העיבור של אמא מזו"ן והנה מלת עיבור הוא ע"ב רי"ו ונודע כי ע"ב מהימין ורי"ו מהשמאל הוא שם אהי"ה דיודי"ן גימ' קס"א ושם ב"ן דההי"ן עולה רי"ג. אח"כ תחלק שם אלהים אל מהימין דבינה ים משמאל ה' באמצע הרי רי"ו. ונודע כי ג' שות אלו אהי"ה וב"ן ואלהים שלשתן באים מצדה (נ"א מאמא). והנה דע כי ג' עבורים הם א' עיבור של ז' חדשים ב' עיבור של ט' חדשים ג' עיבור של י"ב חדשים וביאור הדברים כי עיבור של ט' חדשים זה היה בעיבור הבינה מז"א ג' גו ג' וכ"א מהם נכלל ונתקשר בשלשתן ונצח נכלל ונתקשר בשלשתן שהם חג"ת. והוד נכלל ונתקשר באותן הג' וכן יסוד נכלל באותן הג' זהו ג' כלולין גו ג'. ג' תתאין כל א' [נכלל] בכל ג' עילאין הרי הם ט' בחי' של כללות וכנגדן הוצרך עיבור של ט' חדשים. עיבור ז' חדשים הוא שהוצרך לכללות נה"י דא"א וחצי ת"ת התחתון בחו"ג וחצי ת"ת העליון דא"א כנ"ל וכללות זה היה לצורך א"א עצמו לפי שהיו נה"י מגולים הוצרך ליכלל עד"ז כדי שיצאו זו"ן אז על ודי כללות הזה וילבישו את נה"י דאריך אנפין. והנה כללות הזה הוצרך לו ז' חדשים לבד אך לצורך ז"א נתוספו ב' חדשים שהם ט' כי א"א נשלם כללותו בז' חדשי' ולכללו' [ז"א] ג' גו ג' הוצרכו לט' חדשים אך הנוקבא דז"א לא נשלמה עד תשלום כל י"ב חדש כמ"ש בע"ה. ונבאר עתה ענין ז' חדשים דא"א הם כך כי ת"ת דא"א נכלל חצי תחתון בעליון לכן לא הוצרך ליכלל בכל ג' עילאין כיון שחציו הוא מכלל העלאין לכן נכלל בחצי העליון לבד והוא חדש א' אך הנצח הוצרך ליכלל בכל הג' עלאין כי הוא מדה בפ"ע וכלול מתחתונים וצריך ליכלל בכל ג' עליונים וכן הוד. הרי ששה חדשים לנ"ה וחדש א' לת"ת הרי הם ז' חדשים וז"ס שאמרו רז"ל שמרע"ה נולד לז' חדשים כי הוא מבחי' ת"ת הזה שנכלל חציו בחצי העליון והם ז' חדשים. אך יעקב מיסוד א"א וגם הוא נכלל בחצי הת"ת העליון א"כ צריך יותר מז' חדשים וז"ס מ"ש בזוהר משה מלגאו שהוא ת"ת ויעקב מלבר שהוא היסוד. עיבור ג' של יב"ח הוא להוציא המל' וז"ס ואחר ילדה בת ר"ת י"ב כי הבת נולדה אחר יב"ח [י"ב שבטים] ונשתהה שם יב"ח וזהו לשון ואחר מלשון ואחר עד עתה. וענין י"ב אלו הוא ע"ד הנ"ל כי נכללה גם המל' בכ"א מג' עלאין חג"ת והוצרכו לה ג' חדשים אחרים כי נכללו תחלה ג' תחתונות נה"י בכל א' מג' אמצעיות והם ט' חדשים ואחר כך נולדה המל' כנ"ל ואחר ילדה הבת ונשתהה ג' חדשים אחרים כדי לכלול בכ"א מג' אמצעיות הרי יב"ח:
ונחזור לבאר ענין הכללות דא"א הנה כאשר עלה הנה"י דא"א לג' אמצעיות חג"ת שלו עלו גם כן מובחר האורות של מאנין תבירין למעלה עמהם. ודע כי במעי אמא היה נכלל מה שהוא יותר זך וברור (ומזה נעשה פרצוף ז"א וכל נקודה מאותן הנקר' מאנין תבירין היתה כלולה מי"ס. והנה כשנתקן פרצוף א"א ואו"א עלה האור יותר זך) ומזה נעשה פרצופים הנ"ל ואמנם נשאר קצת אור שלא יוכל להתברר שהיה עב בלתי