שו"ת הרמב"ם סימן תמח ד"ה:
לר' עובדיה (הגר) תשובה אלו הישמעאלים אינם עובדי ע"ז כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומלבם והם מיחדים לאל יתע'''' יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי ולא מפני שהם משקרים עלינו ומכזבים ואומ' שאנו אומרים שיש לאל יתעלה בן נכזב כך אנחנו עליהם ונאמר שהם עובדי ע"ז. התורה העידה עליהם +תה' קמ"ד ח ויא "אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר". והיא העידה עלינו צפניה' ג' יג "שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית". ואם יאמר אדם שהבית שהם מקלסין אותו בית ע"ז הוא וע"ז צפונה בתוכו שהיו עובדין אותה אבותיהם באותו הבית (כי"נ [כי"מ])מה בכך. אלו המשתחוים כנגדו היום אין לבם אלא לשמים.
וכבר פירשו רז"ל בסנהדרין +דף סא ב' "שאם השתחוה אדם לבית ע"ז [והוא] סבור שהוא בית הכנסת הרי לבו מסור לשמים".
<<< חז"ל מדברים רק על יהודי שחטא בשגגה והשתחווה לע"ז מתי שחשב שזה בעצם בית כנסת,אך המוסלמים הם לא יהודים
והם יודעים בדיוק למה הם משתחווים !!! >>>
וכן אלו הישמעאלים היום כולם טף ונשים נכרתה ע"ז מפיהם ומליבם
<<<< אין הגוי כשר לעדות, בטח לא על אמונתו ודתו !!!! >>>>
וטעותם וטפשותם בדברים אחרים היא שאי אפשר לאומרו בכתב מפני פושעי ורשעי ישראל,<< כאן רומז שאינו יכול לכתוב את האמת !! >>>
אבל ביחוד השם יתעלה אין להם טעות כלל ובאמת שהיה לישמעאלים מקודם באותם המקומות שלשה מיני ע"ז:
פעור ומרקוליס וכמוש,והם עצמם מודים בדברים אלו היום וקוראין להם שמות בלשון ערבי.
<< כאן מודה שע"פ ראייה הם עדיין עובדים ע"ז >>
פעור
====
פעור +עי' הל' עבודה זרה פ"ג ה"ה "עבודתו שיפעור עצמו לפניו או שיניח ראשו ויגביה ערותו למולו כמו שאלו הישמעאלים משתחוים היום בתפלתם".
מרקוליס
=======
ומרקוליס עבודתו ברגימת האבנים.
<<עד היום הם מבצעים פולחן זה וטוענים שזה נגד השדים >>
כמוש
====
וכמוש עבודתו בפריעת הראש ושלא ילבש בגד תפור ודברים אלו כולם מפורשים וידועים אצלנו עי' גמ'' ע"ז סד א' מקודם שתעמד דת הישמעאלים,
<<< כאן הרמב"ם מתרץ כביכול עבודתם >>>
=================================
אבל הישמעאלים היום אומרים זה שנפרע ראשנו ושלא נלבש בגד תפור בתפירות הוא כדי להכנע לפני האל יתעלה ולזכור היאך יעמוד האדם מקברו, וזה שנשליך האבנים בפני השטן אנו משליכים אותם כדי לערבבו.
ואחרים מפקחיהם נותנים טעם ואומרים צלמים היו שם ואנו רוגמים במקום הצלמים כלומר שאין אנו מאמינים בצלמים שהיו שם ודרך בזיון להם אנו רוגמין אותן ואחרים אומרים מנהג הוא כללו של דבר אע"פ שעיקר הדברים יסודם לע"ז אין אדם בעולם משליך אותם האבנים ולא משתחוה לאותו המקום ולא עושה דבר מכל הדברים לשם ע"ז לא בפיו ולא בלבו אלא לבם מסור לשמים.
<< אם משה רבינו טעה בכוונתם של הערב רב,
גם לרמב"ם אין שום יכולת לדעת מה בלב של מוסלמי,
עדותם לא כשרה כי אינם מעידים אלא כדי לשבח את דתם וברור מאליו שאין להם אפשרות להסיח לפי תומם בנידון דידן,
ואין לדיין מה שעיניו רואות,
ולרמב"ם לא היה על מה לסמוך >>>
ולעניות דעתי הרמב"ם בכוונה כתב דברים תמוהים ומוזרים בתשובתו לר' עובדיה הגר,
כדי לרמוז ולהמחיש לו את הדילמה בה הוא נתון מצד חוסר הביטחון של חייו.
https://www.kaduri.net/Index.asp?CategoryID=156
