מדינת הלכה - הלכה המדינה?

מיכי,
לא בטוח שהבנתי את דבריך נכון אולי תוכל לפרט יותר את הדברים למעשה.

מפיסטו

אם במדינה תנהג דין מורידן ולא מעלין, בוודאי שאין הבדל מעשי. אבל בדיוק בשביל זה יש לנו את החזון איש.

מבחינה רעיונית יש הבדל בין שני הנידונים. שכן אם קיים מושג של לא לכפות על מי שפרש לגמרי , הרי אין זה בגלל סובלנות , אלא בגלל שאלה שכבר הרשיעו יותר מדאי, אין לנו עניין לזכותם ולהחזירם למוטב. כפייה על המצוות באה דווקא מתוך רצון לקרב (כמובן שיאמרו מויחל טובעס) בעוד דין מורידין מבטא את ההפך הגמור, דווקא בגלל שהוחלט להרים ידים מהרשע ולא לנסות לקרבו יותר, מחליטים שיש לבערו מן העולם .

ולכן ניתן לטעון שלגבי היחס לרשע אנו מקבלים את הגישה האומרת שאין דין 'מורידין' נוהג יותר , בעוד שלגבי הכפייה נשאר הדין כמות שהיה (אם אמנם יש בסיס לסברא הזאת) . מצד שני אפשר לטעון שיש כאן סתירה פנימית, שהרי ביטול דין מורידין הוא מכח זה שטוענים שכיום אין רשעים אמיתיים.

בכל מקרה, כבר כתבתי למעלה שזו לא הבסיס שדתיים מתונים היו רוצים לבנות עליו.

אני לא אוהב את המונח 'מדינת הלכה'.

האידאה של התורה היא לא 'מדינת הלכה', אלא "והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים". כדי להגיע לזה, עם ישראל צריך כמובן לחיות על פי התורה. זה כולל בין השאר שמירה מלאה על ההלכה (שהיא חלק ממכלול של חיים על פי התורה). זה כולל גם קיום של בית מקדש כמקום עבודת קרבנות והשראת שכינה.
המונח "מדינת הלכה" מפחיד בצדק, כי הוא מצמצם את האידאה למשהו שנתפס בעיני מי שאינו חי חיי תורה כמערכת חוקים קשה, קטנונית, וחסרת טעם.

כל טוב.

אחד ההיבטים המעשיים של מדינת הלכה הוא מקומם של רבנים במדינה זו. מן הסתם יהיו רבנים שתפקידם יהיה לפסוק בענייני המדינה. השאלה היא אם ראשי המדברים שבין הרבנים בימינו ראויים למשימה נכבדה זו ומוכנים לה.

הרב מיכי תודה.

אני מצטרף לאיש ציפור גם אני לא בטוח שהבנתי אותך לגמרי.

"אני לא חושב שיש חשיבות רבה להכין את כל זה מראש. האילוצים עצמם מוסיפים הרבה תבלין ליעילות ולמציאותיות של הדיון".
גם אני לא חושב שהכנות כאלה הם שייקבעו איך הדברים יראו, אבל מה שכן, זה יוצר ציפייה ורצון עז להתממשות הדברים ! מה שיגרור גם מעשים בעתיד בכיוון, וגם אם לא מחר אז מחרותיים, וזה כן חשוב.
ושוב, אפשר להרגיש בהבדל בין הנ"ל בכתבה שמוכנים נפשית לדבר כזה, בניגוד לחרדים שהזכרתי לעיל.

"לדעתי מדינת הלכה לא תיראה שונה מהותית ממדינת ישראל של ימינו".
לא הבנתי מה הכוונה מהותית.
לדוג' פירוק של הכנסת ובית המשפח העליון, הוא לא מהותי ?!

באבא תור

סליחה.

אני חושב שעדיף לא לפרק את הכנסת.

עד היום במדינה שלנו, זה נראה כדרך הטובה ביותר בה היהודים מצליחים לנהל את עניינם בדרך שמייצגת את הרצונות של הכלל היהודי בלי מלחמת אחים מיותרת והרסנית כמו שהיה בבית שני.

אין לי ספק שכאשר יעלה איחוד דתי לשלטון במדינה הוא יעדיף שהמדינה תתנהל בדרך דמוקרטית מאשר בדרך של כפייה (כי אתה ממש לא רוצה כפייה!).

ביחס לבית המשפט העליון אני מסכים שצריך לעשות חשיבה מחדש על התפקוד שלו, אבל נראה לי שבתחומים שלמים של מנהל ציבורי ופלילי נעדיף להשאיר אותו.

בתחומים אזרחיים בהחלט יש מקום לדין תורה כמעצב חברה תורנית ומוסרית יותר (וזאת בניגוד לדעתו של מורנו הרב מיכי) אולם גם לו יהיו גבולות.

הדרך שבה עצבו היהודים את מדינתם היא דרך יחודית עם הרבה מחשבה וחבל יהיה סתם להרוס לשם תאוות הרס בלבד.

ושמע האמת ממי שאמרה.

מייחל הבבא_תור ל"פירוק של הכנסת ובית המשפח העליון", ובהתלהבותו הוא מתעלם מכמה היבטים מעשיים של האוטופיה.

1. כיום יש הרבה ישראלים, יהודים כגויים, דתיים כחילוניים, שמעדיפים משטר של דמוקרטיה ייצוגית. יתר על כן, גם העם היהודי בתפוצות מעדיף משטר כזה, כפי שמוכיחים דפוסי ההגירה היהודית במאה השנים האחרונות. ב 1900 חיו רוב היהודים תחת משטרי דיכוי שונים במזרח אירופה ובמזרח התיכון. כיום רובם נמצאים בישראל, בצפון אמריקה ובמערב אירופה. דפוסי הגירה אלה משותפים ליהודים חילונים ולשומרי מצוות.

2. למרות התלונות שאינן חסרות שחר, השיטה המשפטית החילונית בישראל היא מוצלחת וזוכה לאימון הציבור החילוני והדתי. יש ייצוג דתי מכובד בין המשפטנים - עורכי דין, תובעים, שופטים ואנשי אוניברסיטה. נכון שחרדים אינם מיוצגים כיאות, אבל הם בחרו כך מרצונם, והם אינם מיוצגים גם במקצועות אחרים. אני קורא לפעמים בפורום השכן והתרשמתי שבדרך כלל המשתתפים נותנים אמון בבתי המשפט החילוניים.

3. האם אפשר לתת אמון בבתי הדין הרבניים בישראל? האם הם בנויים לדון במשפט פלילי, מנהלי ועסקי? אני מסופק ביותר אם זהו המצב.

יהיה יפה אם ימָצא בפורום עורך דין שמוכן לפרוש את השקפתו בעניין זה.