זך (והנה) מג"ר כח"ב שבכל נקודה מז' נקודות תבירין ועתה כשנתקן זו"ן הובררו גם הג"ר של כ"א וא' מהנקודות אשר מהם נעשו פרצוף א"א ואו"א מהג"ר והיותר עב מהג"ר שלא יוכל לעלות בג' הנ"ל הנה הוא לוקחם ז"א לעצמו כי אע"פ שאינו ראוי לבחי' או"א ראוין הם לז"א ואז הובררו מהם אוכל מתוך פסולת ומכל ג"ר שבכל א' וא' מהז' נקודות נתהווה מהם רישא דז"א ג' מוחין כח"ב דיליה בהיותו בסוד עיבור במעי אמא כי אע"פ ששם הוא ג' כלולים בג' עכ"ז גם העובר יש לו ראש אפי' היותו במעי אמא. ואח"כ נתבררו ד' בחי' שהם חגת"ן מנקודות של ז' נקודות ומהם נתהווה גופא דז"א ונתברר מהם היותר זך וברור ע"ד הנ"ל בג"ר ונשארו ג' שהם הי"ס שבכל נקודה ונקודה שלא נתבררו כלל עד זמן היניקה כמ"ש בע"ה. ולפי שהם תחתונים והקליפה נאחזת בהם מאד לכן לא יכלו להתברר עתה והנה ז"ס אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה ז' ימים והטעם לפי שז"א נשתהה בעיבור כדי להתברר ונתבררו בו ז' בחי' הנ"ל שהם כח"ב חגת"ן וכשנולד ז"א אז כל הדינין שהיא הפסולת הנשאר מז' בחי' שלא יכלו להתברר יותר כי היא פסולת וכבר נברר האוכל ויצא הפסולת של ז' בחי' בסוד דם נדה היוצא בעת הלידה לכן תטמא ז' ימים כנגד ז' קליפות ההם אך אם נקבה תלד שהם ז' קליפות אלו הנ"ל ועוד ז' קליפות אחרים שהם הפסולת הנשאר בהם גם מז' בחי' המל' שיש בכל א' מהבחי' הנ"ל כי הנקבה אינה רק אחר בירור הזכר לכן טמאה שבועיים י"ד יום ז' וז'. והנה אח"כ בזמן היניקה כמו שהמינקת נהפך לה דם נדה לחלב כך אותם ג' של הי"ם שלא נתבררו בזמן העיבור כנ"ל והיו דינין כולם בסוד דם אבל עדיין היה אוכל בתוך הפסולת ולכן לא יצא בסוד הלידה כנודע אמנם נשאר בתוך האמא והוא להתברר שם באורך זמן היניקה ונתהווה האוכל שבהם לבחי' חלב ומניקה אמא לז"א מחלב זה כדי שיהיה שלם בכל קצוותיו. וזמן היניקה כ"ד חדש והטעם כי ההוד צריך להתמתק בח' חדשים לפי שהיא כלולה בז' עליונות והוא ח' וכן יסוד ח' וכן במל' ח' עד"ז הנ"ל ס"ה כ"ד חודש וע"י יניקה מבחי' הי"ם זו נגדל ז"א כי בכ"ד חודש נתפשטו התלת שהיו כלולים בג' ונתגדלו והיו מו' קצוות. וא"ת והלא היו בג' כלילן בג' ואיך אמרנו שהג' ספירות הנז' נשארים תוך אמא בסוד החלב. אך הכוונה שלא נתבררו עד זמן היניקה כי אז הדינין שהיו בהם נתמתקו בסוד החלב המניקה אותן ואז ע"י החלב ההוא נגדלו בחי' השוקיים וג' אחרונות שבו כי תחלה היו חסרים הרבה מבחינתם ולכן היו ג' כלילן בג' ולא היו נכרים בהם ואחר שינק ולקח אותן בחי' של הדין שבהם והובררו ע"י יניקה אז נשלמו ונגדלו רגליו כי לא נשארו תוך אימא כל ג' ספירות הי"ם רק הדינין שבהם שראוים להתבררר בסוד הדם הנהפך לחלב. והוא דוגמת הנער שכבר יש לו שוקיים ורגלים ואינו יכול להלוך בהם עד שיונק ואז ע"י יניקה מתגדלים רגליו ומתחיל להלוך בהם