"ל (ברכות מ"ח:)לגבי נסח ברכת המזון וז"ל:"כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ, ומלכות בית דוד בבונה ירושלים,לא יצא ידי חובתו,נחום הזקן אומר:צריך שיזכור ברית [בברכת הארץ].ר' יוסי אומר :צריך שיזכור בה תורה...".חז"ל בגדלותם קבעו לנו כאן את ההגדרה של עם ישראל כיצירת סגולה המורכבת מארץ ומלכות ומברית ותורה,ומי שאינו מזכיר את כולם לא יצא ידי חובתו וכך פסק המחבר(אורח חיים קפ"ז,ג')ע"ש לא דת ולא "קהילה קדושה",אלא עם וגוי קדוש ונבחר,הקשור בחובת ישוב ושיבה לארץ קדושה ומיוחדת " וכו'
וקללת הגלות שנחתה עלינו זה קרוב לאלפיים שנה שהיא שיבשה את ופסלה ועיוותה את עצם ההגדרה של היהודי.עכ"ד.
מכאן שיש לפעול להצלת ישראל וחובה קדושה לעלות לארץ ישראל . .http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=4&topic_id=1467175
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2005 02:06 |
|
| |
בס"ד
תגובת אור_נערב:
לגבי עניין האשכול–יש בדברים הללו מכיוונו הרעיוני של הרב קוק (יותר מצד המקורות התורניים שעליהם הוא מתבסס ובתפיסת הגר"א הגאולה,שהרב קוק בנה על גביו).
אם המשיח הוא "צדיק הדור" ומושלם –האם לא היה ראוי רבי עקיבא בעצמו להיות המשיח ובר כוכבא נושא כליו? ובכ"ז דימה ר' עקיבא וכל החכמים (אם תאמרי שמדובר בענווה של ר' עקיבא) שבר כוכבא הוא המשיח.לאמר –שהמשיח הוא האדם שמנהיג את התהליך.ונלחם מלחמות ה' לא כמו רבי אלא כמו גנרל.
עלי להקדים ולומר שאני חושב שבכלל הרמב"ם מאחד בדבריו שני טיפוסים של "משיח" ומתעלם מההפרדה שיש ביניהם בעולם האגדה. משיח בן יוסף ובן דוד –צמד שמופיע בעשרות רבות מאד של אגדות, בכל המדרשים.בגמרות ובמקורות קבליים.ויש הרבה להעמיק בעניין ואכמ"ל ורק אומר שממילא אינני רואה בדבריו של הרמב"ם על המשיח שורה תחתונה.
"א המלך המשיח עתיד לעמוד, ולהחזיר מלכות בית דויד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש, ומקבץ נדחי ישראל... [ג] אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח, צריך לעשות אותות ומופתים, ומחדש דברים בעולם, או מחייה מתים, וכיוצא בדברים אלו שהטיפשים אומרים; אין הדבר כן--שהרי רבי עקיבה חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזבא המלך, והוא היה אומר עליו, שהוא המלך המשיח. ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות; כיון שנהרג, נודע שאינו משיח, ולא שאלו ממנו חכמים, לא אות ולא מופת. [ד] ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה'--הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל--הרי זה משיח בוודאי."
קודם כל ברור שאדם שאינו שומר מצוות כהרצל לא יכול להיות "המשיח" לפי הרמב"ם ואכן הדיון בו שייך למקום אחר. אבל מצד שני לא כתוב בשום סעיף שהוא צריך להיות נביא, דבר שמשום מה את לוקחת כנתון. ואדרבה כתוב ההיפך. אם היות המשיח נביא היה הכרח – מלכתחילה לא היה שום מקום להאמין בבר כוכבא. שהרי בר כוכבא לא נחשב כנביא לרגע אחד. והנושא לא היה אם הוא נביא או לא, אלא משיח או לא. והיו שטענו שמשיח צריך להיות עושה אותות (ולפי דעתי נביא הוא תואר שמצטרף בקלות לתמונה הזאת). וממילא כל עניין הנביא לא שייך לסיפור בכלל.
נקודה שניה, הרמב"ם לא כותב "נהרג בעוונתיו" אלא "נהרג בעוונות". הדבר הוא גם בדפוסים וגם ב-mtr. אם רצה הרמב"ם להטיל את האחריות על בר כוכבא שהיה חוטא היה באמת צריך לכתוב "בעוונתיו". מכיוון שכתב "בעוונות" משמע בעוון הדור. וזה מחזק את המגמה הריאלית. עם ישראל לא נגאל לא בגלל עוונותיו של אדם אחד בודד. בר כוכבא לא היה כשלון אישי, אלא כשלון לאומי. הוא לא היה המנהיג לו ציפינו מכיוון שנאו לא זכינו (ולא משום שהוא לא זכה).
