|
|
| נשלח ב-9/5/2005 18:28 |
|
| |
בא"א,
עיקר הנקודה,שבהגויות שנוצרו במקומות הנזכרים,
ראו כבר את המודעות העצמית[=אגו] כמקור הסבל הפסיכולוגי
אולי היידגר הוסיף שזה גם מקורן של תהיות פילוסופיות
שלא באו על פתרונן,למרות מאמץ כביר של דורות.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2005 00:16 |
|
| |
שתיקת מיימוני כחצי הודאה, אך דווקא אני השתכנעתי מדבריו.
כוונתי כמובן לנקודה שבה נשארנו בויכוח: הוא טוען שנטית בני האנוש למגיה נובעת אף היא מההגיון הבריא והפשוט, ואני, כיון שלא מצאתי קשר, נטיתי למצוא לה מקורות אחרים.
אך שוב הביאתני המציאות לחשוב שמא האמת איתו. שהלא דבר הוא, שבדורות הקדמונים שהיה ההגיון הבריא והפשוט בתוקף גדול יותר מדורינו השפל, היתה גם האמונה במגיה ובשדים ורוחין ולילין ושאר מרעין בישין וטבין גדולה יותר.
ואף כי יש לומר שאין קשר בין ההגיון הבריא והפשוט למגיה, אלא להיפך בלבד, שההגיון האנליטי והמנתח אינו נותן דריסת רגל למדיה; ולכן דורינו הנעלה בחכמת ההגיון האנליטי והמנתח שפר חלקו לדחות כל אמונות הבל;
מכל מקום נראה עתה לומר שבאמת גם קיים קשר ישיר בין האינטואיציה לבין אמונת המגיה.
והדבר יבואר בפשיטות על פי מה שכתב מיכי באשכולו הגדול הזכור לטוב, בו בירר הדק היטב ענינם של שדים מה הם ואם מציאותם אמת. ולשוכחים או שלא למדו אזכיר כאן עיקרי הדברים. שמיכי טען מקלו שם וטען שענינם של השדים הוא ה"למה" של ה"איך". היינו, שהמדע בימינו עוסק כולו רק ב"איך" הדברים פועלים, ומוצא בזה כוחות מכוחות שונים, כמו האינרציע והגרביטציע וכיוצא בזה. אך למה באמת פועלים הם כך? זה אין אנו יודעים, ואילו דורות הקדמונים כן ידעו: מלאך טוב עומד על גביהם של הדברים ומושכם לכאן ולכאן להוליד דברים טובים, וכן לעומת זה השדים לדברים הרעים. וכבר עמדו עליו מייציץ וחבורתו ונתווכחו שם עמו, כמבואר על ספר (מיימוני? מה נשאר?) הישר.
ובאמת נראה, שההגיון הבריא והפשוט, בראותו דברים רבים בהם יבין "למה" הם כך, יקיש מזה הכללה גדולה, שכל דבר יש לו "למה". וכיון שלא ימצא את ה"למה" בחוקי הטבע, יפנה למגיה. נמצא מבואר היטב הקשר בין ההגיון הבריא והפשוט למגיה, וכן להיפך.
ודוק ותשכח שמבוארת בזה פלוגתת מייציץ ומיכי לשיטתם, מר כדאית ליה ומר כדאית ליה, והבן היטב.
ועוד יש עימי דברים על דרך הדרוש בהאי מילתא מעליא, אך אין כאן מקומם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2005 01:20 |
|
| |
בן איש אחד
שתיקתי נבעה מכמה סיבות.
בעיות בשיגור הודעות.
לא היה לי מה לומר.
לא הבנתי את ההקשר הכללי של הדיון, לא מספיק על מנת להגיב.
לגבי דבריך האחרונים - אני סבור שהעמדת על נקודה חשובה, מיסודו של מיכי - ולמעשה זה מופיע כבר קודם. ויש כאן שתי נקודות:
א. הידע המדעי מבוסס על תשובות לשאלה איך ולא על השאלה למה. כלומר, במובן התכליתי.
המגיה והאלילות צצו בגלל שהיה נסיון לחפש תשובה לשאלה למה, שהיא כנראה לא במקומה כאן. והדרך היתה לייחס מניעים אנושיים לתופעות לא אנושיות ולא תכליתיות. (וגם מסיבה זו איני מאמין בשדים).
ב. יתכן שיש כאן כמה יישומים של מה שקראת "ההגיון הפשוט". ושוב מתעוררת השאלה, שסבורני שכבר עמדתי עליה, האם זה הגיון אחד שמתחלק ליישומים הרבה, או הגיונות מספר. ואולי זו רק שאלה של האופן שבו אנו מסדרים את האיפיונים האפיסטמולוגיים שאנו מזהים?