ובחי' התפשטות מג' עלאין שהו כלולים שם וזהו הגדלתן. אמנם יש לראות כי כל ב' שוקיים נבררים ע"י היניקה ונגדלין והרי נצח הוברר בתוך העיבור אך הטעם כי בהדי הוצי לקי כרבא כי נ"ה בסוד תרי פלגי גופא וכיון שלא הוברר הוד גם בירור נצח אינו מתגלה עד שיגמור הוד להתברר ביניקה. וסוד החלב הוא שם אהי"ה בבינה כזה כי אהי"ה דההי"ן פשוט ומלא ומלא דמלא אהי"ה אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה אל"ף למ"ד פ"ה ה"ה ה"ה יו"ד ו"ו דל"ת ה"ה ה"ה הם אותיות חלב עם המלה והכולל. וכבר ידעת כי אהי"ה דההי"ן הוא בדעת ובת"ת ששם מקום השדיים ודדים בכל קו אמצעי. גם באופן אחר כי הלא דם נהפך לחלב והנה הדם הוא אחורים של שם אהי"ה גימ' ד"ם כזה א' א"ה אה"י אהי"ה ותסיר ממנו ד' אותיות אהי"ה ויחזור גימ' חל"ב שהוא המלוי לבד. וסוד השדיים והדדים הם בסוד ויעבור כו' כי סוד ויעבור ע"ב מימין רי"ו מהשמאל הוי"ה באמצעיתא וכ"ז בבינה כי היא המנקת. והנה ע"ב ורי"ו הוי"ה גימ' שד"י שהוא השדיים גם נקרא דדים והם סוד אלהי"ם שבבינה שהוא א"ל מימינא מ"י משמאלא ה' באמצעיתא תצרף א"ל שבימין עם דד ויהיה א"ל דד תצרף מ"י משמאל עם דד ויהיה מ"י דד וז"ס אל"דד ומי"דד מתנבאים במחנה. והנה כאשר אמא היא מניקה לבנים אז נק' א"ל שד"י ע"ש השדיים המניקים בהם וכשעולה למעלה ומסתלקת מעל הבנים שכבר נגמר יניקתם אז נק' אמא אל עליון גומל חסדים טובים שאנו אומרים בברכת אבות וגומל מלשון ויגדל הילד ויגמל כי נגמרה זמן יניקה. וסוד אל עליון הוא בינה כשעולה למעלה ושד"י הוא כשהוא מניקה בשדיים שלה וכבר
ביארנו מה הוא שדי גם עליון הוא אחוריים דס"ג גימ' עליון ושם א"ל הוא נגד הפנים דס"ג שם ייא"י שבו גימ' א"ל וזהו א"ל עליו"ן (גם אהי"ה דיודין עה"כ וד' אותיות גימ' עליון) ונחזור לבאר אות ה' דבאמצעיתא הנשאר משם אלהים הנ"ל כי א"ל מימין מ"י משמאל ה' באמצעיתא כנ"ל וביארנו כי א"ל מ"י הם ב' דדים בסוד אלד"ד ומיד"ד וסוד ה' הוא החלב שמתפשט בב' הדדים האלו לכן הוא באמצע כי הוא מתפשט לדד ימין ושמאל והנה נמצא כי ב' מיני חלב יוצאין א' לדד ימין וב' לדד שמאל וא"כ צריך שיהיה בה' זו ב' מיני חלב והם באופן זה כי אות ה' יש לה ב' ציורין ד"ו ד"י גימ' כ"ד גם אם תמלא ה' זו בג' מילואים שסימנם יה"א הוא גימ' י"ו ועם כ"ד גימ' חל"ב וכל זה מהציור בלתי מנין הה' עצמה גם באופן אחר ג' ההי"ן במלוי ה"י ה"ה ה"א גימ' א"ל ועם ו' אותיותי' הרי ל"ז וג' אותיות המילוי יה"א הרי גימ' חל"ב והרי ב' מיני חלב יוצאין מן ה' זו שבאמצע הדדין של בינה ומן ה' זו מתפשטים ב' מיני חלב א' לדד ימין וב' לדד שמאל:
פורסם בקישור הבא:
http://www.grimoar.cz/hebrew/vital/ec_chajim.htm כאן מבאר את עניין סוד העיבור והיניקה ואיך נהפך דם הנדה לחלב בזמן היניקה ועניין 'אשה כי תזריע וילדה זכר'.
