"הגיון בריא ופשוט" מהו?

בא"א,

עיקר הנקודה,שבהגויות שנוצרו במקומות הנזכרים,

ראו כבר את המודעות העצמית[=אגו] כמקור הסבל הפסיכולוגי

אולי היידגר הוסיף שזה גם מקורן של תהיות פילוסופיות

שלא באו על פתרונן,למרות מאמץ כביר של דורות.

שתיקת מיימוני כחצי הודאה, אך דווקא אני השתכנעתי מדבריו.

כוונתי כמובן לנקודה שבה נשארנו בויכוח: הוא טוען שנטית בני האנוש למגיה נובעת אף היא מההגיון הבריא והפשוט, ואני, כיון שלא מצאתי קשר, נטיתי למצוא לה מקורות אחרים.

אך שוב הביאתני המציאות לחשוב שמא האמת איתו. שהלא דבר הוא, שבדורות הקדמונים שהיה ההגיון הבריא והפשוט בתוקף גדול יותר מדורינו השפל, היתה גם האמונה במגיה ובשדים ורוחין ולילין ושאר מרעין בישין וטבין גדולה יותר.

ואף כי יש לומר שאין קשר בין ההגיון הבריא והפשוט למגיה, אלא להיפך בלבד, שההגיון האנליטי והמנתח אינו נותן דריסת רגל למדיה; ולכן דורינו הנעלה בחכמת ההגיון האנליטי והמנתח שפר חלקו לדחות כל אמונות הבל;

מכל מקום נראה עתה לומר שבאמת גם קיים קשר ישיר בין האינטואיציה לבין אמונת המגיה.

והדבר יבואר בפשיטות על פי מה שכתב מיכי באשכולו הגדול הזכור לטוב, בו בירר הדק היטב ענינם של שדים מה הם ואם מציאותם אמת. ולשוכחים או שלא למדו אזכיר כאן עיקרי הדברים. שמיכי טען מקלו שם וטען שענינם של השדים הוא ה"למה" של ה"איך". היינו, שהמדע בימינו עוסק כולו רק ב"איך" הדברים פועלים, ומוצא בזה כוחות מכוחות שונים, כמו האינרציע והגרביטציע וכיוצא בזה. אך למה באמת פועלים הם כך? זה אין אנו יודעים, ואילו דורות הקדמונים כן ידעו: מלאך טוב עומד על גביהם של הדברים ומושכם לכאן ולכאן להוליד דברים טובים, וכן לעומת זה השדים לדברים הרעים. וכבר עמדו עליו מייציץ וחבורתו ונתווכחו שם עמו, כמבואר על ספר (מיימוני? מה נשאר?) הישר.

ובאמת נראה, שההגיון הבריא והפשוט, בראותו דברים רבים בהם יבין "למה" הם כך, יקיש מזה הכללה גדולה, שכל דבר יש לו "למה". וכיון שלא ימצא את ה"למה" בחוקי הטבע, יפנה למגיה. נמצא מבואר היטב הקשר בין ההגיון הבריא והפשוט למגיה, וכן להיפך.

ודוק ותשכח שמבוארת בזה פלוגתת מייציץ ומיכי לשיטתם, מר כדאית ליה ומר כדאית ליה, והבן היטב.

ועוד יש עימי דברים על דרך הדרוש בהאי מילתא מעליא, אך אין כאן מקומם.

בן איש אחד

שתיקתי נבעה מכמה סיבות.

בעיות בשיגור הודעות.

לא היה לי מה לומר.

לא הבנתי את ההקשר הכללי של הדיון, לא מספיק על מנת להגיב.

לגבי דבריך האחרונים - אני סבור שהעמדת על נקודה חשובה, מיסודו של מיכי - ולמעשה זה מופיע כבר קודם. ויש כאן שתי נקודות:

א. הידע המדעי מבוסס על תשובות לשאלה איך ולא על השאלה למה. כלומר, במובן התכליתי.

המגיה והאלילות צצו בגלל שהיה נסיון לחפש תשובה לשאלה למה, שהיא כנראה לא במקומה כאן. והדרך היתה לייחס מניעים אנושיים לתופעות לא אנושיות ולא תכליתיות. (וגם מסיבה זו איני מאמין בשדים).

ב. יתכן שיש כאן כמה יישומים של מה שקראת "ההגיון הפשוט". ושוב מתעוררת השאלה, שסבורני שכבר עמדתי עליה, האם זה הגיון אחד שמתחלק ליישומים הרבה, או הגיונות מספר. ואולי זו רק שאלה של האופן שבו אנו מסדרים את האיפיונים האפיסטמולוגיים שאנו מזהים?

דעתי כלישנא בתרא. כלומר, זו שאלה מתודולוגית.

וכבר כתבתי לעיל שהשכל הוא להשתמש בכל הידע שיש לנו (דגם פופריאני קווייניאני) וראשיתו, מבחינה היסטורית, היא בחיפוש גם אחרי הלמה, והמשכו בויתור על הלמה (עד שניסה מיכי להחזירו, סמיילי).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

סיכומו של מייציץ באשכול איפוא יוסלה, הביאני לראות במקום נוסף בו חולקים מיכי ומייציץ לשיטתם:
לדעת מיכי, ההלכה מהוה קובץ עקרונות, שממנו ניתן לגזור פרטי הנהגה למעשה בכל תחומי החיים; או במילים אחרות, ההגיון הבריא והפשוט מרחיב ומכליל את חוקי התורה לכל תחום ותחום, בכל מקום בו לא הוכח שאין הם שייכים, ומקום כזה אינו מצוי.
אך לדעת מייציץ, זה עובד איפוא שזה עובד. מקום בו דנו הפוסקים וחיוו דעתם, נקבל את דבריהם. לא חיוו ולא אמרו - אין לנו להרחיב מעצמינו את דבריהם, עד שיוכח לנו שדבריהם שייכים גם במקרה דנן.
והבן היטב.

תוקן על ידי - בןאישאחד - 29/05/2005 14:32:04

בן איש,
צר לי, אבל אני לא מזהה את ההלכה עם התורה. ההלכה, גם עם ההרחבה הסינתטית שלנו אינה מכסה את כל שטחי החיים. מה שאינו כתוב אכן אינו כתוב, מבחינה הלכתית. לדעתי שם (לגבי החטיפות) זה פשוט כן כתוב.
לגבי התורה המצב הוא יותר קורב לדבריך, לפחות בשאלות נורמטיביות. ישנן שאלות שגם התורה במובנה הרחב אינה מתייחסת אליהן (אי נגישות מהותית, במונחיו של ידידיה שטרן בנייר העמדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שאיני מסכים לרוב דבריו שם). שטרן טוען שאלו שאלות של מדיניות, ואני טוען שאלו, רובן ככולן, בהחלט שייכות להלכה, ובודאי לתורה במובנה הרחב, שכן יש בהן ממד נורמטיבי. אולם מה לאכול לארוחת בוקר, ואיזה ספר לקרוא, זוהי שאלה נייטרלית ברוב המקרים (למעט בזבוזי זמן ושיקולי בריאות וצניעות).



מיכי