ודרך אגב – יאשיהו מת גם. כשיזם מהלך של מלחמה נגד מלך מצרים – יאשיהו לא היה מוכן לאפשר למלך מצרים לעבור בארץ ישראל בדרך צפון-מזרחה. וזה היה אחרי שעשה מהפיכה רוחנית עצומה. האם זה אומר בהכרח שהוא היה חוטא? הרי אלו טענות רעי איוב והיפך דעת הרמב"ם. כאילו צרות ויסורים הם הוכחה שמישהו רשע (נבזה ולא חשבונוהו. ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלוהים ומעונה – והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו...).
<לתולדות העם וקורותיו אין שום משמעות מלבד מסורת הקבלה> ?! לא הבנתי. אין משמעות לתהליכים היסטוריים? כמו הפרופסור לייבוביץ אני מניח. אלוהים לא מופיע בהיסטוריה. אפשר כמובן להתוכח עם זה בעזרת התנ"ך. אבל יותר קל בדיון איתך להביא את הרמב"ם, שאומר בסוף הלכות מלכים (פרק י"א במהדורות הלא מצונזרות), ש"אבל מחשבות בורא עולם--אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו--אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". דהיינו יש מטרה בהיסטוריה. יש משמעות לתהליכים היסטוריים. לעתים בניגוד למה שאנחנו רואים חושבים וחווים. "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור...".
סוף דבר - הקישור בין הרמב"ם לרבי מסאטמר, מקומם. ומחייב התייחסות, רק שאינני יודע מה לומר. הרמב"ם אמר בעניין חנוכה "וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים, והרגום והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכוהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה--עד החורבן השני.". הגדולה של החשמונאים היתה עצמאות יתרה 200 שנה. והשאלה שמהר מאד השחיתו מלכי חשמונאי? מה הקשר. עצמאות זה עצמאות וחטאים הם חטאים. אנחנו רוצים להתמודד עם הבעיות הרוחניות שלנו מנקודה של מדינה עצמאית בארץ ישראל ולא בגלות הארורה.
גם הרבי מסאטמר וגם הרב קוק התייחסו ברצינות למימדים מיסטיים שהרמב"ם לא היה מעלה על דעתו להתייחס.
ההבדל הוא,שהרב קוק השתמש במימדים המיסטיים להעמיק אמון עם מציאות הממשית שאותה הוא ראה. כמה תנועה של שיבת העם לארצו. והרב קוק ראה בזה אור. הרבי מסאטמר לעומת זאת ראה בזה חושך. ועוד יותר מזה – הרבי מסאטמר ראה חושך וטעות גם בבר כוכבא ובמהלך של רבי עקיבא,שהיה כל כולו מהלך דתי של אנשים דתיים ללא חשש מעורבות "חילונים" שלא היו אז.
התפיסה הסאטמרית אומרת שעצמאות מדינית בדרכי הטבע היא חטא. גם אם תעשה ע"י יהודים יראי שמים. שהמציאות המדינית הלגיטימית של עם ישראל היא מציאות ניסית בגלוי.שהנסיון לנהל –ע"פ התורה-מדינה בנימוסי הגויים,צבא ומשטרה ויחסי חוץ הוא אבי אבות הטומאה.שמדינה יהודית זה משהו שיקים המשיח הפלאי בדרך נס ותתקיים מכח נסים גלויים בלא דרך הטבע כלל וכלל.
קשה לי לתאר לעצמי תפיסה יותר הפוכה מזו לתפיסת הרמב"ם.
הנקודה היחידה שאולי הרמב"ם כפי שהוא בכתביו –דומה לרבי מסאטמר ומנוגד לתפיסת הרב קוק,היא ביכולת לראות אדם שעונה להגדרה של "מין" ואפיקורוס,כמישהו שהוא תינוק שנשבה ויותר מכך –אדם שמתגלית דרכו אמת אלוהית פנימית (אמת שהלכה לאיבוד,עממה,עוותה –אבל עדיין אמת אלוהית). סגולת ישראל.השאלה אם גם בשאלה הזו היית רוצה לחיות בנוסח סאטמר.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=5&topic_id=1467175
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2005 02:15 |
|
| |
בס"ד
אין ספק שראייתו של הראי"ה קוק היתה מתוך המציאות של שיבת-ציון בארצו וראה בזה תהליך של אתחלתא דגאולה קיבוץ גלויות בניית הארץ ,אחרי כ-2000 שנות גלות שב עם ישראל
לארצו,אלא שעליה וקוץ בה ,שדווקא כאן היינו צריכים יותר להקפיד על קיום תורה ומצוות נוצר משבר-אמוני עמוק שעד היום אנחנו אוכלים מפרות הבאושים הללו,בגלל שלא החלטנו
לאן דרכנו מועדות,ואת זה חזה הראי"ה קוק ברוח קדשו את קריסת ה"ציונות" המדינית וכינה את זה כמותו של משיח בן יוסף.והגיע הזמן שנתחיל לראות את ה"אורות הקודש" שעליהם דיבר הרב בחזונו בפועל הלכה למעשה.