נשלח ב-13/4/2005 04:49
בס"ד ביאור דברי מוהרח"ו הנ"ל ,כאן בא להסביר לנו איך
ישנה מציאות של תינוק שנולד לאחר שבעה חודשים כמו משה ודוד,שזה מראה על גדלות הנשמה,ומדוע כאשר אשה ילדה זכר טמאה שבעת-ימים שהוא בסוד טומאת דם נדה שהוא כנגד ז' הקליפות.ואם יולדת נקבה טמאה שבועיים מאחר ויש ז' קליפות נוספות,וזה דומה לבורר אוכל מתוך הפסולת,ובזמן היניקה הדם נעקר ונהפך לחלב מהלובן העליון כמ"ש בשיר השירים
'רוחצות בחלב' הרומז על אריך אנפין כנודע.וזמן היניקה הוא כ"ד חודש שהוא שנתיים ולא יותר. וסוד ויעבור שהוא ע"ב ימין חכמה רי"ו שמאל גבורה.
נשלח ב-3/5/2005 05:55
בס"ד
ביאור על הפסוק בשיר השירים "רוחצות בחלב יושבות על מלאת"
רוחצות בחלב הוא הלובן העליון כידוע שהוא רומז על אריך-אנפין כידוע,יושבות על מלאת שהם ממלאות את ספירת החכמה שהיא מתחתיה.
נשלח ב-4/5/2005 01:59
בס"ד אור ליום ד' כ"ה ניסן התשס"ה:
"בזאת יבא אהרן אל הקדש" זאת היא המלכות כידוע
"בגבורות ישע ימינו" ישע גימטריא 380
"אל הקדש" רומז על הכתר."בגבורות ישע ימינו" הגבורה נמצאת בחסד וישנו ערך הפכי בין אורות לכלים 380 מתחלק לעשר ספירות מכל צד מקבלים י"ט שוה חוה שהיא אם הבנים שהוא בסוד נדב ואביהוא הרמוז בסוד הכתוב "וידום אהרן".בסוד "והארץ"שהיא בחינת חוה בחינת"אם-הבנים",על הארץ יסדה ה"ס היסוד על בלימה שהיא בחינת מלכות דמלכות שהיא מנעולא דמגנזא בסוד הדיבור שהוא מלכות פה תורה שבע"פ קרינן לה בזאת שהיא בחינת מלכות יבא אהרן אל הקדש דהיינו בחינת כתר-מלכות באור חוזר הופכת המלכות לכתר
וזה סוד כתר-מלכות ,כלומר ע"י השתיקה שהוא "וידום אהרן" בחינת מלכות דמלכות "והארץ יסדה על בלימה",דהיינו בחינת חוה בחינת "אם הבנים שמחה הללוי-ה" בחינת הימין שהוא החסד ,"בגבורות ישע ימינו" מתמתקים הגבורות בחסדים בחינת השמאל הכלול בימין,בחינת נדב ואביהוא בחינת נצח והוד שניהם קבלו את בחינת המלכות דמלכות בחינת "בזאת יבא אהרן אל הקדש" שהוא איבד את שני בניו בחינת קרבן פר 280 ובחינת איל 41 ,ו-ז' היא בחינת המלכות שהיא שביעית מספירות הבנין וקרבן הוא הדיבור שהוא סוד המלכות המעלה מ"ן לשכינה ומעלה את האיל לעשר ספירות ואז נולד שם ב"ן שהוא אליהו 52 בגימטריא שהוא פנחס שהוא אליהו איל גימטריא אם,צריך לתקן את העשר ספירות ואז האמא שהיא בינה מקבלת תולדה של בן.
