| נשלח ב-17/4/2005 17:03 |
 |
| |
טעם רציעה משום אוזן ששמעה בהר סיני?
ידועה פרשנות חז"ל על כך שרוצעים אוזן העבד משום ש"אוזן זו ששמעה על הר סיני עבדי הם או לא תגנוב..."
והנה בחוקי חמורבי שקדמו לתורה נאמר:
חוק 282
"אם אומר יאמר עבד אל אדוניו "לא אדוני אתה" יוכיח עליו אדונו כי עבדו הוא ואת אוזנו יקצוץ"
גם העבד ההוא לא שמע משהוא?
נראה לכא' שהפרשנות היותר קרובה אל רוח זמן העבדים, שבאוזן סימנו את היות העבד עבד לאדוניו, ולזה ניתן לתת כמה טעמים, משום שמחד אינו ניכר אך אינו נסתר, או שמא שאיבר עם פחות סיכון הוא וכיו"ב.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2005 20:26 |
|
| |
ויש לעיין, למה לפי חוקי חמורבי קוטעים את כל האוזן, ואילו התורה מסתפקת ברציעתה של האוזן.
ואף כי יש ליישב בכמה אופנים, מכל מקום נראה יותר שבחוקי חמורבי היתה מגמה של עונש נגלה לכל, ולכן נבחרה האוזן כאיבר גלוי לכל שאין סכנה גדולה בקטיעתו, מה שאין כן ברציעה שאף היא אינה ניכרת כל כך, ועל כרחך אינה אלא אקט סימלי.
ואם הענין הוא סימלי, הרי הפרשנות של "אוזן ששמעה" מסתברת יותר.
(וכל זה בלי להיכנס להשואות ודוגמאות בין חוקי התורה לחוקי חמורבי. אולי אם לא דנו על כך בעבר ידונו על כך כאן?).
העירני לחילוק זה מבחן תמים של מדינת ישראל, בו הוצגה שאלה כזו:
1. מהי המטרה לפגיעה באוזן העבד, על-פי חוקי חמורבי, ומהי המטרה לפגיעה באוזנו, על-פי שמות, כ"א, 6? (4 נקודות)
2. מן המטרות שכתבת בסעיף א אפשר ללמוד שהיחס לעבדות בחוקי חמורבי שונה מהיחס לעבדות בשמות. מה שוני זה? (4 נקודות)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2005 23:12 |
|
| |
מבחן
מי אמר לך כי חוקי חמוראבי קדמו לחוקי התורה . חוקי חמורבי נחקקו אחרי מתן תורה וכניסת ישראל לארץ. וכפי הנראה הם הושפעו מחוקי התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2005 13:55 |
|
| |
מבחן.
אין קביעה מדעית ברורה מתי נכתבו חוקי חמורבי ( ואפילו מי הוא היה ). ההנחה כי הם נכתבו לפני כ- 4000 שנה אין לה ביסוס מדעי. איני ארכיאולוג ולא הסטוריון. אולם חוקי חמורהי משאירים עקבות לקיומם רק מאז כ- 3000 שנה ובמקורותינו ניתן להבחין בדמיון להשפעה על דיני קרקעות ואריסות במשניות שיתכן שהושפעו מהשלטון הפרסי.
עכ"פ גם זמן מתן תורה אינו ברור . הספירה שאנו סופרים היום 5765 לבריאה היא יצירה מלפני כאלף שנים. והיא מתבססת על שתי תקופות שעליהם יש לנו מסמכים.האחת היא מימי שת עד עזרא הסופר שסיכום השנים בתנ"ך נותן לנו את האפשרות לדעת את אורך התקופה, והתקופה מכיבוש הארץ ע"י היוונים והרומאים שההיסטוריונים שלהם כתבו עבורינו את דברי הימים. וביניהם תקופה שאורכה בלתי ידוע מבנין הבית השני ועד אלכסנדר מוקדון. לפחות 200 שנים חסרות לנו לפי המספר שאנו סופרים , כך שלא ידוע זמן מתן תורה בדיוק.כפי הנראה מתן תורה היה לפני כ- 3500 שנה ואולי יותר.
