למה אני לא חרדי (מכתב לכולם)

שלום לכולם,

אני כותב את הדברים מתוך הרגשת תיסכול גדולה,אכזבה,ייאוש ומה שלא תרצו.

בחרתי בכם,בגלל החשיבה היותר חופשית,ושלא טאטאו את האמת מתחת לשטיח.

לפני מספר שנים רב,התחזקתי באמונה,למדתי בישיבות בכוללים,וכל זה.

כשהתחלתי את דרכי,באמונה,זה היה בלי קשר למגזר החרדי,פשוט אהבתי את הקב"ה את התורה והכל.לא מתוך הרצאות או שטיפת מח,פשוט מתוך רגש דתי,כמעט טבעי אולי.

לאט לאט נכנסתי ללימודי התורה,עד שהגעתי לישיבה.
היתה זו ישיבה אשכנזית ליטאית איכותית,שחשבתי שאך טבעי שיקבלו אותי אם עמדתי במבחנים.אז פגשתי לראשונה בגזענות החרדית,בחיי החילונים לא נפגשתי בכזו שנאה וגזענות-זה היה ההלם הראשון שלי.איכשהו,והתחבבתי על אחד הרבנים שם,קבלו אותי לתקופת ניסיון,של חודשיים,למרות שזו היתה הפעם הראשונה שלי בלימודי גמרא בעיון גבוה,הצלחתי בסיום אותם חודשיים להשיג ציונים טובים,ונשארתי קבוע.

הגזענות והשנאה הלכו והתחדדו עם הזמן,פשוט הייתי מזועזע כל פעם מחדש.למזלי לא אני הייתי מושא הגזענות והשנאה,אלא חברי המרוקאי,חרדי מלידה תושב בני ברק המעטירה.הוא,עקב אופיו העקשן,ניסה להתמודד-והפך למרמס תחת כפות רגליהם.

דוגמא קלה:
וכשאחד הבחורים שלף כנגדו "את הפרענקים צריך להסיע באוטובוסים נפרדים" הרב בקש שקט בניחותא,והמשיך ללמד.כאילו אך היתה זו מילה בעלמא.

ואני,המתחזק התמים מהבית,שנאבק מול כל המשפחה כדי לזכות ללמוד תורה בישיבה,לא מבין מאיפה זה בא. שומע ושותק.מתחיל אט אט להבין מהי החברה החרדית.החלטתי לפרוש מהישיבה,הרבנים הגיעו אליי הביתה ובקשו שאחזור.בכיתי,אמרתי שאני לא יכול לראות כזו גזענות אפילו שאינה מופנית כלפיי.הם שכנעו אותי וחזרתי.לעוד שנה וחצי,הפכתי להיות מה שקרוי "מוביל חברתי" הצלחתי בלימודים.סיימתי שם וחזרתי לעירי.

מה שהבנתי מהישיבה,מלבד מפרשים בעיון ודפי גמרא,זה שהספרדים דפוקים,תת רמה,הם ורבניהם.לא הייתי מודע לכל הלך מחשבה אחר.הרי ככה למדו אותי הרבנים,שהרבנים הספרדים לא על רמה.(ואני בשיא תמימותי מהחינוך המתנשא שקיבלתי-הלכתי לישיבת פורת יוסף כדי להכיר את הלימוד הספרדי,ושאלתי את המשגיח שם אם הם לומדים רעק"א וקצות...)

אבל זו לא רק הגזענות.לא לא לא.אל תטעו.עם גזענות ניתן להתמודד.הבעיה היא השנאה שמניעה את הגזענות,חוסר האמונה והאחדות של כל עם ישראל.חברה רוויות שנאה קנאה ותחרות כזו לא ראיתי.מלאת פחד מהשכנים יותר מכל הלכה.ואם לא די בכל אלו.(שאני מקצר כי לא באתי להטיח גינויים אלא לתאר מה שראו עיני)אז מצורפת לזה הצביעות הנוראית,ואתה מתחיל להבין ש 90 אחוז זה בולשיט אחד גדול.

