"ועשית ככל אשר יורוך..."

הו הו, אני רואה שהעניין יצא לגמרי מידי שליטה.

יש משו אירוני בעובדה שהודעה מהסוג הזה יצאה דוקא ממני. עכ"פ בוודאי שנדרש ממני להסביר על מה ועל למה יצא כך קצפי??
אבל עוד קודם לכן אקדים ואתנצל, תהיה אשר תהיה הסיבה שבגינה הגבתי כפי שהגבתי, עדיין היתה זו תגובה קיצונית ופוגעת, וע"כ מגיעה ההתנצלות ללא כחל ושרק בפניה של דיבשה.

ולגופם של דברים, דיבשה, כפי ש*אני* הבנתי את דברייך, את ראית לפרשן את העיסוק התורני בסוגיות הלכתיות כמו לדוגמא 'איסור חמץ' כעיסוק שאיננו רק קטנוני וטפל, אלא אף כעיסוק שאינו אלא מארז אינטלקטואלי (במקרה הטוב) להעדפותיהם הגסטרונומיות של אותם ה'חכמים' (בעינהם.. כמובן), כאשר למשל לקיבתו של חכם איקס נודעת חיבה ל'מצה עשירה' או אז יורה אותו חכם הוראה לקולא בעניין זה, ואילו לחכם אחר אשר סובל לדוגמא מקיב קיבה או שסתם הוא מחבב מצות 'עניות' דוקא ולא עשירות הוא כמובן יורה לאסור מצה עשירה מכל וככל וכו' וכו', אם אכן זו הייתה כוונתך דומני שגם את תוכלי להבין מדוע יחס שכזה מעורר אי נוחות רבה מאוד, ואולי אף תרועמת (ולאו דוקא בהכרח מצד אנשים 'אורתודוקסיים').
גם אם אני לדוגמא לא מחייב בהכרח כל מאמר ופסיקת חכם, או אפילו מגלה חוסר עניין בריטואלים מסוימים וכו' וכו', עדיין זה רחוק מאוד מבחינתי מלקבוע שאותו החכם, או אותו המנהג או ההלכה אינם אלא גיבובי מאוויים של מקבץ שרלטנים, ובוודאי ובוודאי שזה רחוק מאוד מלבוז או לזלזל במי שכן מוצא לנכון לדבוק וליישם את אותו המנהג או ההלכה, מתוך ראייה רחבה וכוללת בחשיבות שקיימת לעיגון מסורת ורציפות הנהגתית ופסיקתית, והדברים יגעים.

ככל הנראה לא להתייחסות שכזו הייתה כוונתך, אך כאמור ההתנצלות שהתנצלתי בראש ההודעה מחויבת ללא קשר לשאלה האם לכך נתכוונת כן או לא.

נאךאמלנישט

הריני מתיר לך בהיתר גמור ומוחלט לאכול שקדי מרק שעבר עליהם הפסח, ואינם מתנור ראשון, ויש בהם חשש חדש, ואין כאן לא חמץ ולא תערובות, לא בשר ולא חלב, לא אתוס ולא מיתוס, הכל בדותות הבלים ודברי הבאי, והכל שרי לך והכל מותר לך, ויאכלו ענווים וישבעו. (היתר זה הנו גורף ומוחלט שאין למעלה הימנו וניתן לעשות בו שימוש כיד ה' הטובה עליך אף לכתחשוק לאכול הני מעדני ביוה"כ שחל בערב פסח שחל בשבת).


חג כשר ושמח.





תוקן על ידי - החבוי - 21/04/2005 0:05:35