דעתי כלישנא בתרא. כלומר, זו שאלה מתודולוגית.
וכבר כתבתי לעיל שהשכל הוא להשתמש בכל הידע שיש לנו (דגם פופריאני קווייניאני) וראשיתו, מבחינה היסטורית, היא בחיפוש גם אחרי הלמה, והמשכו בויתור על הלמה (עד שניסה מיכי להחזירו, סמיילי).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2005 14:29 |
|
| |
סיכומו של מייציץ באשכול איפוא יוסלה, הביאני לראות במקום נוסף בו חולקים מיכי ומייציץ לשיטתם:
לדעת מיכי, ההלכה מהוה קובץ עקרונות, שממנו ניתן לגזור פרטי הנהגה למעשה בכל תחומי החיים; או במילים אחרות, ההגיון הבריא והפשוט מרחיב ומכליל את חוקי התורה לכל תחום ותחום, בכל מקום בו לא הוכח שאין הם שייכים, ומקום כזה אינו מצוי.
אך לדעת מייציץ, זה עובד איפוא שזה עובד. מקום בו דנו הפוסקים וחיוו דעתם, נקבל את דבריהם. לא חיוו ולא אמרו - אין לנו להרחיב מעצמינו את דבריהם, עד שיוכח לנו שדבריהם שייכים גם במקרה דנן.
והבן היטב.
תוקן על ידי - בןאישאחד - 29/05/2005 14:32:04
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2005 15:44 |
|
| |
בן איש,
צר לי, אבל אני לא מזהה את ההלכה עם התורה. ההלכה, גם עם ההרחבה הסינתטית שלנו אינה מכסה את כל שטחי החיים. מה שאינו כתוב אכן אינו כתוב, מבחינה הלכתית. לדעתי שם (לגבי החטיפות) זה פשוט כן כתוב.
לגבי התורה המצב הוא יותר קורב לדבריך, לפחות בשאלות נורמטיביות. ישנן שאלות שגם התורה במובנה הרחב אינה מתייחסת אליהן (אי נגישות מהותית, במונחיו של ידידיה שטרן בנייר העמדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שאיני מסכים לרוב דבריו שם). שטרן טוען שאלו שאלות של מדיניות, ואני טוען שאלו, רובן ככולן, בהחלט שייכות להלכה, ובודאי לתורה במובנה הרחב, שכן יש בהן ממד נורמטיבי. אולם מה לאכול לארוחת בוקר, ואיזה ספר לקרוא, זוהי שאלה נייטרלית ברוב המקרים (למעט בזבוזי זמן ושיקולי בריאות וצניעות).
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 02:35 |
|
| |
בס"ד
ישנו ספר מלות ההגיון להרמב"ם זצ"ל העוסק בפירוש מילים
בתורה,ונראה לענ"ד שהגיון בריא ופשוט הוא סברא ישרה בהבנת דברי תורה וסוגיות העוסקים ברומו של עולם במיוחד אגדות חז"ל שדורשים עיון רב.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 03:10 |
|
| |
בס"ד:
פרופ' אלברט איינשטיין:
"היגיון פשוט הוא אותה שכבה של דעות קדומות שאנחנו רוכשים לפני שאנחנו בני שש עשרה".
מתוך אתר "בין המרכאות".
תוקן על ידי - shay98 - 17/07/2005 3:18:35
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 21:39 |
|
| |
שי,
א. מה ענין ספר מילות ההגיון, להגיון בריא ופשוט?
ב. תודה על חיווי הנלעד"ך. יש לך מקורות לביסוס?
ג. תודה על המקור מאיינשטיין. ראה גם עמוד ראשון באשכול זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 22:46 |
|
| |
בן איש,
מתוך "מילון ההגיון" שער ח' - מונה ארבעה מיני משפטים הנחשבים למאומתים שאפשר לסמוך עליהם, ואין צורך להביא עליהם ראיה.
ואלה הם:
א) מוחשים - משפטים שנוסדו על השגות החושים, כגון: זה שחור וזה לבן
ב) מושכלות- משפטים המיוסדים בשכל העיוני הבריא, בין מושכל ראשון המובן מאליו, כגון: "תפוח שלם גדול יותר ממחציתו", ובין מושכל שני המיוסד על מופתים והיקשים הגיוניים.