בלעתי הכל בשקט,שנים רבות,לא יכולתי לעשות דבר,אחרי הכל,אנני גאון ורב,אנני מנהיג קהילתי ולא כלום.כולה אברך כולל עני.

עד שבא המכה בפטיש,אמרתי תמיד,או קי גזענות שנאה,גם אני לא מושלם,אבל לפחות יש שם צניעות.(למרות המשכב זכור שהיה בישיבה מהבן של הראש ישיבה וכולם ידעו ושתקו.-קורה...)עם הזמן התחלתי להתארח בשבתות עם המשפחה אצל חברים,כנהוג.אז התחלתי לראות שכולם חביבים מאד,הבעל ואישתו.אלא שאישתו היתה חביבה גם כלפיי,בצורה שכללי הצניעות לא מתירים כלל.צחוקים וכל זה..קריצה בעין...כנראה כשסגורים בבית ואף אחד מהשכנים לא רואה,אפשר להריץ צחוקים עם החבר ל הבעל.שיהיה.אמרתי לא נורא היא קצת שרוטה כנראה.

אחר כך,התברגתי לאיזה מוסד אשכנזי,חסידי דווקא,ושוב,גם שם לא ראיתי צניעות מי יודע מה בחדרים.גם לא מהמזכירות והפקידות.נו טוב אמרתי לעצמי,גם אתה לא איזה צדיק.

אחר כך,פגשתי בעבודה אקראית שהיתה לי,מישהי חרדית,בקשתי ממנה לעבוד אצלי בבית בתחום מומחיותה.היא הגיעה.אישתי יצאה מהבית,ואני הגעתי במפתיע.היא היתה שם,החילה לרמוז לי רמיזות,לא הייתי יוסף הצדיק,נמשכתי בדברים,ושכבתי איתה.והיא,כאילו כלום לא קרה,המשיכה כרגיל.כשאני מנסה לעשות תשובה על החטא הנורא של לשכב עם רווקה נידה.

ברחתי מהעיר,עברתי לעיר אחרת,כשאני מתחיל קצת לסגת מהגינונים החיצוניים,כובע כבר לא שמתי יום יום.ואת הבורסלינו איפסנתי.

בעיר החדשה,התחלתי ברגל ימין,ניתקתי כל קשר עם העבר,ולמדתי יותר טוב בהתמדה.חשבתי שהנה אוטוטו אני חוזר לתמימותי.כמו אז כשהייתי נער.התרחקתי מכל החפיפניקים,סיבבתי את עצמי באנשים רציניים.שאלמד מהם.
אם כי,כבר לא הלכתי כמו חרדי,רק כיפה גדולה ללא חליפה.,פשוט לא יכולתי להרגיש מרמה את הבריות.ובפרט את עצמי.רציתי להתגרש,לבנות חיים חדשים לגמרי.מחוץ לחרדיות.לא יכולתי.אבל הצביעות הרסה אותי יותר מכל,לקקנות לבעלי ממון,הסתרת האמת על מה שמתחולל בחדרי חדרים,וההרגשה שכל ספרי המוסר והדרשות וה"דיברי תורה" הכל מהשפה ולחוץ.לא סבלתי את זה.

נשברתי.לא יכולתי יותר לשמוע אף רב,אף דרשה,שום כלום.הכל כבוד,כסף,פוליטיקה,גאווה.מהול בגזענות והתנשאות על האחר.כל התורה הזאת אמרתי לעצמי,אינה התורה שלי.

בעידוד היצר הרע-התרגלתי לרעיון,אתה יכול לשנוא את עם ישראל,סתם מקנאה אם בא לך,אתה יכול לגלוש באינטרנט,לרות טי וי, לעשות סקס חופשי,כל זמן שאף אחד לא יודע ומרגיש..הכל בשושו..אז למה לא? תבלה!

ואכן ביליתי.נפגשתי עם איזה בת של רב,דרך האינטרנט,מהאליטה החברתית חרדית,בילינו נהנינו היא כמעט נכנסה להיריון,אבל לא נורא.תבלה כל זמן שאתה יכול.העיקר תראה חרדי,תעביר בקריצה עם החבר'ה כל מה שידוע לכולם.ושתוק.ממילא הכל צביעות.ולא בא לי להרגיש צדיק בסדום.אם ההוא חוטא בגאווה ושנאה כבוד וחמדת ממון,אני נהנה מסקס.לא יותר גרוע, אני גם לפחות לא שוכב עם גברים,כמו שכולם ידעו בקהילה שפלוני שוכב עם פלוני.ושותקים...

