יהוסף,
התירוץ שחלק אחד מבטלים וחלק אחר מוכרים תיאורטי מדי. הוא צריך השלמה ברמה הפרקטית:
האדם מבצע את שניהם. הוא אמור לדעת בדיוק מה במכירה ומה בביטול. אם כל מה שמעניין אותו זה רק להתפטר מאיסור החמץ, אך הוא אינו יכול להצביע על כל חלק של חמץ לאיזה תחום הוא שייך (ביטול או מכירה) – אזי החלקים ה"צפים" נשארים ברשותו.
הם לא מתבטלים – כי דעתו (אולי) למכרם, וכדי שיימכרו עליהם להשאר שלו. הם גם לא נמכרים – כי דעתו (אולי) לבטלם, ואי אפשר למכור מה שאינו שלו.
אי אפשר לטעון שעשיית שתי הפעולות מועילה באופן של ממה-נפשך. כי אולי, אדרבה, פעולה אחת מנטרלת את הפעולה השניה. כך שאף פעולה לא מתבצעת לגבי אותו חלק של חמץ. והוא נותר ברשותו.
הפתרון הוא, להגדיר ולדעת בדיוק איזה חלק של חמץ בביטול ואיזה במכירה.
|
|