ג) מפורסמות- משפטים מיוסדים בדעת הציבור, שהרגש המוסרי והשכל המוסרי מחייבים אותם, כגון: להיות נדיב טוב ומיטיב - טוב ויפה. להיות נבל כפוי טובה- לא טוב ולא יפה
ד) מקובלות - משפטים שנמסרו בקבלה בשם אחד נבחר הידוע לשבח, או נבחרים רבים
בשניים הראשונים: במוחשות ובמושכלות - מבחינים בין אמת לשקר : אם הוא שחור או לבן, אם שתי פעמים שתיים הם ארבע, אם לא.
ובשניים האחרונים, וביחוד במפורסמות - מבחינים בין טוב לרע, בין נאה למגונה" וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 23:58 |
|
| |
תודה, ריב.
אך גם אחרי סיועך, אינני מוצא כאן קשר לנושא האשכול - האינטואיציה וההגיון הבריא והפשוט. לאיזה מהארבע את משייכת אותו?
אגב, לפני מספר עמודים הבאתי מקור אחר מהרמב"ם להגיון הבריא והפשוט.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2005 00:39 |
|
| |
בן איש,
לא קראתי את כל האשכול, אך עד כמה שידוע לי מבחינת הרמב"ם אינטואיציה סותרת להגיון הבריא והפשוט, והיא המקור לטעויות - האינטואיציה מקורה בדמיון, ובהגדרתה היא מוגדרת על דרך השלילה, ז"א שהיא איננה רציונלית.ולכן אינני בטוחה שיש לדברים קשר לאשכול, ובכל זאת מאחר ששי הזכיר את המקור, הבאתי אותו.(אחפש ואקרא את המקור שאתה הבאת מהרמב"ם)
ווטו הטיב להגדיר כשכתב באשכול "סטטיסטיקה"
אינטואיציה = ידיעה שאינה נתפסת במילים אלא בתחושה (בין אם היא נכונה בין אם לא שהרי ההרגל אדון לתחושות). הדגש הוא על 'אפשר שיהיה שאפשר שלא יהיה'
ההגיון הבריא והפשוט שייך לשניים הראשונים, כך גם הרמב"ם מסביר בשמונה פרקים פ'א. שבחלק העיוני יבחין בין האמת לשקר, וידע הנמצאות שאינן משתנות.
במו"נ חלק ב פל"ח הרמב"ם כותב: "מי שדמיונו ומשערו חזק מאוד' אולי ה'כוח המשער' או בתרגומו של קאפח 'כוח התפיסה' קרוב לאינטואיציה, אלא שלא מדובר על פעולת החושים, והרמב"ם מבחין בין השערה לבין דימוי או דמיון. ואומר שה'משער' איננו רק עניין של הכוח השכלי באמצעותו האדם מסיק מסקנות, אלא שבמשער יכול אדם לקפוץ מהנחה א' להנחה ד', שלמעשה מתחייב מהשתלשלות רעיונית ארוכה העוברת את כל שלבי הבניים.
וזה גם קרוב להגדרתו המאלפת של ווטו באותו האשכול.
הנחות דמיון מוצדקות = שיפוט הנהגת המציאות בעתיד לפי הידע הזמין מהניסיון. כשאנו שומעים צפירת מכונית נניח שזו מכונית ונזהר ממכונית אף כי לעולם לא נראנה ועל כן לא תהיה עבורנו מכונית אלא צפירתה (כן על כל עדות הזולת שנסמוך עליה, אין זה הופך את העדות לידע אלא לנקיטת דרך working assumption בלעז
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2005 00:51 |
|
| |
בס"ד:
הגיון פשוט ובריא הוא הבנת הסוגיא או הדבר ,ויש הרבה מילים שלא מבינים את משמועתם הנכונה ולזה בא הספר מילות ההגיון לרבנו הרמב"ם זצ"ל,והחובות הלבבות דיבר על כך שאדם צריך שיהיה לו סברא ישרה.והכוונה להגיון בריא ופשוט.לבדוק כל דבר לשורשו ולא לסמוך על שמועות אלא לבדוק בעצמו מהמקורות את הסוגיא.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2005 02:04 |
|
| |
ריב,
זהו אכן הרמב"ם שהובא לעיל. גם יתר הדברים שכתבת, דומים למדי לנכתב לעיל, אף שאינם נכנסים לויכוח שניטש כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2005 01:50 |
|
| |
שאלה לשי,
היכן מצאת ב'מילות ההגיון' פירושי מילים בתורה? אתה אולי מתכוין לתחילת המו"נ?
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 18:29 |
|
| |
בס"ד
בתחילת הספר מורה הנבוכים יש פירוש מילים מהתורה ובסוה"ס יש פירוש מילים.
תוקן על ידי - shay98 - 28/07/2005 18:31:33
|
|
|
|
|