שהוא פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן שהוא תיקן את נפש נדב ואביהוא ואת "אם הבנים" שהם שני בני אהרן בחינת "אם הבנים שמחה"וכל זה זכה אהרן ע"י השתיקה בסוד תיקון
עץ הדעת טוב ורע בתחילה בחינת פר שהוא פר דינים ואח"כ מקריב "איל בן בקר לחטאת" שע"י הקרבת יוצא תולדה של בן לעולם.
אם הבנים שהיא השכינה בחינת רחל שהיא קבלה את יוסף ובנימין היא מתקנת את בחינת המלכות דמלכות.תמר היא בחינת שני הבנים שיצאו זרח ופרץ שהוא בחינת שני המשיחין שמזרח
יצא שמשון ומפרץ יצא דוד כלומר שפרץ תיקן זרח ששבט יהודה מתקן את שבט דן בחינת שמשון.בחינת "יהי דן נחש עלי דרך הנשך עקבי סוס"שהוא בחינת היצה"ר שנדמה לנחש שהוא נתקן ע"י מלכות פה תורה שבע"פ שבלשון נמצא הנחש שהוא היצה"ר בחינת "להט החרב המהפכת "שהיא מתהפכת מטוב לרע בחינת זרח שממנו יצא שמשון שיהודה בא לתקן את דן.שהוא המאסף לכל המחנות.ברגע שיהודה מתקן את דן.דן בחינת עשר שבטים
ויהודה הוא בחינת שני שבטים בשביל לקבל את בחינת מלכות דמלכות זקוקים לבנימין שבחלקו נמצאו שני בתי-המקדש בחינת ויגש אליו יהודה בחינת קדש הקדשים בחינת כתר ,כלומר בשביל לקבל את הכתר שהוא תיקון הנחש תיקון עץ הדעת טוב ורע צריך שיהודה יגש אל יוסף שהוא בחינת היסוד ואז מקבל יהודה את בחינת מלכות דמלכות ע"י בחינת יוסף ובנימין שהוא בחינת ארץ ישראל בחינת בית-המקדש בסוד בחינת
קדש הקדשים שע"י בחינת דן המאסף לכל המחנות בחינת עשר השבטים וזה משלים את עשר הספירות.כדי לקבל את המפתח של המנעולא דמגנזא.בסוד קדש הקדשים העליון והתחתון גם קדש שהוא חכמה וגם קדשים שהוא כתר שהוא המפתח של הגאולה.
מנעולא דמגנזא ע"מ לפתוח את האור הכתר שהוא אור הא"ס מתלבש בבחינת הכתר.שהוא בחינת היולי.ה' מנע מהס"מ אחיזה בעליון עולה מ"ן לעליון בשביל לקבל את אור-הכתר שהוא האור שגנזו לצדיקים לעתיד לבא שהוא אור שבעת ימי בראשית .
אור הא"ס הממלא כל עלמין סוד המנעולא נמצא בשביעית במלכות דמלכות.שהוא בסוד שמונת ימי חנוכה שהוא סוד אורו של המשיח שהוא בחינת השמונה מעל הטבע בחינת חנו"כה חנכו החשמונאים את בית-המקדש בכ"ה בכסלו וכן בכ"ה באלול נבראו המאורות שני המאורות בחינת המאור הגדול שה"ס התפארת ובחינת המאור הקטון שה"ס המלכות."ובשביעית יצא לחפשי",אחרי בחינת השבע שהוא בחי' הטבע מגיעים לבחינת השמונה שבא אליהו הנביא לברית המילה "וביום השמיני ימול בשר ערלתו".שהוא בא לאחד את כל עשר הספירות בשלימות.