כשהתעוררתי מהכל,החלטתי סופית להתגרש,ויהי מה (כעת אני בהליכים).אני לא אהיה חרדי,ולא כלום,כדי לחגוג אני לא צריך את המעטה הדתי קהילתי.וכדי לשנוא את השני,עדיף כבר לעשות זאת במשחק כדורגל. את הקב"ה ואת התורה אני עדיין אוהב,אבל הכל כבר לא מה שהיה כמו אז כשהתקרבתי ליהדות ולתורה.

החרדים הרסו לי את האמונה,יותר מכל הכופרים בעולם.

ובבקשה,אני מכיר את כל הדיבורים על כך שיש אחרים,ואני רואה רק את החצי הריקה,ושיש להפריד את האמונה מההתנהגות של הרבים,כבר לא מסוגל לאכול את הטיעונים הללו,השתיקה של כולם,והכיסוי תחת שכל אחד עושה לשני על פשעים חברתיים,מכניס את כולם לאותו ביב שופכין חברתי.ואני לא רוצה להיות בו,

וכל זה גורם לי להאמין,שהתורה כפי שהיא מיושמת אצל החרדים,אינה זו שניתנה לנו מסיני.התורה שהם מתיימרים לנהוג לפיה,אינה מסוגלת להוליד כזו חברה.זו איננה התורה.

דווקא לפני פסח,כשכולם מחטטים בחורים ובסדקים אחר חמץ משהו,וכל השכנים רואים היטב היטב עד כמה מדקדקים במצוות ועובדים בפרך.כשכל ה"אבו עלי" נפלט החוצה בצביעות סירחונית,כאשר גרגיר חמץ חשוב יותר מלבו של יהודי מחסידות אחרת,שהרי עליו אין צריך לדקדק במוסר ולשון הרע וכל ההלכות ה"נאיביות" שרק הטמבלים מקיימים.

,אלו שלא "IN" הבעלי תשובה אולי ותמהוניים,מקפידים בהלכות הללו,מדקדקים בהם.שכמובן,הם סוג ב,כי אולי האמא שלהם לא היתה טהורה בשעת העיבור...(-פחחח עוד כיסוי תחת הילכתי,לשנאה וגאווה מסריחה-אבל כבר הארכתי יותר מדאי.ולהיכנס לגועל נפש של השדוכים,שניצלתי ממנו כבר בראשית השדוכין שלי בחסדי השם,זה יהיה ממש ארוך ומייגע.)

זהו,תמשיכו בשלכם אנשים....תמשיכו לשתוק...לכסות על הכל..תהרסו בדרך עוד כמה חלשי אופי כמוני,שרצו חיי תורה,וקבלו קהילות וארגונים כוחניות ומאבקי שררה,הכל בשם התורה וההלכה.

תבלו!

הרשבא תודה לך על הכיוון,אני יודע שאתה צודק,פשוט לא מסוגל יותר נפשית לחיות בין האנשים האלו,לא מסוגל נפשית לדקדק בכשרויות עם כל הפוליטיקה שמסתתרת מסביב,לא מסוגל לשמוע דרשות מרבנים ולקרוא את מה הם כותבים כאשר תכלס בשטח הכל בהיפך מוחלט.איבדתי אימון בכל החברה הזאת,אכלתי אותה.אני יודע את זה.רק שלא אני האשם היחידי בסיפור הזה.מצטער שנכנעתי לצביעות ,עדיף לי כבר לצאת החוצה.פחות לדקדק במצוות אם בכלל,אבל להרגיש טוב עם עצמי.בעצם זה שאני לא שייך לביצה הזאת.כי לייבש אותה זה מעבר לכוחי.אני לא חוזר בשאלה או משהו,פשוט נמאס לי מהחרדים ומהרבנים,נמאס לי מהכל,לא מסוגל להאמין להם.