כך שאין לדעת מי ההעתיק ממי.ויתכן ואף אחד לא העתיק מאף אחד כיוון שהמרחקים הגיאוגרפיים מנעו השפעה הדדית בתקופות אלו ולא ידוע על השפעת חוקי חמורבי על מערכות חוקים אחרות אפילו בסביבתו. ואף לא השפעת חוקי התורה על סביבתה.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2005 14:13 |
|
| |
תלמיד,
האם הבנתי דבריך נכון?
היש לנו מסמכים מתקופת שת בן אדם?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2005 14:23 |
|
| |
אמשלם
יש לנו מסמכים המתארכים את התקופה משת עד עזרא הסופר - התנ"ך. למרות שגם בתקופות אלו יש חוסרים . למשל זמן שעבוד מצריים. או התקופה מהכניסה לארץ עד תקופת המלכים , לא כל הזמנים מתוארכים .
תוקן על ידי - talmid - 18/04/2005 14:26:52
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2005 14:40 |
|
| |
לא אזנו של כל עבד המבקש שלא לצאת לחפשי נרצעה, רק אזנם של אילו שנמכרו על ידי בית דין (וגם אז – אילו שאינם כוהנים וכו'). המדרש של ר' יוחנן בן זכאי נחמד, אך אינו מתיימר להיות ההסבר העיקרי, שלא לומר היחידי, לרציעת האוזן, אם כי אין ספק שהוא חינוכי ומסבר את האוזן.
כמובן שהוא אינו מספק הסבר לעשיית המעשה אצל הדלת או אצל המזוזה, מה שמעלה אסוציאציה מיידית עם יצירת מצרים, יציאה מעבדות לחרות וגו'.
על פני הדברים, אם כן, ניתן לאבחן את חוקי המקרא מחוקי חמורבי.
מכל מקום, אין מניעה שבחוקים המסדירים עניינים שבין אדם לחברו ונושאים סוציולוגיים כגון יחסי עבודה וקניין, לא תהיה השפעה של מנהגי המקום והסביבה, כל עוד הם עולים בקנה אחד עם הפילוסופיה הדתית שמאחורי חוקי המקרא. הרי קודיפיקציה, גם אלוקית, אינה נעשית בחלל ריק, וזוהי שטות לטעון שכל חוקי התורה ניתנו ביום אחד, יש מאין, ולפניהם היה ואקום. אותן השפעות מקומיות נהגו לגבי חוקי חמורבי כמו גם חוקי התורה, בשינויים מתחייבים. מה הבעיה? ומדוע?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2005 09:31 |
|
| |
לתלמיד
<"לפחות 200 שנים חסרות לנו לפי המספר שאנו סופרים">
לי ידוע רק על 165-168 שנים "חסרות".
מתי היו הארבעים שנים האחרות?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2005 12:42 |
|
| |
אפשר אולי לומר שהכונה במאמר חז"ל הוא שרוצעים את האוזן דוקא כי האוזן היא סמל לציות.מהאוזן אדם שומע ועל פי מה ששמע הוא פועל.ואדם שרוצה להשאר עבד לאדון אז האוזן שלו פגומה כי הוא שומע לאדם ולא לאל ולרצונותיו האישיים.
אוזנו פגומה.
ויתכן שזה גם הרעיון מאחורי החוק מחוקי חמורבי , כי מי שבורח לאדונו הוא פגם בציות שלו לאדון.הוא לא עשה מה שצריך עם האוזן ולכן קוטעים לו אותה.ושורש הדברים דומה.
אני לא מבין את השיח של "השפעות" ומה בדיוק הכונה באמירה כזו.אם התורה היא אלוקית אז התוכן של המצוה הוא עצמאי.אני לא רואה בעיה לומר שיש תכנים דומים לחוקי חמורבי ולתורה.אמנם 'תורה בגוים אל תאמין' ואמנם תורה שלמה לא נמצא אצלם אבל רעיונות דומים מדוע לא.שמעתי שגם בשר וחלב כתוב בחוקי חמורבי.אבל הדיבורים על השפעות מריחים שאיפה להאנשה של התורה ,מה גם שאין להם שום אמירה ביחס לתוכן והם יותר אמירות "צהובות" מאשר עניניות ולכן לא מקדמות לשום מקום.
ושאלה על הרעיון של סימון עבדים- אם הענין הוא רק טכני לא מובן למה לתורה לעסוק בסימון עבדים.איזה תוכן ערכי יש כאן? כמובן בהנחה שהתורה באה למסור תכנים והיא לא ספר טכני.
|
|
|
|
|