בברכה הצ' שי בוארון
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=5&topic_id=1467175
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2005 02:34 |
|
| |
בס"ד
המספד הגדול של הראי"ה קוק זצ"ל על הרצל נמצא בס'
מאמרי הראי"ה ח"א (עמ' 94-99)ובספר "לשלושה באלול"
(א',סעיף כ"ח) הוב"ד בסוה"ס מאמרי הראי"ה ח"ב
המספד בירושלים-"כשנפטר,בשנת בואו לאה"ק, בנימין זאב הרצל ז"ל,נשא עליו באולם האפ"ק ביפו,לפי הזמנת ההנהלה,משא מספד גדול ונשגב על ערך הציונות ומנהיגה ותוכן הנהגת ההשגחה האל-הית ביחס לבנין האומה והארץ
,החמרי והרוחני ,למרות כמה מבני ירושלים שצערוהו וקנטרוהו ע"ז ורצו להפריעו בזה".ע"כ.
מכאן רואים שהרב קוק ראה בהרצל כשליח להקמת המדינה
ויישוב הארץ למרות היותו רחוק משמירת תורה ומצוות.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=5&topic_id=1467175
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2005 12:25 |
|
| |
בס"ד
רבנו הראי"ה קוק זצ"ל היה איש צדיק וחסיד ותלמידיו לא ירדו לעומק דעתו,כוונתו היתה ליצוק תוכן של קודש ל"ציונות",ולא התכוון כלל לסילוף הנקרא "הציונות הדתית" הפוסחים על שתי הסעיפים.כוונתי למפד"ל והאיחוד הלאומי.
כי ישנם בתוך הציבור הדתי-לאומי אנשים ישרים ותמימים בתמימותם ברשת הפועל-המזרחי.מבלי משים לב שנפלו.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1485583
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2008 05:31 |
|
| |
בס"ד
בפורום ישיבות מצנזרים תגובות שלא מתאימות לערב רב ודברי הראי"ה קוק על הערב רב הושמטו מספריו ע"י סלפנים מרבני ה'מזרחי' שאינם רוצים להודות באמת שהציונות המדינית קרסה די לשקר את הציבור ומאז ה'היתנתקות' נגמרה ומתה ה'ציונות' של הערב רב ולא נשאר שום צביון יהודי במדינת כל אזרחיה שופטת עוכרת ישראל התירה למכור חמץ בפסח ברשות הרבים ושס נותנת הכשר בעצם ישיבתה בממשלת הזדון של אולמרט שר"י
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2008 00:16 |
|
| |
בס"ד מדברי הראי"ה קוק
'קטנות האמונה, וריחוקו של האדם מן הקדושה העליונה, בא מתוך שאין בידו לרומם את ערך עצמו, עד שיקבע בלבו הרעיון הגדול, איך שגדולה אלהית ראויה לו... וביחוד הדבר נוגע לישראל.
קרבת האלהים הלאומית צריכה אמונה גדולה של גאות לאומית, במדה רוממה כל כך, עד שיקבע בלב הרעיון העליון, שההתגלות האלהית ראויה לה.
אמנם גאות קדש זו, כשם שהיא עדויה בגאון, כך היא שבוצה בענווה גדולה. והענוה האלהית, הבאה מתוך הגדולה ומתחברת עמה, היא מופיעה על האופי הנשמתי של כנסת ישראל, ואמונתה בקרבתה אל אל עולם קונה שמים וארץ, אשר אין חקר לגדולתו, משתרשת בתוך מעמקי נשמתה, והיא מתקדשת ומתעלה, משתחררת, ומתכינה עצמה לגאולה שלמה.
(קובץ ג' רב, ובשינויים, ערפלי טוהר עא)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=5&topic_id=1467175&forum_id=1364
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2008 07:27 |
|
| |
בס"ד
באחת מאגרותיו (אגרות הראי"ה חלק א' אגרת רי"ב) הוא מספר על עולים חדשים שהגיעו לא"י מתימן ומשבח את עדיפותם על העולים החילונים שבאו מרוסיא ושים לב כיצד הוא מכנה את האחרונים וז"ל: "פה במושבה נוסף ב"ה דבר לטובה, ע"י הד הקול של קיבוץ גלויות לאה"ק, שבא לארץ תימן, באו רבים מאחב"י היושבים שם , בלחץ נורא וגלות איומה מאד , לאה"ק, והם אנשים מסתפקים במועט מאד , רובם ככולם בני תורה , כמעט שלא נמצא ביניהם ע"ה כלל , וכולם חרדים ויראי ד' מאד . לוקחו כמה מהם בתור פועלים במושבה, ומה טוב הוא שאלה ימלאו את המקום של הפסולת דמסיטרא דע"ר הבאים מרוסיא, שהגרועים שבהם א"א שתהי' להם אחיזה בא"י, "לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה". ע"כ.
http://www.yoel-ab.com/forum.asp?page=130
|
|
|
|
|