בא זמן הריפוי מברית-המילה "בעטרה שעיטרה ביום חתונתו וביום שמחת לבו".ע"י זריקת הערלה משלים את העטרה העליונה שהוא בחינת הכתר ואז משלים את בחינת קדש הקדשים.ע"י היסוד ומלכות.
החשך מכסה את האור הפנימי והאור המקיף הצל הוא הלבוש של החשך שהוא צלו של האדם והוא נותן לאדם לראות אותו באור חיצוני.מתוך החשך מתגלה הצל בתוך החשך ישנו אור מכוסה שהוא מתגלה בצלו של האדם בחיצוניות ובו ישנו צל אור פנימי של האדם בחינת "ה' צלך על יד ימינך","ובצל ידי כסיתיך",בחינת יד כסיתיך בבחינת שני הידים ימין ושמאל.בחינת יד שהוא גימטריא חב"ד שהוא בחינת הג"ר,הוא הצל של בחינת הכתר,בסוד עיבור הלבנה שהצל מכסה את הלבנה.פעמים יד עולה כח בלבוש התורה כמ"ש בזהר אתסכל באורייתא וברא עלמא פי' שהקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם.ואורייתא וישראל וקב"ה חד הוא שהתורה היא המגינה על האדם,והאדם שותף למעשה בראשית ע"י הסתכלות בתורה האדם מחדש את העולמות שלו והוא בורא עולמות חדשים בחינת מעשה מרכבה ומעשה בראשית בחינת "ולאמר לציון עמי אתה" אל תקרי עַמִי אלא עמִי בשותפו כמבואר בהקדמת ספר הזהר.
כל זה בסוד תורת-משה רבנו רעיא מהימנא .
המשך המאמר לקמן בס"ד בברכה הצ' שי בוארון.
תוקן על ידי - shay98 - 11/05/2005 18:03:59
נשלח ב-11/5/2005 18:32
בס"ד יום ד' ב' אייר התשס"ה
המשך המאמר:'בזאת יבוא אהרן אל הקדש'
ה' צלך על יד ימינך שהוא אור החכמה המתלבש באור חסדים
שהוא צל לבחינת חב"ד שהוא יד בחינת המוחין ג"ר שהוא בסוד
'יומם השמש לא יככה' בחינת המאור הגדול שהוא התפארת וירח שהוא בחינת המאור הקטון שהוא בחינת המלכות 'ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם',
הבורא היום בחינת יומם שהוא כ"ב בחינת עולם שהוא מלשון
העלם,שאור א"ס שהוא בחינת הנשמה בחינת העלם אור א"ס ב"ה.
שיר למעלות ע"י שיר למעלות איך עולים? אשא עיני אל ההרים שהם מבחינת אבות,חסד,גבורה,תפארת,מבחינת אין שהוא שלוש ראשונות משם יבא עזרי שהוא בחי','עזרי ומגיני הוא',מאין
שהוא בגימטריא מיכאל שר ישראל.מעם שהוא בגימטריא ק"נ.
כנגד ז"א חג"ת נה"י.שהוא סוד צמצום י"ה בחינת חמש עשרה של שיר המעלות,ששיר למעלות מגיע לחמישה-עשר שמות משם ההוי"ה שהוא עושה שמים וארץ.'השמים שמים לה' והארץ נתן לבני-אדם'.אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך' 'הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל','ה' צלך על יד ימינך',בחינת תפילין של יד בחינת אור לחשך,כי 'יד על כס י"ה מלחמה לה' בעמלק
מדר דר',(קץ שם לחשך ולכל תכלה הוא חוקר),חכמה בינה דעת שהם אחד.שמעל החב"ד את הכתר.בסוד קמ"ז במספר קטן ט"ו בסוד
ט"ו שיר המעלות בסוד קריאת פרקי תהלים המתקן את שם י"ה.
כל זה פירוש למאמר בזאת יבא אהרן לקדש בצירוף הפסוקים
של שיר למעלות כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדר ודר
והיה אור הלבנה כאור החמה',ההקשר של הדברים לפירוש המאמר.בסוד תורת משה רבנו ר"ת תמ"ר
